גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך תרם המחקר הבריטי בצינון לקידום מחקר הקורונה

במשך 40 שנה שלח המכון לחקר הצינון בבריטניה נסיינים לחופשות שבהן הודבקו ● תרופה לצינון לא נמצאה, אך החוקרים זיהו את וירוס הקורונה הראשון בבני אדם ● היום גוף האם של המכון, MRC, הוא ממובילי חקר הנגיף, וד"ר פיונה וואט, שבראשו, מאמינה שהמחקר יקדם את הרפואה המותאמת אישית

נניח שהיו מציעים לכם נופש מפנק במימון מלא, בתנאי אחד - ידביקו אתכם בצינון. שטויות, בטח תגידו, ממילא רוב הסיכויים שנחטוף משהו בנופש. זה היה ההיגיון מאחורי ה-Common cold unit, המכון לחקר הצינון בבריטניה.

במשך 40 שנה תפעלו חוקרי המכון "בית החלאה", שבו הוחדר לכל נופש וירוס צינון לאף. כך, בעודם משתזפים ליד הבריכה עם חבילת טישו, העבירו הנופשים כמה ימים נעימים פחות או יותר. היו כאלה שחזרו לשם אחת לשנה, או בכל פעם שהיו זקוקים לקצת שקט. אפילו היו היכרויות, אם כי חלק מהנבדקים קיבלו הוראה להישאר במרחק עשרה מטרים אלה מאלה - המרחק שנחשב באותו זמן מונע הידבקות בצינון.

ד"ר פיונה וואט, העומדת היום בראש ה-MRC הבריטי (Medical Research Council), שניהל בזמנו גם את מכון הצינון, מספרת שהמטרה הייתה לגלות מה גורם לצינון ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד, כי מספר שעות העבודה שאבדו במדינה בגלל הצטננויות העיק על המשק.

המשימה לא צלחה. התברר שצינון נגרם ממאות סוגי וירוסים, כך שקה לפתח חיסון נגדו, וגם תרופה לתסמינים היה פחות פשוט לפתח מכפי שחשבו, אף שפותחו בהדרגה תרופות המקילות את המצב. לעניין שעות העבודה נמצא בינתיים "פתרון" אחר - ירידה בביטחון התעסוקתי ושינויים ערכיים בחברה הובילו לכך שאנשים החלו להגיע לעבודה גם כשהם מצוננים. להגיע לעבודה למרות שהם מצוננים. 

בכל זאת, תחום המחקר של וירוסים נסק במכון הצינון של MRC. נערכו שם, למשל, ניסיונות ראשונים בתרבית תאים, בדיקות חדשות לווירוסים, ונופצו מיתוסים כמו ההשפעה של יציאה לקור עם ראש רטוב על חומרת המחלה.

חוקרי המכון היו גם אלה שזיהו ובודדו את וירוס הקורונה הראשון בבני אדם. אם אכן ימצאו חיסון או תרופה לקורונה, ניתן יהיה להם קרדיט משמעותי על קיצור הדרך לשם. למרבה הצער, מכון הצינון נסגר ב-1989, לאחר שהגיעו למסקנה שצינון הוא לא באמת בעיה וגם לא נראה שיש לו פתרון, אז בשביל מה להשקיע. חבל, אומרים מי שעבדו בו בעבר. אנשים עדיין משוועים לתרופה לצינון.

כך או כך, גוף האם של המכון, MRC, עדיין חי וקיים, ועם פרוץ מגפת הקורונה הוא הפך לאחד הארגונים המובילים במימון המחקר של הנגיף באנגליה. 

מימון נדיב וביקורת חיצונית

"הפעילות שלנו בתחום הקורונה החלה כבר בינואר", אומרת וואט, "כאשר אחד החוקרים במכון הגיע אליי ואמר לי שבקרוב כנראה נצטרך חיסון למחלה החדשה הזאת, אך אין מימון מספיק לפיתוח חיסונים בבריטניה. כך חבר MRC למכון הלאומי למחקר רפואי שמנוהל על ידי כריס ויטי, 'הפאוצ'י' שלנו, ולקרן התמיכה במחקר Welcome Trust.

"כשהחלו לסגור את לונדון, כבר התחלנו לתכנן את הניסויים שנערוך. הגישה הייתה שהניסוי צריך להיות רוחבי, כי את הניסויים הנקודתיים החברות יוכלו לבצע בעצמן. כמו כן, החלטנו להתמקד בניסויים שעשויים להניב תוצאות משמעותיות בטווח של שנה עד שנה וחצי לכל היותר".

נראה שהגישה הזאת - מימון נדיב והקפדה על ביקורת חיצונית על ניסויים ויכולת השוואה בין מוצרים שונים - הובילה את בריטניה להתמקם בחזית המלחמה בקורונה, לצד חברות אמריקאיות וסיניות. חברות התרופות הגדולות של בריטניה, גלקסו סמית'קליין ואסטרהזנקה שותפות לפיתוחים המובילים במרוץ החיסונים. אסטרהזנקה מפתחת מוצר שמקורו באוניברסיטת אוקספורד, ולאחרונה התחיל גם ניסוי בבני אדם במוצר שפותח באימפיריאל קולג' הבריטי.

הארגון שותף גם לניהול ולמימון ניסוי ה-CONDOR לבחינת רמות הדיוק של בדיקות קורונה בזמן אמת. הניסוי נולד בעקבות הצפת השוק בבדיקות קורונה ובבדיקות נוגדנים מסוגים שונים ובאיכויות שונות. במעבדה הן כולן מניבות תוצאות סבירות, אך בשטח ההבדלים ניכרים, בעיקר בגלל ממשקי המשתמש השונים. הארגונים הרפואיים הבריטיים החליטו לעשות סדר ולבחון כ-20 בדיקות ראש בראש, ולהנחות את בתי החולים ואת מכוני הבדיקה להשתמש רק באלה שבאמת נותנות תוצאות מדויקות. ניסוי זה יעמיד גם רף לכניסה לשוק של בדיקות קורונה חדשות.

בנוסף מימן MRC ניסויי "ראש בראש" בתרופות לקורונה. לאחרונה נאלץ הארגון לדווח כי אחד השילובים שעליהם הימר, הקומבינציה Lopinavit-Ritonavir, המשמשת גם לטיפול באיידס, אינה אפקטיבית בקורונה. מוצר נוסף שהארגון הימר עליו, הידרוכלורוקווין, נמצא לא יעיל. לעומת זאת, הארגון תמך גם במימון הניסוי בסטרואיד דקסומתזון, שהתגלה כיעיל לטיפול בחולי קורונה קשים, בזכות התמיכה הבריטית.

נראה שהמדע בתחום הקורונה מתקדם, אך וואט מזהירה: "אני חושבת שהמהירות שבה חיסונים חדשים נכנסו לניסויים בבני אדם היא מטרידה. חיסון למגפת הסארס הראשונה נכנס לניסויים בבני אדם בממוצע 20 חודשים מתחילת הפיתוח. בקורונה הממוצע עד כה היה 65 ימים".

עם זאת, היא מאמינה בקהילה המדעית שתדע ליירט את השחקנים הגרועים ואת ההבטחות המוגזמות. "אני נהנית לראות מדען ליד פוליטיקאי מסביר לו מול כל העולם, מצנן את ההתלהבות שלו מניסויי חיות או מניסויים לא חד-משמעיים, מסביר לו איך מדע עובד וממה צריך להיזהר", היא אומרת.

אין תרופה אחת לכולם

וואט מזהה כעשר תרופות שכבר נמצאות בשוק שיכולות להתאים גם לקורונה, אבל אל תצפו לתרופה אחת שתאפשר לנו לקום לעולם ללא פחד מהווירוס. "שואלים אותי אם תרופה כמו רמדסיביר עובדת, וזה תלוי - לאיזה שלב במחלה, לאיזה מופע של המחלה, לאיזה חולה. זו התשובה, אף שזה לא מה שאנשים רוצים לשמוע".

כדי למצוא פתרון מוצלח לקורונה, היא אומרת, יש לנקוט רפואה מותאמת אישי - קונספט פופולרי היום בעיקר במחלות כמו סרטן, מאחר שידוע שלכל סרטן מאפיינים גנטיים שונים הוא מושפע אחרת מתרופות שונות. בהקשר של קורונה, פחות אינטואיטיבי לחשוב על טיפול מותאם אישית.

אנחנו חולמים על חיסון אחד לכל העולם או על תרופה אנטי ויראלית שתפעל על הווירוס כמו שאנטיביוטיקה פועלת על חיידקים, בלי להביא בחשבון את המאכסן, אנחנו, אבל זה כנראה לא יקרה, או לפחות ייקח זמן רב עד שזה יקרה, ובינתיים יש לטפל בתסמינים, שהם מגוונים מאוד.

המחלה משפיעה אחרת על אנשים, והמופע שלה משתנה כל כך, עד שאלמלא היו לנו בדיקות PCR המזהות שמדובר באותו וירוס, היינו חושבים שאלה מחלות שונות. יש מי שדלקת ריאות היא הסכנה העיקרית אצלם והם זקוקים להנשמה ולחמצן, בזמן שאחרים ניזוקים מהנשמה. ישנם חולים שהסיכון העיקרי עבורם הוא פעילות יתר של מערכת החיסון שתוביל בהדרגה לקריסת מערכות, ואז הם יכולים להיעזר במדכאי חיסון כמו סטרואידים. אחרים מפתחים תסמינים מעולמות השבץ והתקפי הלב משום שפיתחו קרישי דם קטנים, והם זקוקים למדללי דם. ישנם חולים שהמופע העיקרי אצלם הוא בלבול קוגניטיבי, ואצל אחרים מחלת כליות. יש כאלה שמציגים מגוון תסמינים וזקוקים לקומבינציה של כל הטיפולים הללו. בהדרגה, החוקרים לומדים את המתאם בין מאפייני הרקע של המטופל לתסמיני הקורונה ומנבאים את צעדי המניעה והטיפול היעילים ביותר. כמו בסרטן, הטיפול המותאם אישית הוא טוב יותר לא רק לחולה עצמו; הוא גם חוסך כסף ומאמץ מהמערכת הרפואית ומשאיר משאבים במחסור פנויים יותר, למי שבאמת יכול להרוויח מהם. 

"כשאנחנו מנסים לעשות רפואה מותאמת אישית לקורונה, אנחנו חייבים להביא בחשבון גם את הדינמיקה שמובילה לכך שהמחלה חמורה יותר בקרב מיעוטים וחלשים יותר", אומרת וואט ומרחיקה לכת עוד יותר כשהיא אומרת שאסור לנו לשכוח את ההשפעה של הצעדים להכלת המחלה על בריאות הנפש של האוכלוסייה.

הגישה הזאת מורכבת יותר מאשר התמקדות בפיתוח בדיקות וחיסונים, אבל יש לה יתרונות - היא הוליסטית, והיא תלמד אותנו המון על גוף האדם, באופן שיאפשר בהמשך טיפול מותאם אישית גם בזיהומים אחרים ובמחלות שאינן זיהומיות. 

"לממן מחקרים רב-תחומיים ברפואה מותאמת אישית"

השיחה עם וואט התקיימה על רקע השתתפותה בכנס של הקרן הלאומית למדעים, שבו הוצגו מועמדויות למענקים של הקרן במסגרת תוכנית המחקר ברפואה מותאמת אישית, ללא קשר לקורונה. כ-16 הצעות נבחרו בסבב השני של התוכנית, והן יחלקו מענק של 60 מיליון שקל. התקציב הכולל של התוכנית הוא 210 מיליון שקל. רוב המחקרים הם לרפואה מותאמת אישית בסרטן, אך חלקם עוסקים גם בהתאמה אישית של טיפול במחלות גנטיות נדירות, בפוסט טראומה, אוטיזם, מחלות כליה, מחלות עור, פצעים כרוניים והקשר בין הזדקנות לזיהומים.

"פרופ' בני גייגר, יו"ר הקרן הלאומית למדע, הוא קולגה וחבר שלי", אומרת וואט. "כשנפגשנו בשנה שעברה, שוחחנו על הכיוון שיש לנקוט במימון מחקר לטובת הציבור, והסכמנו שיש לממן מחקר ברפואה מותאמת אישית המבוצע על ידי קבוצות חוקרים בין-תחומיות". לדבריה, הקבוצות שראתה באירוע מתאימות לתיאור. "רוב ההגשות עירבו לפחות שני חוקרים מתחומים שונים, ברבים מהמקרים היה שילוב בין חוקרים יישומיים לחוקרים בסיסיים וזה בדיוק מה שרצינו להשיג. לחוקר הבסיסי מאוד קשה להשיג דגימות אמיתיות מחולים, ועל ידי שיתופי הפעולה האלה הוא יכול לעשות במהירות 'בדיקת מציאות' לתיאוריות שלו. בחלק מהפרויקטים, נוסף על ביולוגיה, היה מעורב גם פיתוח של מכשור מחקרי או מכשור רפואי ייחודי, שנתן גוון נוסף".

המחקר של וואט עצמה הוא בתחום תאי הגזע וספציפית היום בתחום תאי הגזע של העור. "אנחנו עוסקים היום בפרויקט מיפוי העור האנושי, שהוא חלק ממחקר בשם 'אטלס עור האנושי', פרוייקט שמוביל מכון Broad בארהב, ליצירה של מאגר מידע מקיף של כל סוגי התאים בגוף האדם, המיקומים שבהם הם יכולים להופיע בגוף, הגנים שהם מבטאים. המטרה היא להגיע בעתיד לאבחון מחלות בעומק העור, באמצעות אולטרסאונד". 

הפעילות של ארגון MRC הבריטי בקורונה

● יעילות הבדיקות לקורונה: ניהול ומימון ניסוי "ראש בראש" שנועד לבחון את רמת הדיוק של 20 בדיקות. הניסוי צפוי להציב רף לכניסה של בדיקות קורונה חדשות לשוק
● פיתוח חיסונים: הארגון מספק מימון לחברות המפתחות חיסונים. חברות התרופות הגדולות של בריטניה, גלקסו סמית’קליין ואסטרהזנקה שותפות לפיתוחים המובילים במרוץ
● ניסויים בתרופות: הארגון מימן ניסויי "ראש בראש" בתרופות לקורונה. שניים מהמוצרים שהימר עליהם נמצאו לא יעילים, ואחד - דקסומתזון - נמצא יעיל בטיפול בחולים קשים

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות