חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק
ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הגישה לאחרונה שאילתא לשר הביטחון בנוגע למצב הפיקדון לחיילים משוחררים ולמתנדבי השירות הלאומי והאזרחי. לדבריה, הפיקדון המוחזק בידי שני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי - אינו צובר ריבית ותשואה ויוצא שהבנקים הם המרוויחים הגדולים ממנו.
שר הביטחון, ח״כ בני גנץ טרם ענה אך לפני שהנושא יידון בכנסת, הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה כלכלית של מצב הפקדונות לחיילים משוחררים. נתנאל קופראק, כלכלן במרכז המחקר והמידע בדק את הנושא. לפי הדו״ח שהוא חיבר, הפיקדון, המיועד לסייע לחיילים בתחילת דרכם באזרחות, לא מנוצל באופן מלא.
את הפיקדון ניתן למשוך למטרות לימודים, הכשרה מקצועית, לימודי נהיגה, הקמת עסק, נישואין ורכישת דירה. אם הפיקדון נמשך לשימוש באחת המטרות לעיל, החייל המשוחרר יכול לקבלו בתקופת 5 השנים הראשונות שאחרי הצבא. במידה והוא לא משתמש בו למטרות לעיל, הפיקדון נמסר לו כעבור 5 שנים הישר לחשבון הבנק של החייל.
לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע, בשנת 2019, נפדו כ-789 מיליון ש"ח, מתוכם כ-572.7 מיליון שקל (כ-72.6% מסך הכספים ששולמו), נפדו לצרכי לימודים; כ-22.6% נפדו לצרכי רכישת דירה, 14.3% נפדו לצרכי חתונה ו-7.3% נפדו לצורך הקמת עסק.
כ-25% מהחיילים שהשתחררו בשנים 2014-2011 לא ניצלו את הפיקדון לאחת המטרות המוגדרות לשימוש, ומשכו את הכסף לאחר חמש שנים. סך תקציב הפקדונות בשנת 2019 על 1.45 מיליארד שקל. עוד לפי המידע, חיילים המשרתים כלוחמים ו/או שירות ממושך יותר מקבלים פקדונות בסכומים גבוהים יותר.
מרבית הפקדונות מועברים לחיילים תוך תקופה של 18 חודשים מיום השחרור.
כאמור, הטענה של שטרית היא שבתקופת 5 השנים בה הפיקדון מוחזק על ידי הבנק ו/או בתקופות של עד קבלת פיקדון לצרכים ספיציפיים, במהלך 18 החודשים שאחרי השחרור, הפקדונות נושאים ריבית ונכון להיום מיטיבים עם הבנקים ולא עם החיילים.