גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפתרונות הכלליים נגמרו. עכשיו צריכה להיות עבודת מטה פרטנית לפי ענפים"

"תקציב דו־שנתי ייתן ודאות ואורך נשימה למשק; צריך להקים גוף שכולל אנשי כלכלה ובריאות ותחומים נוספים כדי לתת ראייה כוללת" • "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום, מדור יומי חדש 

אילן כהן, פרופ' אבי בן בסט, אורנה ברי / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, איל יצהר, גלובס
אילן כהן, פרופ' אבי בן בסט, אורנה ברי / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, איל יצהר, גלובס

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"לחלק את העובדים למשמרות; לתת לגוף אחד לנהל את הכול"

פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר 

אבי בן בסט / צלם: רפי קוץ'

מה הצעדים שצריכה לבצע הממשלה כדי לטפל במשבר הכלכלי?

"ישנן נקודות רבות. כבר בתחילת הדרך דיברתי על נקודה מסוימת, שאולי נראתה מיותרת בשלב מסוים. קצב ההדבקה עלה מאוד וקשה מאוד לחזור לסגר משמעותי. אני מציע דרך לצמצום בהדבקה בלי לפגוע כמעט בפעילות הכלכלית - לעבור לעבודה במשמרות במפעלים ובמשרדים הגדולים. לחלק את העובדים לקבוצות של עובדים בעלי מיומנויות שונות שיעבדו בזמנים שונים. כך נשמור על עבודה תוך פגיעה מינימלית. זו הדרך שבה עובדים בתי החולים. זה יצמצם מאוד את ההדבקה.

"נקודה נוספת היא פיצוי לעסקים. בתחומים כמו פנאי ותרבות, שלא יחזרו לפעילות בקרוב. צריך להמשיך עם תוכניות כמו החל"ת והארכת הזכאות לדמי אבטלה. אפיק נוסף הוא השקעה בהכשרות מקצועיות.

"אם מדברים על עסקים קטנים ועל חברות קטנות, צריך לסייע להם באמצעות אשראי. נכון להיום המנגנון הזה לא עובד מספיק טוב. הממשלה צריכה לדאוג שהבנקים יקצו את האשראי בערבות מדינה, הנדרש לעסקים כך שיוכלו לפעול בצורה תקינה. לגבי חברות גדולות וחברות ציבוריות אפשר להפעיל מנגנון של מענקים, אבל רק בתמורה למניות של החברה. אם חלילה החברה לא תצלח את המשבר, ערך המניות ממילא יירד. אם החברה תתאושש, אז הציבור יקבל החזר על ההשקעה. זה מנגנון שהתשמשנו בו במשבר הבנקים ב-1983 וגם במדינות אחרות הוא מקובל".

איזה סוג של תקציב צריך עכשיו?

"אנחנו עומדים בפני גירעון גדול מאוד. אני לא חושב שצריך להעלות את המסים הסטטוטוריים, אבל צריך לבטל פטורים ממס שאין להם יעד כלכלי-חברתי. לחברות הגדולות למשל יש פטורים שמוערכים בכ-6 מיליארד שקל בשנה. זה יכול להיות מקור מימון לפער הגדול בין ההכנסות להוצאות. זו גם השעה לעשות רפורמות מבניות כמו למשל אגרת גודש.

"באשר לשאלה אם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי, זו שאלה פוליטית. לדעתי צריך תקציב חד-שנתי בגלל אי הוודאות הגדולה. הממשלה לא יכולה להעריך כמה מיסים היא תגבה בשנה הבאה, ולכן תקציב דו-שנתי עשוי להוביל אותנו לגירעון מאוד גדול. גם ההיסטוריה מלמדת אותנו, בפעמיים שעשו תקציב דו-שנתי, שמצאנו את עצמנו עם גירעון גדול יותר מהעולם. אין מדינה בעולם שיש לה תקציב ליותר משנה אחת.

"בינתיים צריך לבנות מספר תסריטים, ובדצמבר להחליט מה מהם הוא הרלוונטי".

האם צריך להקים גוף כלכלי שיתכלל את כל האירוע?

"אין לי ספק שהיה צריך מלכתחילה אורגן אחד בעל יכולות שינהל את העסק. היום זה מבוזר בין כמה משרדים. הטענה לפיה משרד הבריאות עוסק ברגולציה היא נכונה לדעתי. יש שם כמה יחידות אופרטיביות, אבל צריך מערכת הרבה יותר אופרטיבית. זה יכול להיות פיקוד העורף, המל"ל וכו', זה לא משנה.

"באשר להיבטים הכלכליים, לדעתי משרד האוצר הוא הגוף. הוא זה שדן עם כל המשרדים ומנהל את התקציב של כולם. הוא מתכלל את המערכת מהבחינה של הקצאות המשאבים. המועצה הלאומית לכלכלה למשל היא גוף קטן וחשוב, אבל אין לה את הכוחות והמשאבים שיש למשרד האוצר. עם זאת, חשוב שישתפו את המועצה הלאומית לכלכלה ואת בנק ישראל ואת כל הגורמים שיש להם מיומנויות כלכליות. שיתוף פעולה בבניית האסטרטגיה כן, אבל הניהול צריך להיות בידי האוצר כי פשוט אי אפשר אחרת".

"הססנות אינה טובה, צריך לבצע - עכשיו"

אילן כהן, מנהל, יזם ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה

מה הצעדים הקונקרטיים שצריך לעשות עכשיו עבור הכלכלה, המגזר העסקי ושוק העבודה?

"עדיף לטפל במשק בכלים דרסטיים עכשיו, מאשר לטפל באופן זוחל. צריך לעשות 'ניו דיל'. הוחלט לשים 100 מיליארד שקל ובינתיים שמו רק 50 מיליארד שקל. המשק קיבל רק חצי מזריקת העידוד הזו. הצעד הראשון צריך להיות לתת את מה שהובטח. ההססנות איננה טובה. גם אם טועים - צריך עכשיו לבצע. עדיף ש-3 מיליארד לא יגיעו למקום הנכון, אבל היתר כן ויעשו אפקט מיידי. צריך לתת לאנשים להרים את הראש, אחרת נוציא את אותם סכומים על אבטלה. אמון הציבור בצעדים שלך הוא קריטי, נחישות היא קריטית.

"צריך בנוסף להסתכל על ניו דיל ארוך טווח. העסק הזה ישפיע שנים קדימה, במקרה הטוב. רוזוולט לקח פרויקטים של תשתיות ושם סכומי עתק על פרויקטים שהניעו את המשק קדימה. אם היום מחליטים שצריך לרצף את ישראל בסיבים אופטיים וממילא מדובר במנוע צמיחה עתידי - שימו את הכסף. מטרו כן או לא - תעשו תוכנית חמש שנים קדימה, תוכנית לאומית להייטק, טכנולוגיה רפואית. גוף מתכלל צריך לבחור כיוונים שהם ממילא נכונים כמנועי צמיחה, ושם לשפוך כסף, אפילו באופן לא פרופורציונלי. צריך להניע את המשק קדימה. צריך לקחת סיכון, לא להסתכל על החור שבגרוש".

"צריכה להיות עבודת מטה פרטנית, מאוד טובה, לפי ענף. הפתרונות הכלליים נגמרו: לא עוד חל"תים, למשל. הבעיות בכל ענף הן שונות. בתיירות, למשל, הדבר הכי חשוב זה פתיחת השמיים - יותר מאשר לתת עוד כסף. אז צריך לסבסד את בתי המלון באופן שיוריד קצת את המחירים ויעודד את הישראלים לנפוש ולאושש את התיירות. צריך להכין תוכנית לאומית לענף, וצריך לגופי המקצוע לעבוד ולתת פתרונות, לא דרך הביורוקרטיה הרגילה.

"אם מסתכלים על עתיד ענף התקשורת, וברור שמדובר בענף שהוא בסיס ללימוד מרחוק עבודה מהבית ועוד, צריך להכין תוכנית לאומית לנושא. אם את ענף המסעדנות מגבילים עכשיו - חייבים לסייע לו בסבסוד, בשילוב של מענק, הלוואה וסיוע בהעסקת עובדים".

איזה סוג של תקציב צריך כדי להתמודד עם המגפה?

"אני לא אוהב את העניין הזה של תקציב דו-שנתי, אבל זה מה שנכון לעשות עכשיו. אין ברירה אחרת. השקיפות של מה שעושים היא קריטית, מפני שבסופו של דבר אנחנו לא על אי בודד. צריך להיערך לתרחיש הפחות טוב.

"משבר פוליטי בעוד שנה לא ישרת אף אחד, צריך להסתכל קדימה ולגרום לציבור להאמין. אדם שיש לו אפשרות להשקיע ולפתוח עסק או לגייס לסטארט-אפ, אנשים צריכים להאמין שהעתיד פה בסדר ושאפשר להשקיע. הממשלה לא יכולה להחליף את המגזר הפרטי, היא קטליזטור. אם אנשים לא יאמינו, נשפוך כסף והמגזר הפרטי לא יהיה שם - לא בצריכה ולא בהשקעה.

"תקציב דו שנתי יגרום לאנשים להבין שיש כאן תוכנית. זה גם מסר פוליטי: 'הצלחנו להגיע להבנות לשנתיים הקרובות'. אנשים צריכים להבין שההנהגה רואה אותם, מבינה אותם, חושבת קדימה".

האם צריך להקים גוף כלכלי שיתכלל את כל האירוע?

"צריך להיות גוף שכולל בתוכו אנשי כלכלה ובריאות ותחומים נוספים. מאיפה בא הרעיון להפוך את המל"ל לגוף הזה? זה צריך להיות גוף בעל ראייה כוללת, ובישראל מדובר במשרד ראש הממשלה. האיזון הוא מאוד עדין.

צריך יכולות תגובה מהירות, ועבור זה צריך את המודיעין הטוב ביותר. כדי לקבל אותו, צריך מערכת שיודעת לתחקר מהיום למחר, כל הזמן. השפעה של צעד נבחנת שבוע-שבועיים אחרי, וצריך להכין את מה שאפשר ללמוד ממנו מראש.

"מיטב המוחות שהתגייסו במשבר הראשון צריכים להיות חלק מזה, וצריך להפסיק לריב על קרדיטים".  

"לעשות הסדר בין הבנקים למובטלים בערבות מדינה"

ד"ר אורנה ברי, יזמית הייטק, לשעבר המדענית הראשית

אורנה ברי/ צילום: איל יצהר

מה הצעדים הקונקרטיים שצריכה לבצע הממשלה כדי לטפל במשבר הכלכלי?

"יש לנו מובטלים - הם לא מקבלים שכר וצריכים כל פעם לעבור ביורוקרטיה והשפלות. לעצמאים לא מגיע שכר ויש להם חובות, הבנקים לא נותנים הלוואות והמדינה לא עושה דבר.

"צריך לעשות הסדר בין המובטלים עם הבנקים - שיזרימו את הכסף. המדינה - שתערוב לכסף שהבנקים נותנים ותזרים להם את הכספים. צריך לעשות הסדר משולש ולהיכנס מיד עם לשכת התעסוקה, כדי לעשות שינויים תעסוקתיים. בשוודיה, בתוך שמונה שבועות התאימו את המערכת התעסוקתית לקורונה. אם יצליחו לספק עבודה כאן ל-450 אלף איש, זה לא רע. למשל, דיילי אוויר אפשר להכשיר לסיוע בלשכות האפידמיולוגיות. זו דוגמה אחת. ראינו שקורסים למורים עושים גם בשלושה חודשים.

"אנשים חשים מושפלים ואבודים, וצריכים להתמודד עם המשפחות שלהם. צריך לספק להם עבודות, ולא עבודות דחק. הבעיה הזו פתירה. ככל שמחכים יותר זמן, הנפילה יותר עמוקה ויש לה אפקט דומינו".

ברי מדגישה כי הטיפול במשבר התבצע בצורה לא טובה: מהזזה לצד של אנשי המקצוע, לאיכוני השב"כ, דרך הטיפול הבריאותי והטיפול הכלכלי במשבר. "בנימין נתניהו צריך להתפטר על האופן שבו הוא ניהל את הגל הראשון ומעורב בגל השני. אין לו תוכנית. הדרג המקצועי המיועד לטיפול במשברים כאלו צריך לעבוד, והוא - לרדת מהבמה. הוא לא הפעיל שום תוכנית שמתמודדת עם 900 אלף מובטלים. יש מעט מאוד מקומות עבודה ואין תוכניות מהותיות מלבד של גופים ספציפיים כמו הג'וינט, אמזון ומייקרוסופט, שעושים הסבות מקצועיות".

איך צריך לטפל במשבר בזירה העסקית?

"זה עניין דיפרנציאלי. קודם כל צריך לדאוג למובטלים ולטפל בבנקים. אי אפשר להכריח מקומות עבודה להחזיר עובדים כשהם בעצמם קורסים. למגזר העסקי יש מנגנונים מצוינים - למשל מרכז השקעות, פטור ממס או רשות החדשנות. יש מגוון גדול של כלים, צריך להשתמש בהם".

איזה סוג של תקציב צריך עכשיו?

"אין טעם לעשות תקציב שיוגש עכשיו ויאושר בספטמבר ויספק אותנו עד דצמבר, עוד לפני שיהיה חיסון. אנחנו צריכים תקציב דו-שנתי. 2020 כבר נגמרת, ולמגפה עדיין אין חיסון. הממשלה הוקמה עבור הקורונה, כל היתר זה קשקוש. התקציב הדו-שנתי ייתן אורך נשימה לאזרחים ויקבע סדרי עדיפויות: קורונה וכלכלה".

אם צריך להקים גוף כלכלי דוגמת המלל שיתכלל את הטיפול הכלכלי במשבר

"קיים גוף כזה - המועצה הלאומית לכלכלה. צריך לגבות אותו בתקציבים ובמומחים ולאפשר לו לבצע עבודה מקצועית". 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: גוגל קופצת ביותר מ-9%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • שני בני אדם נוספים נפצעו בתאונה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר