גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה בדרך? הסיוע לעסקים מדשדש ביחס לעולם, ובממשלה מתכננים רק עוד מאותו דבר

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז חגיגית על גיבוש תוכנית סיוע חדשה למשק • אך תוכניות כאלה כבר גובשו ונזנחו, ועיקר הבעיה מתגלה ביישום בפועל של הבטחות המדינה • בארגוני העצמאים מזהירים: ללא שינוי בגישה הקטסטרופה בדרך

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי
הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז בסוף השבוע חגיגית על כך שמתגבשת תוכנית סיוע חדשה למשק, מקיפה לכלל המגזרים (שכירים, עצמאים ובעלי עסקים) עד למחצית השנה הבאה. באוצר אומרים, כי בשלב זה לא ניתן להתייחס לתוכנית, כיוון שמוקדם מדי לדבר על משהו שרק "מתגבש", אך השמועות במשק הן ש"מה שהיה הוא שיהיה". לפי ההערכות, באוצר ייקחו את התוכניות הקיימות - הפעימות, מענק החזרת העובדים וכדומה - ו"ימתחו" אותן לתקופה נוספת.

שום דבר לא ברור עדיין, והשר כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק כי הוא הנחה את הצוות המגבש "לבחון מודלים מהעולם למתן סיוע", אז אולי יהיו גם חידושים. אבל למובילי המחאות של העצמאים ומאבקם לסיוע בחודשים האחרונים ברור שמה שהיה עד היום - כשל. אחת הטענות שחוזרת שוב ושוב: כל מה שהמדינה נותנת מגיע באיחור רב. לדבריהם, כבר מזמן היה צריך לגבש תוכנית סיוע ארוכת טווח, ולהתחיל להזרים את הכסף, כי בקרוב כבר לא יישאר למי לסייע.

סך המענקים, כולל תשלום דמי אבטלה, אשר הוצאו על ידי המדינה במסגרת תוכניות פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, לעצמאים ולשכירים שנפגעו מהמשבר הסתכמו ב-30 ביוני בכ-29.4 מיליארד שקל. תוכנית הסיוע לעסקים גדולים בעלות של 6 מיליארד שקל טרם מומשה, וסך הסיוע שחולק עומד על 7.5 מיליארד שקל, כ-32% מסך הסיוע שהוצע במסגרתה. מטבע הדברים, העובדה שתוכניות הסיוע מדשדשות ולא מחולקות בקצב מהיר ובהיקף הולם, תורמת לשיעורי האבטלה הגבוהים.

למרות הסיוע, רבים לא שבו לעבודה

הסיוע למשק מחולק לארבעה חלקים: סיוע לשכירים - תשלומי דמי אבטלה לשכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בעלות מוערכת של כ-15.4 מיליארד שקל; סיוע לעצמאים שנפגעו מהשבר בחודשים מרץ-אפריל בפעימות הראשונה (עד 6,000 שקל) והשנייה (עד 10,500 שקל) ותוספת תשלום לעסקים קטנים בשיעור משתנה (עד 3,025 שקל) בתקציב של 3.8 מיליארד; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת מענק עד לסכום של 400,000 שקל לעסק, כתלות במחזור החודשי של העסק ובשיעור הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובתקציב של 5.2 מיליארד שקל; וכן בשבוע שעבר הוכרז על מענקים נוספים לעסקים עם פגיעה של 40% ויותר בחודשים מאי-יוני בשיעור של 2 מיליארד נוספים ועל סיוע לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל ל-20 מיליון שקל, בתמורה להחזרתם של עובדים למקום העסקתם. בהיקף של 6 מיליארד שקל.

מימוש ההבטחות מדשדש, המדינה ממשיכה לאלתר

זה נשמע הרבה, אז למה בעצם העצמאים עדיין מתלוננים? הביצוע בפועל לוקה בחסר בהשוואה לסכומים התקציביים שהוקצו לכל תוכנית, הסיוע לעסקים גדולים יינתן רק במהלך חודש יולי 2020 ולכן קשה להעריך את אופן מימוש התוכנית, רק 20% מסך התקציב למענקים לעסקים קטנים ובינוניים יושם, 25% מהערכות תקציב החל"ת ו-71% מסך הסיוע שהוקצה לעצמאים יושמו בפועל.

הטענות המרכזיות הן שעסקים רבים עדיין לא קיבלו שקל מהמדינה, ועבור רבים מאלה שכן קיבלו הסיוע היה כה נמוך (אלפי שקלים בודדים מול הוצאות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים) שלא הועיל כלל. לא בכדי חוששים במגזר העצמאים מ"שידור חוזר" של אותם מענקים מוכרים.

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), "אנחנו באירוע מתגלגל והממשלה מתנהלת כאילו ניתן לעשות זבנג וגמרנו. לעשות שוב מאותו הדבר רק יחמיר את המצב. אנחנו במציאות קטסטרופלית ורק תוכנית מקצועית עם חזון, יעדים מדידים וסיוע ממשי יכולה להניע חזרה את הכלכלה. גיבוש התוכנית חייב להיעשות בחשיבה משותפת עם ראשי הארגונים ולא מעל לראשינו".

העניין הוא שחשיבה מראש כבר הייתה. בראשית מאי הגיש הפורום המייעץ לגיבוש המדיניות הכלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה למשק הישראלי בראשות ד"ר שלמה נס ("פורום נס להצלת המשק", שמונה על ידי שר הכלכלה הקודם) דוח מקיף, הפרוש על פני 114 עמודים, המהווה תוכנית כלכלית לפיתוח המשק הישראלי ולהתמודדותו עם השלכות הקורונה, לטובת התאוששותו. בין ההמלצות היו דחיית האשראי וההלוואות במשק למשך שישה חודשים; הגדלה משמעותית ומיידית של שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"; דחיית כל תשלומי המסים והחובה ל-90 יום; הסטת תשלומי חל"ת להשתתפות במימון שכר עבודה ועוד. הדוח הצטרף למודל שהגישה גם נשיאות המגזר העסקי לראש הממשלה לשיקום המשק שכלל תוכניות לפיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים.

התוכניות הללו, שהתייחסו לכלל המשק בראייה לטווח קצת יותר ארוך, כנראה נכנסו לאיזו מגרה חשוכה, והמדינה המשיכה לייצר תכניות משל עצמה טלאי על טלאי.

"המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים"

לדברי ד"ר עו"ד ורו"ח נס, האוצר בדרך לעשות את אותן טעויות שוב. "המשבר הכלכלי הוא מטורף, ובאוצר לא מבינים את זה. הפקידים מתנהלים עם תיאוריות אקדמיות. מחפשים רעיונות ופתרונות. זה שעברו ארבעה חודשים ואין תשובה לחלק מהמגזרים זה לקבור אותם. הם לא מתנהלים נכון. אני רואה את המצוקות בשטח, וזה פשוט עצוב איך שהממשלה מתנהלת. המדינה לא נרתמת ולא אכפת לה".

נס מוסיף, כי "לפי מה שאנחנו שומעים, באוצר ממשיכים בקו שאומר אני נותן סיוע כללי, פעימות כלליות. הפעימות האלה לא כיסו את כולם, יש עסקים שעד היום לא קיבלו שקל. גם מי שקיבל סכומים מזעריים של 4,000 שקל או אפילו עשרת אלפים שקל זה לא עוזר לו, כי זה לא מציל עסק. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מלחמה, של חירום, ולצערי בפקידות לא מבינים את זה זה. זה שחלק מהמגזרים לא קיבלו תשובה עד עכשיו זה אומר שמוחקים אותם".

הסיוע בישראל מצומצם ביחס לעולם

כך למשל, אומר נס, העובדה שעד כה עסקים עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל לא קיבלו כלום תוביל לקטסטרופה. "מדברים על זה וייקח עוד חודש עד שיקבלו - חלקם לא שרדו ואחרים לא ישרדו עד אז. אולמות, גני אירועים, תיירות וגם המסעדות - ענפים שלמים עומדים להימחק. היה אצלנו גוף לפני שבועיים עם מחזור של מיליארד ושישה מיליון שקל בשנה שעבר, ועכשיו ארבעה חודשים הם עם הכנסה אפס. אנחנו רוצים לפרק אותם? הם לא קיבלו שקל סיוע. כך לא מצילים את המשק".

לדברי נס, בתוכנית החדשה המתגבשת חייבת להיות אבחנה בין הענפים השונים במשק, בניגוד למה שהיה עד כה. "יש הבדל בין התיירות שייקח זמן לפתוח אותה לבין עסקים שנפגעו קל מאוד. אי אפשר ללכת על 'חבילות הכל כלול' בלי לבחון כל מגזר בנפרד".

"השולמנים": "עסקים רבים עומדים על פי התהום"

גם בקרב "השולמנים", תנועת המחאה של עצמאים ועסקים קטנים, הזעם גואה. לדברי דנה זיטלאווי, ראש אגף מסים בתנועת "אני שולמן" וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, "עסקים רבים במדינת ישראל עומדים על פי התהום. קריסתם קרובה והיא עניין של ימים אחדים. שיטת ה'פעימות' הוכחה כלא אפקטיבית, מלאה בקריטריונים וסעיפים קטנים והיא מצריכה ביורוקרטיה אין סופית, התאמה טכנולוגית של רשות המסים בתוך מערכת שאינה ערוכה לכך. השיטה הזו היא בכייה לדורות. מענק השתתפות בהוצאות שנחשב למשמעותי יותר מתעכב מלהגיע לחשבון הבנק של בעלי העסקים שהגישו בקשה במאי. חלק קיבלו מקדמה של 20% ועד היום לא קיבלו את היתרה. וזה במקרה הטוב. וכמובן, אל לנו לשכוח את הקריטריון הבעייתי ביותר של הוכחת ירידה במחזור של מעל 25% שיאלץ רבים ממקבלי המענקים הזעומים להחזיר את הכסף למדינה בסופו של דבר".

לדברי זיטלאווי, "חבילת סיוע אפקטיבית למגזר העצמאים והעסקים הקטנים בישראל היא הכרחית באופן מיידי, ללא טפסים וללא ביורוקרטיה. בעלי עסקים זקוקים לחמצן מידי. המגזר העסקי מורכב, מענפים שונים שלכל אחד מהם צרכים שונים שיש לטפל בהם בנפרד, אבל ישנם מהלכים שחשוב לבצע על מנת לתת מענה מקיף לכלל הענפים לקדם תוכנית חירום חלופית, יעילה, שוויונית והוגנת, בהם מתן מענק מידי אחיד לכלל בעלי העסקים ללא קריטריונים מגבילים וללא ביורוקרטיה מסורבלת שישמש כ'עזרה ראשונה'".

עוד מהרעיונות שמעלה זיטלאווי: ביטול חיובי הארנונה העסקית לחודשים עד סוף השנה; קיצוץ גובה התשלום לביטוח הלאומי עד סוף השנה ב-50%; דחיית מסים ועוד.

מעבר לכך, מוסיפה זיטלאווי, חייבים לתת פתרון ל"אבסורד שבבידוד" (העובדה שהמעסיק משלם על ימי הבידוד של עובדיו, ולא המדינה, א' ל' ו'). "בעלי עסקים חיים בחוסר ודאות שכל רגע הם עלולים לשים שלט: 'סגור לרגל בידוד' ואין שום רשת ביטחון שמונחת תחת רגליהם. הפתרון פשוט: אדם, אזרח מדינת ישראל, שכיר או עצמאי שנאלץ להיכנס לבידוד - יקבל תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה".

ונחזור להודעה של שר האוצר על כך שהנחה את הצוות לבחון מה עושים בעולם. למה רק עכשיו? ממחקר שערך ארגון לה"ב עולה, כי ישראל מפגרת בכמה צעדים בסיוע לעסקים ביחס למדינות רבות. התוכניות שהצליחו לצמצם בצורה המשמעותית ביותר את העלייה בשיעורי האבטלה הן אלו שננקטו בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק. תוכניות אלו עודדו מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים גם אם הם סופגים מכה משמעותית לאור משבר הקורונה. בבריטניה, ניתנו מענקים של 80% מהשכר למעסיקים שבחרו להשאיר את עובדיהם ועד לסכום של 2,500 ליש"ט לעובד. בדנמרק יישמו תוכנית דומה ובגרמניה, אפשרו שילוב של שכר עם דמי אבטלה חלקיים.

בארצות הברית יצאו עם תוכנית אסטרונומית של 2.3 טריליון דולר סיוע למשק, שמהווה 11% מהתמ"ג וכללה הזרמת אלפי דולרים ישירות לחשבונם של העצמאים ממש בראשית המשבר, עוד לפני בחינת הפגיעה בהם. בבריטניה תוכנית הסיוע עומדת על 18% מהתמ"ג וכך גם בדנמרק, בגרמניה 17% ובספרד 15%. בישראל הסיוע עומד על כ-7% מהתמ"ג. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מגבש בימים אלו תוכנית למתן סיוע כלכלי תוך כדי תעסוקה כדי לאפשר למשק להמשיך בפעילותו, יחד עם קיום המגבלות. בנוסף תובא לאישור הממשלה הצעה לתקציב קורונה מיוחד, בהיקף המתאים, כדי לממן את עלות התוכנית.

"משרד האוצר פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי לשיפור הסביבה העיסקית והפחתת הנטל הרגולטורי".

עוד כתבות

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

למה הסטארט-אפ החדש של מייסדי איירון סורס רכש מפעל למזון כלבים

סטארט־אפ חדש של מייסדי איירון סורס רוכש ומשווק מותגים קיימים בתחום מזון לחיות וקוסמטיקה ● פלטפורמת המסחר האלקטרוני משלבת AI ומדע נתונים כדי לחזות את הצלחתם של מוצרים ולהפיצם ● יותר מ־40 מיליון דולר גויסו - אך הנוכחות הדיגיטלית של המותגים בשוק הרווי עדיין ראשונית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בארה"ב מסקרים את תגובת ישראל לניצחון של ממדאני בניו יורק, העסקה שעשויה לסכן את היתרון של ישראל במזרח התיכון, ובהולנד מבטלים מופע לחנוכה בגלל קשר לצה"ל ● כותרות העיתונים בעולם 

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

ההשפעה האדירה של ההסתדרות / איור: גיל ג'יבלי

מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות

פרשת השחיתות "יד לוחצת יד" ממחישה את עוצמתה של ההסתדרות ואת עומק אחיזתה במשק ● מהמונופול על עובדי המדינה ועד השליטה במגזר הפרטי, משביתות ועד רפורמות - ארגון העובדים הזה שולח יד בכל ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד  

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; עליות קלות בחוזים העתידיים בוול סטריט

בורסת טוקיו יורדת ב-1.2% ● היצוא של סין ירד באוקטובר לראשונה כמעט מזה שנתיים ● בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול בערב על הסכם סחר עם אוזבקיסטן

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המערכת הפיננסית בארה"ב הרימה דגל אדום, והנגיד פאוול בפלונטר

מצוקת הנזילות בשוק מביאה למצב שבו הריביות על ההלוואות בפועל (מחיר הכסף) אינן יורדות בקצב התואם את הורדת הריבית של הפד ● הבנק המרכזי בארה"ב נזהר ממשברי נזילות כלקח ממשבר 2008, ולכן הפסיק לצמצם את המאזן, ומשאיר אצלו טריליוני דולרים בנכסים

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קריית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

ממדאני לאחר נאום הניצחון שלו בניו יורק / צילום: Reuters, Jeenah Moon

אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות

הניצחון ההיסטורי של זוהרן ממדאני מבוסס על תוכניות כלכליות־חברתיות שאפתניות ● תומכיו רואים בהן עתיד חדש ומזהיר לעיר ניו יורק, המבקרים מזהירים מפער מסוכן בין הבטחות למציאות ● האם החזון הסוציאליסטי של ממדאני ישים? דוח של חברת ההשקעות ג'פריס בדק את התנאים החוקתיים והכלכליים למימושו

שוקי ניר ודניאל שרייבר / צילום: דורון לצטר, שלומי יוסף

המניה הישראלית החבוטה שזינקה ב־30% וזו שקפצה לשיא שלא נראה שנים

הישראליות בוול סטריט רשמו יום מסחר מוצלח במיוחד אתמול, כאשר חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד המריאה בכ-34%, וחברת האנרגיה הסולארית סולאראדג' קפצה בכ-29% ● אצל למונייד התרשמו מהעקביות בצמיחה, וסולאראדג' הודיעה על שיתוף-פעולה עם חברת השבבים אינפיניון לפיתוח תשתיות אנרגיה לדאטה סנטרים

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אולם התצוגה של טסלה במידטאון תל אביב / צילום: יח''צ

בדרך לרכב האוטונומי של טסלה בישראל? החברה שוכרת צוות לחטיבה בת"א

טסלה פרסמה משרת דרושים למפעיל רכב, שתפקידו לבצע איסוף נתונים מכלי רכב תוך כדי נהיגה ● במודעה צוין כי המשרה מיועדת עבור חטיבת AI & Robotics של טסלה בישראל, שאחראית ישירות על פרויקט הרכב האוטונומי ועל פיתוח צ'יפ ה-FSD

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED