גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזוק הצמח: השיטה שמאפשרת גידול צמחים איכותיים תוך שמירה על בריאות הסביבה

גישת ההזנה החכמה לצמחים מציעה לחקלאי הקטנת תשומות הגידולים באמצעות דיוק ההזנה והפחתת חומרי ההדברה ● "השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק, כזה שגם אם תוקפת אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון הטבעית שלו", מסביר גולן ארגמן, מנכ"ל ומייסד חברת דשן הצפון

מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל
מכלי ייצור ואחסון דשן של "דשן הצפון". שימוש בטכנולוגיות עכשוויות מבחינת איכות התהליך והסביבה / צילום: יריב קריסטל

הכתבה בשיתוף דשן הצפון

חקלאות היא עשייה מרתקת: לטפח ולטפל באדמה ובצומח במסירות ובנאמנות, מסביב לשעון, כדי לראות את התוצרת מבשילה ו"לקצור את הפירות", תרתי משמע. עבודה המעניקה סיפוק גדול במקצוע שקיים כאן כבר אלפי שנים, עוד מימי תקופת התנ"ך ואף לפני כן.

כיום, בעולם שמשתנה בקצב מהיר וכמעט מדי יום מתגלות בו טכנולוגיות חדשות, הענף הוותיק הזה מצליח להתחדש גם כן, באמצעות חברות ששמות את החדשנות בראש מעייניהן, דוגמת חברת "דשן הצפון", המספקת דשנים ותרכובות מזון לגידולים חקלאיים ולצמחים.

החברה נוסדה בשנת 2012 ע"י גולן ארגמן, המשמש כמנכ"ל, ענת דור-כהן, המשנה למנכ"ל ומהנדסת תהליך, ואור קורן, סמנכ"ל השיווק והמכירות, בעל ניסיון עשיר בתחום ההשקיה והדישון. היא הוקמה בשל הרצון להקל על חקלאי ישראל ולהוריד את מחירי הדשן, כחלק מהמהפכה הצרכנית, משימה שאכן צלחה בה - החברה הביאה לירידה של כ-50% בתשומות החקלאים, וחוסכת לבעליה, 260 קיבוצים מרחבי הארץ, יותר מ-120 מיליון שקל בשנה ולכלל חקלאי ארצנו.

דשן הצפון אף שמה לעצמה מטרה לקדם ולייצר חדשנות בחקלאות לטובת החקלאי והצרכן. היתרון שלה מתבטא גם בהקמת מפעל חדש שניתן להתאימו לטכנולוגיות עכשוויות - מבחינת איכות התהליך והסביבה. כך, מגובים באותם מאות קיבוצים, שלושת המקימים פועלים לאפיון צורכי המשק המקומי, בעיקר לנוכח המציאות הסביבתית המשתנה. כשמצד אחד, החקלאות הופכת אינטנסיבית יותר ויותר עקב גדילת אוכלוסיית העולם והצטמצמות השטחים החקלאיים, ומצד שני קיימת יותר מודעות לאופן גידול המזון וגובר הרצון לחזור לשורשים ולהשתמש בחומרים טבעיים יותר, תוך הפחתה בחומרי הדברה והפחתת זיהומים סביבתיים. הראייה של החברה היא הוליסטית ולפניה עומד הרצון לשמר ולטפח את הקרקע לדורות.

כחלק מהחזון המובא מעלה מקדמת החברה את גישת ההזנה החכמה של הצמח. "גישה זו נובעת מגישה רחבה יותר, הוליסטית, שקובעת שהצמח, כמו האדם, צריך לאכול את מה שנכון עבורו", מסביר ארגמן, גם אגרונום במקצועו, אם תאביס אותו יותר מדי, הוא יתקשה להתפתח ולא יצליח לנצל את כלל המזון להתפתחותו; אם תיתן לו מעט מדי מזון, הוא יהיה חלש ולא יזוז. הגישה ההוליסטית הזו כוללת בחינות קרקע חדשניות, צמח ומים - ממש כמו בדיקת דם שעובר האדם, והתוצאות מאפשרות לתפור לכל חקלאי את סל המוצרים האידאליים עבורו-תוכנית ההזנה נכונה ומדויקת לגידוליו.

הנהלת מפעל "דשן הצפון". מימין לשמאל: אור קורן, מנהל השיווק; ענת דור כהן, משנה למנכ"ל; שרית חנני קדוש, מנהלת כספים; גולן ארגמן, מנכ"ל / צילום: יריב קריסטל

"השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק", ממשיך ארגמן, "כזה שגם אם תתקוף אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון החזקה שלו. הכול תלוי בתזונה נכונה, ובממשק נכון של השקיה ואוויר. היום אנחנו מנסים לשכנע בזה גם את החקלאים: אם הצמח בריא ומוזן נכון, הוא יהיה חזק יותר. הוא לא יזדקק לריסוסים אגרסיביים - יוכל להימנע משימוש ב"אנטיביוטיקה" ויוכל להתגבר על מחלות בעצמו".

"אם נשנה את הגישה לתזונת הצמח ונדע לספק לו את התזונה המדויקת והמתאימה עבורו לכל שלב בגידול, נוכל להקנות לו את העמידות כנגד התחלואות השונות", אומר ארגמן, במשפט שמשקף היטב את השקפת החברה.

דשן הצפון - כי בריאות הצמח חשובה לנו. לפרטים הקליקו כאן>>

דפוס פעולה שיכול להוריד עלויות לצרכן

על פניו נראה כי הרעיון של הזנה חכמה של גידול ספציפי המתחשב בנתוני הצמח, בסביבתו ובמזון שהוא צורך, בהחלט יכול להעניק ערך מוסף לענף החקלאות. אך לא תמיד פשוט לשכנע בכך מגדלים ותיקים שעובדים כבר 40 שנים ויותר באותה השיטה - היות ולרבים מהם יש תוצאות טובות היום, אך אנו שואפים ליותר מכך.

"חקלאים באופן כללי הם לקוחות שמרנים, שקשה להוציא אותם מדפוס הפעולה שהיו רגילים אליו במשך עשרות בשנים", משתף ארגמן. "בהתחלה הרעיון של הזנה חכמה התקבל בהרבה סקפטיות, זה תהליך שלוקח זמן להבין אותו, ועוד יותר לראות בפועל שהוא אכן עובד; נדרשת סבלנות על מנת להכיל את התרבות החדשה הזאת, ואת התהליך כולו. אבל אנחנו מאמינים ואוהבים את מה שאנחנו עושים ולכן זה עובד."

ארגמן מבקש להפנות את הזרקור גם לנושא יוקר המחייה, בהקשר החקלאי: "חשוב לזכור שהעלויות הן פועל יוצא של התשומות לחקלאי והן אדירות - הרי אם גידול עגבנייה עולה לחקלאי שלושה שקלים לקילו, הוא לא יכול למכור אותה בשני שקלים לקילו - הוא חייב להרוויח. לכן המטרה שלנו היא גם לגרום להורדת המחירים במשק על מנת לאזן את יוקר המחייה, זהו עוד אחד מהיתרונות שאנחנו מציגים לחקלאים.

באמצעות הפחתת הריסוס וההדברות, ובאמצעות הזנה מדויקת ולא מוגזמת, שמשמעותה רכישה ושימוש בכמות קטנה הרבה יותר של דשן ובחומרים יעילים, החקלאי חוסך בעלויות הגידול באופן משמעותי ובמקביל ממקסם את היבול. הדבר משפיע על המחיר לצרכן בסוף הדרך".

סוגי דשן שונים. לצמח דרושה הזנה מדויקת / צילום: יריב קריסטל

חשיבה ארוכת טווח

כפי שציינו קודם לכן, אחד האתגרים שמביא עימו שינוי התפיסה באשר להזנת הצמח, הוא שכנוע החקלאי בהפחתת הריסוסים וההדברות, אותה "אנטיביוטיקה" מדוברת. עניין זה מתקשר לרצון לתרום לא רק לשיפור היבול של החקלאי ולהורדת מחירים, אלא גם לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהומים.

"אנחנו מאמינים בגישה ארוכת טווח, שהרי גם אחרינו ישתמשו באדמה - וצריך לשמור על הקרקע ועל המים ולמנוע זיהומים", מציין ארגמן. "אין ספק שהמטרה היא למקסם את היבול, אבל אפשר בו זמנית לשמור על הסביבה ועל התנהלות ברת־קיימא, וגם לזכות בגידולים משובחים ויפים".

הוא אף מביא דוגמה מסין: "לפני שש שנים הממשלה שם הבינה שהחקלאות היא אחד המזהמים הכי גדולים במדינה, עקב אספקה של עודפי דשן אדירים ליבולים, בניסיון להוציא יותר מחלקת האדמה הקיימת. גם בארץ זה קרה, אומנם בווליום גבוה פחות ואגרסיבי פחות, אבל גם כאן בארות מים נסגרו בגלל עודפי דישון. לכן חשוב כל כך הדיוק בהזנת הצמח, ובמינון השימוש בדשנים ובהדברה. זה עניין קריטי בשמירה על הסביבה. שילוב של הזנה מדויקת, לצד הפיכת הצמח לחזק ובריא, תאפשר זאת ותמנע זיהום של הקרקע והמים בדור הזה ובדורות הבאים".

ארגמן מחזק ומוסיף "אם נוכחנו במשהו בשנה האחרונה זה כמה אנו חייבים לטפח ולשמר את קרקעות ארצנו ואת החקלאות, בסוף עם כל הגלובליזציה, אנו חייבים לשמר את הבסיס האיתן ולדאוג שנוכל להסתמך על המזון שאנו מייצרים".

מגבשים יחד את המרשם המתאים לצמח - כמו בבית מרקחת

אחרי שהבנו את התפיסה הכללית, ואת התועלות לחקלאי עצמו ולסביבה מהזנה חכמה של הצמח - הגיע הזמן לבדוק איך זה קורה בפועל: כיצד אנשי דשן הצפון רוקחים עבור הגידול החקלאי את תוכנית ההזנה המדויקת לו, את התפריט המתאים לו ביותר? ארגמן מסביר: "ניקח מגדל אבוקדו בגליל המערבי שאת המטע שלו תקפה מחלה והוא באמת רוצה להימנע ככל הניתן מריסוסים או משימוש בחומרים מיותרים, מאחר והוא מבין שהאדמה הזאת תשמש גם את ילדיו ונכדיו.

עם פנייתו אלינו אנחנו מגיעים למטע עם צוות מקצועי של אגרונומים בעלי תארים מתקדמים מתחום הצומח וכימאים, נוטלים דגימות של המים שאיתם הוא משקה, של הקרקע, ובדיקות חדשניות של עלי הצמח, ומקבלים יחד איתו תמונה כוללת על הבעיה ועל החוליה החלשה.

מפעל "דשן הצפון". מספקים גם שירותים למגזר הפרטי / צילום: יריב קריסטל

"יתכן שלצמח חסר ברזל, קלציום או מגנזיום; יכול להיות שהבעיה מגיעה ממי הקולחין שבהם משקה החקלאי את המטע; או שאולי הגידול נמצא במצוקה כלשהי. אנחנו מנסים להבין מהי באמת הבעיה, ואז על בסיס כל הנתונים האלה מתאימים לו את ה'מרשם', את המתכון של ההזנה.

אחד השינויים המשמעותיים הוא שימוש בבדיקות עלים וקרקע חדשניות ובזמן אמת באופן צמוד לגידול ולא בדיקה יחידה בעונה ושינוי בהתאם לתוצאותיה בעונה הבאה, זה מעט מידי ומאוחר מידי.

"אתן דוגמה נוספת: אנחנו מעניקים שירות, בין היתר, לשני קיבוצים שונים שבאזור עוטף עזה והנגב המערבי. שניהם מגדלים חוחובה, ושניהם נמצאים לא רחוק מאוד אחד מהשני - כ-15 ק"מ מפרידים ביניהם. ההנחה היא שלשניהם תהיה הזנה דומה, פחות או יותר, אך לא כך הדבר: רק בתחום הנישתי הזה, של גידולי החוחובה כבר הגענו לכ-14 פורמולות הזנה שונות, כי בקיבוץ אחד האדמה חולית יותר, ובשני גירית יותר.

כיום יש לנו יותר מ-2,500 מוצרים, תרכובות הזנה שונות, על בסיס יותר מ-50 חומרי גלם שונים. כך אנחנו יכולים להציע לכל חקלאי את המוצר המתאים ביותר לגידול התוצרת שלו. בנוסף, אנו עובדים כל הזמן על פיתוח מוצרים חכמים יותר- מבחינת אופן היישום והפעילות בקרקע".

לאחרונה החלה חברת דשן הצפון לייצא את מוצריה גם לחו"ל, ובמקביל פתחה קו ביתי - עם מוצרי הזנה חכמים לגינות פרטיות. "הופתענו בזמן הקורונה לקבל הרבה בקשות ושאלות מהמגזר הפרטי דווקא, והבנו שכמעט כל אדם כיום חש בצורך לחיבור לאדמה ורוצה שתהיה לו השפעה על התזונה שלו, אנחנו בהחלט מברכים זאת וחושבים שלציבור הרחב יש המון מה ללמוד בנושא הזנת הצמח, ושמחים להרים את הכפפה. היום החברה כבר חולשת על כ-30% מהשוק המקומי, בתוך שמונה שנות פעילות בלבד.

הגישה שאנחנו מציעים לענף החקלאות - בין אם זה למשלח יד ובין אם לגידול ביתי, היא גישה רחבה יותר מזו שרווחה עד היום, שאמרה: 'אנחנו חברת דשנים, הם חברת הדברה וזו חברת טפטוף'.

אנחנו מציעים את הכול יחד בסופו של דבר, כי הצמח - כמו האדם - הוא לא רק פריט כזה או אחר. צריך לבחון את המכלול ולתת לו תשומת לב אמיתית שתענה על כל צרכיו", מסכם ארגמן.

דשן הצפון - למקסם תוצרת חקלאית במינימום עלות ולשמור על הסביבה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ

באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם דווקא הישראלים ייהנו מגל הנחות?

רגולציה חדשה באיחוד האירופי נועדה להתמודד עם ההשתלטות הסינית על שוק הרכב, בעזרת הטבות המיועדות למכוניות חשמליות קומפקטיות שמיוצרות ביבשת ● למגמה, שכוללת מספר צעדים, עשויה להיות השפעה גם על שוק הרכב הישראלי

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה?

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים: "נצטרך לבחון את השלכות רפורמת הרווחים הכלואים"

ביטול הפטורים ממע"מ, בחינה מחודשת של חוק הרווחים הכלואים ומס על השכירות - אלו התוכניות של מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' בנוגע לחוק ההסדרים הבא ● "אנחנו נצטרך לבחון את נושא רפורמת הרווחים הכלואים בשנה-שנתיים הקרובות ולראות אם אין להם השפעה לא טובה על המשק"

הוועדה לדיון בהצ''ח התקשורת, 25.5.26 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את פיצול רפורמת השידורים של השר קרעי. מה השלבים הבאים?

מליאת הכנסת אישרה אתמול את פיצול חוק התקשורת, רפורמת השידורים הממשלתית של השר שלמה קרעי, על מנת להספיק לחוקק חלק ממנו לפני פיזור הכנסת ● במה החוק עוסק, מה כולל הפיצול ומה יקרה הלאה? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

שנת שיא ליצוא הביטחוני. מי הן מערכות הנשק המובילות?

המלחמה הציבה בפני התעשיות הביטחוניות אתגרים חסרי תקדים, אך הביקוש למערכות ישראליות ממשיך לטפס ● היצוא הביטחוני קפץ בכ־30% בתוך שנה והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עם גידול בעסקאות מול מדינות הסכמי אברהם ומדינות אסיה ● במוקד הביקוש נמצאות מערכות ההגנה האווירית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; S&P 500 חצה את רף ה-7,600 נקודות לראשונה

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול תהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים

כותרות העיתונים בעולם

"שדרגו את היכולות באופן מוחלט": הזירה שבה איראן מנצחת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן משתמשת בכלי AI כדי לשדרג את יכולות התקיפה הדיגיטליות שלה, קטאר הצליחה לייצא גז טבעי מהמפרץ גם בזמן המלחמה, ובימין האיראני יוצאים זה נגד זה • כותרות העיתונים בעולם 

בניין זוטא קור בפארק התעשיות ספירים בשדרות / צילום: גל ברף

חברת קירור שרתי AI משדרות מגייסת 100 מיליון דולר ממיצובישי וסמסונג

סיבוב הגיוס החדש של זוטא קור יסייע לחברה להתרחב לקירור שרתים המבוססים על מעבדי אנבידיה החדשים ● לפי ההערכה כיום, עיקר לקוחותיה כיום הן חברות מתחום הפיננסים שצורכות שרתי AI כבדים לצורכי מסחר מבוסס אלגוריתמים או קרנות גידור ● בראיון שנתן מנכ"ל החברה ארז פרייבך לגלובס, הוא מסביר על הביקוש הגואה למערכות לקירור שרתי AI

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל / צילום: EU

סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

אחרי חודשים של מתיחות סביב המלחמה בעזה, וברקע הצעה לאסור סחר עם ההתנחלויות, שגריר האיחוד האירופי בישראל אומר בראיון לגלובס כי הוא מאמין שבריסל עדיין רואה בישראל שותפה מרכזית - אך אינה מוכנה לוותר על עקרונות זכויות האדם

ערן גריפל, יו''ר קבוצת מנורה מבטחים ומיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: גיא חמוי, נטי לוי

קרן הפנסיה הגדולה בישראל משנה כיוון ומצטרפת ל"מודל הצ'יליאני"

כחלק מהיערכות להנחיות של רשות שוק ההון, מנורה מבטחים מעדכנת את מסלולי ההשקעה של עמיתיה ולמעשה מיישרת קו עם שאר החברות בענף ● המשמעות: הפחתת הסיכון אצל מבוטחי הקרן תתבצע בשלושה מועדים בלבד, בניגוד להדרגתיות של שמונה פעימות כיום

רותי ברודו / צילום: עידית בן אוליאל

ניצחון לרותי ברודו: תקים ותפעיל מתחם מזון בהיכל התרבות בת"א

המכרז הקודם של הנהלת היכל התרבות נפסל לפני שנה ע"י ביהמ"ש בעקבות עתירות של חברות מתחרות, אך כעת הנהלת ההיכל ערכה מכרז חוזר, שבסופו זכתה שוב חברת R2M של רותי ומתי ברודו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדד הטכנולוגיה זינק בהובלת קמטק וטאואר

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● המסחר התנהל בצל הכרזת טראמפ על הפסקת אש נוספת בצפון ● השקל נחלש בכ-1% בעקבות דברי נגיד בנק ישראל ● קמטק זינקה בחדות אחרי שדיווחה על הזמנות בגובה 105 מיליון דולר

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

גוגל ואנבידיה מבקשות לשלם מס בדולרים. באוצר מעריכים: קשיים מהותיים בהצעה

גורמים מקצועיים באוצר טוענים כי בקשת ענקיות הטכנולוגיה לשלם מס בדולרים בעקבות צניחת השער, שפגעה בשורת הרווח שלהן, מעלה קושי וחשש ממתן הטבה חריגה ● ברשות המסים מציגים גישה גמישה יותר ומסבירים: "מדובר במיעוט של חברות שפועלות בהיקפים אדירים"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה

השקל נחלש היום בכ-1% בעקבות נאום שנשא פרופ' אמיר ירון שבו רמז על הורדת ריבית מואצת ● מזרחי טפחות: "אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש" ● דיסקונט: "הגורמים המבניים עדיין תומכים בשקל, אבל אולי לא בעוצמות האלה"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

לא רק אל על: ארקיע משיקה קו ישיר ליעד המבוקש

חברת התעופה ארקיע משיקה לראשונה קו ישיר לטוקיו, שיפעל החל מאוקטובר השנה ● לפי נתוני ארגון התיירות הלאומי של יפן, בשנת 2025 ביקרו במדינה מעל 42 מיליון תיירים בינלאומיים - שיא היסטורי

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

250 דולר לטיסה: כך מנסה כאל למנוע נטישת לקוחות

לאחר שאיבדה את שיתוף הפעולה עם אל על לישראכרט, כאל מקימה מועדון לקוחות בשם FlyAll שיאפשר צבירת קאשבק למימוש בטיסות ובמלונות במגוון חברות תעופה ● לגלובס נודע כי לקוחות שיצטרפו יזכו ל-250 דולר במתנה למימוש בטיסות ובמלונות מסביב לעולם ● ומה יקרה להטבות בתום השנה הראשונה?

מערכת דרונלייט (DroneLight) / צילום: Esh Tech

30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה

דרונלייט היא מערכת לייזר ליירוט רחפנים שפועלת במודל שמזכיר מכונת ירייה ומאפשרת 30 יירוטים בדקה, וכל זאת בהספק אנרגיה נמוך ובעלות מופחתת ביחס לאור איתן ● מאחורי המערכת עומדת חברה קטנה מעומר בשם אש־טק, שעד לאחרונה פעלה מתחת לרדאר

מבול מדדים בבורסה / צילום: Shutterstock

הבורסה השיקה 28 מדדים חדשים, ויש לה אינטרס

לא פחות מ-28 מדדי מניות חדשים השיקה הבורסה בת"א בשנים האחרונות, בד בבד עם העלייה בביקוש לסחורה מקומית מצד הקרנות העוקבות ● עד כמה קל להקים מדד חדש וכיצד הבורסה גוזרת על כך קופון שרק ילך ויגדל בשנים הבאות ● הבורסה: זה לא רק בגלל הכסף

מתניהו אנגלמן - מבקר המדינה / צילום: תדמית

התקדים, הנגשת הביקורת והמחמאות לממשלה: סיכום שבע שנות כהונת אנגלמן

מתניהו אנגלמן חולל סערה עם כניסתו לתפקיד מבקר המדינה כשהכריז על רפורמה מרחיקת לכת ● מה מהצעדים הדרמטיים הללו באמת יושם, ומה הייתה ההשפעה שלהם? ● רגע לפני בחירת מבקר המדינה: המשרוקית של גלובס מסכמת את כהונת אנגלמן ● המשרוקית של גלובס

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך