ההסתדרות צפויה להסכים להקפאת שכר במגזר הציבורי לתקופת משבר הקורונה, כך מעריכים גורמים המעורבים במגעים בין ההסתדרות לאוצר. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ייפגש השבוע עם הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן למו"מ על הסכם לתקופת משבר הקורונה. בר-נתן מונה על ידי כ"ץ לנהל את המגעים עם ההסתדרות לאחר פגישה בין כ"ץ לבר-דוד שנערכה ברביעי שעבר. בהסתדרות מבקשים לחתום על הסכם שכר חדש לעובדי המגזר הציבורי לאחר שהסתיים הסכם המסגרת הקודם שנחתם ב-2016 על ידי שר האוצר משה כחלון. במסגרת ההסכם הקודם, שחל בשנים 2015-2019 קיבלו עובדי המגזר הציבורי תוספות שכר בהיקף מצטבר של כ-8% לאורך תקופת ההסכם. באוצר העריכו כי הקפאת שכר למשך שלוש שנים לכלל עובדי המגזר הציבורי, בדגש על אי מתן תוספות שכר חדשות, תוספות ותק וגמולי השתלמות. תחסוך לקופת המדינה 1 מיליארד שקל בשנה.
כ"ץ אמר קודם לפגישה עם בר-דוד כי הוא מצפה מהמגזר הציבורי להתגייסות ולסיוע ולמגזר הפרטי "שספג מכות קשות" במהלך המשבר. במסגרת דיון פנימי באוצר שנערך שבוע שעבר הציג אגף התקציבים לכ"ץ רשימת צעדים שיכולים להביא לחיסכון שנתי של 15 מיליארד שקל לשנה בעלויות השכר של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי. מדובר בין היתר בהפחתת שכר דיפרנציאלית למשך שנתיים בדומה להפחתת השכר שבוצע במשבר הכלכלי בשנת 2003. להערכת האוצר הפחתה כזו תחסוך לקופת המדינה כ-7 מיליארד שקל בשנה
ביטול תשלומי הבראה, ביגוד ומענק יובל למשך שלוש שנים יחסוך כ-2.2 מיליארד נוספים. הפחתת הדרגתית של הפרשות לקרן השתלמות למשך שלוש שנים. שווי הפחתה ממוצע כ-5.7 מיליארד שקל. בנוסף נבחנו צעדים לאיזון יחסי העבודה במשק והרחבת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי.