אילן כהן, פרופ' אבי בן בסט, אורנה ברי / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, איל יצהר, גלובס
באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
"לחלק את העובדים למשמרות; לתת לגוף אחד לנהל את הכול"
פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר
מה הצעדים שצריכה לבצע הממשלה כדי לטפל במשבר הכלכלי?
"ישנן נקודות רבות. כבר בתחילת הדרך דיברתי על נקודה מסוימת, שאולי נראתה מיותרת בשלב מסוים. קצב ההדבקה עלה מאוד וקשה מאוד לחזור לסגר משמעותי. אני מציע דרך לצמצום בהדבקה בלי לפגוע כמעט בפעילות הכלכלית - לעבור לעבודה במשמרות במפעלים ובמשרדים הגדולים. לחלק את העובדים לקבוצות של עובדים בעלי מיומנויות שונות שיעבדו בזמנים שונים. כך נשמור על עבודה תוך פגיעה מינימלית. זו הדרך שבה עובדים בתי החולים. זה יצמצם מאוד את ההדבקה.
"נקודה נוספת היא פיצוי לעסקים. בתחומים כמו פנאי ותרבות, שלא יחזרו לפעילות בקרוב. צריך להמשיך עם תוכניות כמו החל"ת והארכת הזכאות לדמי אבטלה. אפיק נוסף הוא השקעה בהכשרות מקצועיות.
"אם מדברים על עסקים קטנים ועל חברות קטנות, צריך לסייע להם באמצעות אשראי. נכון להיום המנגנון הזה לא עובד מספיק טוב. הממשלה צריכה לדאוג שהבנקים יקצו את האשראי בערבות מדינה, הנדרש לעסקים כך שיוכלו לפעול בצורה תקינה. לגבי חברות גדולות וחברות ציבוריות אפשר להפעיל מנגנון של מענקים, אבל רק בתמורה למניות של החברה. אם חלילה החברה לא תצלח את המשבר, ערך המניות ממילא יירד. אם החברה תתאושש, אז הציבור יקבל החזר על ההשקעה. זה מנגנון שהתשמשנו בו במשבר הבנקים ב-1983 וגם במדינות אחרות הוא מקובל".
איזה סוג של תקציב צריך עכשיו?
"אנחנו עומדים בפני גירעון גדול מאוד. אני לא חושב שצריך להעלות את המסים הסטטוטוריים, אבל צריך לבטל פטורים ממס שאין להם יעד כלכלי-חברתי. לחברות הגדולות למשל יש פטורים שמוערכים בכ-6 מיליארד שקל בשנה. זה יכול להיות מקור מימון לפער הגדול בין ההכנסות להוצאות. זו גם השעה לעשות רפורמות מבניות כמו למשל אגרת גודש.
"באשר לשאלה אם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי, זו שאלה פוליטית. לדעתי צריך תקציב חד-שנתי בגלל אי הוודאות הגדולה. הממשלה לא יכולה להעריך כמה מיסים היא תגבה בשנה הבאה, ולכן תקציב דו-שנתי עשוי להוביל אותנו לגירעון מאוד גדול. גם ההיסטוריה מלמדת אותנו, בפעמיים שעשו תקציב דו-שנתי, שמצאנו את עצמנו עם גירעון גדול יותר מהעולם. אין מדינה בעולם שיש לה תקציב ליותר משנה אחת.
"בינתיים צריך לבנות מספר תסריטים, ובדצמבר להחליט מה מהם הוא הרלוונטי".
האם צריך להקים גוף כלכלי שיתכלל את כל האירוע?
"אין לי ספק שהיה צריך מלכתחילה אורגן אחד בעל יכולות שינהל את העסק. היום זה מבוזר בין כמה משרדים. הטענה לפיה משרד הבריאות עוסק ברגולציה היא נכונה לדעתי. יש שם כמה יחידות אופרטיביות, אבל צריך מערכת הרבה יותר אופרטיבית. זה יכול להיות פיקוד העורף, המל"ל וכו', זה לא משנה.
"באשר להיבטים הכלכליים, לדעתי משרד האוצר הוא הגוף. הוא זה שדן עם כל המשרדים ומנהל את התקציב של כולם. הוא מתכלל את המערכת מהבחינה של הקצאות המשאבים. המועצה הלאומית לכלכלה למשל היא גוף קטן וחשוב, אבל אין לה את הכוחות והמשאבים שיש למשרד האוצר. עם זאת, חשוב שישתפו את המועצה הלאומית לכלכלה ואת בנק ישראל ואת כל הגורמים שיש להם מיומנויות כלכליות. שיתוף פעולה בבניית האסטרטגיה כן, אבל הניהול צריך להיות בידי האוצר כי פשוט אי אפשר אחרת".
"הססנות אינה טובה, צריך לבצע - עכשיו"
אילן כהן, מנהל, יזם ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
מה הצעדים הקונקרטיים שצריך לעשות עכשיו עבור הכלכלה, המגזר העסקי ושוק העבודה?
"עדיף לטפל במשק בכלים דרסטיים עכשיו, מאשר לטפל באופן זוחל. צריך לעשות 'ניו דיל'. הוחלט לשים 100 מיליארד שקל ובינתיים שמו רק 50 מיליארד שקל. המשק קיבל רק חצי מזריקת העידוד הזו. הצעד הראשון צריך להיות לתת את מה שהובטח. ההססנות איננה טובה. גם אם טועים - צריך עכשיו לבצע. עדיף ש-3 מיליארד לא יגיעו למקום הנכון, אבל היתר כן ויעשו אפקט מיידי. צריך לתת לאנשים להרים את הראש, אחרת נוציא את אותם סכומים על אבטלה. אמון הציבור בצעדים שלך הוא קריטי, נחישות היא קריטית.
"צריך בנוסף להסתכל על ניו דיל ארוך טווח. העסק הזה ישפיע שנים קדימה, במקרה הטוב. רוזוולט לקח פרויקטים של תשתיות ושם סכומי עתק על פרויקטים שהניעו את המשק קדימה. אם היום מחליטים שצריך לרצף את ישראל בסיבים אופטיים וממילא מדובר במנוע צמיחה עתידי - שימו את הכסף. מטרו כן או לא - תעשו תוכנית חמש שנים קדימה, תוכנית לאומית להייטק, טכנולוגיה רפואית. גוף מתכלל צריך לבחור כיוונים שהם ממילא נכונים כמנועי צמיחה, ושם לשפוך כסף, אפילו באופן לא פרופורציונלי. צריך להניע את המשק קדימה. צריך לקחת סיכון, לא להסתכל על החור שבגרוש".
"צריכה להיות עבודת מטה פרטנית, מאוד טובה, לפי ענף. הפתרונות הכלליים נגמרו: לא עוד חל"תים, למשל. הבעיות בכל ענף הן שונות. בתיירות, למשל, הדבר הכי חשוב זה פתיחת השמיים - יותר מאשר לתת עוד כסף. אז צריך לסבסד את בתי המלון באופן שיוריד קצת את המחירים ויעודד את הישראלים לנפוש ולאושש את התיירות. צריך להכין תוכנית לאומית לענף, וצריך לגופי המקצוע לעבוד ולתת פתרונות, לא דרך הביורוקרטיה הרגילה.
"אם מסתכלים על עתיד ענף התקשורת, וברור שמדובר בענף שהוא בסיס ללימוד מרחוק עבודה מהבית ועוד, צריך להכין תוכנית לאומית לנושא. אם את ענף המסעדנות מגבילים עכשיו - חייבים לסייע לו בסבסוד, בשילוב של מענק, הלוואה וסיוע בהעסקת עובדים".
איזה סוג של תקציב צריך כדי להתמודד עם המגפה?
"אני לא אוהב את העניין הזה של תקציב דו-שנתי, אבל זה מה שנכון לעשות עכשיו. אין ברירה אחרת. השקיפות של מה שעושים היא קריטית, מפני שבסופו של דבר אנחנו לא על אי בודד. צריך להיערך לתרחיש הפחות טוב.
"משבר פוליטי בעוד שנה לא ישרת אף אחד, צריך להסתכל קדימה ולגרום לציבור להאמין. אדם שיש לו אפשרות להשקיע ולפתוח עסק או לגייס לסטארט-אפ, אנשים צריכים להאמין שהעתיד פה בסדר ושאפשר להשקיע. הממשלה לא יכולה להחליף את המגזר הפרטי, היא קטליזטור. אם אנשים לא יאמינו, נשפוך כסף והמגזר הפרטי לא יהיה שם - לא בצריכה ולא בהשקעה.
"תקציב דו שנתי יגרום לאנשים להבין שיש כאן תוכנית. זה גם מסר פוליטי: 'הצלחנו להגיע להבנות לשנתיים הקרובות'. אנשים צריכים להבין שההנהגה רואה אותם, מבינה אותם, חושבת קדימה".
האם צריך להקים גוף כלכלי שיתכלל את כל האירוע?
"צריך להיות גוף שכולל בתוכו אנשי כלכלה ובריאות ותחומים נוספים. מאיפה בא הרעיון להפוך את המל"ל לגוף הזה? זה צריך להיות גוף בעל ראייה כוללת, ובישראל מדובר במשרד ראש הממשלה. האיזון הוא מאוד עדין.
צריך יכולות תגובה מהירות, ועבור זה צריך את המודיעין הטוב ביותר. כדי לקבל אותו, צריך מערכת שיודעת לתחקר מהיום למחר, כל הזמן. השפעה של צעד נבחנת שבוע-שבועיים אחרי, וצריך להכין את מה שאפשר ללמוד ממנו מראש.
"מיטב המוחות שהתגייסו במשבר הראשון צריכים להיות חלק מזה, וצריך להפסיק לריב על קרדיטים".
"לעשות הסדר בין הבנקים למובטלים בערבות מדינה"
ד"ר אורנה ברי, יזמית הייטק, לשעבר המדענית הראשית
מה הצעדים הקונקרטיים שצריכה לבצע הממשלה כדי לטפל במשבר הכלכלי?
"יש לנו מובטלים - הם לא מקבלים שכר וצריכים כל פעם לעבור ביורוקרטיה והשפלות. לעצמאים לא מגיע שכר ויש להם חובות, הבנקים לא נותנים הלוואות והמדינה לא עושה דבר.
"צריך לעשות הסדר בין המובטלים עם הבנקים - שיזרימו את הכסף. המדינה - שתערוב לכסף שהבנקים נותנים ותזרים להם את הכספים. צריך לעשות הסדר משולש ולהיכנס מיד עם לשכת התעסוקה, כדי לעשות שינויים תעסוקתיים. בשוודיה, בתוך שמונה שבועות התאימו את המערכת התעסוקתית לקורונה. אם יצליחו לספק עבודה כאן ל-450 אלף איש, זה לא רע. למשל, דיילי אוויר אפשר להכשיר לסיוע בלשכות האפידמיולוגיות. זו דוגמה אחת. ראינו שקורסים למורים עושים גם בשלושה חודשים.
"אנשים חשים מושפלים ואבודים, וצריכים להתמודד עם המשפחות שלהם. צריך לספק להם עבודות, ולא עבודות דחק. הבעיה הזו פתירה. ככל שמחכים יותר זמן, הנפילה יותר עמוקה ויש לה אפקט דומינו".
ברי מדגישה כי הטיפול במשבר התבצע בצורה לא טובה: מהזזה לצד של אנשי המקצוע, לאיכוני השב"כ, דרך הטיפול הבריאותי והטיפול הכלכלי במשבר. "בנימין נתניהו צריך להתפטר על האופן שבו הוא ניהל את הגל הראשון ומעורב בגל השני. אין לו תוכנית. הדרג המקצועי המיועד לטיפול במשברים כאלו צריך לעבוד, והוא - לרדת מהבמה. הוא לא הפעיל שום תוכנית שמתמודדת עם 900 אלף מובטלים. יש מעט מאוד מקומות עבודה ואין תוכניות מהותיות מלבד של גופים ספציפיים כמו הג'וינט, אמזון ומייקרוסופט, שעושים הסבות מקצועיות".
איך צריך לטפל במשבר בזירה העסקית?
"זה עניין דיפרנציאלי. קודם כל צריך לדאוג למובטלים ולטפל בבנקים. אי אפשר להכריח מקומות עבודה להחזיר עובדים כשהם בעצמם קורסים. למגזר העסקי יש מנגנונים מצוינים - למשל מרכז השקעות, פטור ממס או רשות החדשנות. יש מגוון גדול של כלים, צריך להשתמש בהם".
איזה סוג של תקציב צריך עכשיו?
"אין טעם לעשות תקציב שיוגש עכשיו ויאושר בספטמבר ויספק אותנו עד דצמבר, עוד לפני שיהיה חיסון. אנחנו צריכים תקציב דו-שנתי. 2020 כבר נגמרת, ולמגפה עדיין אין חיסון. הממשלה הוקמה עבור הקורונה, כל היתר זה קשקוש. התקציב הדו-שנתי ייתן אורך נשימה לאזרחים ויקבע סדרי עדיפויות: קורונה וכלכלה".
אם צריך להקים גוף כלכלי דוגמת המלל שיתכלל את הטיפול הכלכלי במשבר
"קיים גוף כזה - המועצה הלאומית לכלכלה. צריך לגבות אותו בתקציבים ובמומחים ולאפשר לו לבצע עבודה מקצועית".