גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

גורם בבית הלבן: טראמפ נוטה להורות על תקיפה באיראן

בכירים ישראלים מעריכים: הפנייה האיראנית לאמריקנים - הונאה כדי למנוע תקיפה ● דוברת הבית הלבן: טראמפ לא חושש להפעיל כוח צבאי באיראן אבל מעדיף דיפלומטיה  ● דובר צה"ל: "צה"ל ערוך בהגנה ונמצא בכוננות לתרחישי הפתעה במידה ויידרש ● שר ההגנה האיראני מאיים: "כל מדינה שתאפשר מתקפה נגדנו או תספק בסיסים לאויב לביצוע מתקפה תהיה מטרה לגיטימית" ● דיווח בלבנון על אופנוע שהותקף מהאוויר באזור צור ● עדכונים שוטפים

הפגנות הרפתנים בשבוע שעבר / צילום: מטה מאבק החקלאים והרפתנים

פיצוי של מיליוני שקלים: האוצר מציע לרפתנים לפדות מכסות חלב

ע"פ הודעת משרד האוצר, רפתנים שיהיו מעוניינים למכור את מכסות החלב שלהם יקבלו מיליוני שקלים כפיצוי ● זאת, כדי לאפשר להם להסתגל לשינויים המבניים בענף בעקבות הרפורמה במשק החלב ● בינתיים, הקולות החריפים מהקואליציה מתגברים

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

דגלה של דנמרק מתנוסס על אדמת גרינלנד / צילום: Reuters, Marko Djurica

שינוי גישה? אירופה מאיימת בסנקציות על ארה"ב עקב הצהרות על סיפוח גרינלנד

דיווחים והדלפות לתקשורת מצביעים על כוונת אירופה להחריף את הטון מול וושינגטון ● על הפרק: הגבלות על ענקיות הטכנולוגיה ודיונים על עתיד נוכחות צבא ארה"ב ביבשת ● בזמן שטראמפ מצהיר כי האי "נחוץ" להגנה מפני רוסיה וסין, האיחוד שוקל להקים צבא משותף במקום נאט"ו

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● נתנזון, היו"ר והמייסד משלים אקזיט מוצלח

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

רונאל פישר בבית המשפט המחוזי, אוק' 24 / צילום: רפי קוץ

פרשת רונאל פישר: לאחר עשור של דיונים, גזר הדין יינתן השבוע

הפרקליטות דורשת 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, בעוד ההגנה מבקשת להסתפק בימי שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● עשור לאחר שהתפוצצה, סדרת הפרשות שחשפה רשת של סחר במידע מודיעיני וקשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי מגיעה להכרעה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו, בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד עלולה לגרור את אפריקה למאבקי המזרח התיכון, ובישראל עוקבים אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

נמל אילת / צילום: תמר מצפי

למרות תוכניות הממשלה: נמל אילת נותר שומם

שער הכניסה הימי של ישראל מים סוף, שהיה במשך שנים שער מרכזי לייבוא רכב, נותר שומם בימים אלה ● בוועדת הכספים היום (ב') הוחלט כי בשבוע הבא יכריעו בעניין ● אלו האפשרויות שעומדות על הפרק

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

תל אביב ננעלה בעליות; מדד המניות הביטחוניות זינק במעל 3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● חוזה חדש לאלביט במדינה באסיה פאסיפיק ● הפניקס ומדיפאואר יקימו מיזם משותף לרכישת מרכזים מסחריים בארה"ב ● ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

בכיר בסמסונג מציג בכנס את מהפכת ה-AI של החברה / צילום: סמסונג

תערוכת CES: בינה מלאכותית בכל דבר, רובוטים לכל מטרה והתחומים שנפגעו

מעל 4,000 חברות הציגו חידושים טכנולוגיים בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, ובין אלה בלטו הרובוטים ההומינואידים (דמויי אדם) שמסוגלים לקפל כביסה או לשחק בלאק ג'ק ● שימושי ה–AI הביתיים ובחיי היומיום במגמת עלייה, והרכבים האוטונומיים משתכללים

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

אפל בחרה בג'מיני, והשווי של גוגל זינק לראשונה מעל 4 טריליון דולר

אפל הודיעה כי היא צפויה לשתף פעולה עם גוגל ולהישען על מודל ה-AI שלה, ג'מיני, במסגרת פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה, ביניהם העוזרת הקולית סירי ● בתחילת נובמבר, דווח בבלומברג כי העסקה תהיה בהיקף של כמיליארד דולר בשנה