גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק הצמח: השיטה שמאפשרת גידול צמחים איכותיים תוך שמירה על בריאות הסביבה

גישת ההזנה החכמה לצמחים מציעה לחקלאי הקטנת תשומות הגידולים באמצעות דיוק ההזנה והפחתת חומרי ההדברה ● "השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק, כזה שגם אם תוקפת אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון הטבעית שלו", מסביר גולן ארגמן, מנכ"ל ומייסד חברת דשן הצפון

מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל
מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל

הכתבה בשיתוף דשן הצפון

חקלאות היא עשייה מרתקת: לטפח ולטפל באדמה ובצומח במסירות ובנאמנות, מסביב לשעון, כדי לראות את התוצרת מבשילה ו"לקצור את הפירות", תרתי משמע. עבודה המעניקה סיפוק גדול במקצוע שקיים כאן כבר אלפי שנים, עוד מימי תקופת התנ"ך ואף לפני כן.

כיום, בעולם שמשתנה בקצב מהיר וכמעט מדי יום מתגלות בו טכנולוגיות חדשות, הענף הוותיק הזה מצליח להתחדש גם כן, באמצעות חברות ששמות את החדשנות בראש מעייניהן, דוגמת חברת "דשן הצפון", המספקת דשנים ותרכובות מזון לגידולים חקלאיים ולצמחים.

החברה נוסדה בשנת 2012 ע"י גולן ארגמן, המשמש כמנכ"ל, ענת דור-כהן, המשנה למנכ"ל ומהנדסת תהליך, ואור קורן, סמנכ"ל השיווק והמכירות, בעל ניסיון עשיר בתחום ההשקיה והדישון. היא הוקמה בשל הרצון להקל על חקלאי ישראל ולהוריד את מחירי הדשן, כחלק מהמהפכה הצרכנית, משימה שאכן צלחה בה - החברה הביאה לירידה של כ-50% בתשומות החקלאים, וחוסכת לבעליה, 260 קיבוצים מרחבי הארץ, יותר מ-120 מיליון שקל בשנה ולכלל חקלאי ארצנו.

דשן הצפון אף שמה לעצמה מטרה לקדם ולייצר חדשנות בחקלאות לטובת החקלאי והצרכן. היתרון שלה מתבטא גם בהקמת מפעל חדש שניתן להתאימו לטכנולוגיות עכשוויות - מבחינת איכות התהליך והסביבה. כך, מגובים באותם מאות קיבוצים, שלושת המקימים פועלים לאפיון צורכי המשק המקומי, בעיקר לנוכח המציאות הסביבתית המשתנה. כשמצד אחד, החקלאות הופכת אינטנסיבית יותר ויותר עקב גדילת אוכלוסיית העולם והצטמצמות השטחים החקלאיים, ומצד שני קיימת יותר מודעות לאופן גידול המזון וגובר הרצון לחזור לשורשים ולהשתמש בחומרים טבעיים יותר, תוך הפחתה בחומרי הדברה והפחתת זיהומים סביבתיים. הראייה של החברה היא הוליסטית ולפניה עומד הרצון לשמר ולטפח את הקרקע לדורות.

כחלק מהחזון המובא מעלה מקדמת החברה את גישת ההזנה החכמה של הצמח. "גישה זו נובעת מגישה רחבה יותר, הוליסטית, שקובעת שהצמח, כמו האדם, צריך לאכול את מה שנכון עבורו", מסביר ארגמן, גם אגרונום במקצועו, אם תאביס אותו יותר מדי, הוא יתקשה להתפתח ולא יצליח לנצל את כלל המזון להתפתחותו; אם תיתן לו מעט מדי מזון, הוא יהיה חלש ולא יזוז. הגישה ההוליסטית הזו כוללת בחינות קרקע חדשניות, צמח ומים - ממש כמו בדיקת דם שעובר האדם, והתוצאות מאפשרות לתפור לכל חקלאי את סל המוצרים האידאליים עבורו-תוכנית ההזנה נכונה ומדויקת לגידוליו.

הנהלת מפעל "דשן הצפון". מימין לשמאל: אור קורן, מנהל השיווק; ענת דור כהן, משנה למנכ"ל; שרית חנני קדוש, מנהלת כספים; גולן ארגמן, מנכ"ל / צילום: יריב קריסטל

"השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק", ממשיך ארגמן, "כזה שגם אם תתקוף אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון החזקה שלו. הכול תלוי בתזונה נכונה, ובממשק נכון של השקיה ואוויר. היום אנחנו מנסים לשכנע בזה גם את החקלאים: אם הצמח בריא ומוזן נכון, הוא יהיה חזק יותר. הוא לא יזדקק לריסוסים אגרסיביים - יוכל להימנע משימוש ב"אנטיביוטיקה" ויוכל להתגבר על מחלות בעצמו".

"אם נשנה את הגישה לתזונת הצמח ונדע לספק לו את התזונה המדויקת והמתאימה עבורו לכל שלב בגידול, נוכל להקנות לו את העמידות כנגד התחלואות השונות", אומר ארגמן, במשפט שמשקף היטב את השקפת החברה.

דשן הצפון - כי בריאות הצמח חשובה לנו. לפרטים הקליקו כאן>>

דפוס פעולה שיכול להוריד עלויות לצרכן

על פניו נראה כי הרעיון של הזנה חכמה של גידול ספציפי המתחשב בנתוני הצמח, בסביבתו ובמזון שהוא צורך, בהחלט יכול להעניק ערך מוסף לענף החקלאות. אך לא תמיד פשוט לשכנע בכך מגדלים ותיקים שעובדים כבר 40 שנים ויותר באותה השיטה - היות ולרבים מהם יש תוצאות טובות היום, אך אנו שואפים ליותר מכך.

"חקלאים באופן כללי הם לקוחות שמרנים, שקשה להוציא אותם מדפוס הפעולה שהיו רגילים אליו במשך עשרות בשנים", משתף ארגמן. "בהתחלה הרעיון של הזנה חכמה התקבל בהרבה סקפטיות, זה תהליך שלוקח זמן להבין אותו, ועוד יותר לראות בפועל שהוא אכן עובד; נדרשת סבלנות על מנת להכיל את התרבות החדשה הזאת, ואת התהליך כולו. אבל אנחנו מאמינים ואוהבים את מה שאנחנו עושים ולכן זה עובד."

ארגמן מבקש להפנות את הזרקור גם לנושא יוקר המחייה, בהקשר החקלאי: "חשוב לזכור שהעלויות הן פועל יוצא של התשומות לחקלאי והן אדירות - הרי אם גידול עגבנייה עולה לחקלאי שלושה שקלים לקילו, הוא לא יכול למכור אותה בשני שקלים לקילו - הוא חייב להרוויח. לכן המטרה שלנו היא גם לגרום להורדת המחירים במשק על מנת לאזן את יוקר המחייה, זהו עוד אחד מהיתרונות שאנחנו מציגים לחקלאים.

באמצעות הפחתת הריסוס וההדברות, ובאמצעות הזנה מדויקת ולא מוגזמת, שמשמעותה רכישה ושימוש בכמות קטנה הרבה יותר של דשן ובחומרים יעילים, החקלאי חוסך בעלויות הגידול באופן משמעותי ובמקביל ממקסם את היבול. הדבר משפיע על המחיר לצרכן בסוף הדרך".

סוגי דשן שונים. לצמח דרושה הזנה מדויקת / צילום: יריב קריסטל

חשיבה ארוכת טווח

כפי שציינו קודם לכן, אחד האתגרים שמביא עימו שינוי התפיסה באשר להזנת הצמח, הוא שכנוע החקלאי בהפחתת הריסוסים וההדברות, אותה "אנטיביוטיקה" מדוברת. עניין זה מתקשר לרצון לתרום לא רק לשיפור היבול של החקלאי ולהורדת מחירים, אלא גם לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהומים.

"אנחנו מאמינים בגישה ארוכת טווח, שהרי גם אחרינו ישתמשו באדמה - וצריך לשמור על הקרקע ועל המים ולמנוע זיהומים", מציין ארגמן. "אין ספק שהמטרה היא למקסם את היבול, אבל אפשר בו זמנית לשמור על הסביבה ועל התנהלות ברת־קיימא, וגם לזכות בגידולים משובחים ויפים".

הוא אף מביא דוגמה מסין: "לפני שש שנים הממשלה שם הבינה שהחקלאות היא אחד המזהמים הכי גדולים במדינה, עקב אספקה של עודפי דשן אדירים ליבולים, בניסיון להוציא יותר מחלקת האדמה הקיימת. גם בארץ זה קרה, אומנם בווליום גבוה פחות ואגרסיבי פחות, אבל גם כאן בארות מים נסגרו בגלל עודפי דישון. לכן חשוב כל כך הדיוק בהזנת הצמח, ובמינון השימוש בדשנים ובהדברה. זה עניין קריטי בשמירה על הסביבה. שילוב של הזנה מדויקת, לצד הפיכת הצמח לחזק ובריא, תאפשר זאת ותמנע זיהום של הקרקע והמים בדור הזה ובדורות הבאים".

ארגמן מחזק ומוסיף "אם נוכחנו במשהו בשנה האחרונה זה כמה אנו חייבים לטפח ולשמר את קרקעות ארצנו ואת החקלאות, בסוף עם כל הגלובליזציה, אנו חייבים לשמר את הבסיס האיתן ולדאוג שנוכל להסתמך על המזון שאנו מייצרים".

מגבשים יחד את המרשם המתאים לצמח - כמו בבית מרקחת

אחרי שהבנו את התפיסה הכללית, ואת התועלות לחקלאי עצמו ולסביבה מהזנה חכמה של הצמח - הגיע הזמן לבדוק איך זה קורה בפועל: כיצד אנשי דשן הצפון רוקחים עבור הגידול החקלאי את תוכנית ההזנה המדויקת לו, את התפריט המתאים לו ביותר? ארגמן מסביר: "ניקח מגדל אבוקדו בגליל המערבי שאת המטע שלו תקפה מחלה והוא באמת רוצה להימנע ככל הניתן מריסוסים או משימוש בחומרים מיותרים, מאחר והוא מבין שהאדמה הזאת תשמש גם את ילדיו ונכדיו.

עם פנייתו אלינו אנחנו מגיעים למטע עם צוות מקצועי של אגרונומים בעלי תארים מתקדמים מתחום הצומח וכימאים, נוטלים דגימות של המים שאיתם הוא משקה, של הקרקע, ובדיקות חדשניות של עלי הצמח, ומקבלים יחד איתו תמונה כוללת על הבעיה ועל החוליה החלשה.

מפעל "דשן הצפון". מספקים גם שירותים למגזר הפרטי / צילום: יריב קריסטל

"יתכן שלצמח חסר ברזל, קלציום או מגנזיום; יכול להיות שהבעיה מגיעה ממי הקולחין שבהם משקה החקלאי את המטע; או שאולי הגידול נמצא במצוקה כלשהי. אנחנו מנסים להבין מהי באמת הבעיה, ואז על בסיס כל הנתונים האלה מתאימים לו את ה'מרשם', את המתכון של ההזנה.

אחד השינויים המשמעותיים הוא שימוש בבדיקות עלים וקרקע חדשניות ובזמן אמת באופן צמוד לגידול ולא בדיקה יחידה בעונה ושינוי בהתאם לתוצאותיה בעונה הבאה, זה מעט מידי ומאוחר מידי.

"אתן דוגמה נוספת: אנחנו מעניקים שירות, בין היתר, לשני קיבוצים שונים שבאזור עוטף עזה והנגב המערבי. שניהם מגדלים חוחובה, ושניהם נמצאים לא רחוק מאוד אחד מהשני - כ-15 ק"מ מפרידים ביניהם. ההנחה היא שלשניהם תהיה הזנה דומה, פחות או יותר, אך לא כך הדבר: רק בתחום הנישתי הזה, של גידולי החוחובה כבר הגענו לכ-14 פורמולות הזנה שונות, כי בקיבוץ אחד האדמה חולית יותר, ובשני גירית יותר.

כיום יש לנו יותר מ-2,500 מוצרים, תרכובות הזנה שונות, על בסיס יותר מ-50 חומרי גלם שונים. כך אנחנו יכולים להציע לכל חקלאי את המוצר המתאים ביותר לגידול התוצרת שלו. בנוסף, אנו עובדים כל הזמן על פיתוח מוצרים חכמים יותר- מבחינת אופן היישום והפעילות בקרקע".

לאחרונה החלה חברת דשן הצפון לייצא את מוצריה גם לחו"ל, ובמקביל פתחה קו ביתי - עם מוצרי הזנה חכמים לגינות פרטיות. "הופתענו בזמן הקורונה לקבל הרבה בקשות ושאלות מהמגזר הפרטי דווקא, והבנו שכמעט כל אדם כיום חש בצורך לחיבור לאדמה ורוצה שתהיה לו השפעה על התזונה שלו, אנחנו בהחלט מברכים זאת וחושבים שלציבור הרחב יש המון מה ללמוד בנושא הזנת הצמח, ושמחים להרים את הכפפה. היום החברה כבר חולשת על כ-30% מהשוק המקומי, בתוך שמונה שנות פעילות בלבד.

הגישה שאנחנו מציעים לענף החקלאות - בין אם זה למשלח יד ובין אם לגידול ביתי, היא גישה רחבה יותר מזו שרווחה עד היום, שאמרה: 'אנחנו חברת דשנים, הם חברת הדברה וזו חברת טפטוף'.

אנחנו מציעים את הכול יחד בסופו של דבר, כי הצמח - כמו האדם - הוא לא רק פריט כזה או אחר. צריך לבחון את המכלול ולתת לו תשומת לב אמיתית שתענה על כל צרכיו", מסכם ארגמן.

דשן הצפון - למקסם תוצרת חקלאית במינימום עלות ולשמור על הסביבה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אריאל כהן, עומר כילף / צילום: נאבן, דיויד גארב

הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● נאבן זינקה במעל 40% לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, והאנליסטים חיוביים לגביה ● פרייטוס קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית התייעלות וקיצוץ של עד 15% ממצבת העובדים שלה ● ואינוויז קיבלה אזהרה מהנהלת הנאסד"ק, לאחר שנסחרה למעלה מ-30 ימי מסחר רצופים מתחת למחיר של דולר אחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?

התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על חוזה פינוי־בינוי - אינו סביר • אח ואחיינית נאבקו על ירושתה של קשישה, שכתבה שתי צוואות שונות • ומורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות לא הצליח להתכחש לרווחיו • 3 פסקי דין בשבוע

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

כאוס בשדה התעופה בעקבה: טיסות ארקיע בוטלו, מאות נוסעים תקועים

שינוי מדיניות בירדן פוגע בפעילות החלופית לנתב"ג ויוצר כאוס: מטוסים חכורים מאירופה אינם מורשים לפעול, וחלק מהטיסות מועברות או מבוטלות ● ארקיע הודיעה כי תפסיק את הפעילות בעקבה, כאשר חלק מהטיסות יעברו לטאבה וחלק יבוטלו ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה - העלאה שנייה מתחילת המלחמה

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה, והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, ואילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים ביום שאחרי המלחמה?

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הריבית לא צפויה להשתנות היום. אבל כל השוק מחכה לנתונים האלו

האנליסטים והכלכלנים צופים כי הריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית ● הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגירעון הממשלתי

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

החות'ים מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

החות'ים הצטרפו בסוף השבוע למעגל הלחימה, ונשאלה השאלה למה דווקא עכשיו ● ענבל נסים לוטון, מומחית לתימן, סבורה כי הדבר עשוי להיות קשור לאולטימטום האמריקאי לאיראנים, ואף לתחושה שהמלחמה קרובה לסיומה והחות'ים מנסים לשדר שלקחו חלק בה ● כך או כך, העיתוי ואופן התגובה המדוד מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

נמל פיראוס / צילום: Shutterstock

הפתרון לזינוק במחירי התובלה - מטענים שמגיעים דרך נמל פיראוס

רוב התובלה האווירית לישראל מתבצעת בבטן מטוסי נוסעים, לכן, עם עצירת רוב הטיסות האזרחיות בשבועות האחרונים, נחתכה גם קיבולת המטען ואלפי טונות של סחורות נתקעו ברחבי העולם ● הקומה השלישית של קניון רמת אביב טרם הושקה רשמית, אבל קבוצת פקטורי 54 של משפחת אירני כבר פתחה את מתחם הדגל שלה החדש שם ● אירועים ומינויים

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

בלחץ השוכרים בקניונים: מליסרון דוחה חלקית תשלומים - ומציבה תנאים

קבוצת הקניונים מליסרון תאפשר את פריסת השכירות של אפריל לשלושה תשלומים, אך דמי הניהול ייגבו כרגיל, ורק עסקים ששילמו את חובותיהם ייכללו ● המהלך מגיע על רקע קריאות להימנע מתשלום שכירות ולחץ גובר מצד בעלי עסקים, שממתינים עדיין למתווה פיצויים מהמדינה

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה מישראל הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

מאז אישור מתווה החל”ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע

שירות התעסוקה מדווח על זינוק במספר הנרשמים מאז פרוץ המלחמה - יותר מ־50 אלף דורשי עבודה חדשים, כשמרביתם הוצאו לחל"ת ולא פוטרו ● כ־10 אלף הצטרפו לאחר אישור מתווה החל"ת המקוצר בוועדת העבודה והרווחה, שמאפשר זכאות כבר לאחר 10 ימי היעדרות

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הצית רעיון ישן: רכבים חשמליים ישמשו כרשת גיבוי בחירום

הסיכוי הממשי לפגיעה במערכת ייצור והולכת החשמל בישראל מעלה לסדר היום את האפשרות להשתמש בסוללות כלי הרכב החשמליים כמקור כוח בחירום - בתמורה לתמריצים ● הטכנולוגיה קיימת, אבל בינתיים, הרגולציה בנושא מתקדמת בעצלתיים

הרצליה (הצילום להדמיה בלבד ואינו קשור לאירוע) / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המלון שופץ בתוך יממה? הפוסט של עיריית הרצליה שעורר שאלות

גולשים רבים בפייסבוק תהו כיצד אפשר לתקן נזקי הדף מנפילת שברי יירוט במהירות רבה כל כך - בתוך פחות מיממה, ואף תהו אם מדובר בתמונת AI ● בעירייה מבהירים כי מדובר בתמונה אמיתית, אך גם אנשיה וגם נציגי בית המלון לא מנדבים פרטים נוספים

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקציב המדינה אושר; הקואליציה העבירה 800 מיליון שקל לחרדים ועוררה סערה

מדובר בתקציב הגבוה בתולדות ישראל, שעומד על 699 מיליארד שקל ● רגע לפני אישורו התחוללה דרמה במליאה עם העברת 800 מיליון שקל במסלול עוקף ייעוץ משפטי - לחרדים

הדקלים 73 במרכז פרדס חנה / צילום: שלומי יוסף

בשכונה מבוקשת: קוטג' בפרדס חנה נמכר במחיר נמוך יחסית

האזור נחשב חסין יחסית לטילים ומחיר הבית מעט נמוך מהמקובל, ככל הנראה מכיוון ששטח המגרש קטן יחסית

דיון של ועדת הכספים בחוק ההסדרים, פברואר האחרון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?

כיצד השתתק מי שנחשב לסמן של שומרי הסף, בזמן שהמסגרות נפרצו והכספים הקואליציוניים זרמו למרות המלחמה? ● תהליך ההחלשה של אגף התקציבים הוא עקבי: משר שמעדיף לעקוף אותו, דרך חוק הסדרים שרוקן מתוכן ועד לביקורת חריפה על ניהול הרזרבות ● בתווך נותר הממונה החדש, שטרם שבר את שתיקתו ומדיניותו נותרת בגדר תעלומה

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

ההיסטוריה מלמדת: מה צפוי בשווקים אחרי כניסה לתיקון?

בסוף השבוע האחרון וול סטריט סיכמה 5 שבועות של ירידות – רצף היסטורי שנראה רק פעמים בודדות ● מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס, ובישראל תל אביב 90, נכנסו לטריטוריה של תיקון ● מה ההיסטוריה מלמדת על ההמשך והאם הכרזה על סיום המלחמה תציל את השווקים? ● וגם: מה שווה מילה של הנשיא החזק בעולם?