גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים

זום גלובלי / צילום: Reuters

בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים

נשיא סין מחריף טונים מול טייוואן ● אבל לאומי בבנגלדש על מות של ראש הממשלה הראשונה ● בארה"ב חוקרים פרסום על הונאת ענק של מעונות יום סומליים ● ובשווייץ השנה החדשה נפתחה בטרגדיה ● זום גלובלי, מדור חדש 

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם