גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק הצמח: השיטה שמאפשרת גידול צמחים איכותיים תוך שמירה על בריאות הסביבה

גישת ההזנה החכמה לצמחים מציעה לחקלאי הקטנת תשומות הגידולים באמצעות דיוק ההזנה והפחתת חומרי ההדברה ● "השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק, כזה שגם אם תוקפת אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון הטבעית שלו", מסביר גולן ארגמן, מנכ"ל ומייסד חברת דשן הצפון

מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל
מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל

הכתבה בשיתוף דשן הצפון

חקלאות היא עשייה מרתקת: לטפח ולטפל באדמה ובצומח במסירות ובנאמנות, מסביב לשעון, כדי לראות את התוצרת מבשילה ו"לקצור את הפירות", תרתי משמע. עבודה המעניקה סיפוק גדול במקצוע שקיים כאן כבר אלפי שנים, עוד מימי תקופת התנ"ך ואף לפני כן.

כיום, בעולם שמשתנה בקצב מהיר וכמעט מדי יום מתגלות בו טכנולוגיות חדשות, הענף הוותיק הזה מצליח להתחדש גם כן, באמצעות חברות ששמות את החדשנות בראש מעייניהן, דוגמת חברת "דשן הצפון", המספקת דשנים ותרכובות מזון לגידולים חקלאיים ולצמחים.

החברה נוסדה בשנת 2012 ע"י גולן ארגמן, המשמש כמנכ"ל, ענת דור-כהן, המשנה למנכ"ל ומהנדסת תהליך, ואור קורן, סמנכ"ל השיווק והמכירות, בעל ניסיון עשיר בתחום ההשקיה והדישון. היא הוקמה בשל הרצון להקל על חקלאי ישראל ולהוריד את מחירי הדשן, כחלק מהמהפכה הצרכנית, משימה שאכן צלחה בה - החברה הביאה לירידה של כ-50% בתשומות החקלאים, וחוסכת לבעליה, 260 קיבוצים מרחבי הארץ, יותר מ-120 מיליון שקל בשנה ולכלל חקלאי ארצנו.

דשן הצפון אף שמה לעצמה מטרה לקדם ולייצר חדשנות בחקלאות לטובת החקלאי והצרכן. היתרון שלה מתבטא גם בהקמת מפעל חדש שניתן להתאימו לטכנולוגיות עכשוויות - מבחינת איכות התהליך והסביבה. כך, מגובים באותם מאות קיבוצים, שלושת המקימים פועלים לאפיון צורכי המשק המקומי, בעיקר לנוכח המציאות הסביבתית המשתנה. כשמצד אחד, החקלאות הופכת אינטנסיבית יותר ויותר עקב גדילת אוכלוסיית העולם והצטמצמות השטחים החקלאיים, ומצד שני קיימת יותר מודעות לאופן גידול המזון וגובר הרצון לחזור לשורשים ולהשתמש בחומרים טבעיים יותר, תוך הפחתה בחומרי הדברה והפחתת זיהומים סביבתיים. הראייה של החברה היא הוליסטית ולפניה עומד הרצון לשמר ולטפח את הקרקע לדורות.

כחלק מהחזון המובא מעלה מקדמת החברה את גישת ההזנה החכמה של הצמח. "גישה זו נובעת מגישה רחבה יותר, הוליסטית, שקובעת שהצמח, כמו האדם, צריך לאכול את מה שנכון עבורו", מסביר ארגמן, גם אגרונום במקצועו, אם תאביס אותו יותר מדי, הוא יתקשה להתפתח ולא יצליח לנצל את כלל המזון להתפתחותו; אם תיתן לו מעט מדי מזון, הוא יהיה חלש ולא יזוז. הגישה ההוליסטית הזו כוללת בחינות קרקע חדשניות, צמח ומים - ממש כמו בדיקת דם שעובר האדם, והתוצאות מאפשרות לתפור לכל חקלאי את סל המוצרים האידאליים עבורו-תוכנית ההזנה נכונה ומדויקת לגידוליו.

הנהלת מפעל "דשן הצפון". מימין לשמאל: אור קורן, מנהל השיווק; ענת דור כהן, משנה למנכ"ל; שרית חנני קדוש, מנהלת כספים; גולן ארגמן, מנכ"ל / צילום: יריב קריסטל

"השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק", ממשיך ארגמן, "כזה שגם אם תתקוף אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון החזקה שלו. הכול תלוי בתזונה נכונה, ובממשק נכון של השקיה ואוויר. היום אנחנו מנסים לשכנע בזה גם את החקלאים: אם הצמח בריא ומוזן נכון, הוא יהיה חזק יותר. הוא לא יזדקק לריסוסים אגרסיביים - יוכל להימנע משימוש ב"אנטיביוטיקה" ויוכל להתגבר על מחלות בעצמו".

"אם נשנה את הגישה לתזונת הצמח ונדע לספק לו את התזונה המדויקת והמתאימה עבורו לכל שלב בגידול, נוכל להקנות לו את העמידות כנגד התחלואות השונות", אומר ארגמן, במשפט שמשקף היטב את השקפת החברה.

דשן הצפון - כי בריאות הצמח חשובה לנו. לפרטים הקליקו כאן>>

דפוס פעולה שיכול להוריד עלויות לצרכן

על פניו נראה כי הרעיון של הזנה חכמה של גידול ספציפי המתחשב בנתוני הצמח, בסביבתו ובמזון שהוא צורך, בהחלט יכול להעניק ערך מוסף לענף החקלאות. אך לא תמיד פשוט לשכנע בכך מגדלים ותיקים שעובדים כבר 40 שנים ויותר באותה השיטה - היות ולרבים מהם יש תוצאות טובות היום, אך אנו שואפים ליותר מכך.

"חקלאים באופן כללי הם לקוחות שמרנים, שקשה להוציא אותם מדפוס הפעולה שהיו רגילים אליו במשך עשרות בשנים", משתף ארגמן. "בהתחלה הרעיון של הזנה חכמה התקבל בהרבה סקפטיות, זה תהליך שלוקח זמן להבין אותו, ועוד יותר לראות בפועל שהוא אכן עובד; נדרשת סבלנות על מנת להכיל את התרבות החדשה הזאת, ואת התהליך כולו. אבל אנחנו מאמינים ואוהבים את מה שאנחנו עושים ולכן זה עובד."

ארגמן מבקש להפנות את הזרקור גם לנושא יוקר המחייה, בהקשר החקלאי: "חשוב לזכור שהעלויות הן פועל יוצא של התשומות לחקלאי והן אדירות - הרי אם גידול עגבנייה עולה לחקלאי שלושה שקלים לקילו, הוא לא יכול למכור אותה בשני שקלים לקילו - הוא חייב להרוויח. לכן המטרה שלנו היא גם לגרום להורדת המחירים במשק על מנת לאזן את יוקר המחייה, זהו עוד אחד מהיתרונות שאנחנו מציגים לחקלאים.

באמצעות הפחתת הריסוס וההדברות, ובאמצעות הזנה מדויקת ולא מוגזמת, שמשמעותה רכישה ושימוש בכמות קטנה הרבה יותר של דשן ובחומרים יעילים, החקלאי חוסך בעלויות הגידול באופן משמעותי ובמקביל ממקסם את היבול. הדבר משפיע על המחיר לצרכן בסוף הדרך".

סוגי דשן שונים. לצמח דרושה הזנה מדויקת / צילום: יריב קריסטל

חשיבה ארוכת טווח

כפי שציינו קודם לכן, אחד האתגרים שמביא עימו שינוי התפיסה באשר להזנת הצמח, הוא שכנוע החקלאי בהפחתת הריסוסים וההדברות, אותה "אנטיביוטיקה" מדוברת. עניין זה מתקשר לרצון לתרום לא רק לשיפור היבול של החקלאי ולהורדת מחירים, אלא גם לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהומים.

"אנחנו מאמינים בגישה ארוכת טווח, שהרי גם אחרינו ישתמשו באדמה - וצריך לשמור על הקרקע ועל המים ולמנוע זיהומים", מציין ארגמן. "אין ספק שהמטרה היא למקסם את היבול, אבל אפשר בו זמנית לשמור על הסביבה ועל התנהלות ברת־קיימא, וגם לזכות בגידולים משובחים ויפים".

הוא אף מביא דוגמה מסין: "לפני שש שנים הממשלה שם הבינה שהחקלאות היא אחד המזהמים הכי גדולים במדינה, עקב אספקה של עודפי דשן אדירים ליבולים, בניסיון להוציא יותר מחלקת האדמה הקיימת. גם בארץ זה קרה, אומנם בווליום גבוה פחות ואגרסיבי פחות, אבל גם כאן בארות מים נסגרו בגלל עודפי דישון. לכן חשוב כל כך הדיוק בהזנת הצמח, ובמינון השימוש בדשנים ובהדברה. זה עניין קריטי בשמירה על הסביבה. שילוב של הזנה מדויקת, לצד הפיכת הצמח לחזק ובריא, תאפשר זאת ותמנע זיהום של הקרקע והמים בדור הזה ובדורות הבאים".

ארגמן מחזק ומוסיף "אם נוכחנו במשהו בשנה האחרונה זה כמה אנו חייבים לטפח ולשמר את קרקעות ארצנו ואת החקלאות, בסוף עם כל הגלובליזציה, אנו חייבים לשמר את הבסיס האיתן ולדאוג שנוכל להסתמך על המזון שאנו מייצרים".

מגבשים יחד את המרשם המתאים לצמח - כמו בבית מרקחת

אחרי שהבנו את התפיסה הכללית, ואת התועלות לחקלאי עצמו ולסביבה מהזנה חכמה של הצמח - הגיע הזמן לבדוק איך זה קורה בפועל: כיצד אנשי דשן הצפון רוקחים עבור הגידול החקלאי את תוכנית ההזנה המדויקת לו, את התפריט המתאים לו ביותר? ארגמן מסביר: "ניקח מגדל אבוקדו בגליל המערבי שאת המטע שלו תקפה מחלה והוא באמת רוצה להימנע ככל הניתן מריסוסים או משימוש בחומרים מיותרים, מאחר והוא מבין שהאדמה הזאת תשמש גם את ילדיו ונכדיו.

עם פנייתו אלינו אנחנו מגיעים למטע עם צוות מקצועי של אגרונומים בעלי תארים מתקדמים מתחום הצומח וכימאים, נוטלים דגימות של המים שאיתם הוא משקה, של הקרקע, ובדיקות חדשניות של עלי הצמח, ומקבלים יחד איתו תמונה כוללת על הבעיה ועל החוליה החלשה.

מפעל "דשן הצפון". מספקים גם שירותים למגזר הפרטי / צילום: יריב קריסטל

"יתכן שלצמח חסר ברזל, קלציום או מגנזיום; יכול להיות שהבעיה מגיעה ממי הקולחין שבהם משקה החקלאי את המטע; או שאולי הגידול נמצא במצוקה כלשהי. אנחנו מנסים להבין מהי באמת הבעיה, ואז על בסיס כל הנתונים האלה מתאימים לו את ה'מרשם', את המתכון של ההזנה.

אחד השינויים המשמעותיים הוא שימוש בבדיקות עלים וקרקע חדשניות ובזמן אמת באופן צמוד לגידול ולא בדיקה יחידה בעונה ושינוי בהתאם לתוצאותיה בעונה הבאה, זה מעט מידי ומאוחר מידי.

"אתן דוגמה נוספת: אנחנו מעניקים שירות, בין היתר, לשני קיבוצים שונים שבאזור עוטף עזה והנגב המערבי. שניהם מגדלים חוחובה, ושניהם נמצאים לא רחוק מאוד אחד מהשני - כ-15 ק"מ מפרידים ביניהם. ההנחה היא שלשניהם תהיה הזנה דומה, פחות או יותר, אך לא כך הדבר: רק בתחום הנישתי הזה, של גידולי החוחובה כבר הגענו לכ-14 פורמולות הזנה שונות, כי בקיבוץ אחד האדמה חולית יותר, ובשני גירית יותר.

כיום יש לנו יותר מ-2,500 מוצרים, תרכובות הזנה שונות, על בסיס יותר מ-50 חומרי גלם שונים. כך אנחנו יכולים להציע לכל חקלאי את המוצר המתאים ביותר לגידול התוצרת שלו. בנוסף, אנו עובדים כל הזמן על פיתוח מוצרים חכמים יותר- מבחינת אופן היישום והפעילות בקרקע".

לאחרונה החלה חברת דשן הצפון לייצא את מוצריה גם לחו"ל, ובמקביל פתחה קו ביתי - עם מוצרי הזנה חכמים לגינות פרטיות. "הופתענו בזמן הקורונה לקבל הרבה בקשות ושאלות מהמגזר הפרטי דווקא, והבנו שכמעט כל אדם כיום חש בצורך לחיבור לאדמה ורוצה שתהיה לו השפעה על התזונה שלו, אנחנו בהחלט מברכים זאת וחושבים שלציבור הרחב יש המון מה ללמוד בנושא הזנת הצמח, ושמחים להרים את הכפפה. היום החברה כבר חולשת על כ-30% מהשוק המקומי, בתוך שמונה שנות פעילות בלבד.

הגישה שאנחנו מציעים לענף החקלאות - בין אם זה למשלח יד ובין אם לגידול ביתי, היא גישה רחבה יותר מזו שרווחה עד היום, שאמרה: 'אנחנו חברת דשנים, הם חברת הדברה וזו חברת טפטוף'.

אנחנו מציעים את הכול יחד בסופו של דבר, כי הצמח - כמו האדם - הוא לא רק פריט כזה או אחר. צריך לבחון את המכלול ולתת לו תשומת לב אמיתית שתענה על כל צרכיו", מסכם ארגמן.

דשן הצפון - למקסם תוצרת חקלאית במינימום עלות ולשמור על הסביבה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

ענף הבנייה מוגדר חיוני, אך הקבלנים בשטח מתריעים על עיכובים ושיבושים

ענף הבנייה פועל גם בעת מלחמה מתוקף הגדרתו כחיוני ● בשטח, מחסור במרחבים מוגנים בפרויקטים בשלב מוקדם, קושי באספקת חומרי גלם והנחיות הפוכות של חלק מהרשויות המקומיות, משבשים לטענת הקבלנים את הפעילות ● חלק מהמקרים עשויים להגיע אל בתי המשפט

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש 

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

אישה ישנה בחניון תת-קרקעי בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

המשק נפתח: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה עושים הורים לילדים שנשארו בבית?

שינוי ההנחיות של פיקוד העורף מגביר את חוסר הוודאות בשוק העבודה ● האם עובדים בארגונים שיש בהם מעל 50 עובדים חייבים להגיע, האם ניתן לנצל ימי חופשה כדי להישאר עם הילדים, והאם ישולם שכר לעובד שמתעקש לעבוד מהבית? ● גלובס עושה סדר

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

מוג'תבא חמינאי, בנו של עלי חמינאי והמועמד המוביל להחלפתו צילום: PA / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן בדרך למשבר חוקתי? שמונה ממועצת המומחים יחרימו את בחירת המנהיג העליון

"מועצת המומחים" צפויה להתכנס היום וזאת על מנת לבחור את המנהיג העליון החדש של איראן ● יחד עם זאת, שמונה מהם צפויים להחרים את הבחירות, וזאת במחאה בשל הלחץ הכבד שמגיע מצדם של משמרות המהפכה לבחור דווקא במוג'בתא חמינאי

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים

מאחורי הודעת פיקוד העורף, והרצון של הממשלה להחזיר את השגרה לצד ירי הטילים מאיראן ולבנון, העובדים עדיין מתקשים לחזור למקומות העבודה ● באיגוד לשכות המסחר דורשים מהממשלה לפרסם במהירות מתווה פיצויים לעסקים לצד מנגנון חל"ת גמיש

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

החלק המרכזי של חלבון מדכא הגידולים p53 כשהוא נקשר לסליל כפול של DNA. / צילום: Shutterstock, Bacsica

חוקרי סרטן משוכנעים: התרופה הזאת היא מהפכה אמיתית

ניסוי ראשוני בתרופה שמתקנת את אחת המוטציות הנפוצות האחראיות להתפתחות סרטן השיג תוצאות שמלהיבות את חוקרי התחום ● התרופה מציעה דרך יצירתית לנצל את אחד ממאפייני המוטציה ולהפוך אותו ליתרון

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"זו לא בועה, זו רק ההתחלה": המיליארדר שהתעשר מטסלה רכש מניות של אנבידיה ב־180 מיליון דולר

ליאו קוגואן, מיליארדר ומבעלי המניות הפרטיים הגדולים של טסלה, הודיע ביממה החולפת כי רכש מיליון מניות של אנבידיה ● לדבריו, החששות מבועת בינה מלאכותית מוגזמים ומהפכת ה-AI והרובוטיקה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים