גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השלטים הקטנים שמסתירים תוכנית ענק: חודש נותר להתנגדויות לקו המטרו M3

בלי שקיפות, בלי יידוע מסודר של הציבור: 4 באוגוסט הוא התאריך האחרון להגיש התנגדות לשניים מהקווים בתוכנית הרכבת התת-קרקעית של גוש דן ● בנת"ע פרסמו את התוכניות לפי החוק, אולם ספק אם התושבים שחלפו ליד השלטים התקניים הבינו מה סדר הגודל של הפרויקט

מנהרה של הקו האדום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מנהרה של הקו האדום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קשה להאמין שמישהו טרח לקרוא את הכיתוב בשלטים שנתלו בתחילת חודש יוני על תמרור בצומת הרחובות לוי אשכול ושלמה המלך במרכז העיר קריית אונו ובישרו על הפקדתה של תוכנית תת"ל 103, היא התוכנית של קו המטרו. בקריית אונו מתוכנן לעבור קו M3, שמתחיל בבת ים ומסתיים בתל אביב, ועובד בדרך באזור, אור יהודה, פתח תקווה ועוד.

התוכנית לקו M3 הופקדה ב-5.6.20, וקשה להפריז בחשיבותה. היא נמצאת בסמכות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), ומשרטטת את ההתוויה של קו המטרו, של המבנים והמתקנים המהווים חלק ממנו, ושל המתקנים הנחוצים להקמתו, להפעלתו ולתחזוקתו.

אורך הקו הוא 38 קילומטרים והוא חוצה לא פחות מ-13 רשויות, כך לפי מצגת שהוצגה ב-27.2.20 בפני הוות"ל ונמצאת באתר האינטרנט של מינהל התכנון. הקו יהיה בנוי משתי מנהרות בקוטר פנימי של 6.5 מטרים שנחפרות בעומק של 25-40 מטרים מתחת לפני הקרקע. כריית המנהרה תיעשה במקטעים של שלושה-חמישה קילומטרים ובקצב התקדמות של עשרה מטרים ביום. במילים אחרות, מדובר ב-3,800 ימי עבודה, כלומר בלפחות 10.5 שנות עבודה.

מתחת ומעל האדמה - מפת התחבורה העתידית במרכז ישראל

שבוע אחר כך, ב-12.6.2020, הופקדה גם תוכנית תת"ל 101/א, התוכנית לחלק הדרומי של קו המטרו M1 - מחולון דרך ראשון לציון, נס ציונה ורחובות ועד בית החולים קפלן.

המשמעות של הפקדת שתי התוכניות עבור הציבור הרחב, עבור בעלי הנכסים שנמצאים לאורכו ועבור משקיעים היא אדירה. כבר ראינו בבניית הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן את הנזק העצום שנגרם לעסקים בתוואי בתקופת העבודות הממושכת.

למרות זאת, מלבד פרסום בעיתונים ותליית השלטים הסטנדרטיים, שהאדם הסביר אינו יכול להבין מהם דבר, לא נערך שום יידוע של הציבור. אם לשפוט לפי המתחולל בקבוצות הפייסבוק העירוניות, רבים סבורים שמדובר בכלל בפרויקט הרכבת הקלה.

הודעה רשמית על תוכנית קו M3. האדם הסביר אינו יכול להבין דבר מהשלטים  / צילום: הלית ינאי־לויזון

אף שמדובר במטרו, העובר בתת-הקרקע, הצפי הוא לשינויים אדירים גם בתחומי הערים. כך למשל ייהרסו מבנים ברחוב המרכבה, באזור התעשייה של חולון ומבני תעשייה ברחוב יצחק גולדברג בפתח תקווה. במתחמי הקצה (הדיפו), ששטחם הוא בערך 300 דונם, "יגורו" כ-80 קרונות.

עניין אחר, ולא פחות משמעותי, הוא אתרי ההתארגנות, המקומות שבהם ימוקמו פירי השילוח של מכונת הכרייה. המתחמים אלה ישנו את פני הנוף המוכר לשנים רבות, וההקמה צפויה לגרום למטרדים מרובים.

"אם אתה לא מרוצה, אתה צריך ללכת לבג"ץ"

"בכל מה שנוגע למטרו, לא רק שאין שיתוף ציבור, אלא יש שיתוק שלו", אומרת יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, שהיא אחת מנציגות ארגוני הסביבה בוות"ל. "הוות"ל היא ועדה שעוקפת גם את הוועדות המחוזיות וגם את המקומיות, ויש בה רוב לנציגי ממשלה, והליך התכנון בה מהיר ביותר. אי אפשר להתנגד לתוכנית הזאת, אלא רק לערור תוך 60 ימים. אם אתה לא מרוצה, אתה צריך לפנות לבג"ץ.

יעל דורי, עמותת אדם טבע ודין / צילום: כדיה לוי, גלובס

"זה משהו דרקוני כי מדובר בתוכנית שיש לה השפעה על מיליוני אנשים, בכל גוש דן, לעשרות השנים הקרובות. אתרי ההתארגנות יהיו תפוסים לפחות עשר שנים, תוך ביטול של פארקים ועקירה של אלפי עצים", היא מסכמת.

עו"ד ענת בירן פרסמה לאחרונה פוסט בפייסבוק המזמין בעלי נכסים לנצל את ההזדמנות ולהגיש השגות על תוכניות המטרו.

בהתייחס לאופן שבו התוכנית מובאת לידיעת הציבור מודה בירן שיש בעיה: "זה לא שונה מתוכניות גדולות אחרות. ככל שהתוכנית גדולה יותר, ככה הפרסום שלה יותר גרוע. אנשים אפילו לא יודעים איפה לחפש. אם השכן שלך מבקש הקלה של 10 ס"מ אתה מקבל הודעה הביתה. אם בונים כמה מגרשים לידך פרויקט, אתה תראה מודעה. אבל תוכניות ענקיות? כלום. ומה קורה עם אנשים שלא הולכים ברחוב? אין באמת פרסום לציבור ובטח שלא פרטני לטובת אלה שעלולים להיפגע מהמטרו".

עו"ד ענת בירן / צילום: נדב כהן יונתן

היא מספרת שמגיעים אליה כל מיני אנשים שהגישו בקשה להיתר וגילו באקראי שהנכסים שלהם נמצאים על תוואי המטרו: "זה מאוד משמעותי, זה כותש מגרשים. בשנה שעברה אושרו כל הקווים לצורך פרסום סעיף 77-78 (הקפאה). אבל, אנשים לא יודעים שתת"ל 103 שונה מהתוכנית שפורסמה בשנה שעברה. נת"ע עושים כל הזמן שינויים בתכנון, כך שייתכן שאלה שלא נפגעו קודם ייפגעו עכשיו, ולהפך".

נת"ע: "התקיימו מאות ישיבות תיאום"

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א יפו ומחזיקת תיק התחבורה, מודעת היטב לבעיה: "לצערנו, עד כה חברת נת"ע טרם ביצעה מהלך של יידוע הציבור אודות התוכנית. ביוזמת העירייה התקיימו כמה מפגשי יידוע מקומיים בשכונות שביקשו להכיר את התוכניות וללא השתתפות של נת"ע במפגשים, אף שהוזמנו. במפגשים הוצג לתושבים ובעלי עניין התוואי המתוכנן כולל מפה מקוונת של התוואי והתחנות - אפליקציה שאנחנו הכנו".

לאיריס טרי, תושבת שכונת רמת החייל, יש ביקורת רבה על אופן קידום התוכנית: "חפירת קו המטרו, המנהרה, בתוך השכונה, מתחת וקרוב לבתים שלנו, מערבת בעיות רבות באזור כמו שלנו. המפגעים הקשים הצפויים הם רעידות אדמה, זיהום אוויר, קרינה, רעשים, רעידות, מטרדי אבק, הצפות של שפכים ומי תהום וזליגת גזי קרקע.

"רק לאחרונה, לאחר לחץ ודרישה מצדנו, התקיים מפגש בזום של שיתוף ציבור בהשתתפות נציגי עיריית ת"א ובלי נת"ע. בושה שכך מתנהלת חברה שאמורה לבצע תוכנית לאומית. זו תוכנית שעתידה להשפיע על חיינו באופן דרמטי והיא מקודמת ללא שקיפות.

"בשלב זה התארגנה קבוצת תושבים להגשת התנגדויות ואנחנו בחיפוש נואש אחרי אנשי מקצוע מומחים, אך כל מי שאנחנו פונים אליו מסרב. זו תוכנית ארצית שמעורב בה כסף גדול וכל אחד מעוניין לגזור נתח ועל כן נמצא בניגוד אינטרסים ולא מוכן לייצג אותנו".

מנת"ע נמסר: "נת"ע פועלת ליידוע כלל הציבור בכל הנוגע לתוכניות קווי הרק"ל והמטרו, ללא הוראת חוק, אלא מתוך אמונה בשקיפות וזכות הציבור לדעת. בדצמבר 2018 ערכה נת"ע כנס נרחב שבו נחשפו קווי המטרו לציבור ולרשויות המקומיות. לאורך כל תהליך התכנון התקיימו מאות ישיבות תיאום מול 24 רשויות וגורמים אחרים ונערכו שינויים רבים על פי דרישתם וצורכיהם. בימים אלה ממש פותחת נת"ע בסדרת כנסים וירטואליים בכל הרשויות, שבהם לוקחים חלק צוות התכנון, מוצגות התוכניות וההדמיות, והציבור יוכל לשאול שאלות ולקבל מענה".

איך תדעו שהנכס שלכם נמצא בתחום המטרו?

אם אתם גרים בתל אביב, זה די פשוט.

עיריית ת"א פיתחה אפליקציה ייעודית. תוכלו למצוא אותה באתר:

ta-muni.maps.arcgis.com/apps

וחפשו "מטרו".

אם אתם לא גרים בתל אביב, אתם יכולים לחפש לפי הכתובת שלכם, באתר מיפוי ישראל:

mapi.gov.il/Pages/LotAddressLocator.aspx

בשלב הבא, עליכם להיכנס לאתר האינטרנט "תכנון זמין" של מינהל התכנון

למלא את הפרטים במספר הגוש והחלקה ואז לראות האם תוכניות המטרו (תת"ל 101א, תת"ל 103) מופיעות ברשימה.

הביאו בחשבון שעשויות להיות עשרות תוכניות שמשפיעות על הגוש והחלקה שלכם

קישור לתוכניות בהפקדה באתר נת"ע:

nta.co.il/planning

קו M3

■ בת ים: תחנת הקצה הדרומית של הקו היא במערב בת ים, משם נמשך הקו צפונה ומזרחה מתחת לרחובות הנביאים, שדרות יוספטל, הופיין, גולדה מאיר, אלופי צה"ל והמלאכה עד דרך השבעה (כביש 44).

■ אזור ואור יהודה: הקו ממשיך בכיוון צפון מזרח מתחת ליישוב אזור, בחלקו הדרומי של פארק אריאל שרון תוך חציית כביש 1 וכביש 4, ומזרחה מתחת לדרך 4612 עד רחוב יגאל אלון באור יהודה, שם פונה הקו צפונה ועובר תחת דרך לוד (כביש 461) בכיוון צפון מערב מתחת לשטח בסיס תל השומר עד בית החולים שיבא.

■ קריית אונו: הקו ממשיך לקריית אונו ועובר שם תחת רחובות שלמה המלך ולוי אשכול, חוצה תחת כביש 471.

■ פתח תקווה: הקו ממשיך צפונה תחת דרך יצחק רבין ורחוב סורוקה ותחת אזור התעשייה קריית אריה עד אצטדיון אם המושבות. משם ממשיך הקו בכיוון צפון מערב דרך השטחים החקלאיים שמצפון לירקון ועד רחוב הארד באזור התעסוקה רמת החייל שבתל אביב.

■ תל אביב: הקו נמתח מתחת לשכונות רמת החייל ורביבים עד רחוב פנחס רוזן, רחוב קריית שאול והשטחים הפתוחים שבין תל אביב לרמת השרון ועד מתחם פי גלילות.

■ הרצליה: משם ממשיך הקו צפונה בין כביש 2 לכביש 20, ופונה מערבה תחת כביש 2 לשדרות אבא אבן באזור התעסוקה של הרצליה, שם ממוקמת תחנת הקצה הצפונית שלו.

עוד כתבות

בדיקה טכנולוגית / צילום: באדיבות HBO MAX, Giulia Parmigiani/Netflix

מהלוטוס הלבן עד "קרב רודף קרב": בדקנו את HBO Max

החל מהחודש מציעה HBO MAX שירות סטרימינג עצמאי בישראל, עם קטלוג תכנים עצום ● החיבוריות עובדת היטב, אבל כל היסטוריית הצפייה אינה קיימת וצריכה להיכתב מחדש, וגם המחיר גבוה יחסית

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט

בודקים את המיתוס. ניצול המוח / איור: הנרי צ'רלטון בסטיאן, ויקיפדיה

אנחנו משתמשים בכל חלקי המוח שלנו - אז למה יש שמועות שלא?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לא 10% ולא 20% - האדם משתמש ב-100% מהמוח, ויש לזה הסבר אבולוציוני

דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 100% על קנדה אם תחתום על הסכם סחר עם סין

הנשיא מחריף את המתיחות עם קנדה, מכנה את ראש הממשלה קרני "מושל" ומאיים במכסים של 100% במידה ואוטווה תחתום על הסכם עם הסינים ● האיום של טראמפ מגיע שבוע לאחר שהציג עמדה מפויסת ואמר כי על קנדה להגיע לעסקה עם סין

לו הנג / אילוסטרציה: AI

היזם שגילה 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש - וגרף רווחים עצומים

לו הנג, יזם מכפר דייגים בסין, גילה באפריקה אוצר בלום: 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש ● אז הוא החל להשכיר אותן מחוץ ליבשת ● ההזדמנות שזיהה הפכה לעסק מצליח שגרף רווחים עצומים ● כשספקיות האינטרנט התעוררו, הוא הואשם בפעילות לא חוקית - והצדדים יצאו לקרב

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14

רן גואילי ז''ל

בבית קברות ברצועה: מבצע רחב היקף לאיתור רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חגיגה בבנקים: כמה הכניסו להם העמלות במחצית הראשונה של 2025?

החגיגה בבורסה מנפחת את עמלות ניירות הערך בבנקים: דוח הפיקוח על הבנקים מגלה כי ההכנסות מהעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ומעסקים קטנים בששת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי מחר במסחר, והאנליסטים מעריכים - מניות הטכנולוגיה שירוויחו בגדול

השבוע ייפתח בצל הערכות הולכות וגוברות שארה"ב תתקוף באיראן ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת למקטע קריטי, עם דיווחים של ארבע מתוך "שבע המופלאות" ● הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אך המשקיעים יתמקדו בחששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות טכנולוגיה שהאנליסטים צופים שירוויחו בגדול ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

"תשואה שמתקרבת ל-10% בשנה": איך הפכו המסעדות של ת"א לסחורה הכי חמה בשוק

שורה של עסקאות בתחום המסעדות, הכוללת השקעה של גופים מוסדיים לפי שווי של עשרות ומאות מיליוני שקלים, עומדת בניגוד מוחלט לסגירה של מרבית בתי העסק בתחום במהלך השנים ● גורמים בתחום מדברים על יתרונות לגודל, מיתוג והתוכניות להנפקה בבורסה: "כבר לא סיפור של אוכל טוב ושירות נחמד, אלא של מודל עסקי שניתן לשכפל"

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש. האוכלוסייה צפויה לגדול פי ארבעה / צילום: צילום מסך יוטיוב

המועצה שתצמח פי 3, והעיירה שתגדל מפנינת יוקרה לעיר קטנה: היישובים שבדרך להפוך למרחבים אורבניים

בית דגן הסמוך לנתב"ג ובני עי"ש שליד אשדוד הם שני יישובים כפריים קטנים למדי, אשר צפויים להתרחב בצורה משמעותית מאוד בשנים הקרובות ● הם לא היחידים: כחלק ממגמת הצמיחה המתוכננת בישראל עד שנת 2040, יישובים רבים צפויים לשנות את פניהם ● גלובס בודק איך שינוי שכזה צפוי להשפיע

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

דיווח איראני: "חמינאי עבר לבונקר תת קרקעי מחשש לתקיפה אמריקאית"

על רקע פריסת הכוחות של צבא ארה"ב במזרח התיכון, גורם איראני בכיר מזהיר: "אנו מקווים שהתגבור הצבאי הזה אינו מיועד לעימות ממשי" ● בחברת התעופה הצרפתית אייר פראנס החליטו להמתין עם ההחלטה הסופית לגבי ביטול הטיסות לישראל והערכת מצב סופית תתקיים היום ● דובר משרד ההגנה האיראני: "כוח הטילים של איראן גדל מאז מלחמת 12 הימים" ● חמינאי עבר לבונקר תת קרקעי, בנו קיבל לידיו את הניהול השוטף ● דיווחים שוטפים 

המיתוג החדש של אגד / צילום: קבוצת אגד

קבוצת אגד יוצאת במהלך מיתוג מחדש בהשקעה של מיליוני שקלים

אגד משיקה זהות מותגית חדשה תחת המסר "Flexibility in Motion", במטרה לשקף את השינוי מקואופרטיב תחבורה ישראלי לקבוצה גלובלית עם מספר זרועות ● המהלך, שכולל גם לוגון חדש, בוצע באמצעות Eureka, יחידת המיתוג העצמאית מקבוצת גיתם BBDO

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד מועמדת למכירה; אלו המתחרות עליה

על העסקה מתחרות קרן קוריאנית וקבוצת משקיעים ישראלית, כאשר המחירים שהוצעו משקפים פרמיה של 15%-25% על מחיר המניה בנאסד"ק ושווי של כמיליארד דולר ● המניה רחוקה מאוד מהשיא שרשמה ב-2021, אך עדיין נסחרת בתשואה של 98% ביחס למחיר ההנפקה שלה

הפנטהאוז ברחוב חושן 12 בנס ציונה

"ביקוש לשכונה": בכמה נמכר פנטהאוז בנס ציונה?

ברחוב חושן בשכונת הדגל בנס ציונה נמכר פנטהאוז בן 5 חדרים, בשטח של 127 מ"ר עם שתי מרפסות בקומה החמישית תמורת 5.4 מיליון שקל ● מחירי פנטהאוזים בבנייה רוויה בעיר מגיעים עד ל־6.5 מיליון שקל, אך שטחם גדול מבעסקה זאת

קמפיין של לוריאל

100 מיליון שקל על הכוונת: קבוצת לוריאל יוצאת למכרז פרסום ומדיה

תקציב הפרסום והמדיה של ענקית הטיפוח והיופי לוריאל הוא מהגדולים בשוק ומוערך בכ-100 מיליון שקל ● המכרז החדש הוא לשלוש שנים, כך נודע לגלובס ● כיום מטופל התקציב במקאן ת"א

ליאור פרנקל בשיחה עם אמיר פלד / צילום: אילן בשור

מצאתם 200 שקל על הרצפה? מתברר שהרווחתם הרבה יותר מזה

עם מי מדברים? אמיר פלד, מייסד ומנכ"ל טיים אקונומי - מיזם לניהול תמחור ומוניטיזציה של זמן ● על מה מדברים? כיצד להפיק את הערך המרבי מהזמן שלנו, איך נוכל להחליט אם פרויקט שווה את ההשקעה, ומה אפשר לעשות כדי להגדיל את ההחזר עליה?