גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם צעד יחיד עשוי למחוק למשקיעים רווח של שנה ביום אחד?

לימוד הנתונים ההיסטוריים יכול לסייע למשקיעים להימנע מקבלת החלטות רגשיות, ולהפחית את הניסיונות לתזמן את השוק - בעיקר בתקופות משבר, מתוך הבנת ההשלכות הגורליות על כספי החיסכון

סוחר בבורסת ניו יורק. חלק ניכר מהימים הרווחיים ביותר נרשמים במהלך המשברים - לא אחריהם / צילום: Colin Ziemer, Associated Press
סוחר בבורסת ניו יורק. חלק ניכר מהימים הרווחיים ביותר נרשמים במהלך המשברים - לא אחריהם / צילום: Colin Ziemer, Associated Press

בין אם כדי למקסם רווחים ובין אם כדי למזער סיכונים, השאיפה לתזמן את השוק היא אחד הפיתויים הגדולים בקרב משקיעים. בתקופות של משבר ותנודתיות בשווקים, הפיתוי גדול במיוחד: בתקופת הקורונה, למשל, מדד S&P 500 נחתך ב-34% במהלך 23 ימי מסחר (עד 23 במרץ 2020) וזינק ב-27% בתוך 15 ימי מסחר בלבד.

אין ספק שהדינמיקה בשווקים השתנתה, והם מתאפיינים יותר ויותר בתנודות חדות ומהירות באופן חסר תקדים. מנגד, זה לא סוד שברוב המקרים הניסיונות לתזמן את השוק לא צולחים ואף גורמים לקיבוע הפסדים. לאור זאת, החלטנו לבדוק: עד כמה קשה לתזמן את השוק והאם הסיכון שווה את הסיכוי להרוויח?

מחקר מיוחד שערכנו בנושא במגדל שוקי הון, העלה ממצאים מפתיעים, ובראשם עד כמה גדולה והרסנית עשויה להיות הפגיעה הפוטנציאלית בתשואה כאשר מנסים לתזמן את השוק. במסגרת המחקר, בדקנו גם מה הקשר בין הימים הכי טובים להשקעה לימים ההפסדיים ביותר והאם כדאי לשמור על עקביות בהשקעות, וכיצד משקיע ארוך טווח יכול לנצל את התנודות בשווקים כדי להגדיל את התשואה.

10 הימים הרווחיים וההפסדיים ביותר

הימים הרווחיים ביותר להשקעה היו עוקבים לעשרת הימים הגרועים ביותר למשקיעים.

המחקר שערכנו מתבסס על נתונים כלכליים היסטוריים של מדד המניות המוביל בארה"ב, S&P 500, לאורך 25 השנים האחרונות (בין התאריכים 20 באפריל 1995 ל-20 באפריל 2020). ראשית, זיהינו את הימים הטובים והגרועים ביותר במדד, בחנו אם ישנה חוקיות לגבי התקופות שבמהלכן ימים אלה מתקיימים ובדקנו את מידת השפעתם על התשואה הכללית בטווחים שונים.

בחנו את עשרת הימים הרווחיים ביותר ואת עשרת הימים ההפסדיים ביותר בשווקים במדד S&P 500. שלא במפתיע, מצאנו שהימים הכי הרווחיים היו לאחר הנפילות החדות ביותר לאורך התקופה, כלומר בשנים 2008 (משבר הסאב-פריים) ו-2020 (משבר הקורונה). מה שעשוי להפתיע משקיעים רבים הוא שחלק ניכר מהימים הרווחים ביותר נרשמו במהלך המשברים, ולא אחריהם.

בתקופות הללו השווקים התאפיינו בתנודתיות גבוהה, כך שלצד ירידות חדות, בחלק מהימים השוק גם תיקן את עצמו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמגמה בשווקים מושפעת מהותית מגורמים טכניים שונים (ובראשם נזילות, ביטחונות וסגירת פוזיציות מאולצת) ולא בהכרח מגורמים כלכליים.

לדוגמה, משקיע שהחליט לצאת מהשוק ומכר את החזקותיו במדד ב-13 במרץ 2020, הרוויח 9.3% יותר ממשקיע שמכר את החזקותיו יום קודם לכן (12 במרץ). משקיע שמכר את החזקותיו ב-27 באוקטובר 2008 הרוויח 10.79% פחות ממשקיע שמכר את החזקותיו ביום למחרת (28 באוקטובר 2008). העובדה כי שמונה מתוך עשרת הימים הטובים ביותר היו במהלך גל ירידות בשווקים משמעותית מאוד למשקיעים, בפרט עבור כאלה שנוטים לפעול מתוך פאניקה וממהרים לצאת מהשוק בעת ירידות בשווקים.

נראה כי יציאה מהשווקים במהלך ירידות חדות עשויה לפגוע משמעותית בתשואה, מכיוון שלמועד היציאה מהשוק ישנה השפעה מהותית על התשואה הסופית.

האם משקיעים ששמרו על עקביות בטווח הארוך הרוויחו יותר או הפסידו יותר?

לאחר שזיהינו כי תשואות השוק אינן ליניאריות (כלומר אין יחס ישר בין תקופות של עליות בשווקים לתקופות של ירידות, ושיעורי השינויים בשווקים אינם קבועים), וכי שמונה מתוך עשרת הימים הטובים ביותר הגיעו במהלך תקופה של ירידות, החלטנו לבדוק מהם הפערים בתשואה כאשר מנסים לתזמן את השוק וטועים.

הבחינה נעשתה לפי השקעה ראשונית של 100 אלף דולר במדד S&P 500 לאורך תקופה של 25 שנים. כפי שניתן לראות בגרף, השקעה ראשונית זו הפכה בסוף התקופה ל-555 אלף דולר (תשואה שנתית ממוצעת של 9.16%) בשל אפקט הריבית דריבית (צבירת ריבית הן על סכום ההשקעה המקורי והן על הרווחים שנצברו מההשקעה עצמה לאורך השנים).

מה הערך של 100 אלף דולר לאחר 25 שנים

במקביל, משקיע שניסה לתזמן את השוק ופספס את עשרת הימים הרווחיים ביותר לאורך כל התקופה שנבחנה הרוויח 5.65% לשנה בלבד. כלומר בסוף התקופה 100 אלף דולר היו שווים 255 אלף דולר בלבד (בין היתר בשל אפקט הריבית דריבית). משקיע שפספס את 50 הימים הרווחיים ביותר לא רק שלא הרוויח, אלא נאלץ לספוג תשואה שנתית ממוצעת שלילית משמעותית על השקעה שנמשכה 25 שנים.

בחינה של תקופות ארוכות יותר העלתה מגמה דומה (אך קיצונית פחות): משקיע שניסה לתזמן את השוק ופספס את ארבעת השבועות הטובים ביותר בכל שנה, חתם את התקופה עם 368 אלף דולר בלבד, לעומת 555 אלף דולר שצבר משקיע שלא ביצע כל שינוי.

משקיעים ששמרו על עקביות במשך 25 שנה הרוויחו למעלה מפי שניים ממשקיעים שניסו לתזמן את השוק ופספסו את עשרת הימים הרווחים ביותר.

הגדלת ההשקעה בתקופות של ירידות חדות בשווקים מגדילה משמעותית את התשואה.

החלטנו לבדוק גם מה קרה במצב הפוך. כלומר, משקיע שהתמיד בהשקעתו לאורך 25 שנה, אך במהלכן הגדיל את השקעתו לאחר אירועי קיצון בשווקים (כלומר ירידות של 10% ומעלה בטווח של שבוע בודד). לאחר כל אירוע כזה הגדלנו את היקף ההשקעה ב-5% באמצעות הזרמת כספים חדשים (בסך הכול חמישה אירועים, בתאריכים 14.4.2000; 21.9.2001; 10.10.2008; 28.2.2020; ו-20.3.2020). משקיע זה צבר בסוף התקופה 712 אלף דולר, לעומת 555 אלף דולר שצבר משקיע שלא ביצע כל שינוי.

משקיע שב-25 השנים האחרונות הגדיל את השקעתו לאחר נפילות קיצוניות היה בעל סיכוי גדול יותר להגדיל משמעותית את התשואה הסופית.

בשורה התחתונה, העקביות משתלמת

לנוכח הסמיכות שמצאנו בין ימי העליות החדות לירידות הגדולות, נראה כי בטווח הארוך העקביות משתלמת. המחקר שלנו מציף גם את העובדה הידועה כי התשואה השנתית אינה ליניארית, ובמיוחד כי חלק משמעותי ממנה מורכב מתשואה של ימי מסחר ספורים.

אם מנסים לתזמן את השוק ומפספסים גם חלק מהימים האלה, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת.

למעשה, המחקר הצביע באופן מובהק על כך שהתשואה נקבעת על-ידי שלושה גורמים מרכזיים, כדלהלן.

משך ההשקעה - ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך התשואה הושפעה פחות מהתנודתיות בשווקים ואפקט הריבית דריבית התעצם.

התמדה - יציאה מהשווקים במהלך ירידות חדות הייתה הימור מסוכן, בייחוד למשקיע שונא סיכון, החוסך לטווח ארוך.

הגדלת השקעה לאחר אירועי קיצון - ההחלטה לפעול נגד המגמה, ולהגדיל את ההשקעה בשיעור נמוך יחסית של 5% לאחר תיקוני שוק קיצוניים, שיפרה משמעותית את התשואה.

צריך לזכור שאף משבר אינו זהה לקודמו, וההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, וכי שוק ההון מונע מפסיכולוגיה ולא רק מכלכלה. הדבר נכון במיוחד בתקופות של תנודתיות חריפה בשווקים, שבמהלכן האלמנטים הפסיכולוגיים הופכים לחלק משמעותי בהחלטות השקעה של משקיעים רבים.

לימוד הנתונים ההיסטוריים יכול לסייע למשקיעים להימנע מקבלת החלטות השקעה רגשיות ולהפחית את הניסיונות לתזמן את השוק (בפרט בתקופות תנודתיות), מתוך הבנה שלהחלטות אלו עשויות להיות השלכות גורליות על כספי החיסכון. 

הכותב הוא מנהל תחום ESG במגדל שוקי הון. אין באמור משום התחייבות או הבטחה לתוצאה כלשהי ו/או להשגת תשואה ו/או רווח ו/או מניעת הפסדים. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים לכל אדם. למגדל שוקי הון ו/או לחברות קשורות אליה יש עניין אישי בנושא. ההערכות בסקירה מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה ודאית.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

תיקון והתנצלות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה