השאלה העתיקה על הדמוקרטיה במפלגת יש עתיד שוב הרימה ראש בסוף השבוע, הפעם בדיון בתוכנית "המטה המרכזי" של אילה חסון. ההקשר המדויק לוט בערפל. חבר המפלגה בועז טופורובסקי תקף בתוכנית את ה"בגידה" של שותפיו לשעבר בכחול לבן; שאר הפאנליסטים ענו מה שענו; והאולפן שקע במהרה בהמולה מבלבלת שמתוכה בקעה לרגע מפיו של טופורובסקי המילה "דמוקרטיה".
או-אז היסתה חסון את המתווכחים, נזפה בהם "מספיק עם הפופוליזם", פנתה לטופורובסקי ואמרה: "אגב, בדמוקרטיה נהוג שיו"ר מפלגה מתמודד, ולא מאריך קדנציה אחרי קדנציה, כשלא קוראים לו יאיר לפיד". טופורובסקי מחה: "כל מערכת בחירות הוא מעמיד את עצמו לבחירות".
ויכוחים הם דבר מידבק. התשובה המפתיעה של טופורובסקי קלעה את צוות המשרוקית למחלוקת פרשנית: לפי אסכולה א', טופורובסקי טען שיש עתיד מקיימת בקביעות פריימריס ליו"ר. לפי אסכולה ב', הוא טען שעצם ההתמודדות של לפיד בבחירות הכלליות הופכת את המפלגה לדמוקרטית. הטענה הראשונה שגויה עובדתית; השנייה תלויה בהשקפת עולם.
טופורובסקי הבהיר לנו שהפרשנות השנייה נכונה: הוא לא ניסה לטעון שלפיד נבחר אי-פעם ליו"ר. אבל כשירות לשומעים שהוטעו, הנה העובדות היבשות.
תקנון יש עתיד המקורי פורסם ב-2012. הוא העניק ליו"ר סמכויות מפליגות: קביעת הרשימה לכנסת; מינוי שדרת הניהול (כגון מנכ"ל, דובר, וגזבר); וזכות וטו בפועל על החלטות ועדת הבחירות. סעיף 56 קבע: "היו"ר המייסד יכהן עד תום תקופת כהונתה של הכנסת ה-20, או עד שיודיע על פרישה, או עד שייבצר ממנו לכהן כיו"ר". ההנחה הייתה שהכנסת ה-20 תסתיים בסביבות 2019.
אבל שינויים בתקנון (ר' טבלה) הרחיקו את האופק שוב ושוב. בינואר 2014 הוארכה הכהונה עד תום הכנסת ה-21; בסוף 2015 - לסוף הכנסת ה-22; ובנובמבר 2019, "לאור המצב החריג של בחירות חוזרות", התאריך נדחה לתום הכנסת ה-25. המועד הזה עשוי לחול ב-2031. נוסח התקנון באתר יש עתיד לא כולל עדיין את השינוי האחרון, אבל דוברי המפלגה אמרו למשרוקית שזו טעות בלבד.
רשימת מקורות:
"לפיד יתקשה להאמין, אבל בן גוריון ובגין הסתדרו גם בלי שריוּן לראש הרשימה" - המשרוקית של גלובס
תקנון מפלגת יש עתיד - אתר המפלגה
"תקנון מפלגת יש עתיד קובע: לפיד לא יודח עד 2020" - גלובס, 3.5.2012