גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בחברת הדירוג הגדולה מעריכים: מי הכלכלה שתצמח הכי הרבה ב-2026?

המשך צמיחה בשוק המניות האמריקאי ופוטנציאל רווחים למרות תנודתיות, כך צופים בחברת ניהול הנכסים פידליטי ● בסיטי אופטימיים לגבי יציבות הכלכלה העולמית, אך זהירים לגבי התמחור של השוק האמריקאי, וב-S&P צופים צמיחה בהובלת השווקים המתעוררים והאטה בצמיחה בארה"ב ובסין ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

אלוף דוד זיני / צילום: דובר צה''ל

בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ; הנשיא עמית הסתייג

השופטים סולברג ומינץ קבעו בדעת הרוב כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה ובאישור ועדת גרוניס, והעניקו משקל להסכמות בין רה"מ ליועמ"שית שאפשרו את מינוי דוד זיני לראש השב"כ ● מנגד, הנשיא עמית טען כי ההסכמות אינן יכולות להחליף בחינה מהותית של טוהר המידות ושל הנסיבות שהובילו לבחירתו של זיני לתפקיד

מערכת הלייזר אור איתן / צילום: דובר צה''ל

עידן חדש: מערכת הלייזר "אור איתן" נמסרה לצה"ל

מפא"ת וחברת רפאל מסרו הבוקר לצה"ל את מערכת הלייזר "אור איתן" ● המערכת, שהוכיחה את יעילותה בסדרת ניסויים נרחבת, תיקלט בחיל האוויר ותשתלב במערך ההגנה הרב־שכבתי של מדינת ישראל

משרד הפנים / צילום: איל יצהר

משפחות ברוכות ילדים ייפגעו: הנחות הארנונה מתעדכנות לקראת שנת 2026

משרד הפנים הפיץ טיוטת תקנות חדשה אשר מעדכנת את הקריטריונים ואת המשכורות הממוצעות המזכים בהנחה בארנונה • השורה התחתונה: שיעור ההנחה יורד לכלל הזכאים, אך טווחי המשכורות מורחבים

רן גואילי ז''ל

דיווח: "ישראל חטפה מחבל שמעורב בהחזקת רן גואילי בשבי"

צה"ל: נחתמה תוכנית העבודה המשולשת לשיתופי פעולה צבאיים של יוון, קפריסין וישראל ● לראשונה מחיסול סינוואר: המסר מאחורי הבחירות להנהגת חמאס ● פסגת טראמפ-נתניהו, והמוקש שרה"מ ינסה לבלום בעזה ● על רקע המחסור בלוחמים: בצבא בחנו אפשרות לגייס ילדי עובדים זרים ● בסומלילנד מבהירים: "לא הסכמנו לקלוט תושבי עזה בשטחנו ● עדכונים שוטפים

עו״ד גיל וייט, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן / צילום: עידן גרוס

הצעד של הרצוג פוקס נאמן: קרן השתלמות כסטנדרט לכל עורכי הדין

הרצוג פוקס נאמן ייתן קרן השתלמות לכל עורכי הדין החל מוותק של שנה ויעלה את שכר עורכי הדין בשנה הראשונה • קבוצת BST של משפחת טנוס אירחה בכירי משק באירוע בחוות רונית • בנק מזרחי טפחות יעניק מענק לילדים שנולדו אחרי ה-7 באוקטובר 2023, במהלך בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן • וגם: מינויים חדשים בקרן אלפא הזדמנויות ובפלאפון • אירועים ומינויים

מרכז המיון דואר ישראל / צילום: גיא יחיאלי

אחרי שנה כחברה פרטית, בדואר ישראל מתעודדים מ-231 אלף תלונות בלבד

שנה אחרי ההפרטה, בדואר ישראל מנסים להוכיח שתם עידן הפקסים והחבילות האבודות ● המנכ"ל לרון מציג ירידה עקבית בתלונות והשקעות ענק במיון, אך בשטח, מורשת העבר עדיין מנצחת ● כעת, עם שאיפות להפוך לבנק ורפורמת המע"מ, הדואר מתייצב למבחן מציאות

ג'פרי הינטון, מארק צוקרברג, סם אלטמן / צילום: ap

מה באמת חושבים המוחות המבריקים בעולם על בינה מלאכותית

בכנס שהפך למוקד העלייה לרגל של עולם הטכנולוגיה, חוקרים חנוניים חגגו במסיבות יאכטה והתכנסו על גגות כדי להחליף רכילות ולהשוות רשמים ● כולם היו במצב רוח מרומם

יינות קבוצת אמפורה / צילום: אנטולי מיכאלו

עם קצת עזרה מהמבקרים ביקב: חשיבותה של קבוצת אמפורה לתרבות היין בישראל גדולה מהיקף הייצור שלה

יקב אמפורה הפיק יינות בומבסטיים ויקרים, ואז החליף ידיים ושינה כיוון ● ההימור על יינן צעיר ומוכשר השתלם, החתירה ליוקרה הומרה לנגישות מקומית, ומרכז המבקרים ביסס את מעמדו כביקור חובה לחובבי יין

עופרה גנור / צילום: אבי גנור

עופרה גנור נפרדת מהבייבי: "בארה"ב את קבוצות המסעדות הגדולות מנהלים רואי חשבון, לא מסעדנים רומנטיקנים"

אחרי 27 שנה סגרה עופרה גנור את מאנטה ריי, שהייתה לחלק מקו החוף התל אביבי ● בראיון לגלובס היא מודה שהופתעה מהתגובות ("אני מסעדנית בישראל, תמיד מצפה לרע"), מספרת למה ויתרה על השיפוץ היקר ("ידעתי שצריך גם הידוק קונספט"), וממליצה לצעירה שרוצה לעסוק בתחום: "רק אם יש לה סכין בין השיניים כמו שלי היה"

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה שלילית בוול סטריט; הזהב הוסיף לשבור שיאים

למרות שננעלו בירידות היום, המדדים בוול סטריט סיכמו שבוע חיובי ● הבורסות בהונג קונג ובאוסטרליה היו סגורות היום לרגל חופשת ה"בוקסינג דיי" ● אמש לא התקיים מסחר בוול סטריט ובאירופה לרגל חג המולד ● הזהב שובר שיא פעם נוספת ●  אורקל בדרך לרבעון הגרוע ביותר מאז 2001

בית פרטי על שטח של דונם בשדה אליעזר / צילום: תמר לוין

עם נוף לחרמון: בכמה נמכר בית פרטי על שטח של דונם בשדה אליעזר?

במושב שדה אליעזר בעמק החולה נמכר בית פרטי בן 5 חדרים תמורת 3.83 מיליון שקל ● הבית בשטח בנוי של 180 מ"ר, על קרקע בשטח של דונם וממוקם בהרחבה החדשה של המושב ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

סופו של עידן: הבורסה נפרדת מימי ראשון – המדדים ננעלו בעליות

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4%, ביום המסחר האחרון לפני המעבר לימים שני עד שישי ● תמר פטרוליום קפצה בכ-5%, אל על ירדה ● במגדל שוקי הון מעריכים כי גם 2026 תהיה שנה חיובית בשוק החוב המקומי ● במזרחי טפחות מעריכים: העלאת תקרת הפטור ממע"מ ל-150 דולר לא תוריד את המחירים ● הזהב הוא הכוכב הגדול של 2025 ● וגם: מניית הסייבר הישראלית שעשויה לעלות במעל 20%

צחי ברוורמן / צילום: תמר מצפי

האקרים איראנים טוענים שפרצו לצחי ברוורמן, והחלו להפיץ חומרים

קבוצת הנדלה, המזוהה עם איראן, טוענת כי פרצה למכשירו הסלולרי של ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו ● לפי שעה, הופץ מידע שכולל פרטים אישיים אודות ברוורמן, אך טרם ברור מה מקורו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היועץ הפיננסי ישלם מאות אלפים בגלל שלא מנע מבעל עסק להקים אותו

העליון קבע כי זכותם של עורכי דין לשכר־טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט כספי נאשמים ● ביהמ"ש דחה תביעה לפיצול משק חקלאי בין שתי אחיות ● יועץ פיננסי חויב לפצות בעל עסק שקרס, לאחר שנקבע כי היה עליו לייעץ לו שלא לפתוח את העסק מלכתחילה ● 3 פסקי דין בשבוע

עידו דויטש / צילום: קין עלית צילומי תדמית

בגיל 8 הוא פתח עסק בבית הספר. היום הפיתוח שלו משמש גופי ביון וממשלות בעולם

הוא גדל בקריית שמונה, הפך את בית הספר לזירת עסקים, שיחק בהפועל גליל עליון וחלם להגיע ל־NBA ● אחרי שניסה לכבוש את ארה"ב עם מיזם לשטיפת סכו"ם, חזר לארץ ● היום הפיתוח שלו משמש גופי ביון וממשלות בעולם ● שיחה קצרה עם עידו דויטש, מייסד–שותף ומנכ"ל ארגו

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

תחזיות הבנקים הישראליים / עיצוב: אלישע נדב

התחזיות של הבנקים: מה יקרה לדולר וכמה פעמים תרד הריבית ב-2026?

תחזיות הבנקים ל-2026 למשק המקומי צופות התאוששות בצמיחה, התמתנות של האינפלציה ויציבות של השקל ● הורדות ריבית? ההערכות נעות בין שתיים לארבע ● כל זה בהנחה שתהיה שנה שקטה מבחינה גאו-פוליטית, בארץ ובעולם ● תחזיות הבנקים בישראל ל־2026

השר אלי כהן והשר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי אמסלם - לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פשרה בממשלה: האוצר יקבל דריסת רגל בהחלטות על משק החשמל

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום פשרה בין בצלאל סמוטריץ' לאלי כהן, ולפיה החלטות מדיניות במשק החשמל שחוצות עלות תקציבית מסוימת יעברו רק לאחר התייעצות עם משרד האוצר ● זאת לאחר שבאוצר הזהירו כי צעדים יקרים עלולים להתגלגל לחשבון החשמל של הצרכנים ולהזין את האינפלציה, ודרשו זכות וטו