גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

מהאמירויות ומסין: המהלכים שמאפשרים יבוא דגמים מוזלים חדשים לשוק הרכב

מספר תקינות רכב בינלאומיות נכנסו לתוקף ב־2026 ועשויות להשפיע על השוק בארץ ● כך למשל, בעקבות החמרה בתקינה סינית, השוק המקומי יוצף בדגמים חשמליים ופלאג־אין במחיר נוח - ששיווקם בסין הופסק, וייתכן כי רגולציה סביבתית באמירויות תרחיב את היבוא משם

אורן קניאל ורשף מן, היזמים מאחורי אפספלייר

אפספלייר במגעים למכירה תמורת 1.8-2.1 מיליארד דולר לקבוצת חברות

העסקה תשמר את הפעילות האורגנית של אפספלייר הישראלית ואת מבנה החברה, אך בסכום נמוך ביחס לציפיות ● בעבר ציפו המשקיעים למכור או להנפיק אותה במחיר גבוה יותר שמגיע אפילו ל-4 או 5 מיליארד דולר ● בשנים האחרונות פעלה אפספלייר ברווחיות וחצתה רף של 500 מיליון דולר בהכנסות חוזרות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת אישרה את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים

לפי החוק שעבר סופית במליאה, חוזים עסקיים יפורשו בהתאם ללשון החוזה, למעט חריגים ● ברירת המחדל לפרשנות חוזים תהיה בהתאם לדרך שעליה הסכימו הצדדים ובהתאם לראיות שיהיו קבילות לצורך כך

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

פרופ' ליאו ליידרמן פרסם הודעה חריגה לעוקביו

בהודעה שפרסם התריע כי נוכלים השתמשו בשמו ובתמונתו כדי לקדם השקעות ברשתות החברתיות, והבהיר כי אין לו כל קשר לקבוצות או לתכנים שהופצו

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל

רשות המסים גבתה בשנת 2025 סכום שיא של 509.3 מיליארד שקל ● מנהל הרשות שי אהרונוביץ' מסר כי ההכנסות לקופת המדינה ממסים חצו את יעד הגבייה המעודכן מהחודשים האחרונים ב-1% ועלו על היעד המקורי לשנה החולפת ב-8%

ארקדי וולוז' וצחי נחמיאס / צילום: יח''צ, ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס לא עוצר: מגה די סי תבנה חוות שרתים בכ-900 מיליון דולר עבור נביוס

מגה די סי, בבעלות מגה אור, תספק לנביוס ההולנדית שירותי חוות שרתים בהספק של 80 מגה-וואט בשני מתקנים במסמיה ובבית שמש, בהשקעה כוללת של 880 מיליון דולר ● החברה צופה תוספת הכנסות של כ־300 מיליון שקל בשנה, על רקע האצה חדה בביקוש לתשתיות ענן ו־AI בישראל

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Ng Han Guan

צמיחת ענק ב־2025 והיעד לשנה החדשה: ענקיות השבבים נערכות לשיא חדש

המרוץ לבינה המלאכותית הוביל את חברות הטכנולוגיה הגדולות למכירות שיא של 400 מיליארד דולר בשנה החולפת ● אנבידיה לבדה צפויה למכור ב־383 מיליארד דולר ב־2026 ● אולם, מחסור ברכיבים חיוניים, לצד שאלות על היכולת לגייס מימון - מאיימים על הצמיחה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עוד עסקת ענק: אלביט תספק מערכות חץ דורבן למדינות אירופיות

חברת אלביט זכתה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן לחברת BAE Systems, לצורך שילובה בנגמ"שים של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו ● אתמול הודיעה אלביט על עסקה בהיקף דומה לאספקת מערכות DIRCM למדינה באירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אמזון עלתה ב-3.5%, סנדיסק זינקה ב-27%

נאסד"ק עולה ב-0.4% ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● ג'פריס הגדיר את טבע כהשקעה מומלצת ל-2026, המניה עלתה בכ-4% ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, לאחר העליות אתמול ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים להתאושש, הנחושת בשיא ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי בשיא

מערכת הגנת הגבולות של תע''א / צילום: תע''א

לקוחות מחו"ל כבר מתעניינים: תע"א חושפת מערכת הגנת גבולות חדשה

פתרון הגנת הגבולות, הטומן בחובו אלגוריתמים ובינה מלאכותית ברמות המתקדמות ביותר, משלב שיטות לחימה חדשות מבוססות כלים אוטונומיים מסוגים שונים הפועלים בסנכרון משימתי תחת מערכת ניהול מרכזית ● מנכ"ל תע"א: "הטופוגרפיה והגבולות של מדינת ישראל הם מהמורכבים והמאתגרים שיש בעולם"

יו''ר הדמוקרטים יאיר גולן 120 ואחת, ynetי, 01.01.26 / צילום: כדיה לוי

יאיר גולן טען שצמיחת ההתיישבות ביהודה ושומרון היא "פייק". והעובדות?

יאיר גולן טען כי הצמיחה במספר המתיישבים ביהודה ושומרון היא "פייק", והסביר כי היקף האוכלוסייה לא גדל ● הנתונים מראים שהוא הגזים בתיאור המצב, אבל יש גם כמה נקודות לטובתו ● המשרוקית של גלובס

בנייני מגורים בירושלים / צילום: Shutterstock

"ירושלים היא תופעה אחרת": למה מחירי הדירות בבירה ממשיכים לעלות?

מחוז ירושלים הוא היחיד שהמחירים בו עלו בכל אחד מחמשת החודשים האחרונים, ומאז נובמבר 2024 נרשמה בו ירידה חודשית אחת בלבד ● הגורם המרכזי הוא התגברות הרכישות מצד יהודים מעבר לים - אך לא רק: גם תנופת ההתחדשות ושיפור התשתיות משחקים תפקיד

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חושף: מחשב-על שכמעט כולו ישראלי

ג'נסן הואנג הציג לראשונה מחשב-על רב-עוצמה המבוסס על הדור הבא של מעבדי אנבידיה - רובין ● לצד רובין משובצים במחשב-העל חמישה שבבים נוספים בעלי נגיעה ישראלית ● המחשב הוצג בכנס CES בלאס וגאס, ובין המברכים על ההשקה היו סם אלטמן, אילון מאסק ומארק צוקרברג

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

למרות חובת המיגון בדירות חדשות: מספר התושבים ללא ממ"ד עלה בכ־600 אלף איש

דו"ח המבקר אנגלמן מצביע על כ־3.2 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בתחילת 2025, לעומת כ־2.56 מיליון בשנת 2018 ● לכ־42 אלף תושבים בגבול הצפוני אין מיגון תקני ● תוכנית "מגן הצפון" תוקצבה בפחות ממחצית מהנדרש, ופקע"ר לא מבצע ביקורות כנדרש ● כ-56% ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים אינן מוגנות

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

משמאל לימין: יהודה טאוב פבל ליפשיץ ענת איתן גיא פיגל / צילום: נדב מרגלית

קרן ההון סיכון חץ מגייסת 140 מיליון דולר לקרן רביעית

חץ ונצ'רס, שמתמחה בתחום הדאטה לרוחב ורטיקלים כמו סייבר, בינה מלאכותית ותשתיות תוכנה, תכננה לגייס קרן קטנה יותר, כ-110 מיליון דולר ● זו קרן הון סיכון נוספת שמכריזה על גיוס קרן חדשה בחודשים האחרונים, לאחר ויולה ונ'צרס, פיטנגו ואנטרי קפיטל

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

גולשים ורוכשים: גידול של כ-10% בהוצאות הישראלים באונליין בשנת 2025

עפ"י נתוני שב"א, בשנת 2025 הוצאנו כ-329 מיליארד שקל בעסקאות מקוונות, לעומת 302 מיליארד בשנת 2024 ● שיא ההוצאות היומי באונליין נרשם בנובמבר, "חודש המבצעים", ועמד על כ-990 מיליון שקל ביום אחד

אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

משרד הבריאות מצא: הביטוח היקר לא בהכרח נותן יותר

השוואה רשמית של משרד הבריאות מעלה כי במספר הניתוחים, בזהות המנתחים ובפריסה הגיאוגרפית, פוליסות פרטיות מסוג "מהשקל הראשון" אינן מספקות יתרון מהותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן" של חברות הביטוח - ואולי אף לא לעומת הביטוח המשלים של קופות החולים

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אחרי העלאת מס החברות: התוכנית שרוקם האוצר לפיצוי ענקיות הטכנולוגיה

בעוד שמס החברות על ענקיות הטק עולה ל־15% בהתאם לכללי ה־OECD, הממשלה מקדמת מנגנון פיצוי בהיקף של מיליארדי שקלים במטרה למנוע זליגת פעילות למדינות מתחרות ● הזיכויים מיועדים לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח ושלהן קניין רוחני במדינה, ובראשן אנבידיה

אילוסטרציה: איל יצהר

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר