גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

היישוב עלי, יהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות

באוצר שוללים דיווחים על הטבה מתוכננת למתנחלים, אך מודים כי צפוי להיקבע מנגנון קיזוז עם הארנונה המקומית על אדמת בניין ● ההצעה תעלה לוועדת שרים בשבוע הבא

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

ח''כ אביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז

לפי הצעות החוק שאושרו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יוכפפו למנכ"ל המשרד ולשר במקום ליועצת המשפטית לממשלה, ונתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – בניגוד לפסיקת בג"ץ

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

מכלית הנפט ''מרינרה'' / צילום: Reuters, Hakon Rimmereid

בגלל קשר לונצואלה: ארה"ב השתלטה על מכלית נפט רוסית

כוחות אמרקאיים השתלטו על מכלית הנפט הרוסית "מרינרה", שימשה כחלק מצי הרפאים של משטר מדורו בונצואלה ● לפי דיווחים, רוסיה שלחה צוללת וכלים ימיים בשל החשש מהשתלטות

איור: גיל ג'יבלי

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת

"כלבי הדאו" - שיטת השקעה במניות שהציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר - עבדה בוול סטריט אשתקד, כשאלה עקפו את מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 ● לעומתה, השקעה ב־10 המניות עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 125 הניבה תשואה ממוצעת של כמעט 50%, בזכות הקאמבק של חברות האנרגיה המתחדשת ● וגם: מי ברשימת "הכלבים" של וול סטריט ות"א לשנת 2026?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אמזון עלתה ב-3.5%, סנדיסק זינקה ב-27%

נאסד"ק עולה ב-0.4% ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● ג'פריס הגדיר את טבע כהשקעה מומלצת ל-2026, המניה עלתה בכ-4% ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, לאחר העליות אתמול ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים להתאושש, הנחושת בשיא ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי בשיא

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס

סניף המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock

מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים

הביטוח הלאומי מתנהל כבר שלוש שנים עם ממלאי־מקום בראש, ברמ"י טרם מונה מחליף למנכ"ל הפורש ינקי קוינט, וכיסאות יו"ר נותרו ריקים בתעשייה האווירית וברשות שדות התעופה ● רצף עיכובים ומאבקים פוליטיים מותיר שורת גופי מפתח במשק ללא הנהגה יציבה

חברת סופווייב (SOFWAVE) / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם המלצה מקים קרדשיאן: שמעון אקהויז לוקח את סופווייב לנאסד"ק

חברת האסתטיקה הרפואית של שמעון אקהויז פרסמה תוצאות מקדמיות, עם צמיחה של מעל 50% בהכנסות ● מניית סופווייב זינקה ב-300% מהשפל והיא נסחרת במיליארד שקל

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים החזקות / צילום: יעל צור

מוקדם מהצפוי: מנורה רוכשת את השליטה ביסודות תמורת 150 מיליון שקל

חברת הביטוח ניצלה את האופציה שניתנה לה לרכישת השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי, כחלק מהסכם האשראי עליו חתמו לפני כשנה ● לחברה אופציה לרכוש את כלל ההחזקות מידי בעלי השליטה שימשיכו להוביל אותה בעת הקרובה

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם