רונן חכימי, בעל קבוצת חברות בתחומי מסחר, הייטק ונדל"ן מניב / צילום: תמונה פרטית
רונן חכימי עצמאי כבר 25 שנה. משנת 1995 ועד היום הוא הקים ועמד בראש חברות בארה"ב, באירופה ובישראל, כבעל שליטה, מנכ"ל, דירקטור ויו"ר דירקטוריון בחברות קטנות שהוא בין הבעלים שלהן. אל המשבר הוא נכנס כבעלים של "קבוצת אקטיב" - קבוצת חברות העוסקת בקמעונאות, שירות מוקדים טלפונים, שרותי ייעוץ ניהולי ותפעולי, נדל"ן וסייבר.
"זה נשמע מפוצץ", אומר חכימי, "אבל אני אדם שבנה הכול בעשר אצבעות מכלום. לצערי, חוסר הוודאות מעצם המצב וההתנהלות המוזרה של המדינה כיום לא מאפשרת לנו לנהל את העסקים בצורה רציונלית ואפילו לא לנתח מה הם הסיכונים שעומדים בפנינו".
לפני המשבר העסיק חכימי כ-200 עובדים. ב-15 במרץ, יום תחילתו של הסגר, הוא שלח 120 עובדים לחל"ת בלי ברירה. בתום הסגר והחזרת חלק מהפעילות במשק, הבין חיכימי שהוא לא יוכל להחזיר את כולם. "המשבר קיצץ לנו 40 משרות. במהלך הסגר 70% מהחברה היו בחל"ת. באחת החברות ירדנו מסכומים של 7 ספרות באפריל 2019 ל-25 אלף שקל הכנסות באפריל 2020. ירדנו ב-100% בפעילות שלנו. אחרי החזרה לשגרה רוב החברות חזרו לפעילות אבל נאצלנו גם לסגור חלק, וזה לא קל".
קיבלת סיוע מהמדינה?
"קיבלתי את המענק של הפעימה השנייה, 10,500 שקל. זה לא עוזר לכלום. ירדנו מכמה מיליונים בכל חברה לאפס הכנסות, והעסק צריך להמשיך לתפקד, מישהו צריך להמשיך לשלם לעובדים ויש עלויות של מאות אלפי שקלים שנשארות בקבוצה ואי אפשר היה לחפות עליהן. מה שהיה עוזר לי היה אילו הייתי זכאי לקבל את הפיצוי בפעימה השלישית, מענק ההשתתפות בהוצאות, אבל קיבלו החלטה שנותנים מענק בקומבינציות מאוד מוזרות, רק לעסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל.
"לי יש עסק עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל אז במרץ ואפריל אני לא זכאי לכלום. במה חטאתי? ירדתי בהיקף הפעילות בחברה שהמחזור שלה ב-2019 היה מעל 20 מיליון שקל ירדתי ב-80% בהיקף הפעילות בתקופת המשבר, ואני לא מקבל כלום. למה? בגלל שאני עסק בינוני. כל העסקים הבינוניים נופלים בין הכיסאות. ה-10,500 שקל שנתנו לנו בעסקים עם מחזור של 20 מיליון שקל זו בדיחה.
הייתי 'עבריין' כי הרווחתי
"הייתי 'עבריין', כי עבדתי קשה והרווחתי והגעתי למחזורים של 20 מיליון שקל. למה לא שמו את הרף ב-8 מיליון שקל? למה לא 60 מיליון? כי אנחנו אנשים עשירים מספיק? מה העבירה הגדולה שעשה אדם שבנה את עצמו במו ידיו והצליח להגיע למחזור של 20 מיליון שקל?".
המענק הזה, אומר חכימי, היה יכול לכסות על ההוצאות המרובות של העסק בתקופת אפס-ההכנסות. "אלמלא התנאי הזה הייתי מקבל חצי מיליון שקל מענק. לכל עסק בינוני זה המון כסף. כדי להביא חצי מיליון שקל לשורה התחתונה, לרווח, ולא למחזור, אנחנו עובדים מאוד קשה".
אבל התיסכול של חכימי משלילת זכאותו למענק בהינף קולמוס, מתגמדת נוכח הביקורת שלו על התנהלות המדינה כלפי המעסיקים בכל הנוגע לתנאי יציאת עובדים לבידוד ולחל"ת. "הניהול הכושל של המשבר הזה כבר מאחורינו, אבל החרדה של המעסיקים היום היא מהעתיד, החרדה קדימה בכל עסק שיש בו עובדים", הוא אומר.
"הדבר הכי מפחיד היום לעסק זה שיהיה לו עובד חולה אחד בקורונה. אם עובד אחד מתגלה כחולה קורונה אני צריך לשלוח את כל העובדים לבידוד. בקריית שמונה יש לי 100 עובדים בקפסולה, שעובדים לפי כללי התו הסגול, עם מסכות וריחוק, אבל זה לא יעזור לי. אם יתברר שאחד מהם חולה, אני אאלץ לשלוח את כל ה-100 הביתה ל-14 יום בידוד על חשבוני. זה חצי מיליון שקל שהלכו מכיסי.
ליפול בחצי מיליון שקל כל חודש
"מה ההסתברות שיהיה לי חולה אחד מתוך מאה עובדים? 100%. בוודאות מוחלטת יהיה לי אירוע שבו אני אצטרך לשלם ל-100 עובדים ימי מחלה של חצי מיליון שקל. על פני השנה הקרובה הסיטואציה הזאת עלולה לקרות מספר פעמים, וכל פעם כזאת מפילה אותי בחצי מיליון שקל. אני לא אוכל להתמודד עם זה.
"זה מוביל כל חברה לחדלות פירעון. זו החרדה הכי גדולה של המעסיקים היום, כי המדינה לא לוקחת על זה שום אחריות. למרות שהיא מכריחה אותי להוציא את העובדים לבידוד, היא לא משלמת על הימים האלה".
בדיוק על הנקודה הזאת מתנהל כיום בג"ץ נגד המדינה, אך גלגלי הצדק טוחנים לאט. חכימי מקווה שמישהו בממשלה ירים את הכפפה ויטפל בבעיה הזאת בהקדם, מבלי לחכות לבג"ץ. "המדינה צריכה להודיע שכל מי שצריך לשהות בבידוד המדינה רשאית להוציא אותו לחל"ת, למשך אותם שבועיים. מי שירים את דגל הבידוד יציל את הכלכלה. זו סכנה ממשית לכלל המעסיקים במשק. זה דבר שיכול לחסל עסקים באבחת חרב".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il