גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל