מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS
לפני כחודשיים הקורונה החלה להראות כזיכרון מעומעם; ברחבי העולם שיבחו את ישראל על התמודדות מוצלחת עם המשבר הבריאותי הגדול שידע העולם בשנים האחרונות, כאשר גרף החולים צנח, והחיים החלו לחזור למסלולם. ההקרבה הציבורית במהלך הסגר הייתה גדולה, אך היה נראה שישראל מצליחה להיחלץ מהמשבר הבריאותי ויכולה להפנות תשומות להתמודדות עם המשבר הכלכלי הגדול שנוצר בעקבותיו - אלא שבשבועיים האחרונים, מספר החולים היומי הולך ומטפס במהירות, אף ביחס למדינות אחרות בעולם.
ביום חמישי האחרון אותרו יותר מ-1,300 נדבקים חדשים, ובסך הכל עמד ממוצע החולים המאומתים בשבוע שעבר על 822 ליום - יותר ממספר החולים שאותרו בימי השיא של הגל הראשון. ישראל נמצאת בעיצומו של גל שני, בזמן שהמצב במדינות אחרות הולך ומתייצב. ניתוח חדש של ארגון ה-OECD בחן את מספר המקרים לנפש בתאריך 3 ביולי במדינות השונות, לעומת מספר המקרים שנוספו ב-19 באפריל, היום בו החל המשק לשוב לפעולה. בסוף הסגר, אם כן, נרשמו בישראל 32.696 מקרים לנפש - מצב טוב ביחס למדינות אחרות, כשאחריה מדורגות נורבגיה, שווייץ, קנדה, הולנד, פורטוגל ועוד.
בעולם נערכו ומוכנים לסגת מהקלות
אלא שבהשוואה בין המקרים שנוספו ביום שישי האחרון, התאריך הקרוב ביותר לגביו קיימים נתונים מתוקפים ברחבי העולם, מופיע היפוך מגמה; ישראל היא המדינה השנייה בעולם בדירוג תוספת המקרים לנפש, אחרי ארצות הברית - בה הכה משבר הקורונה בעוצמה חסרת תקדים. 148.46 מקרים חדשים למיליון בני אדם נוספו ביום שישי, לעומת 130.674 בצ'ילה - בה המחלה מתפשטת במהירות, 93.769 בשבדיה, 15.322 באוסטריה, 10.096 בצרפת, 5.323 בגרמניה ו- 2.494 ביוון.
לאחר תקופה ארוכה שבה הציבור בישראל שהה בסגר וגרף התחלואה ירד, בניגוד למדינות רבות אחרות - פעילות המשק הוחזרה בבת אחת, אך לישראל לא היה בנמצא מערך אפידמיולוגי יעיל לקטיעה מהירה של שרשראות ההדבקה. בכל העולם צפו, וכך גם התרחשה בשטח, עלייה בתחלואה בסמוך לפתיחת המשק. אך לאחר סגר, המדינות נערכו לאיתור מהיר של שרשראות ההדבקה וקטיעתן, ומאידך, היו מוכנות לסגת במידה מסוימת מצעדים המובילים להדבקה גדולה.
לישראל אין מערך יעיל לקטיעת שרשראות הדבקה, אך ישנה עלייה ניכרת במספר הבדיקות היומיות המבוצעות, והקלה בתנאים לקבלת בדיקה, באופן המאפשר לאתר חולים רבים יותר. יחד עם זאת, נקיטת צעדים, בשלב זה, עדיין מתמהמהת; אירועים המוניים המתרחשים בחללים סגורים, בהם המשתתפים אוכלים ורוקדים, הם מקור הדבקה משמעותי ברחבי העולם. לאחרונה, למשל, פורסם כי בחתונה שהתקיימה בהודו, הדביק החתן כ-100 מוזמנים, ולאחר זמן קצר נפטר בעצמו מקורונה. ידוע משלבים מוקדמים של הפנדמיה כי היא עשויה להתפשט ביתר שאת באירועים בחללים סגורים. ממשלות רבות החזירו את מגבלות ההתכנסות לאחר שזיהו את האירועים ההמוניים כמוקדי התפרצות מחודשת של המחלה. השבוע צפויה הממשלה להגביל את מספר המשתתפים באירועים אלו - אך לאחר שהמחלה כבר מפושטת בקהילה, והמערך הקיים מתקשה לבלום אותה.
חוקרים: ימים בודדים כדי למנוע סגר
בישראל ישנם, נכון לשעה זו, יותר מ-11 אלף חולי קורונה פעילים. מתוכם, 86 מאושפזים במצב קשה, ו-78 במצב בינוני. מספר המונשמים תנודתי; בשבת נוספו ארבעה מונשמים, ואילו בבוקר יום ראשון ירד מספר המונשמים בשלושה בני אדם. לפי ההערכות, המגמה הנוכחית תוביל בתקופה הקרובה לעלייה במספר החולים הקשים וגם במספר המונשמים. אם יישמר קצב גידול החולים, בעוד עשרה ימים צפוי מספר החולים בישראל להכפיל את עצמו. יחד עם זאת, בשלב זה, מרבית החולים בגל החדש הם חולים צעירים.
ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי בקצב ההכפלה הנוכחי, בעוד כשבועיים תתרחש התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. לטענתם, קיים חלון הזדמנויות קצר של מספר ימים, שיאפשר מניעה להגעה של מאות חולים נתמכים נשימתית. הגעה לכ-400 חולים נתמכים בקצב הכפלה של עשרה ימים, תחייב סגר מנע בכדי למנוע את קריסתה של מערכת הבריאות. כעת, ניתן לעצור את העלייה בקצב ההדבקה על ידי מניעת אירועים רבי משתתפים תוך דגש על מניעת אירועים בחללים סגורים. עם זאת, מכיוון שחולה מאושפז נדבק כעשרה ימים לפני אשפוזו, העלייה בכמות המאושפזים בעשרת הימים הקרובים היא בלתי נמנעת, והשפעתה של עצירה שכזו, תזוהה רק כ-10 ימים לאחר ביצועה.
"ברמה המיידית והבהולה צריך להפסיק את כל ההתכנסויות בחללים סגורים, וגם אירועים בחללים פתוחים. כל אירוע שיש בו ריקודים - אין בו ריחוק חברתי", אומרת פרופ' רונית קלדרון, מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה, ממבצעות המחקר. "אנחנו צריכים לחשוב על הכלכלה, בריאות הנפש, ואלמנטים נוספים של בריאות - קורונה היא לא הכל, אבל צריך לעצור את העלייה המהירה הזו בתחלואה. צריך להגביר את התחבורה הציבורית, כך שהיא תהיה פחות עמוסה, ולדאוג לאוורור ככל הניתן של מקומות סגורים. במקביל, אי אפשר לקיים חקירות אפידמיולוגיות במערך הקיים. המדינה צריכה לשחרר את אפליקציית המגן 2, ולדאוג לבניית מערך חקירות שלא נסמך רק על האחיות הקורסות. אפשר להעסיק אנשים ממקצועות אחרים, שיעברו הכשרה מהירה, וישתמשו באפליקציית תחקור ממוחשבת טובה. העניין הנוסף הוא הגנה על אנשים פגיעים; אף אחד לא רוצה לגרום לקשישים לבדידות, אבל אפשר לחשוב על פתרונות של פתיחת מרכולים למשל רק לאוכלוסייה קשישה בשעות מסוימות, ולהקטין את החשיפה שלהם כמה שפחות".