גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משק במשבר מחפש מדיניות כלכלית: האם הפתרונות מהמחאה החברתית או מ-1985 יעזרו הפעם?

תוכנית מגירה? אין ● תחזיות הצמיחה והאבטלה? לא רלוונטיות מאחר שלא חזו גל שני ● המשק הגיע לנקודה שבה נדרשת הקמת ועדת מומחים או גוף-על לקביעת המדיניות הכלכלית ● ב-1985 השיטה הזאת עבדה: תוכנית הייצוב הכלכלית שנוסחה בידי מומחים שמחוץ לאוצר הצילה את המשק

1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ
1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ

האם השלב החדש והמסוכן שאליו מתפתח משבר הקורונה אינו מחייב הקמת ועדת מומחים בסגנון ועדת טרכטנברג, או גוף-על לקביעת מדיניות כלכלית? על-רקע תחושת הוואקום בקביעת המדיניות הכלכלית, בוחנים מומחים את האפשרויות לשינוי בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות בירושלים.

זו כבר לא רק המערכת הרפואית ומערכת החינוך. ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה תפסה גם את המשרדים הכלכליים לא מוכנים. באוצר, בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה חזרו רק בסוף השבוע לשולחנות השרטוטים, לעבודה קדחתנית, על השלב הבא בתוכנית הסיוע הממשלתית למשק, המוכרת בציבור כתוכנית ה-100 מיליארד שקל.

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז כי יציג תוכנית סיוע למשק לשנה הקרובה. באוצר החלו לעבוד על התוכנית הזו ברצינות רק אחרי ההכרזה של כ"ץ. וכעת אמור להיערך דיון בראשות מנכ"לית האוצר קרן טרנר, שבו יוצגו ההצעות השונות של האגפים.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמורה לעדכן את תחזיות הצמיחה והאבטלה, שהוכנו מתוך הנחה שלא צפוי בקיץ גל תחלואה שני. המחשבות באוצר הן על הארכת דמי האבטלה עד לסוף 2020 ועל סיוע לעסקים שספגו פגיעה ניכרת במחזור העסקים. קצת קשה להאמין, אבל עד לשבוע שעבר עדיין האמינו בצמרת הכלכלית בירושלים שהמשק חוזר לשגרה והכל מתנהל כרגיל. איש לא צפה התפרצות חוזרת של הנגיף ביולי - ואיש לא נערך לכך. תוכניות מגירה? הצחקתם.

לא חסרים גופים שהיו יכולים להרים את הכפפה - משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אבל בינתיים יש ואקום ואיש לא עושה דבר.
"אני חושב שצריך להכין תוכנית", אומר כעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. "יותר מזה, ראש הממשלה הגיע למסקנה שצריך להכין תוכנית. הוא ביקש משר האוצר לעשות את זה בדחיפות, והוא גם נתן דד-ליין. עכשיו מכינים באוצר את התוכנית הזאת". איפה הייתם שלושה חודשים וחצי? נשאל שמחון, וענה: "בשלושה וחצי חודשים האלה העברנו הרבה מאוד תכניות", השיב שמחון.

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

היעדר היוזמה עד כה מצד הגופים הכלכליים המובילים, מעצים את התחושה שנוצר חלל בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה בשלב הנוכחי של המשבר. הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הציג בשבוע שעבר שורת רפורמות במסגרת הצעת חוק ההסדרים, רובן ככולן נוסחו לפני משבר הקורונה.

אין בחוק ההסדרים הצעות קונקרטיות להתמודדות עם גל המובטלים, ההשבתות של ענפים כלכליים והתרסקות הביקושים במשק. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה שחקן מרכזי על הבמה הכלכלית בתקופת כהונתם של פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' יוג'ין קנדל. היו"ר הנוכחי, פרופ' אבי שמחון, מרבה להתראיין ולהופיע באולפנים, אך העדיף שלא להוביל בעצמו תוכנית כלכלית מקיפה ומפורטת לחילוץ המשק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הנושא בתואר היועץ הכלכלי לממשלה, נקט גישה פרו-אקטיבית בתחילת המשבר, אך מאז נדמה שהתלהבותו שככה.

הדרך: גוף-על מקצועי מחוץ למשרד האוצר

על-רקע תחושת הוואקום בהובלת המדיניות הכלכלית מתעוררת השאלה האם יש צורך בהקמת גוף-על שיעשה זאת. ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל הפורש, סבור כי יש הכרח בגוף כזה שייקח את סמכויות קביעת המדיניות מהאוצר ומאנשי אגף התקציבים. "במשרד האוצר אין גוף שקובע מדיניות כלכלית, ובכלל במדינת ישראל אין גוף כזה - וראינו את זה במשבר הקורונה", אמר אילת ל"גלובס".

אילת מוסיף כי "המציאות שנוצרה היא שמי ששולט על הכסף קובע את המדיניות מתוקף שליטתו בתקציב. אלה באמת אנשים טובים, שכנראה עושים את זה לא רע בהינתן האילוצים, אבל מצד שני זו לא שיטה בריאה. הרבה פעמים יש ניגודי עניינים בין מה המדיניות הרצויה לבין הצרכים הכספיים המיידיים - וגם כי מערכת צריכה להיבנות עם איזונים נכונים ולא שמי שיש לו יד על הכסף קובע את ההחלטות. באופן אידיאלי, היה צריך להיות גוף לקביעת מדיניות, עם גופים נוספים כמו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - פורומים כאלה התכנסו בקורונה והם צריכים לעבוד ביחד עם הדרג הפוליטי לקבל החלטות מדיניות סדורות שהאגפים באוצר אח"כ היו מיישמים אותן".

אפשרות נוספת היא הקמת ועדת מומחים אד הוק, דוגמת ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית. הוועדה בראשותו של מי שהיה אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, ובהשתתפותם של אישי ציבור וממשל בכירים, המליצה לממשלה על שורת צעדים לצמצום פערים והורדת יוקר המחייה. הוועדה הכתיבה למעשה את יעדי-העל של המדיניות הכלכלית של האוצר לאורך כל העשור האחרון.

פרופ' טרכטנברג, סבור שהקמת ועדה דומה צריך להיות מוצא אחרון - ולא ראשון. "הקמת ועדה היא הודאה בכישלון", אומר טרכטנברג, הסבור כי הבעיה הנוכחית במשבר איננה דווקא כלכלית אלא רוחבית ומקורה בהיעדר ניהול. יחד עם זאת, גם הוא מציין כי צמרת האוצר זקוקה להכוונה מלמעלה. "הפקידות הבכירה של האוצר נראית כמו ילדים יתומים", אומר טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", "הם בדיסאוריינטציה מוחלטת".

ההיסטוריה: 1985 - התוכנית שניצחה את האינפלציה והאבטלה

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי אומר, כי "במשברים קודמים היה נייר או מסמך שהיה מוצג לממשלה ושאפשר היה לעבוד לפיו. במשבר הנוכחי נדמה לי שאין נייר כזה".
מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, סבור שצריך ללמוד שהאופן שבו ניהלו ממשלות ישראל משברים כלכליים בעבר. הדוגמה שהוא מציין היא תוכנית הייצוב של 1985, שחילצה את המשק ממשבר שנחשב עד היום לקשה בתולדותיו. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס, והמשק התמודד אז עם בעיית ההיפר-אינפלציה שאיננה רלבנטית כיום, אך מבחינת שיעורי הצמיחה, האבטלה והגירעון הממשלתי אפשר בהחלט למצוא קווי דמיון בין המשברים.

מלניק מדגיש, כי הדרג המקצועי באוצר לא הוביל אז את תוכנית הייצוב הכלכלית - משום שאנשיו אינם בנויים לחשיבה מחוץ מקופסה הנדרשת במצבים כאלה. "עמנואל שרון, שהיה מנכ"ל האוצר באותה תקופה, בנה צוות מומחים שהכין את התוכנית", נזכר מלניק. "אנשי האוצר הביאו נתונים וסייעו, אבל האנשים שהובילו היו מחוץ לאוצר. היה שם פרופ' מיכאל ברונו ופרופ' ניסן לויתן מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' איתן ברגלס מאוניברסיטת תל-אביב, אנשים שידעו לחשוב. מנכ"ל האוצר נתן להם את המנדט להשתמש בצוותים המקצועיים לכל מיני עיבודים".

המומחים של שרון נעזרו גם בשני כלכלנים אמריקאים צעירים שנשלחו לישראל על-ידי מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ - סטנלי פישר והרברט סטיין.

תוכנית הייצוב הייתה דוגמה למהלך שהובל על-ידי כלכלנים בגיבוי מי שהיה אז ראש הממשלה שמעון פרס. השילוב הוכיח את יעילותו בישיבת הממשלה המפורסמת שנערכה בליל 30 ביוני 1985, ובמהלכה הושגה הסכמת השרים לקיצוץ של 750 מיליון דולר בתקציב המדינה.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוגמה נוספת שבה משתמש מלניק היא ההתמודדות הכלכלית של ממשלת ישראל עם העלייה מברית המועצות בשנות התשעים. גם אז הוביל מנכ"ל האוצר דאז, ד"ר יעקב ליפשיץ, צוות חשיבה שהכין תוכנית כלכלית מגובשת להיערכות לקליטת העולים. "אני לא רואה את ההתארגנות הזאת היום והמשבר היום הוא פי כמה יותר קשה" אומר מלניק.
האם ישראל כ"ץ הוא האיש הנכון להוביל תוכנית כזאת? שר האוצר בתקופת תוכנית הייצוב, יצחק מודעי, מילא תפקיד משני יחסית בעיצובה. מבין האישים שיכולים להוביל את המדיניות הכלכלית מלניק נוטה לבחור דווקא בשר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ. "יש לו תדמית של איש חזק", אומר מלניק. "שר האוצר תמיד היה ראש הממשלה הכלכלי, אבל ברגע שנתנו את התפקיד למישהו ממפלגה שאיננה ממפלגת השלטון התפיסה הזו השתנתה. דווקא היום יש סיכוי להחיות את התפיסה הזו". 

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה