גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טענות נגד עדי קייזמן? קבלו עשרה כללים להשקעת נדל"ן בטוחה בחו"ל

הסערה שעוררה פעילות חברות הנדל"ן של עדי קייזמן בברלין היא רק האחרונה בשרשרת של טענות שנשמעו כלפי יזמים שמציעים השקעות במדינות אחרות ● בעזרת עו"ד מאיר נוסבאום, יצאנו לשרטט את 10 עצות הזהב למשקיעי נדל"ן מעבר לים ● האזינו

עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס

טענות של משקיעים כלפי חברות שהיו בשליטת איש העסקים עדי קייזמן בברלין, הגיעו לאחרונה עד כדי תביעות משפטיות. זו לא הפעם הראשונה שמשקיעים פרטיים ניצבים מול חברות שמשווקות נכסים מעבר לים, ומעלים טענות שונות על הבטחות שלא קוימו ועל כסף שהלך לאיבוד. בלי להיכנס לגוף הטענות, ולהסברים מצד החברות, פודקאסט השקעות הנדל"ן של "גלובס", "כסף בקיר", אירח את עו"ד מאיר נוסבאום, המתמחה בליווי עסקאות בינלאומיות, ובעזרתו יצרנו עשרה כללים עבור משקיעים שמעוניינים לצאת מחוץ לגבולות ישראל.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקצית הפודקאסטים האהובה עליכם.

עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

1. לא לוותר על מראה עיניים

"בדרך כלל אנשים רואים אצל היזמים תוכניות ומצגות של מסמכים, אבל ניירות זה לא מספיק", אומר נוסבאום ומוסיף שגם אם משקיעים בסכומים יחסית קטנים, חובה להשקיע בעלות הנסיעה לחו"ל (בזמנים שאינם זמני קורונה כמובן). "גם אם משקיעים הון עצמי נמוך של 50 אלף דולר, עדיין חשוב להוציא 5,000 דולר בשביל לנסוע ולראות את הנכס בעיניים, ולהתייעץ עם אנשים מקומיים. חשוב לדעת באיזה שכונה הנכס נמצא, אולי תגלו שזו שכונת רפאים? אם לא תסעו, לא תדעו".

2. לעשות בירור על המשווקים

"לרוב, אנשים לא משקיעים באופן ישיר בנכסים, למרות שזו גם אפשרות. במקרים כאלה חשוב להכיר את החברה שמשווקת לכם את הנכסים".

לאיזה רמה של בדיקה אתה מכוון?

"בדיוק הבוקר קפץ לי פרויקט בגיאורגיה שחברה מפרסמת. במקרה שלה אני יכול להיכנס לדן אנד ברדסטריט ולכל מיני מדדים של חברות אחרות ולהתחיל להכיר אותה. "אם מדובר בחברה בחו"ל, חשוב מאוד ליצור קשר עם עו"ד מקומי כדי לקבל חוות דעת באופן אובייקטיבי על החברה".

  ואם אני לא מוצא פרטים?

"ודאי שאם החברה שמציעה לך להשקיע זה הפרויקט הראשון שלה, לא הייתי הולך על זה. ואם חברה שיש עליה כתבות שליליות בעיתונים, ואזהרות זה צריך להדליק נורות אדומות".

3. לחפש פער תשואות משמעותי מישראל

לדברי נוסבאום, המוטיבציות להיכנס להשקעה בחו"ל קשורות להון עצמי נמוך אך לא פחות חשוב מכך - לתשואות גבוהות מאלה שניתן להשיג בישראל. "בוא נשים את האצבע לצורך העניין על 5% תשואה שזו תשואה סבירה למשקיע נדל"ן לנכס בישראל".
בישראל זו כבר תשואה יפה.

"תלוי אם הנכס הוא מסחרי, או למגורים. לנסוע לחו"ל בשביל התשואה הזו? לא שווה. אנחנו חייבים שהתשואה בחו"ל תשקף את הסיכונים שאנחנו לוקחים".

  מה המספר שאליו אתה מכוון?

"ככלל אצבע, לעניות דעתי 8%-9% תשואה, אחרת אין מה לדבר. וזאת בגלל הסיכונים או החשיפות. הם צריכים להיות משוקללים בתוך התשואה".

4. לברר את סוג הבעלות בנכס

"יש כל מיני צורות השקעה", מזכיר נוסבאום. וחשוב להבין את סוג הבעלות על הנכס. "השאלה אם אני נכנס להשקעה באופן ישיר או דרך חברה שהיא רק בבעלותי או דרך חברה שיש בה עוד בעלי מניות עם הסכמי שיתוף. ככל שאני נכנס עם יותר אנשים שהם צד ג' שלא קשורים אלי לתוך העסקה אני מתקשה למוכר את הנכס אני מתקשה לעשות איתו דברים אחרים כמו שינויי תכנון.

"ניקח לדוגמה קרקע בגרמניה שבעתיד להיבנות עליה מלון. אני יכול להיכנס להשקעה כבעל מניות שמחזיק בקרקע, באופן ישיר כבעלים בקרקע. האם אני נכנס תחת הסכם שיתוף עם עוד אנשים אחרים, כך שאני לא רק בעלים בקרקע, אלא שחדרים 1-10 מיוחסים אלי? זה חשוב מהמון סיבות. סיבה ראשונה היא המיסוי. יש הבדל ענק בין השקעה בחברה בחו"ל לבין באופן ישיר. יש מסלולים מופחתים להכנסה משכר דירה, שאם אני מחזיק אותה באופן אחר, אני לא אקבל אותם.

"גם עניין המימוש הוא קריטי. בסוף אנחנו משקיעים כדי שיהיה לנו כסף. ואנחנו רוצים אותו זמין. זה שיש לנו קרקע בגרמניה זה נחמד, אבל לא מספיק. צריך ללכת למכולת מתישהו. בחו"ל קשה יותר לממש, וכדי שלא יהיו לי קשיים בשלב המימוש, אני צריך ליצור מנגנונים למימוש שאינם תלויים באנשים אחרים או ביזמים אחרים.

"גם אם אתה הולך לקנות נכס בשותפות עם עוד אנשים, שזה בסדר, חשוב להקפיד שהיחידה שלך תהיה נפרדת. תשקיעו בחברות, בהרבה חברות ביחד, אבל שאני אוכל מחר לקום בבוקר ולהגיד את החברה שלי אני מעביר הלאה, ואני לא צריך אישורים מבעלים אחרים".

5. להעדיף השקעה ישירה, בטוחה יותר

"באופן אישי אני חושב שהשקעה באופן ישיר היא הכי טובה. לא רק מבחינת המימוש אלא גם מבחינת הבטוחות", אומר נוסבאום. "ההשקעה הטובה ביותר בחו"ל היא השקעה שבה אם תיכנס לנסח הטאבו באותה מדינה, תראה את השם הפרטי שלך רשום על הנכס - לא חברה ולא דברים אחרים.

"אם זה לא אפשרי - ויש מדינות שבהן דורשים ממך להשקיע רק דרך חברה מקומית - אז העדיפות היא דרך חברה מקומית שאתה בעל המניות שלה ב-100 אחוז".

6. לבדוק מי מייצג אתכם

"בהסכם ביני לבין היזם, אני יכול להשתמש בעו"ד שלי אבל לא בעו"ד של היזם", הוא אומר, וזה לדבריו עניין בסיסי. "יזמים רציניים", הוא אומר, ידאגו להעמיד עבורנו גורמים מקומיים בלתי תלויים.

"נתקלתי ביזמים שמספרים סיפורים על מה שקורה בחו"ל אבל הם לא נתמכים במה שקורה שם במציאות. אתם צריכים להכיר את כל מרכיבי העסקה משני הצדדים. הרבה פעמים כשיושבים עם יזמים בארץ מקבלים סקירה כללית על רגולציה מיסויית ומשפטית בחו"ל. אבל זה לא מספיק".

  מה אני אמור לעשות? נניח שהנכס בפולין, אני לא מבין פולנית.

"יזם רציני צריך להחזיק יועץ מקומי שיכול לענות במיילים בטלפון למשקיעים פוטנציאליים ולהרגיע אותם לגבי הדרך שבה הם נכנסים לעסקה", אומר נוסבאום.

לדבריו, היזמים גם ירוויחו מכך. "אני מכיר יזמים שעושים את זה. וזה טוב ליזם. הוא מוריד מעצמו כל מיני התחייבויות".

7. להבין איך הכסף נכנס לישראל

נוסבאום מזכיר שבשנים האחרונות הרגולציה בתחום הבנקאי התהדקה. "לבנקים קשה יותר מאשר בעבר לקבל כספים מחו"ל, גם אם הכול ברור ועל סמך הסכמים", הוא מזהיר. כשמדובר במדינות פחות מפותחות, קשה עוד יותר לקבל כספים. קוסטה ריקה, לדוגמה, הפכה יעד למשקיעים שקנו שם בשנים האחרונות קרקעות. אבל לקבל כסף מחברה מקומית שם ולהכניס אותו לארץ, זה שונה ממדינות כמו גרמניה או ספרד.

בעניין הזה הוא ממליץ להיעזר ביזם, ולהבין את המתווה מהרגע הראשון, ולא פחות חשוב מכך - ליידע את הבנק.

  נתקלת במצבים שאנשים התקשו להכניס כסף ארצה?

"כן. ראיתי מקרים שבהם הכסף מגיע לארץ ומתחילים לעשות בעיות והוא תקוע בחשבונות מעבר ומחזירים אותו למקום שהוא כבר לא שלי, ולך תרדוף אחרי הכסף. ואני מדבר על מקרים שהכול היה חוקי".

8. לא לשכוח את ההוצאות השוטפות

לדברי נוסבאום, הכלל הזה חשוב למי שמבצע את העסקה בעצמו, אך אולי אפילו יותר כשבוחרים במסלול של השקעה דרך משווקים. "דברים האלו חשוב שתהיה התחייבות מצד היזם למקסימום ההוצאות. נתקלתי לא מעט במקרים שההוצאות היו אמורות להיות 500 דולר או 1,000 דולר לחודש, והגיעו לאלפי דולרים בחודש על כל מיני דברים לא צפויים.

"כל הידע נמצא אצל היזם, ואם הוא לא יכול להגיד לך 'תשמע מעל סכום כזה אין תשלום ואם יהיה אני אשלם', זה אומר שהוא לא בטוח בעצמו ואם הוא לא בטוח בעצמו, אני לא נכנס להשקעה".

9. להקפיד על שקיפות מירבית

קיים ניגוד עניינים מובנה בין היזם המשווק לבין הלקוח הסופי שמעוניין לרכוש נכס. "ברור שכולם צריכים להרוויח, אבל לכל אחד האינטרס שלו", מזכיר נוסבאום, ומציין כי מירב הידע נמצא אצל היזם, ולכן "שקיפות היא כלל בסיסי. בסוף שנה, כל המשקיעים צריכים לקבל דו"חות ברורים של החברה - הוצאות, הכנסות, משקיעים חדשים וכו' . מעבר לכך אדם מסוים שרוצה מידע בנקודת זמן מסוימת פונה להנהלת חשבונות ותוך כמה ימים זכאי לקבל פירוט. במקום שלא שקופים איתך, זה תמרור אזהרה".

10. להכין תוכנית עסקית משלכם

האם אתם מחפשים השקעה לעסקת תשואה או לעסקת רווח? השוק מלא בהצעות, ויש הבדל ענק. יש מי שמציעים 'בוא תקנה נשפץ ונמכור', ויש כאלה שאומרים 'תשים כסף ונבנה נכס ונשכיר להרבה שנים ואחר כך נמכור'. אתה צריך להבין מה אתה רוצה האם אתה צריך את הכסף כמה זמן יש לך לחכות.

"מי שאין לו זמן לחשוב שלא ישקיע בחו"ל - שיקנה נכס בישראל ויגמור את הסיפור. רכישה בחו"ל היא עסקה מסובכת. נכון שההון העצמי הוא נמוך וזה הזדמנות, אבל מי שלא יכול לחשוב ולא מבין את המשחק ולא יכול לשקלל בראש את הדברים, זה לא בשבילו".   

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ומינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה, למשך 5 שנים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, המניות הדואליות יכבידו מעט על המדדים ● וול סטריט התאוששה מעט אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב היא עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב-35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית