הכתבה בשיתוף דשן הצפון
חקלאות היא עשייה מרתקת: לטפח ולטפל באדמה ובצומח במסירות ובנאמנות, מסביב לשעון, כדי לראות את התוצרת מבשילה ו"לקצור את הפירות", תרתי משמע. עבודה המעניקה סיפוק גדול במקצוע שקיים כאן כבר אלפי שנים, עוד מימי תקופת התנ"ך ואף לפני כן.
כיום, בעולם שמשתנה בקצב מהיר וכמעט מדי יום מתגלות בו טכנולוגיות חדשות, הענף הוותיק הזה מצליח להתחדש גם כן, באמצעות חברות ששמות את החדשנות בראש מעייניהן, דוגמת חברת "דשן הצפון", המספקת דשנים ותרכובות מזון לגידולים חקלאיים ולצמחים.
החברה נוסדה בשנת 2012 ע"י גולן ארגמן, המשמש כמנכ"ל, ענת דור-כהן, המשנה למנכ"ל ומהנדסת תהליך, ואור קורן, סמנכ"ל השיווק והמכירות, בעל ניסיון עשיר בתחום ההשקיה והדישון. היא הוקמה בשל הרצון להקל על חקלאי ישראל ולהוריד את מחירי הדשן, כחלק מהמהפכה הצרכנית, משימה שאכן צלחה בה - החברה הביאה לירידה של כ-50% בתשומות החקלאים, וחוסכת לבעליה, 260 קיבוצים מרחבי הארץ, יותר מ-120 מיליון שקל בשנה ולכלל חקלאי ארצנו.
דשן הצפון אף שמה לעצמה מטרה לקדם ולייצר חדשנות בחקלאות לטובת החקלאי והצרכן. היתרון שלה מתבטא גם בהקמת מפעל חדש שניתן להתאימו לטכנולוגיות עכשוויות - מבחינת איכות התהליך והסביבה. כך, מגובים באותם מאות קיבוצים, שלושת המקימים פועלים לאפיון צורכי המשק המקומי, בעיקר לנוכח המציאות הסביבתית המשתנה. כשמצד אחד, החקלאות הופכת אינטנסיבית יותר ויותר עקב גדילת אוכלוסיית העולם והצטמצמות השטחים החקלאיים, ומצד שני קיימת יותר מודעות לאופן גידול המזון וגובר הרצון לחזור לשורשים ולהשתמש בחומרים טבעיים יותר, תוך הפחתה בחומרי הדברה והפחתת זיהומים סביבתיים. הראייה של החברה היא הוליסטית ולפניה עומד הרצון לשמר ולטפח את הקרקע לדורות.
כחלק מהחזון המובא מעלה מקדמת החברה את גישת ההזנה החכמה של הצמח. "גישה זו נובעת מגישה רחבה יותר, הוליסטית, שקובעת שהצמח, כמו האדם, צריך לאכול את מה שנכון עבורו", מסביר ארגמן, גם אגרונום במקצועו, אם תאביס אותו יותר מדי, הוא יתקשה להתפתח ולא יצליח לנצל את כלל המזון להתפתחותו; אם תיתן לו מעט מדי מזון, הוא יהיה חלש ולא יזוז. הגישה ההוליסטית הזו כוללת בחינות קרקע חדשניות, צמח ומים - ממש כמו בדיקת דם שעובר האדם, והתוצאות מאפשרות לתפור לכל חקלאי את סל המוצרים האידאליים עבורו-תוכנית ההזנה נכונה ומדויקת לגידוליו.
"השאיפה היא ליצור צמח בריא וחזק", ממשיך ארגמן, "כזה שגם אם תתקוף אותו מחלה - הוא יתגבר עליה בזכות מערכת החיסון החזקה שלו. הכול תלוי בתזונה נכונה, ובממשק נכון של השקיה ואוויר. היום אנחנו מנסים לשכנע בזה גם את החקלאים: אם הצמח בריא ומוזן נכון, הוא יהיה חזק יותר. הוא לא יזדקק לריסוסים אגרסיביים - יוכל להימנע משימוש ב"אנטיביוטיקה" ויוכל להתגבר על מחלות בעצמו".
"אם נשנה את הגישה לתזונת הצמח ונדע לספק לו את התזונה המדויקת והמתאימה עבורו לכל שלב בגידול, נוכל להקנות לו את העמידות כנגד התחלואות השונות", אומר ארגמן, במשפט שמשקף היטב את השקפת החברה.
דשן הצפון - כי בריאות הצמח חשובה לנו. לפרטים הקליקו כאן>>
דפוס פעולה שיכול להוריד עלויות לצרכן
על פניו נראה כי הרעיון של הזנה חכמה של גידול ספציפי המתחשב בנתוני הצמח, בסביבתו ובמזון שהוא צורך, בהחלט יכול להעניק ערך מוסף לענף החקלאות. אך לא תמיד פשוט לשכנע בכך מגדלים ותיקים שעובדים כבר 40 שנים ויותר באותה השיטה - היות ולרבים מהם יש תוצאות טובות היום, אך אנו שואפים ליותר מכך.
"חקלאים באופן כללי הם לקוחות שמרנים, שקשה להוציא אותם מדפוס הפעולה שהיו רגילים אליו במשך עשרות בשנים", משתף ארגמן. "בהתחלה הרעיון של הזנה חכמה התקבל בהרבה סקפטיות, זה תהליך שלוקח זמן להבין אותו, ועוד יותר לראות בפועל שהוא אכן עובד; נדרשת סבלנות על מנת להכיל את התרבות החדשה הזאת, ואת התהליך כולו. אבל אנחנו מאמינים ואוהבים את מה שאנחנו עושים ולכן זה עובד."
ארגמן מבקש להפנות את הזרקור גם לנושא יוקר המחייה, בהקשר החקלאי: "חשוב לזכור שהעלויות הן פועל יוצא של התשומות לחקלאי והן אדירות - הרי אם גידול עגבנייה עולה לחקלאי שלושה שקלים לקילו, הוא לא יכול למכור אותה בשני שקלים לקילו - הוא חייב להרוויח. לכן המטרה שלנו היא גם לגרום להורדת המחירים במשק על מנת לאזן את יוקר המחייה, זהו עוד אחד מהיתרונות שאנחנו מציגים לחקלאים.
באמצעות הפחתת הריסוס וההדברות, ובאמצעות הזנה מדויקת ולא מוגזמת, שמשמעותה רכישה ושימוש בכמות קטנה הרבה יותר של דשן ובחומרים יעילים, החקלאי חוסך בעלויות הגידול באופן משמעותי ובמקביל ממקסם את היבול. הדבר משפיע על המחיר לצרכן בסוף הדרך".
חשיבה ארוכת טווח
כפי שציינו קודם לכן, אחד האתגרים שמביא עימו שינוי התפיסה באשר להזנת הצמח, הוא שכנוע החקלאי בהפחתת הריסוסים וההדברות, אותה "אנטיביוטיקה" מדוברת. עניין זה מתקשר לרצון לתרום לא רק לשיפור היבול של החקלאי ולהורדת מחירים, אלא גם לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהומים.
"אנחנו מאמינים בגישה ארוכת טווח, שהרי גם אחרינו ישתמשו באדמה - וצריך לשמור על הקרקע ועל המים ולמנוע זיהומים", מציין ארגמן. "אין ספק שהמטרה היא למקסם את היבול, אבל אפשר בו זמנית לשמור על הסביבה ועל התנהלות ברת־קיימא, וגם לזכות בגידולים משובחים ויפים".
הוא אף מביא דוגמה מסין: "לפני שש שנים הממשלה שם הבינה שהחקלאות היא אחד המזהמים הכי גדולים במדינה, עקב אספקה של עודפי דשן אדירים ליבולים, בניסיון להוציא יותר מחלקת האדמה הקיימת. גם בארץ זה קרה, אומנם בווליום גבוה פחות ואגרסיבי פחות, אבל גם כאן בארות מים נסגרו בגלל עודפי דישון. לכן חשוב כל כך הדיוק בהזנת הצמח, ובמינון השימוש בדשנים ובהדברה. זה עניין קריטי בשמירה על הסביבה. שילוב של הזנה מדויקת, לצד הפיכת הצמח לחזק ובריא, תאפשר זאת ותמנע זיהום של הקרקע והמים בדור הזה ובדורות הבאים".
ארגמן מחזק ומוסיף "אם נוכחנו במשהו בשנה האחרונה זה כמה אנו חייבים לטפח ולשמר את קרקעות ארצנו ואת החקלאות, בסוף עם כל הגלובליזציה, אנו חייבים לשמר את הבסיס האיתן ולדאוג שנוכל להסתמך על המזון שאנו מייצרים".
מגבשים יחד את המרשם המתאים לצמח - כמו בבית מרקחת
אחרי שהבנו את התפיסה הכללית, ואת התועלות לחקלאי עצמו ולסביבה מהזנה חכמה של הצמח - הגיע הזמן לבדוק איך זה קורה בפועל: כיצד אנשי דשן הצפון רוקחים עבור הגידול החקלאי את תוכנית ההזנה המדויקת לו, את התפריט המתאים לו ביותר? ארגמן מסביר: "ניקח מגדל אבוקדו בגליל המערבי שאת המטע שלו תקפה מחלה והוא באמת רוצה להימנע ככל הניתן מריסוסים או משימוש בחומרים מיותרים, מאחר והוא מבין שהאדמה הזאת תשמש גם את ילדיו ונכדיו.
עם פנייתו אלינו אנחנו מגיעים למטע עם צוות מקצועי של אגרונומים בעלי תארים מתקדמים מתחום הצומח וכימאים, נוטלים דגימות של המים שאיתם הוא משקה, של הקרקע, ובדיקות חדשניות של עלי הצמח, ומקבלים יחד איתו תמונה כוללת על הבעיה ועל החוליה החלשה.
"יתכן שלצמח חסר ברזל, קלציום או מגנזיום; יכול להיות שהבעיה מגיעה ממי הקולחין שבהם משקה החקלאי את המטע; או שאולי הגידול נמצא במצוקה כלשהי. אנחנו מנסים להבין מהי באמת הבעיה, ואז על בסיס כל הנתונים האלה מתאימים לו את ה'מרשם', את המתכון של ההזנה.
אחד השינויים המשמעותיים הוא שימוש בבדיקות עלים וקרקע חדשניות ובזמן אמת באופן צמוד לגידול ולא בדיקה יחידה בעונה ושינוי בהתאם לתוצאותיה בעונה הבאה, זה מעט מידי ומאוחר מידי.
"אתן דוגמה נוספת: אנחנו מעניקים שירות, בין היתר, לשני קיבוצים שונים שבאזור עוטף עזה והנגב המערבי. שניהם מגדלים חוחובה, ושניהם נמצאים לא רחוק מאוד אחד מהשני - כ-15 ק"מ מפרידים ביניהם. ההנחה היא שלשניהם תהיה הזנה דומה, פחות או יותר, אך לא כך הדבר: רק בתחום הנישתי הזה, של גידולי החוחובה כבר הגענו לכ-14 פורמולות הזנה שונות, כי בקיבוץ אחד האדמה חולית יותר, ובשני גירית יותר.
כיום יש לנו יותר מ-2,500 מוצרים, תרכובות הזנה שונות, על בסיס יותר מ-50 חומרי גלם שונים. כך אנחנו יכולים להציע לכל חקלאי את המוצר המתאים ביותר לגידול התוצרת שלו. בנוסף, אנו עובדים כל הזמן על פיתוח מוצרים חכמים יותר- מבחינת אופן היישום והפעילות בקרקע".
לאחרונה החלה חברת דשן הצפון לייצא את מוצריה גם לחו"ל, ובמקביל פתחה קו ביתי - עם מוצרי הזנה חכמים לגינות פרטיות. "הופתענו בזמן הקורונה לקבל הרבה בקשות ושאלות מהמגזר הפרטי דווקא, והבנו שכמעט כל אדם כיום חש בצורך לחיבור לאדמה ורוצה שתהיה לו השפעה על התזונה שלו, אנחנו בהחלט מברכים זאת וחושבים שלציבור הרחב יש המון מה ללמוד בנושא הזנת הצמח, ושמחים להרים את הכפפה. היום החברה כבר חולשת על כ-30% מהשוק המקומי, בתוך שמונה שנות פעילות בלבד.
הגישה שאנחנו מציעים לענף החקלאות - בין אם זה למשלח יד ובין אם לגידול ביתי, היא גישה רחבה יותר מזו שרווחה עד היום, שאמרה: 'אנחנו חברת דשנים, הם חברת הדברה וזו חברת טפטוף'.
אנחנו מציעים את הכול יחד בסופו של דבר, כי הצמח - כמו האדם - הוא לא רק פריט כזה או אחר. צריך לבחון את המכלול ולתת לו תשומת לב אמיתית שתענה על כל צרכיו", מסכם ארגמן.
דשן הצפון - למקסם תוצרת חקלאית במינימום עלות ולשמור על הסביבה. לפרטים הקליקו כאן>>
