גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית

ברשות ה חירום הלאומית (רח"ל), שהייתה אמורה להוביל את ניהול משבר הקורונה, מחפשים ראש רשות חדש ● אלא שמדובר בגוף קטן, חלש ולא רלוונטי ● זאב צוק–רם, לשעבר ראש הרח"ל: "עשו טעות בהיערכות למגפה" ● מנכ"ל משרד הביטחון היוצא, אודי אדם: "רח"ל אינה גוף לניהול משברים"

בדיקת קורונה בירושלים. "בסוף יצטרכו חמ"ל שינהל את כל החמ"לים" / צילום: Ammar Awad, רויטרס
בדיקת קורונה בירושלים. "בסוף יצטרכו חמ"ל שינהל את כל החמ"לים" / צילום: Ammar Awad, רויטרס

בשבוע האחרון הופיעה בעיתונים מודעה ממשלתית "לאיתור מועמד/ת למילוי משרת מנהל/ת רשות החירום הלאומית - רח"ל". לפי פרטי המודעה, ברח"ל יש 100 עובדים ותקציב של 600 מיליון שקל בשנה. מה שלא נכתב במודעה הוא שרח"ל היא הגוף הממשלתי הבכיר שאמור היה להוביל את המאמץ האזרחי בהתמודדות עם הקורונה. זה גם הגוף שאמור להיות מופקד על התמודדות המשק האזרחי עם רעידות אדמה, מלחמות וקריסת מבנים.

בפועל, תקציבה של רח"ל קטן בהרבה. ב-2019 אושר לה תקציב בגובה 95 מיליון שקל, שמתוכו 50 מיליון שקל הועברו לפיקוד העורף. היסטורית, כאשר רח"ל הייתה חלק מהמשרד להגנת העורף (משרד ממשלתי שבוטל ונסגר בתקופת השר גלעד ארדן) הגיע תקציבה לשיא של 350 מיליון שקל.

ההודעה על יציאה למכרז לראשות רח"ל מגיעה לאחר שבדצמבר 2019 רח"ל פורקה, וכמעט פוזרה לחלוטין. מתוך מצבת כוח האדם המקורית נותרו כ-29 עובדים. הגוף הבכיר האמון על ניהול משברים אזרחיים עומד כאבן שאין לה הופכין.

כיום מנהלים במשרד הביטחון הליך איתור למציאת ראש רח"ל חדש. הדרישות הן איש מקצוע בתחום מערכי שעת חירום, בעל שבע שנות ניסיון בפיקוד על גופים מבצעיים, שפיקד על לפחות 30 אנשים, ניהל ממשקים ותקציב, בעל היכרות עם עבודת משרדי הממשלה והמגזר הציבורי, ובעל יכולת קבלת החלטות בלחץ.

"עשו טעות בהיערכות לקורונה. הרי בנו גוף בישראל שזה התפקיד המוגדר שלו בהחלטת ממשלה", אומר ל"גלובס" תא"ל במיל׳ זאב צוק-רם, שעמד בראש רח"ל עד לאחרונה. "אני הודעתי בדצמבר 2019 שאני מסיים, ולצערי, רח"ל פורקה. ניסיתי להילחם בכל ההחלטות לפרק את הגוף הזה, ואף כתבתי למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. ביקשתי שיבדוק מדוע משנים את המעמד של גוף שהוקם על ידי הממשלה. אבל עד לרגע זה הוא לא ענה לי".

לממשלה אין סמכות לנהל את המאבק בקורונה באמצעות גוף אחר?

"הממשלה היא זו שהקימה את הגוף הזה ב-2007. אם היא מחליטה לפרק את רח"ל ולתת את הסמכויות לגוף אחר, מן הדין שיעשו זאת בהחלטת ממשלה. את הסמכויות של רח"ל פיזרו לתוך פיקוד העורף שהוא גוף צבאי, לא גוף שאמור לעסוק במשק כלכלי. אבל את האחריות לכאורה השאירו בידי ראש רח"ל".

פירוק המטות האזוריים

צוק-רם שירת בצה"ל כראש מטה פיקוד העורף, ולאחר שחרורו היה במטה ללוחמה בטרור. עם הקמת רח"ל, כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, עמד בראש הרשות עד לשנת 2011. בהמשך היה ראש אגף מדיניות ביטחון פנים וסגן ראש המל"ל. באוקטובר 2018 ביקש ממנו שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, לחזור ולהוביל את רח"ל.

באותה תקופה העביר מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי אדם, את סמכויות רח"ל לגורמים שונים, וכך פורקו המטות האזוריים שלה. הבוקר העביר אדם, שפורש מהתפקיד, ביקורת על כך שמשרד הביטחון וצה"ל לא ממלאים תפקיד מרכזי יותר בניהול המאבק במגיפה. לדבריו, בראיון לגלי צה"ל, "אין מי שמתכלל את עבודת המטה. בישראל צריך להיות גוף מקצועי שידע לנהל משברים, והיו צריכים להקים ועדה עם מנהלים לשעבר, שינהלו את האירוע הזה".

אולם אדם לא התייחס (ולא נשאל) לכך שתחת ניהולו רח"ל הפכה להיות גוף מוחלש, מרוקן ולא רלוונטי. זאת למרות שלפי החלטות הממשלה, רח"ל היא הגוף המרכזי לניהול משבר בסדר גודל כזה, לפחות בהיבטיו האזרחיים.

"לקחו את הסמכויות של רח"ל, העבירו לפיקוד העורף, כאשר להם אין מושג במה רח"ל מתעסק. ולא אמור להיות להם מושג, כי הם גוף צה"לי", אומר צוק-רם. "בנושא של פנדמיה, זה שחור על גבי לבן שרח"ל אמורה לעסוק בזה. בפברואר 2019 עשינו תרגיל הכנה לתרחישים שונים, כולל פנדמיה, מעין 'משחק מלחמה’. כמובן שלא ידעתי אז שאנחנו הולכים לפגוש את זה תוך כמה חודשים. חוסר המוכנות של הגופים הרלוונטיים היה כל כך בולט".

אדם רואה את הדברים באופן שונה לחלוטין מצוק-רם. לדבריו, ראוי היה להכניס את רח"ל באופן מלא לתוך פיקוד העורף, ולמנות ראש מטה אזרחי, שיהיה ממונה על היבטי המשק האזרחיים של עבודת רח"ל. "ועדת מזרחי (ועדה בראשות האלוף במיל' אבי מזרחי, שמינה אדם. ט"ש) קיבלה החלטות נכונות, ואני הייתי הולך עם זה הלאה, ומכניס את רח"ל באופן מלא לתוך הצבא", אומר אדם ל"גלובס".

 לא הרגשת את החיסרון של רח"ל בניהול משבר הקורונה?

"מי שהחליט לקחת בעלות על המשבר, וזה לגיטימי, הוא ראש הממשלה יחד עם המל"ל. מה שחסר במצבים כאלה זה גוף לניהול משברים, ורח"ל אינה גוף לניהול משברים, אלא הגוף שאמור לקבוע את המדיניות לשעת חירום, בבחינת מה מצב מאגרי הדלק ומאגרי המזון. לרח"ל אין יכולת לנהל את משבר הקורונה".

הקרב מול פיקוד העורף

צוק-רם אינו סבור שהאחריות צריכה להיות של משרד הביטחון לבדו, "כי זה אירוע משולב בריאות, כלכלה ורווחה. מי שצריך להוביל זה ראש הממשלה, אך משרד הביטחון צריך לסייע באמצעות הקצאת כוח אדם, פיקוד העורף וציוד".

למה רח"ל פורקה?

"עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, ליברמן התחיל לבדוק את חלוקת הכוחות והתפקידים בין פיקוד העורף לרח"ל. אני הייתי בגישה שקנאת סופרים תרבה חוכמה, היה לי ברור שרח"ל היא הגוף שמכין את משרדי הממשלה, ונמצא בקשר עם הרשויות המקומיות. היא זו שקובעת מי מגיע לסייע, מהן הפקודות ודרך הביצוע, בעוד שפיקוד העורף עוסק בהצלת חיים, קריסת בניינים, ירי טילים, רעידת אדמה. להם יש כוח לוגיסטי, ביצועי.

"כשהביאו אותי להיות ראש רח"ל, סיכמתי עם ליברמן שהרשות ממשיכה להנחות ולהוביל את משרדי הממשלה בכל מה שקשור למוכנות העורף, קביעת מדיניות, סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה. זמן קצר אחרי זה ליברמן התפטר, ואדם, באבחת סכין, הפך את רח"ל לברווז צולע. זה היה בתקופת נתניהו כשר הביטחון, כשהוא היה עסוק במלא דברים אחרים. הוא ביטל את בית הספר להכשרה, 'המרכז לאיתנות’, והעביר אותו לפיקוד העורף, ובעיקר, הוא ביטל את ששת ראשי המחוזות וירדנו ל-29 תקנים. פירקו לגמרי את הגוף".

יותר מדי חמ"לים

כסגן ראש המל"ל לשעבר, מל"ל אמור לנהל אירוע כזה?

"בכל המל"ל יש שלושה אנשים שעוסקים בשוטף בעורף. נתניהו היה צריך לקחת את רח"ל להיות הגוף הביצועי, גם במצבה המדולל הנוכחי. כשבנט היה שר ביטחון הוא מינה את אל"מ במיל’ נוחי מנדל, שהוא אולי איש מצוין, אבל שירת כסגן מפקד אוגדת עזה. אין לו הכשרה וידע בעורף. בין לבין מונה לתפקיד גם רוני מורנו, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון. כל זה מתרחש בזמן שיש דוח של מבקר המדינה שקובע שיחידות חילוץ והצלה של העורף אינן מתקשרות זו עם זו. כל היום מתעסקים בריב על סמכויות, במקום לעסוק בהכנת היחידות".

צוק-רם מוסיף שחלק מששת מנהלי המחוזות נשארו ברח"ל בתפקידים אחרים, אך במהלך ניהול המשבר תפקידם היה שולי ביותר. "הם השתתפו בכתיבת מסמך תיקון תרחיש ייחוס או משהו כזה", הוא טוען.

בפני מי עוד התרעת?

"כשהחל כל תהליך הפירוק, הלכתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז, אבי דיכטר, ואמרתי לו, 'תברר את הנושא’. הרי הדרישות של בנט כשר הביטחון היו נכונות - להעביר כמה שיותר סמכויות לידי גופים של משרד הביטחון. גם עכשיו זה חוזר על עצמו. הם הקימו שם כל כך הרבה חמ"לים. חמ"ל מוסד, חמ"ל 8200, חמ"ל פיקוד העורף, חמ"ל משרד הבריאות. בסוף הם יהיו צריכים חמ"ל שינהל להם את כל החמ"לים, וכל זה במקום פשוט להישען על רח"ל - שזה מה שהם יודעים לעשות".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

הלקחים והמציאות העכשווית בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; רנו יורדת אחרי פרסום הדוחות

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.5% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות