גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

גם דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישתה של הוט מובייל

חברת דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישת הוט מובייל, וזאת לאחר שפלאפון ופרטנר הגישו גם הן הצעות לרכישתה ● בשלב זה, רכישה פוטנציאלית של הוט מובייל ע"י דלק ישראל עשויה להתבצע באופן בלעדי על-ידה, אך ייתכן כי היא תבחר לעשות זאת עם שותפים אסטרטגיים

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

חנות ברחוב אלנבי ליד נחלת בנימין בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

מה עשו חפירות הרכבת למחיר חנות באלנבי פינת נחלת בנימין?

חצי חנות ברחוב אלנבי בת"א נרכשה ב־1.5 מיליון שקל, כשלפני שלוש שנים עסקה זהה נסגרה ב־1.6 מיליון שקל ● שמאי המקרקעין ארז כהן: "כיום, כשאלנבי חסום לתנועת רכבים ולתחבורה ציבורית והפך לאתר בנייה עבור הרכבת הקלה, הגישה לנכס נפגעה אנושות, ועמה גם הפוטנציאל העסקי של שטחי המסחר"

יאנה גור בקולקציית עונת הנדודים 2016. השראות מקומיות / צילום: פרטי

"זה מאוד לא כלכלי לייצר אופנה בארץ, אבל רציתי לייצר רק פה"

מעצבת האופנה דורין פרנקפורט הקפידה תמיד על ייצור ועל מקורות השראה מקומיים, שנפרשים בתערוכה מרהיבה לציון 50 שנות עשייה ● זו אינה עוד רטרוספקטיבה, אלא צלילה לרעיונות שמרכיבים את יצירתה

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים במגדל העמק / צילום: אנגלו סכסון מגדל העמק

קריית טבעון עולה על רדאר המשקיעים? בכמה נמכרה דירת 4 חדרים במגדל העמק

דירת 4 חדרים במגדל העמק בשטח של 115 מ"ר עם מרפסת, נמכרה תמורת 1.59 מיליון שקל ● המוכרים זכו בדירה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", ורכשו אותה תמורת 930 אלף שקל ● "הדירה נמכרה על רקע העניין הגובר באזור, בעקבות הכרזה על הקמת הקמפוס של אנבידיה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה

השילוב בין התייקרות הקרנות לירידת הריבית מחייב את חוסכי הקרנות הכספיות לחשב מסלול מחדש ● מהזדמנויות באפיק הצמוד ועד לקרנות "תאריכי יעד": אלו החלופות שעל השולחן

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

אתר בנייה במרכז הארץ. מבנייה של שכונות חדשות הדגש עובר להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

"את העיניים אפשר לעצום, את האוזניים לא": מה עושים עם הרעש מאתרי בנייה

הבנייה המואצת וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, מובילים לכך שרעשי הבנייה הפכו למטרד חמור לתושבים ● הציבור סובל מבעיות בריאות, לחץ נפשי, שחיקה, חוסר שינה ואובדן ערך כלכלי של נכסיו, ולא תמיד זוכה להגנה מצד הרשויות ● מה אפשר לעשות? "אל תתנו לעיריות שלכם ולקבלנים להרגיש יותר מדי בנוח עם בנייה רועשת"

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

נפט, והרבה: המניע הכלכלי של טראמפ בוונצואלה והסיבה שטהרן יכולה בינתיים להירגע

נשיא ארה"ב ינמק את לכידתו של נשיא ונצואלה בהיותו מנהיג קרטל סמים, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך מדורו אינו היחיד שעושה זאת ● על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First, ופוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית / צילום: Shutterstock

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית

סקטור המשכנתאות החוץ־בנקאיות עדיין מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק ההלוואות לדיור, אך צומח במהירות, כשעוד ועוד חברות ממהרות להיכנס אליו ● בענף מעריכים כי בתוך שנים יגיע לנתח של עשרות אחוזים - אלא שבשוק שבו ליועצים תפקיד מרכזי והפיקוח עדיין חלקי, עולות גם שאלות של סיכון והסדרה ● למי זה מתאים, מהם הסיכונים - ואיך המדינה מנסה לצמצם את הפרצות?

בודקים את המיתוס. האירופאים שגילו את אמריקה לפני קולומבוס / צילום: ציור: רידולפו גירלנדיו

האירופאים שגילו את אמריקה לפני קולומבוס

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: הספן זכה ליום חג על שמו בארה"ב, למרות שלא הגיע מעולם לשטחה הצפוני של היבשת

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב

ניהול גרוע של מונופול הנפט הממשלתי בידי נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולס מדורו, וסנקציות אמריקאיות חסמו את "הזהב השחור" מלבוא לכדי מימוש ● כעת, בשל הפלת השלטון בוונצואלה, מזקקות הנפט בחוף הדרומי של ארה"ב יכולות להפוך לגורם מרכזי בעיבוד הנפט הזה לכדי מוצרי דלק לרחבי העולם

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

הבנק הבינלאומי שממליץ: הגדילו חשיפה למניות וחפשו הזדמנויות בסין

ב־UBS מעריכים המשך תנופה בשוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה ● בדויטשה בנק דווקא סבורים כי סין עלולה לאבד מומנטום בגלל משבר הנדל"ן וצופים קאמבק של הדולר; ולמרות האופטימיות בג'יי.פי מורגן לגבי הצמיחה הגלובלית, הם מזהים גם סכנת מיתון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הפטורים והמסים: כל מה שכדאי לדעת על השכרת דירה

חובת הדיווח החדשה והקפאת תקרת הפטור מאיימות לשחוק את הרווח של בעלי הדירות, אך תכנון מס נכון יכול לחסוך לכם אלפי שקלים ● מניצול ההטבה למשכירים שהם גם שוכרים, ועד לבחירה בין המסלולים - אלו הדרכים לשמור על התשואה גם כשהחוקים משתנים

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

איתי יצחקי / צילום: הגר בדר

את החברה הראשונה הוא מכר לטדי שגיא ב־50 מיליון דולר. עכשיו הוא בדרך לאקזיט השני

"במהירות של השוק אני לא בטוח שהייתה לנו ברירה אחרת מאשר להימכר ל-Zendesk. יש להם 120 אלף לקוחות. הם יכולים להנגיש את הטכנולוגיה שלנו בקצב שייקח לנו שנים להגיע אליו" ● שיחה קצרה עם איתי יצחקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Unleash, פלטפורמת חיפוש ארגונית מבוססת AI