גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משק במשבר מחפש מדיניות כלכלית: האם הפתרונות מהמחאה החברתית או מ-1985 יעזרו הפעם?

תוכנית מגירה? אין ● תחזיות הצמיחה והאבטלה? לא רלוונטיות מאחר שלא חזו גל שני ● המשק הגיע לנקודה שבה נדרשת הקמת ועדת מומחים או גוף-על לקביעת המדיניות הכלכלית ● ב-1985 השיטה הזאת עבדה: תוכנית הייצוב הכלכלית שנוסחה בידי מומחים שמחוץ לאוצר הצילה את המשק

1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ
1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ

האם השלב החדש והמסוכן שאליו מתפתח משבר הקורונה אינו מחייב הקמת ועדת מומחים בסגנון ועדת טרכטנברג, או גוף-על לקביעת מדיניות כלכלית? על-רקע תחושת הוואקום בקביעת המדיניות הכלכלית, בוחנים מומחים את האפשרויות לשינוי בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות בירושלים.

זו כבר לא רק המערכת הרפואית ומערכת החינוך. ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה תפסה גם את המשרדים הכלכליים לא מוכנים. באוצר, בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה חזרו רק בסוף השבוע לשולחנות השרטוטים, לעבודה קדחתנית, על השלב הבא בתוכנית הסיוע הממשלתית למשק, המוכרת בציבור כתוכנית ה-100 מיליארד שקל.

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז כי יציג תוכנית סיוע למשק לשנה הקרובה. באוצר החלו לעבוד על התוכנית הזו ברצינות רק אחרי ההכרזה של כ"ץ. וכעת אמור להיערך דיון בראשות מנכ"לית האוצר קרן טרנר, שבו יוצגו ההצעות השונות של האגפים.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמורה לעדכן את תחזיות הצמיחה והאבטלה, שהוכנו מתוך הנחה שלא צפוי בקיץ גל תחלואה שני. המחשבות באוצר הן על הארכת דמי האבטלה עד לסוף 2020 ועל סיוע לעסקים שספגו פגיעה ניכרת במחזור העסקים. קצת קשה להאמין, אבל עד לשבוע שעבר עדיין האמינו בצמרת הכלכלית בירושלים שהמשק חוזר לשגרה והכל מתנהל כרגיל. איש לא צפה התפרצות חוזרת של הנגיף ביולי - ואיש לא נערך לכך. תוכניות מגירה? הצחקתם.

לא חסרים גופים שהיו יכולים להרים את הכפפה - משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אבל בינתיים יש ואקום ואיש לא עושה דבר.
"אני חושב שצריך להכין תוכנית", אומר כעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. "יותר מזה, ראש הממשלה הגיע למסקנה שצריך להכין תוכנית. הוא ביקש משר האוצר לעשות את זה בדחיפות, והוא גם נתן דד-ליין. עכשיו מכינים באוצר את התוכנית הזאת". איפה הייתם שלושה חודשים וחצי? נשאל שמחון, וענה: "בשלושה וחצי חודשים האלה העברנו הרבה מאוד תכניות", השיב שמחון.

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

היעדר היוזמה עד כה מצד הגופים הכלכליים המובילים, מעצים את התחושה שנוצר חלל בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה בשלב הנוכחי של המשבר. הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הציג בשבוע שעבר שורת רפורמות במסגרת הצעת חוק ההסדרים, רובן ככולן נוסחו לפני משבר הקורונה.

אין בחוק ההסדרים הצעות קונקרטיות להתמודדות עם גל המובטלים, ההשבתות של ענפים כלכליים והתרסקות הביקושים במשק. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה שחקן מרכזי על הבמה הכלכלית בתקופת כהונתם של פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' יוג'ין קנדל. היו"ר הנוכחי, פרופ' אבי שמחון, מרבה להתראיין ולהופיע באולפנים, אך העדיף שלא להוביל בעצמו תוכנית כלכלית מקיפה ומפורטת לחילוץ המשק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הנושא בתואר היועץ הכלכלי לממשלה, נקט גישה פרו-אקטיבית בתחילת המשבר, אך מאז נדמה שהתלהבותו שככה.

הדרך: גוף-על מקצועי מחוץ למשרד האוצר

על-רקע תחושת הוואקום בהובלת המדיניות הכלכלית מתעוררת השאלה האם יש צורך בהקמת גוף-על שיעשה זאת. ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל הפורש, סבור כי יש הכרח בגוף כזה שייקח את סמכויות קביעת המדיניות מהאוצר ומאנשי אגף התקציבים. "במשרד האוצר אין גוף שקובע מדיניות כלכלית, ובכלל במדינת ישראל אין גוף כזה - וראינו את זה במשבר הקורונה", אמר אילת ל"גלובס".

אילת מוסיף כי "המציאות שנוצרה היא שמי ששולט על הכסף קובע את המדיניות מתוקף שליטתו בתקציב. אלה באמת אנשים טובים, שכנראה עושים את זה לא רע בהינתן האילוצים, אבל מצד שני זו לא שיטה בריאה. הרבה פעמים יש ניגודי עניינים בין מה המדיניות הרצויה לבין הצרכים הכספיים המיידיים - וגם כי מערכת צריכה להיבנות עם איזונים נכונים ולא שמי שיש לו יד על הכסף קובע את ההחלטות. באופן אידיאלי, היה צריך להיות גוף לקביעת מדיניות, עם גופים נוספים כמו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - פורומים כאלה התכנסו בקורונה והם צריכים לעבוד ביחד עם הדרג הפוליטי לקבל החלטות מדיניות סדורות שהאגפים באוצר אח"כ היו מיישמים אותן".

אפשרות נוספת היא הקמת ועדת מומחים אד הוק, דוגמת ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית. הוועדה בראשותו של מי שהיה אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, ובהשתתפותם של אישי ציבור וממשל בכירים, המליצה לממשלה על שורת צעדים לצמצום פערים והורדת יוקר המחייה. הוועדה הכתיבה למעשה את יעדי-העל של המדיניות הכלכלית של האוצר לאורך כל העשור האחרון.

פרופ' טרכטנברג, סבור שהקמת ועדה דומה צריך להיות מוצא אחרון - ולא ראשון. "הקמת ועדה היא הודאה בכישלון", אומר טרכטנברג, הסבור כי הבעיה הנוכחית במשבר איננה דווקא כלכלית אלא רוחבית ומקורה בהיעדר ניהול. יחד עם זאת, גם הוא מציין כי צמרת האוצר זקוקה להכוונה מלמעלה. "הפקידות הבכירה של האוצר נראית כמו ילדים יתומים", אומר טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", "הם בדיסאוריינטציה מוחלטת".

ההיסטוריה: 1985 - התוכנית שניצחה את האינפלציה והאבטלה

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי אומר, כי "במשברים קודמים היה נייר או מסמך שהיה מוצג לממשלה ושאפשר היה לעבוד לפיו. במשבר הנוכחי נדמה לי שאין נייר כזה".
מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, סבור שצריך ללמוד שהאופן שבו ניהלו ממשלות ישראל משברים כלכליים בעבר. הדוגמה שהוא מציין היא תוכנית הייצוב של 1985, שחילצה את המשק ממשבר שנחשב עד היום לקשה בתולדותיו. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס, והמשק התמודד אז עם בעיית ההיפר-אינפלציה שאיננה רלבנטית כיום, אך מבחינת שיעורי הצמיחה, האבטלה והגירעון הממשלתי אפשר בהחלט למצוא קווי דמיון בין המשברים.

מלניק מדגיש, כי הדרג המקצועי באוצר לא הוביל אז את תוכנית הייצוב הכלכלית - משום שאנשיו אינם בנויים לחשיבה מחוץ מקופסה הנדרשת במצבים כאלה. "עמנואל שרון, שהיה מנכ"ל האוצר באותה תקופה, בנה צוות מומחים שהכין את התוכנית", נזכר מלניק. "אנשי האוצר הביאו נתונים וסייעו, אבל האנשים שהובילו היו מחוץ לאוצר. היה שם פרופ' מיכאל ברונו ופרופ' ניסן לויתן מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' איתן ברגלס מאוניברסיטת תל-אביב, אנשים שידעו לחשוב. מנכ"ל האוצר נתן להם את המנדט להשתמש בצוותים המקצועיים לכל מיני עיבודים".

המומחים של שרון נעזרו גם בשני כלכלנים אמריקאים צעירים שנשלחו לישראל על-ידי מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ - סטנלי פישר והרברט סטיין.

תוכנית הייצוב הייתה דוגמה למהלך שהובל על-ידי כלכלנים בגיבוי מי שהיה אז ראש הממשלה שמעון פרס. השילוב הוכיח את יעילותו בישיבת הממשלה המפורסמת שנערכה בליל 30 ביוני 1985, ובמהלכה הושגה הסכמת השרים לקיצוץ של 750 מיליון דולר בתקציב המדינה.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוגמה נוספת שבה משתמש מלניק היא ההתמודדות הכלכלית של ממשלת ישראל עם העלייה מברית המועצות בשנות התשעים. גם אז הוביל מנכ"ל האוצר דאז, ד"ר יעקב ליפשיץ, צוות חשיבה שהכין תוכנית כלכלית מגובשת להיערכות לקליטת העולים. "אני לא רואה את ההתארגנות הזאת היום והמשבר היום הוא פי כמה יותר קשה" אומר מלניק.
האם ישראל כ"ץ הוא האיש הנכון להוביל תוכנית כזאת? שר האוצר בתקופת תוכנית הייצוב, יצחק מודעי, מילא תפקיד משני יחסית בעיצובה. מבין האישים שיכולים להוביל את המדיניות הכלכלית מלניק נוטה לבחור דווקא בשר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ. "יש לו תדמית של איש חזק", אומר מלניק. "שר האוצר תמיד היה ראש הממשלה הכלכלי, אבל ברגע שנתנו את התפקיד למישהו ממפלגה שאיננה ממפלגת השלטון התפיסה הזו השתנתה. דווקא היום יש סיכוי להחיות את התפיסה הזו". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור