גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין חל"ת לאבטלה: המודל הישראלי שם אותנו בנחיתות מול גרמניה

שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה, אלא שבעוד שכאן הם מוגדרים "מובטלים" ומקבלים דמי אבטלה, באירופה נפרשה רשת ביטחון תעסוקתית ● מדוע אחרי שרוב אירופה אימצה את המודל, ישראל נמנעה מכך?

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום: Abir Sultan, רויטרס

אחד ההבדלים הבולטים בהתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה בין ישראל לאירופה בחודשים האחרונים הוא בתחום התעסוקה. נתוני האבטלה מהאיחוד האירופי שהתפרסמו ביום חמישי האחרון מציירים תמונה ברורה: בעוד שיעור האבטלה במדינות האיחוד עלה באופן מזערי (0.1%) והגיע ל-6.7%, במדינת ישראל באותו הזמן זינק שיעור האבטלה ועמד על 21.2% - יותר מפי שלושה.

לכאורה, מדובר בהבדל סמנטי בלבד. עם פרוץ משבר הקורונה בחרו רוב ממשלות היבשת בדרך חדשה להתמודד אתו מבחינת שוק העבודה. הן אימצו את המודל הגרמני שנקרא "קורצ־ארבייט" (עבודה מופחתת), שעבד היטב בשביל המדינה במשבר הכלכלי של 2008.

צרפת, ספרד, בלגיה ואפילו בריטניה היו בין הכלכלות ביבשת שבחרו לפרוש רשת ביטחון דומה לעובדים: לאפשר למעסיקים להוציא אותם לעבודה חלקית או לחופשה בבית בעודם מקבלים שיעור ניכר מהשכר הקבוע שלהם. איך? החברה ממשיכה לשלם את המשכורת, והממשלה מפצה את החברה על התשלום.

גם בישראל בחרו להתמודד עם המשבר בגישה דומה. מתוקף תקנות שנקבעו כבר בעבר, המדינה איפשרה למי שהוצא לחל"ת על ידי המעסיק לקבל דמי אבטלה ולהיחשב למובטל, ותופעה זו הלכה וצברה פופולריות בקרב המעסיקים בארץ.

הרעיון דומה, היישום שונה

מבחינת המדיניות, הרעיון מאחורי שתי הגישות היה דומה: לשמור על משכורות העובדים כדי לא להביא לקריסת הצריכה במשק, ולמנוע אובדן־ידע ומיומנות לעסקים, שהיו צפויים להתאושש ולהיות זקוקים לידיים עובדות בקרוב מאוד. גם באירופה וגם בישראל, מיליונים הוצאו לחופשה או לעבודה מופחתת.

מדוע אם כך המצב כל כך שונה, בעיקר כשמסתכלים על נתוני האבטלה בישראל מול אירופה? הדבר נעוץ ביישום השונה של התוכנית בישראל, לעומת אירופה. שורת הבדלים משמעותיים בין התוכניות, עלולים לגרום להתאוששות אטית יותר ולצמיחה קטנה יותר בחודשי היציאה ממשבר הקורונה בארץ לעומת אירופה. בנוסף, ההתמודדות עם גל שני, שנחסכת בשלב זה ממדינות אירופה, עלולה להחריף את המצב ולהציב את ישראל במים בלתי־מוכרים מבחינת מדיניות תעסוקה.

בנוסף, העסקים עצמם הפועלים באירופה, בין אם מדובר במסעדה או בחברה משרדית עם אלפי עובדים, זוכים בעצם לתמיכה ממשלתית שמאפשרת להם גמישות מירבית - להעסיק רק אם התנאים הבריאותיים והמצב העסקי ביבשת מצדיקים זאת, ולא להפסיד שום דבר מהשארת העובדים שלהם בבית.

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא שבמודל הגרמני, שהפך כאמור לאירופי, ברוב המדינות שאימצו אותו, העובד ממשיך לקבל משכורת מהחברה המעסיקה אותו. אי לכך, כפי שמראים הנתונים, הוא אינו מוגדר כ"מובטל". זה כולל גם את הסטיגמות החברתיות או האישיות שעשויות להיות להגדרה שכזו, שעלולות להשפיע באופן חד על הצריכה שלו. העובד שאינו עובד מקבל מהמעסיק שיעור מסוים ממשכורתו הרגילה (בין 60% ל-80%, תלוי במדינה), והממשלה היא זו שמשלמת למעסיק את סכום זה במלואו.

בשיחה עם "גלובס" סיפר בעל חברה בגרמניה כי "המערכת עובדת חלק. אני מעביר את התשלום לעובדים ותוך שלושה ימים מקבל את הכסף חזרה מהממשלה. הם גם לוקחים על עצמם את ההתחייבויות הסוציאליות, לא האמנתי שזה יהיה כל כך קל".

אם העובד נדרש לעבודה חלקית, הוא מקבל עליה שכר מלא מהמעסיק, מה שמאפשר גם גמישות העסקה. זה אולי נראה כמו הבדל סמלי בלבד, אך יש לכך השלכות שונות גם על מצבו בהווה וגם על מצבו בעתיד של העובד. בין השאר, אותו עובד שאינו עובד בפועל, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעתיד. זאת, בניגוד למצב בישראל.

משכורת האבטלה גדלה עם הזמן

הבדל משמעותי נוסף הוא שרוב המדינות שאימצו את המודל קבעו כבר מלכתחילה פרק זמן משמעותי שבו הוא יהיה תקף, ואחריה הם יהיו זכאים לחפש עבודה ולקבל דמי אבטלה במהלך חיפושם. בישראל תקופת הזמן של תשלומי אבטלה היא קצרה יחסית, והמשך המקסימלי שלה עומד על שישה חודשים. בימים האחרונים, אחרי הרבה בלבול וחוסר ודאות, הודיע ראש הממשלה כי התקופה תוארך לנפגעי הסגר והמשבר הכלכלי כתוצאה מהקורונה עד לאוגוסט. בצרפת, לעומת זאת, דובר על שישה חודשים של "עבודה מופחתת" לפחות, בספרד נקבעה התוכנית עד סוף ספטמבר, ובגרמניה היא הוארכה ל־21 חודשים אפשריים.

בנוסף, גרמניה שיכללה את המודל, שפעל בעבורה בהצלחה אחרי המשבר הכלכלי העולמי. הממשלה קבעה כי העובדים שהוצאו ל"קורצ־ארבייט" ילכו ויקבלו שיעור גדול יותר ממשכורתם ככל שיהיו זמן רב יותר תחת קטגוריה זו. בעוד שבשלושת החודשים הראשונים הם היו זכאים ל־60% (יותר אם מדובר במשפחה), בשלושת החודשים הבאים יעלה השיעור ל־70%, ואחריהם ל־80%.

כדי למשוך את המעסיקים לבחור במודל זה, ולהימנע מפיטורים, גם הכריזה הממשלה כי היא מקבלת על עצמה את רוב התשלומים הסוציאליים (הפרשות סוציאליות) של המעסיקים, בשל עומק המשבר הנוכחי. התוצאה של התוכניות הללו, כפי שהיא משתקפת בנתוני האבטלה ובנתוני העבודה המופחתת, היא נהירה של מעסיקים להוציא את עובדיהם ל"קורצ־ארבייט".

בגרמניה, בשיא המשבר היו עשרה מיליון עובדים בקטגוריה זו - כ־20% מכוח העבודה. בבלגיה עמד שיעור העובדים שהוצאו לעבודה מופחתת על 26%, באירלנד על 25% ומי שהובילה את היבשת הייתה שוויץ, שבה 40% מכוח העבודה היו בתוכניות דומות. בספרד, למשל, 3.7 מיליון בני אדם נמצאו בתוכנית המקומית (הנקראת ERTE), ו־1.6 מיליון מתוכם כבר שבו לעבודה. בגרמניה, לפי מכון המחקר הכלכלי IfO, צנח מספר העובדים המקבלים כספי "קורצ־ארבייט" ל־6.7 מיליון בחודש יוני.

קרן המטבע משבחת את התוכניות

בימים אלה, של היציאה מהסגר באירופה, אמורים לראות את היתרונות של הגישה. הם כבר מסתמנים: בגרמניה זינקה הצריכה בחודש מאי ב־14% לעומת החודש שלפני, השיעור הגדול ביותר מאז התחילו המדידות לפני ארבעה עשורים. בצרפת זינקה הצריכה ב־37% לעומת המצב באפריל (אז היה עדיין סגר כללי). מדד מנהלי הרכש בספרד ובאיטליה בחודש האחרון התקרב ל־50, נתון שמלמד כי הם ניטרליים ואינם צופים הרעה במצב הכלכלי. בבריטניה מדווחים כלי התקשורת על "תקווה להתאוששות בצורת V בעקבות התקדימים ביציאה מהסגר באירופה".

גם קרן המטבע הבינלאומית משבחת את התוכניות. "הממשלה הגרמנית עשתה בדיוק מה שהייתה צריכה לעשות במהלך מיתון עמוק", נכתב בסקירה שפורסמה לפני כשלושה שבועות, "היא הפכה את תוכנית הקורצ־ארבייט לגמישה יותר, לאטרקטיבית יותר למעסיקים ולנדיבה יותר לעובדים, בעוד שהיא מרחיבה את הכיסוי שלה לסקטורים ולסוגי עבודות שונים (גם עובדים זמניים, א.א.)", ציינה לטובה קרן המטבע שהוסיף גם כי "התוצאה תהיה עלות פיסקלית גבוהה יותר - אך כזו ששווה בהחלט לשלם".

הביקורת: עדיין רואים פיטורים נרחבים

יש גם ביקורת על התוכניות הללו. כפי שמראים גלי הפיטורים האחרונים באירופה: הודעת "איירבאס" על פיטורי 15 אלף בני אדם; הודעת "לופטהנזה" על פיטורי 20 אלף עובדים; ו"אייר פראנס" על פיטורי 8,000 עובדים - לא יהיה מנוס משינוי במפת התעסוקה ביבשת.

כל עוד המאבק במגפת הקורונה נמשך, והסיכון לגל שני בחורף האירופי הקרוב הולך ועולה בעקבות התקדימים ממקומות אחרים, תעשיית התיירות והתעופה, למשל, לא תוכל להמשיך ולהתקיים במצבה הנוכחי.

גם ההשלכות על הסחר העולמי, וממנו על היצוא האירופי כולל התעשייה הגרמנית, עדיין לא ברורות. מבחינה זו, המשך התשלומים למיליוני עובדים מבלי להתחשב בתנאי השוק, שהשתנו, עלולים לדברי מבקרים להביא לבזבוז עצום של משאבים. בנוסף, ישנה ביקורת על כך שלמעסיקים למעשה אין תמריץ להשיב עובדים לעבודה. בגרמניה עלות

בישראל, שיעור היוצאים לחל"ת דומה לזה שנרשם באירופה. מתוך 862 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים בחודש מאי, כ־605 אלף הוגדרו כמי שנמצאים בחל"ת (15% מכוח העבודה). אבל ההבדלים לעומת הגישה האירופית עשויים להתבטא במסלול צמיחה שונה לגמרי - אולי אטי יותר - למשק הישראלי, במיוחד אם ישראל תצטרך להתמודד עם השלכות מאבק בגל שני של קורונה. מול הוודאות היחסית שחשים אירופאים רבים במהלך המשבר, ניצבת חוסר הוודאות של עובדים ישראלים רבים שיצאו לחל"ת, שמשפיעה על החלטותיהם הפיננסיות.

"קורצ־ארבייט היא דרך מצוינת להתמודד עם משברים", סיכמה קרן המטבע, "במהלך מיתון עמוק, היא מגנה על משכורות העובדים, ולפיכך תומכת בביקוש המצרפי. מכיוון שהעובדים אינם מאבדים את משרותיהם, יש להם פחות מניעים לחסוך מחשש לעתיד. לגבי חברות, הן שומרות על ההון האנושי, בעודן נמנעות מתהליך יקר של פיטורים, שכירה מחדש והכשרה".

"המודל הגרמני לא מתאים לישראלים": באוצר חוששים שהעסקים יתחמנו אותם | עמירם ברקת

'המודל הגרמני מתאים לגרמנים, לא לישראלים' - כך מנומקת באופן לא רשמי ההתנגדות באוצר להחלת המודל הגרמני, שהשתרש ברחבי אירופה, בישראל. הסיבות המרכזיות להתנגדות הן שתיים: הראשונה היא העלות התקציבית של התוכנית הגרמנית.

זאת אף שהעובדים שהוצאו לחל"ת או שפוטרו במהלך משבר הקורונה בישראל היו בגיל צעיר ובשכר נמוך יותר מהממוצע. העלות התקציבית של דמי האבטלה שקיבלו מאות אלפי דורשי העבודה, נאמדת בכ־4 עד 6 מיליארד שקל לחודש. סכום ממש לא קטן אבל צנוע ביחס ליכולות של המדינה.

אין ספק שהעלות הראשונית הייתה מזנקת אילו המדינה הייתה מאמצת את המודל הגרמני ונדרשת לממן את שכרם (כולל הפרשות השכר הסוציאליות) של כלל העובדים בכל חברה שמצטרפת לתוכנית, כולל הבכירים. התשובה לטיעון הזה היא שבמשבר הכלכלי הנוכחי דווקא נדיבות ממשלתית עשויה לחסוך למדינה יותר כסף בעתיד, בגלל שיש ביכולתה להוציא את המשק ממיתון מהר יותר ממדיניות של יד קפוצה וחסכנית.

הנימוק השני הוא החשש מ־Abuse, כלומר מכך שהמעסיקים ינצלו לרעה את הנדיבות הממשלתית. אם תשאלו ברשות המסים תגלו שהנתון שהפקידים הכי רוצים לדעת הוא לא כמה מהר הגיע הכסף שהובטח לעצמאים במסגרת הפעימות, אלא מה שיעור מקבלי הסיוע ש"עשו עלינו סיבוב", שלא דיווחו אמת והוציאו כספים שלא היו זכאים להם.

במקרה של המודל הגרמני יגידו לכם באוצר שהם אינם מאמינים שהמעסיקים בישראל ידווחו להם דיווחי אמת. המעסיקים יעשו הכול כדי להמשיך ולקבל את הסיוע הממשלתי, הרבה זמן אחרי שכבר לא יזדקקו לו, יסבירו הפקידים.

גם כאן באה לידי ביטוי גישה שנכונה אולי לימי שגרה - אבל הרבה פחות לתקופת חירום. אפשר להאשים את הממשלה שחוסר האמון שהיא משדרת כלפי המגזר העסקי בעצם מעודד אותו להתנהג בתחמנות. ומצד שני, ברור שאירועים כמו החלטת קבוצת פוקס לחלק דיבידנד ענק לבעלי מניותיה לאחר שמנהלה הראל ויזל נדחף לראש התור של מבקשי הסיוע הממשלתי - לא ממש תרמה לבניית אמון בין הצדדים.

ממזר, תחמן, ובעיקר לא ראוי לאמון - זו דמות המעסיק שמצטיירת לנגד עיניהם של האחראים על חלוקת הסיוע הממשלתי. ייתכן מאוד שאחוז בודד לא רק מוציא שם רע ליתר 99 האחוזים, אלא גם מונע מהם - ולמעשה מכלכלת ישראל כולה - סיוע ממשלתי חיוני.

גילוי מלא. לאחר פרסום הכתבה נטען שהיא השוותה נתונים לא בני השוואה: נתוני האבטלה בישראל מקורם בשירות התעסוקה, לעומת נתונים בחו"ל שמקורם בלשכות לסטטיסטיקה הלאומיות. בכך, נטען, עוותה המציאות כי נתוני חו"ל לא מביאים בחשבון את מה המקבילה לחלת"ניקים בישראל.

"המשרוקית" של גלובס בדקה את הטענה ומצאה שאכן היה מקום לדייק יותר בהצגת הנתונים על גבי הגרף, את נימוקיה ניתן לקרוא כאן. משכך החלטנו לתקן את כותרת הכתבה ולהסיר את הגרף. יחד עם זאת, חשוב לציין כי התזה המרכזית של הכתבה הנוגעת למודל התמיכה הגרמני בשוק התעסוקה להבדיל מהמודל הישראלי עומדת בעיניה.

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; קרפור נופלת לאחר פרסום הדוחות

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת