גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

רוחות מלחמה: הפרויקט שאיראן בחרה להתמקד בו בשיקום

משפחות "מועצת אוקטובר" פתחו בקמפיין נגד ועדת החקירה הפוליטית שמקימה הממשלה לאירועי ה-7 באוקטובר, על רקע הדיון שיתקיים מחר על המנדט שלה ● בצה"ל נערכים להרחבת המערכה בלבנון: "חשבון פתוח עם חיזבאללה" ● דיווח: זוהו "תנועות יוצאות דופן" של יחידות צבאיות במשמרות המהפכה ● צה"ל השלים את פירוז הרצועה בתחומי הקו הצהוב ● מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין יתכנסו מחר בירושלים במטרה לחזק ברית אסטרטגית מול טורקיה ● עדכונים שוטפים

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: אייל טואג

בשווי מוערך של 1.1 מיליארד שקל: קרן ג'נריישן מקימה זרוע טיפול בפסולת

החברה החדשה, BlueGen Waste Management, תאחד את שלל הפעילויות של ג'נריישן בתחום הפסולת ● ג'נריישן דיווחה על מזכר הבנות עם לאומי פרטנרס להשקעה בחברה החדשה, במסגרתה לאומי תשקיע 171 מיליון שקל בתמורה ל-15% בחברה החדשה, כלומר שווי החברה מוערך ב-1.1 מיליארד שקל

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

הצעצוע הכי חם של השנה מיוצר בידי סטארט-אפ טכנולוגי שמעולם לא שמעתם עליו

איך חברה אלמונית שינתה כיוון פעמיים, כמעט אזל לה הכסף - ובסוף היא הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט

מימין: אריאל כהן, אייל פסו וניקש ארורה / צילום: נאבן, יח''צ, מולי גולדברג

הסכם הענק של פאלו אלטו והמניה הישראלית שצנחה ב-90% מתחילת השנה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● המשקיעים סיימו שבוע תנודתי שהסתיים בצורה חיובית הודות לנתוני אינפלציה מפתיעים ● הצניחה במניית גאוזי נמשכה גם השבוע, והיא נסחרת ברמות שפל ● מניית נאבן הצליחה לתקן את הירידות מהשבוע החולף, אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחיר בהנפקה ● וגם: עסקת הענק של ענקית הסייבר עם גוגל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

רשף תגייס 550 מיליון שקל ממוסדיים, חצי מהכסף יזרום לקופת ארית

אחרh שנסוגה מכוונתה להנפיק את החברה הבת, יצרנית המרעומים ארית בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל ● היקף הגיוס עשוי לגדול ל-900 מיליון שקל

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו-AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות ואת הכלים להתגוננות

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב-i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

גיא נתן / צילום: תומר שלום

הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש, וזו בעיה"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול; מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו"; וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P 500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם, ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף - סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג'וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

מניית אינטרקיור נפלה על רקע קריסת בזלת, שחייבת לה 27 מיליון שקל

קבוצת החברות בזלת, שהייתה מפעל העיבוד והאריזה של אינטרקיור וגם רכשה ממנה חומרי גלם, נכנסה לאחרונה להקפאת הליכים, והיא חייבת לה 27 מיליון שקל ● מלבד עצם החוב שלא ברור מה יעלה בגורלו, אינטרקיור תצטרך כעת למצוא ספק אחר בתחום האריזה ● ומה קרה לשאר מניות הקנאביס בבורסה בת"א?

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ־10 מיליון שקל ● מאירה ברנע־גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן, ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

במה צדק "וול-E" של פיקסאר בנוגע לעבודה בעתיד

לבמאי והתסריטאי-השותף אנדרו סטנטון היה חזון של עתיד דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים