גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בחברות ללא בעל שליטה, הבעיה המרכזית היא פיזור של בעלי המניות ומנהלים עם פיקוח חסר"

נושא האקטיביזם של בעלי מניות נידון בכנס "עושים שוק" של "גלובס" בשיחה עם גת מגידו, פרופ' אסף חמדני וד"ר איל גבע • "אנחנו רוצים להשקיע בחברות עם הנהלה איכותית - כזו עם מנכ"ל שהמשקיע סומך עליו שיידע לחלץ את החברה ממשבר"

גת מגידו, פרופ' אסף חמדני וד"ר איל גבע, בועידת שוק ההון של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס
גת מגידו, פרופ' אסף חמדני וד"ר איל גבע, בועידת שוק ההון של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

נושא האקטיביזם של בעלי מניות בחברות ציבוריות נדון היום בשיחה שקיים גיא בן סימון מ"גלובס" עם ד"ר איל גבע, ראש מחלקת שוק ההון, חברות וניירות ערך במשרד עורכי הדין מטרי מאירי, פרופ' אסף חמדני, מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה בפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, וגת מגידו, מנהלת השקעות ראשית בחברת פסגות גמל ופנסיה, בכנס "עושים שוק" של "גלובס", שנערך בשיתוף עם בית ההשקעות פסגות.

"הגישה של מעורבות מוסדית נובעת מאחריות לכספי העמיתים שלנו, והמשבר הנוכחי הוא מבחן פנטסטי לכך, כשמה שעומד למבחן הוא איכות ההנהלה", אמרה מגידו. "אנחנו רוצים להשקיע בחברות עם הנהלה איכותית - כזו עם מנכ"ל שהמשקיע סומך עליו שיידע לחלץ את החברה ממשבר. לצד זה, גם שקיפות וכללי ממשל תאגידי הם חלק מהנהלה איכותית, ואנחנו, כמי ששומרים על קשר רציף עם כל החברות שבהן אנחנו מחזיקים, זה מה שאנחנו מצפים מהן - שיהיו שקופות ובעלות הנהלה איכותית".

ד"ר גבע, שהיה ממחברי דוח הבודק החיצוני של פרשיות כלל ביטוח, שנכתב על ידי ועדה בראשות שופט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר, התייחס לשאלת התקינות במקרה של מפגש בעלי מניות עם יו"ר דירקטוריון של חברה. לדבריו, נקודת המוצא שלו בנוגע לשאלה זו התבססה על מדיניות החברות.

"בחברות ללא בעל שליטה, הבעיה המרכזית היא פיזור של בעלי המניות ומנהלים עם פיקוח חסר. לכן, היה לנו ברור שנקודת המוצא שלנו היא שאקטיביזם של בעלי מניות הוא דבר מבורך", אמר. עם זאת, לדבריו, "כל חברה צריכה לשאול את עצמה איזה סוג של רגולציה היא רוצה להחיל בנקודה זו. אנחנו סברנו שיש הבדל בין חברות ללא גרעין שליטה, בהתאם לפיקוח הרגולטורי הנדרש. בהקשר הזה, חברת ביטוח ללא גרעין שליטה צריכה לשאול את עצמה איזה קשיים מעוררת נקודת המפגש בין בעלי מניות ליו"ר. גם במקרה זה, ההנחה שלנו היא שהמפגש הזה לא בהכרח פסול, אבל החברה צריכה לשאול את עצמה מה המסגרת שבתוכה היא רוצה לנהל את המפגשים. האם רק היו"ר ייפגש עם בעלי המניות? האם יועץ משפטי צריך להיות נוכח בפגישה? האם צריך לדווח לציבור על מפגשים כאלה, או אולי לדירקטוריון?".

לדברי גבע, "ברמת התיאוריה, יש להניח שמפגש כזה צריך להתקיים, אבל בחברות מסוגים שונים אותו מפגש צריך להתקיים בתצורות שונות, וגם צריך להחליט איך לקיים מפגשים כאלה בלי לשתק את הפעילות השוטפת של החברות. יש פה הרבה שאלות בנושא שחייבים לתת עליהן את הדעת, ולכן יש הבדל גדול בין התרת אותם מפגשים לבין איך באמת עושים זאת בפועל".


האם ההמלצות שפרסמתם בדוח גורפות לכל החברות ללא גרעין שליטה?

גבע: "אפשר לראות אותן כהמלצות לחברות ללא גרעין שליטה, אבל צריך לחשוב איך לקיים אותן. אני חושב שההבנה והידע צריכים להגיע מהחברה, ונכון להשאיר את זה כעולם של רגולציה עצמית ולהאמין שהחברות יכולות לקבוע את עמדות המוצא שלהן. צריך לתת אמון במוסדות של החברות".

פרופ' חמדני מאוניברסיטת תל אביב התייחס לגידול במספר החברות הישראליות ללא גרעין שליטה. לדבריו, "יש כיום הרבה חברות ציבוריות ישראליות בלי גרעין שליטה, ובהן חברות הייטק, שחלקן דואליות, אשר כולן ללא גרעין שליטה, והחוק משרת אותן מצוין. אם יש מקום לתקן את החוק, הוא בעיקר בהורדת הרבה מאוד הסדרים מגבילים שייחודיים לישראל, ונקבעו על רקע העובדה שהיו פה הרבה בעלי שליטה, כמו לדוגמה, קביעת השכר על ידי בעלי מניות, לפי תיקון 20".

חמדני הסביר כי "בחברות ללא גרעין שליטה הכוח הוא של בעלי המניות, כי אם ההנהלה לא תייצר עבורם ערך, אז באסיפה השנתית יתקבלו החלטות בהתאם. אם בחברות ללא גרעין שליטה יש משמעת, וגופים ישתמשו בכוח שיש להם כדי להחליף את ההנהלה במקרה הצורך, אז יכול להיות שצריך פחות התערבות של חוק. חשוב מאוד גם לחדד את ההבדלה בין חברות שמתנהלות לטובת בעלי המניות, לבין מוסדות פיננסיים, שבהם יש רגולטור שמנסה לאזן בין אינטרסים שונים. בסופו של דבר, כשיש שוק עם מוסדיים אקטיביים ועם תרבות שבה יודעים לקבוע קו גבול בין אקטיביות להתערבות בניהול, המוסדיים יידעו באיזה חברות לבחור".

מגידו הוסיפה כי "מי שאמור להיכנס לנעליים של בעל השליטה הם חברי הדירקטוריון. כיום יש יותר מוסדיים שמציעים חברי דירקטוריון באסיפות כלליות, וזו תופעה שצריכה להימשך. הדירקטוריון צריך להבין שהוא צריך להיות חזק מול ההנהלה ובעל תפקידי פיקוח חשובים". לדבריה, "אם יש או אין גרעין שליטה בחברה, זה לא עניין בשבילנו, צריך לבחון את איכות ההנהלה. בארה"ב רוב החברות מתנהלות ללא גרעין שליטה, וכוחות השוק יודעים לטפל בכך. אנחנו יבואנים של גישת האקטיביזם בעיקר מהגופים האמריקאים, שחלקם מציגים באתר שלהם מדיניות ברורה ושקופה, שהיא הרבה פעמים מראה עבור החברות, שיבינו מה המוסדיים מצפים מהם".

אפשר לקבוע מה עדיף, חברה עם או בלי גרעין שליטה?

חמדני: "אין לכך תשובה אחת. מה שצריך זה שתהיה לנו מערכת גם של מוסדיים וגם של רגולציה, שיודעת לטפל בכל חברה ובבעיות שלה. כך למשל, בחברה עם בעל שליטה לדעת לטפל בעסקאות בעלי עניין, בחברה ללא גרעין שליטה לדעת לתת כוח לדירקטוריון. צריך לדעת איך לסדר את המגרש כדי ששחקנים שונים יוכלו לשחק בו".

גבע: "נקודת המוצא שלי היא שהחברות צריכות לנסות למצוא נוסחה נכונה באמצעות רגולציה עצמית. אבל אי-אפשר להתעלם מזה שיש מפקח על חברות הביטוח, שנותן מראש היתרי החזקה למי שיש לו יותר מ-5% מהמניות, ובתוך היתר זה יש תנאים כאלה ואחרים, גם בנוגע להתערבות בחברות. לכן, עולה השאלה איזה תנאים ומגבלות חלים על מי שאין לו היתר שכזה. זו שאלה מורכבת, אבל אנחנו נמנענו מלקבוע תנאי סף, כי נקודת המוצא חייבת להיות שהנהלה ללא בעלי מניות שמפקחים עליה זה מצב בעייתי. מצד שני, חברת ביטוח היא לא גוף שפועל רק לטובת בעלי המניות". 

מגידו: "יש פער בין השוק הפיננסי לריאלי, ובשוק האמריקאי יש לכך שתי סיבות - הרבה מניות טכנולוגיה, שמייצגות כ-50% ממדד ה-S&P500 ומושכות את המדדים למעלה, והבנק המרכזי ששופך כסף בהיקפים אדירים וקונה אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. בישראל כבר חודשיים נפתחים פערים מול השוק האמריקאי, גם במניות וגם בקונצרני. בנק ישראל צריך לעבור פאזה ולהיות יותר אגרסיבי בהצפת השקלים וגם לתת איתות לכלכלה. אפיקי האג"ח הקונצרני נמצאים בעליית תשואות ניכרת, משמע עלויות המימון של החברות עולות, שזה רע מאוד לבורסה ולכלכלה, ויוביל חברות להתייעלות ולפיטורי עובדים".

עוד כתבות

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל במעל 2.5%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.3% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם