גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק הצמח: השיטה שמאפשרת גידול צמחים איכותיים תוך שמירה על בריאות הסביבה

גישת ההזנה החכמה לצמחים מציעה לחקלאי הקטנת תשומות הגידולים באמצעות דיוק ההזנה והפחתת חומרי ההדברה ● "השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק, כזה שגם אם תוקפת אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון הטבעית שלו", מסביר גולן ארגמן, מנכ"ל ומייסד חברת דשן הצפון

מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל
מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל

הכתבה בשיתוף דשן הצפון

חקלאות היא עשייה מרתקת: לטפח ולטפל באדמה ובצומח במסירות ובנאמנות, מסביב לשעון, כדי לראות את התוצרת מבשילה ו"לקצור את הפירות", תרתי משמע. עבודה המעניקה סיפוק גדול במקצוע שקיים כאן כבר אלפי שנים, עוד מימי תקופת התנ"ך ואף לפני כן.

כיום, בעולם שמשתנה בקצב מהיר וכמעט מדי יום מתגלות בו טכנולוגיות חדשות, הענף הוותיק הזה מצליח להתחדש גם כן, באמצעות חברות ששמות את החדשנות בראש מעייניהן, דוגמת חברת "דשן הצפון", המספקת דשנים ותרכובות מזון לגידולים חקלאיים ולצמחים.

החברה נוסדה בשנת 2012 ע"י גולן ארגמן, המשמש כמנכ"ל, ענת דור-כהן, המשנה למנכ"ל ומהנדסת תהליך, ואור קורן, סמנכ"ל השיווק והמכירות, בעל ניסיון עשיר בתחום ההשקיה והדישון. היא הוקמה בשל הרצון להקל על חקלאי ישראל ולהוריד את מחירי הדשן, כחלק מהמהפכה הצרכנית, משימה שאכן צלחה בה - החברה הביאה לירידה של כ-50% בתשומות החקלאים, וחוסכת לבעליה, 260 קיבוצים מרחבי הארץ, יותר מ-120 מיליון שקל בשנה ולכלל חקלאי ארצנו.

דשן הצפון אף שמה לעצמה מטרה לקדם ולייצר חדשנות בחקלאות לטובת החקלאי והצרכן. היתרון שלה מתבטא גם בהקמת מפעל חדש שניתן להתאימו לטכנולוגיות עכשוויות - מבחינת איכות התהליך והסביבה. כך, מגובים באותם מאות קיבוצים, שלושת המקימים פועלים לאפיון צורכי המשק המקומי, בעיקר לנוכח המציאות הסביבתית המשתנה. כשמצד אחד, החקלאות הופכת אינטנסיבית יותר ויותר עקב גדילת אוכלוסיית העולם והצטמצמות השטחים החקלאיים, ומצד שני קיימת יותר מודעות לאופן גידול המזון וגובר הרצון לחזור לשורשים ולהשתמש בחומרים טבעיים יותר, תוך הפחתה בחומרי הדברה והפחתת זיהומים סביבתיים. הראייה של החברה היא הוליסטית ולפניה עומד הרצון לשמר ולטפח את הקרקע לדורות.

כחלק מהחזון המובא מעלה מקדמת החברה את גישת ההזנה החכמה של הצמח. "גישה זו נובעת מגישה רחבה יותר, הוליסטית, שקובעת שהצמח, כמו האדם, צריך לאכול את מה שנכון עבורו", מסביר ארגמן, גם אגרונום במקצועו, אם תאביס אותו יותר מדי, הוא יתקשה להתפתח ולא יצליח לנצל את כלל המזון להתפתחותו; אם תיתן לו מעט מדי מזון, הוא יהיה חלש ולא יזוז. הגישה ההוליסטית הזו כוללת בחינות קרקע חדשניות, צמח ומים - ממש כמו בדיקת דם שעובר האדם, והתוצאות מאפשרות לתפור לכל חקלאי את סל המוצרים האידאליים עבורו-תוכנית ההזנה נכונה ומדויקת לגידוליו.

הנהלת מפעל "דשן הצפון". מימין לשמאל: אור קורן, מנהל השיווק; ענת דור כהן, משנה למנכ"ל; שרית חנני קדוש, מנהלת כספים; גולן ארגמן, מנכ"ל / צילום: יריב קריסטל

"השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק", ממשיך ארגמן, "כזה שגם אם תתקוף אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון החזקה שלו. הכול תלוי בתזונה נכונה, ובממשק נכון של השקיה ואוויר. היום אנחנו מנסים לשכנע בזה גם את החקלאים: אם הצמח בריא ומוזן נכון, הוא יהיה חזק יותר. הוא לא יזדקק לריסוסים אגרסיביים - יוכל להימנע משימוש ב"אנטיביוטיקה" ויוכל להתגבר על מחלות בעצמו".

"אם נשנה את הגישה לתזונת הצמח ונדע לספק לו את התזונה המדויקת והמתאימה עבורו לכל שלב בגידול, נוכל להקנות לו את העמידות כנגד התחלואות השונות", אומר ארגמן, במשפט שמשקף היטב את השקפת החברה.

דשן הצפון - כי בריאות הצמח חשובה לנו. לפרטים הקליקו כאן>>

דפוס פעולה שיכול להוריד עלויות לצרכן

על פניו נראה כי הרעיון של הזנה חכמה של גידול ספציפי המתחשב בנתוני הצמח, בסביבתו ובמזון שהוא צורך, בהחלט יכול להעניק ערך מוסף לענף החקלאות. אך לא תמיד פשוט לשכנע בכך מגדלים ותיקים שעובדים כבר 40 שנים ויותר באותה השיטה - היות ולרבים מהם יש תוצאות טובות היום, אך אנו שואפים ליותר מכך.

"חקלאים באופן כללי הם לקוחות שמרנים, שקשה להוציא אותם מדפוס הפעולה שהיו רגילים אליו במשך עשרות בשנים", משתף ארגמן. "בהתחלה הרעיון של הזנה חכמה התקבל בהרבה סקפטיות, זה תהליך שלוקח זמן להבין אותו, ועוד יותר לראות בפועל שהוא אכן עובד; נדרשת סבלנות על מנת להכיל את התרבות החדשה הזאת, ואת התהליך כולו. אבל אנחנו מאמינים ואוהבים את מה שאנחנו עושים ולכן זה עובד."

ארגמן מבקש להפנות את הזרקור גם לנושא יוקר המחייה, בהקשר החקלאי: "חשוב לזכור שהעלויות הן פועל יוצא של התשומות לחקלאי והן אדירות - הרי אם גידול עגבנייה עולה לחקלאי שלושה שקלים לקילו, הוא לא יכול למכור אותה בשני שקלים לקילו - הוא חייב להרוויח. לכן המטרה שלנו היא גם לגרום להורדת המחירים במשק על מנת לאזן את יוקר המחייה, זהו עוד אחד מהיתרונות שאנחנו מציגים לחקלאים.

באמצעות הפחתת הריסוס וההדברות, ובאמצעות הזנה מדויקת ולא מוגזמת, שמשמעותה רכישה ושימוש בכמות קטנה הרבה יותר של דשן ובחומרים יעילים, החקלאי חוסך בעלויות הגידול באופן משמעותי ובמקביל ממקסם את היבול. הדבר משפיע על המחיר לצרכן בסוף הדרך".

סוגי דשן שונים. לצמח דרושה הזנה מדויקת / צילום: יריב קריסטל

חשיבה ארוכת טווח

כפי שציינו קודם לכן, אחד האתגרים שמביא עימו שינוי התפיסה באשר להזנת הצמח, הוא שכנוע החקלאי בהפחתת הריסוסים וההדברות, אותה "אנטיביוטיקה" מדוברת. עניין זה מתקשר לרצון לתרום לא רק לשיפור היבול של החקלאי ולהורדת מחירים, אלא גם לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהומים.

"אנחנו מאמינים בגישה ארוכת טווח, שהרי גם אחרינו ישתמשו באדמה - וצריך לשמור על הקרקע ועל המים ולמנוע זיהומים", מציין ארגמן. "אין ספק שהמטרה היא למקסם את היבול, אבל אפשר בו זמנית לשמור על הסביבה ועל התנהלות ברת־קיימא, וגם לזכות בגידולים משובחים ויפים".

הוא אף מביא דוגמה מסין: "לפני שש שנים הממשלה שם הבינה שהחקלאות היא אחד המזהמים הכי גדולים במדינה, עקב אספקה של עודפי דשן אדירים ליבולים, בניסיון להוציא יותר מחלקת האדמה הקיימת. גם בארץ זה קרה, אומנם בווליום גבוה פחות ואגרסיבי פחות, אבל גם כאן בארות מים נסגרו בגלל עודפי דישון. לכן חשוב כל כך הדיוק בהזנת הצמח, ובמינון השימוש בדשנים ובהדברה. זה עניין קריטי בשמירה על הסביבה. שילוב של הזנה מדויקת, לצד הפיכת הצמח לחזק ובריא, תאפשר זאת ותמנע זיהום של הקרקע והמים בדור הזה ובדורות הבאים".

ארגמן מחזק ומוסיף "אם נוכחנו במשהו בשנה האחרונה זה כמה אנו חייבים לטפח ולשמר את קרקעות ארצנו ואת החקלאות, בסוף עם כל הגלובליזציה, אנו חייבים לשמר את הבסיס האיתן ולדאוג שנוכל להסתמך על המזון שאנו מייצרים".

מגבשים יחד את המרשם המתאים לצמח - כמו בבית מרקחת

אחרי שהבנו את התפיסה הכללית, ואת התועלות לחקלאי עצמו ולסביבה מהזנה חכמה של הצמח - הגיע הזמן לבדוק איך זה קורה בפועל: כיצד אנשי דשן הצפון רוקחים עבור הגידול החקלאי את תוכנית ההזנה המדויקת לו, את התפריט המתאים לו ביותר? ארגמן מסביר: "ניקח מגדל אבוקדו בגליל המערבי שאת המטע שלו תקפה מחלה והוא באמת רוצה להימנע ככל הניתן מריסוסים או משימוש בחומרים מיותרים, מאחר והוא מבין שהאדמה הזאת תשמש גם את ילדיו ונכדיו.

עם פנייתו אלינו אנחנו מגיעים למטע עם צוות מקצועי של אגרונומים בעלי תארים מתקדמים מתחום הצומח וכימאים, נוטלים דגימות של המים שאיתם הוא משקה, של הקרקע, ובדיקות חדשניות של עלי הצמח, ומקבלים יחד איתו תמונה כוללת על הבעיה ועל החוליה החלשה.

מפעל "דשן הצפון". מספקים גם שירותים למגזר הפרטי / צילום: יריב קריסטל

"יתכן שלצמח חסר ברזל, קלציום או מגנזיום; יכול להיות שהבעיה מגיעה ממי הקולחין שבהם משקה החקלאי את המטע; או שאולי הגידול נמצא במצוקה כלשהי. אנחנו מנסים להבין מהי באמת הבעיה, ואז על בסיס כל הנתונים האלה מתאימים לו את ה'מרשם', את המתכון של ההזנה.

אחד השינויים המשמעותיים הוא שימוש בבדיקות עלים וקרקע חדשניות ובזמן אמת באופן צמוד לגידול ולא בדיקה יחידה בעונה ושינוי בהתאם לתוצאותיה בעונה הבאה, זה מעט מידי ומאוחר מידי.

"אתן דוגמה נוספת: אנחנו מעניקים שירות, בין היתר, לשני קיבוצים שונים שבאזור עוטף עזה והנגב המערבי. שניהם מגדלים חוחובה, ושניהם נמצאים לא רחוק מאוד אחד מהשני - כ-15 ק"מ מפרידים ביניהם. ההנחה היא שלשניהם תהיה הזנה דומה, פחות או יותר, אך לא כך הדבר: רק בתחום הנישתי הזה, של גידולי החוחובה כבר הגענו לכ-14 פורמולות הזנה שונות, כי בקיבוץ אחד האדמה חולית יותר, ובשני גירית יותר.

כיום יש לנו יותר מ-2,500 מוצרים, תרכובות הזנה שונות, על בסיס יותר מ-50 חומרי גלם שונים. כך אנחנו יכולים להציע לכל חקלאי את המוצר המתאים ביותר לגידול התוצרת שלו. בנוסף, אנו עובדים כל הזמן על פיתוח מוצרים חכמים יותר- מבחינת אופן היישום והפעילות בקרקע".

לאחרונה החלה חברת דשן הצפון לייצא את מוצריה גם לחו"ל, ובמקביל פתחה קו ביתי - עם מוצרי הזנה חכמים לגינות פרטיות. "הופתענו בזמן הקורונה לקבל הרבה בקשות ושאלות מהמגזר הפרטי דווקא, והבנו שכמעט כל אדם כיום חש בצורך לחיבור לאדמה ורוצה שתהיה לו השפעה על התזונה שלו, אנחנו בהחלט מברכים זאת וחושבים שלציבור הרחב יש המון מה ללמוד בנושא הזנת הצמח, ושמחים להרים את הכפפה. היום החברה כבר חולשת על כ-30% מהשוק המקומי, בתוך שמונה שנות פעילות בלבד.

הגישה שאנחנו מציעים לענף החקלאות - בין אם זה למשלח יד ובין אם לגידול ביתי, היא גישה רחבה יותר מזו שרווחה עד היום, שאמרה: 'אנחנו חברת דשנים, הם חברת הדברה וזו חברת טפטוף'.

אנחנו מציעים את הכול יחד בסופו של דבר, כי הצמח - כמו האדם - הוא לא רק פריט כזה או אחר. צריך לבחון את המכלול ולתת לו תשומת לב אמיתית שתענה על כל צרכיו", מסכם ארגמן.

דשן הצפון - למקסם תוצרת חקלאית במינימום עלות ולשמור על הסביבה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב