גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טענות נגד עדי קייזמן? קבלו עשרה כללים להשקעת נדל"ן בטוחה בחו"ל

הסערה שעוררה פעילות חברות הנדל"ן של עדי קייזמן בברלין היא רק האחרונה בשרשרת של טענות שנשמעו כלפי יזמים שמציעים השקעות במדינות אחרות ● בעזרת עו"ד מאיר נוסבאום, יצאנו לשרטט את 10 עצות הזהב למשקיעי נדל"ן מעבר לים ● האזינו

עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס

טענות של משקיעים כלפי חברות שהיו בשליטת איש העסקים עדי קייזמן בברלין, הגיעו לאחרונה עד כדי תביעות משפטיות. זו לא הפעם הראשונה שמשקיעים פרטיים ניצבים מול חברות שמשווקות נכסים מעבר לים, ומעלים טענות שונות על הבטחות שלא קוימו ועל כסף שהלך לאיבוד. בלי להיכנס לגוף הטענות, ולהסברים מצד החברות, פודקאסט השקעות הנדל"ן של "גלובס", "כסף בקיר", אירח את עו"ד מאיר נוסבאום, המתמחה בליווי עסקאות בינלאומיות, ובעזרתו יצרנו עשרה כללים עבור משקיעים שמעוניינים לצאת מחוץ לגבולות ישראל.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקצית הפודקאסטים האהובה עליכם.

עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

1. לא לוותר על מראה עיניים

"בדרך כלל אנשים רואים אצל היזמים תוכניות ומצגות של מסמכים, אבל ניירות זה לא מספיק", אומר נוסבאום ומוסיף שגם אם משקיעים בסכומים יחסית קטנים, חובה להשקיע בעלות הנסיעה לחו"ל (בזמנים שאינם זמני קורונה כמובן). "גם אם משקיעים הון עצמי נמוך של 50 אלף דולר, עדיין חשוב להוציא 5,000 דולר בשביל לנסוע ולראות את הנכס בעיניים, ולהתייעץ עם אנשים מקומיים. חשוב לדעת באיזה שכונה הנכס נמצא, אולי תגלו שזו שכונת רפאים? אם לא תסעו, לא תדעו".

2. לעשות בירור על המשווקים

"לרוב, אנשים לא משקיעים באופן ישיר בנכסים, למרות שזו גם אפשרות. במקרים כאלה חשוב להכיר את החברה שמשווקת לכם את הנכסים".

לאיזה רמה של בדיקה אתה מכוון?

"בדיוק הבוקר קפץ לי פרויקט בגיאורגיה שחברה מפרסמת. במקרה שלה אני יכול להיכנס לדן אנד ברדסטריט ולכל מיני מדדים של חברות אחרות ולהתחיל להכיר אותה. "אם מדובר בחברה בחו"ל, חשוב מאוד ליצור קשר עם עו"ד מקומי כדי לקבל חוות דעת באופן אובייקטיבי על החברה".

  ואם אני לא מוצא פרטים?

"ודאי שאם החברה שמציעה לך להשקיע זה הפרויקט הראשון שלה, לא הייתי הולך על זה. ואם חברה שיש עליה כתבות שליליות בעיתונים, ואזהרות זה צריך להדליק נורות אדומות".

3. לחפש פער תשואות משמעותי מישראל

לדברי נוסבאום, המוטיבציות להיכנס להשקעה בחו"ל קשורות להון עצמי נמוך אך לא פחות חשוב מכך - לתשואות גבוהות מאלה שניתן להשיג בישראל. "בוא נשים את האצבע לצורך העניין על 5% תשואה שזו תשואה סבירה למשקיע נדל"ן לנכס בישראל".
בישראל זו כבר תשואה יפה.

"תלוי אם הנכס הוא מסחרי, או למגורים. לנסוע לחו"ל בשביל התשואה הזו? לא שווה. אנחנו חייבים שהתשואה בחו"ל תשקף את הסיכונים שאנחנו לוקחים".

  מה המספר שאליו אתה מכוון?

"ככלל אצבע, לעניות דעתי 8%-9% תשואה, אחרת אין מה לדבר. וזאת בגלל הסיכונים או החשיפות. הם צריכים להיות משוקללים בתוך התשואה".

4. לברר את סוג הבעלות בנכס

"יש כל מיני צורות השקעה", מזכיר נוסבאום. וחשוב להבין את סוג הבעלות על הנכס. "השאלה אם אני נכנס להשקעה באופן ישיר או דרך חברה שהיא רק בבעלותי או דרך חברה שיש בה עוד בעלי מניות עם הסכמי שיתוף. ככל שאני נכנס עם יותר אנשים שהם צד ג' שלא קשורים אלי לתוך העסקה אני מתקשה למוכר את הנכס אני מתקשה לעשות איתו דברים אחרים כמו שינויי תכנון.

"ניקח לדוגמה קרקע בגרמניה שבעתיד להיבנות עליה מלון. אני יכול להיכנס להשקעה כבעל מניות שמחזיק בקרקע, באופן ישיר כבעלים בקרקע. האם אני נכנס תחת הסכם שיתוף עם עוד אנשים אחרים, כך שאני לא רק בעלים בקרקע, אלא שחדרים 1-10 מיוחסים אלי? זה חשוב מהמון סיבות. סיבה ראשונה היא המיסוי. יש הבדל ענק בין השקעה בחברה בחו"ל לבין באופן ישיר. יש מסלולים מופחתים להכנסה משכר דירה, שאם אני מחזיק אותה באופן אחר, אני לא אקבל אותם.

"גם עניין המימוש הוא קריטי. בסוף אנחנו משקיעים כדי שיהיה לנו כסף. ואנחנו רוצים אותו זמין. זה שיש לנו קרקע בגרמניה זה נחמד, אבל לא מספיק. צריך ללכת למכולת מתישהו. בחו"ל קשה יותר לממש, וכדי שלא יהיו לי קשיים בשלב המימוש, אני צריך ליצור מנגנונים למימוש שאינם תלויים באנשים אחרים או ביזמים אחרים.

"גם אם אתה הולך לקנות נכס בשותפות עם עוד אנשים, שזה בסדר, חשוב להקפיד שהיחידה שלך תהיה נפרדת. תשקיעו בחברות, בהרבה חברות ביחד, אבל שאני אוכל מחר לקום בבוקר ולהגיד את החברה שלי אני מעביר הלאה, ואני לא צריך אישורים מבעלים אחרים".

5. להעדיף השקעה ישירה, בטוחה יותר

"באופן אישי אני חושב שהשקעה באופן ישיר היא הכי טובה. לא רק מבחינת המימוש אלא גם מבחינת הבטוחות", אומר נוסבאום. "ההשקעה הטובה ביותר בחו"ל היא השקעה שבה אם תיכנס לנסח הטאבו באותה מדינה, תראה את השם הפרטי שלך רשום על הנכס - לא חברה ולא דברים אחרים.

"אם זה לא אפשרי - ויש מדינות שבהן דורשים ממך להשקיע רק דרך חברה מקומית - אז העדיפות היא דרך חברה מקומית שאתה בעל המניות שלה ב-100 אחוז".

6. לבדוק מי מייצג אתכם

"בהסכם ביני לבין היזם, אני יכול להשתמש בעו"ד שלי אבל לא בעו"ד של היזם", הוא אומר, וזה לדבריו עניין בסיסי. "יזמים רציניים", הוא אומר, ידאגו להעמיד עבורנו גורמים מקומיים בלתי תלויים.

"נתקלתי ביזמים שמספרים סיפורים על מה שקורה בחו"ל אבל הם לא נתמכים במה שקורה שם במציאות. אתם צריכים להכיר את כל מרכיבי העסקה משני הצדדים. הרבה פעמים כשיושבים עם יזמים בארץ מקבלים סקירה כללית על רגולציה מיסויית ומשפטית בחו"ל. אבל זה לא מספיק".

  מה אני אמור לעשות? נניח שהנכס בפולין, אני לא מבין פולנית.

"יזם רציני צריך להחזיק יועץ מקומי שיכול לענות במיילים בטלפון למשקיעים פוטנציאליים ולהרגיע אותם לגבי הדרך שבה הם נכנסים לעסקה", אומר נוסבאום.

לדבריו, היזמים גם ירוויחו מכך. "אני מכיר יזמים שעושים את זה. וזה טוב ליזם. הוא מוריד מעצמו כל מיני התחייבויות".

7. להבין איך הכסף נכנס לישראל

נוסבאום מזכיר שבשנים האחרונות הרגולציה בתחום הבנקאי התהדקה. "לבנקים קשה יותר מאשר בעבר לקבל כספים מחו"ל, גם אם הכול ברור ועל סמך הסכמים", הוא מזהיר. כשמדובר במדינות פחות מפותחות, קשה עוד יותר לקבל כספים. קוסטה ריקה, לדוגמה, הפכה יעד למשקיעים שקנו שם בשנים האחרונות קרקעות. אבל לקבל כסף מחברה מקומית שם ולהכניס אותו לארץ, זה שונה ממדינות כמו גרמניה או ספרד.

בעניין הזה הוא ממליץ להיעזר ביזם, ולהבין את המתווה מהרגע הראשון, ולא פחות חשוב מכך - ליידע את הבנק.

  נתקלת במצבים שאנשים התקשו להכניס כסף ארצה?

"כן. ראיתי מקרים שבהם הכסף מגיע לארץ ומתחילים לעשות בעיות והוא תקוע בחשבונות מעבר ומחזירים אותו למקום שהוא כבר לא שלי, ולך תרדוף אחרי הכסף. ואני מדבר על מקרים שהכול היה חוקי".

8. לא לשכוח את ההוצאות השוטפות

לדברי נוסבאום, הכלל הזה חשוב למי שמבצע את העסקה בעצמו, אך אולי אפילו יותר כשבוחרים במסלול של השקעה דרך משווקים. "דברים האלו חשוב שתהיה התחייבות מצד היזם למקסימום ההוצאות. נתקלתי לא מעט במקרים שההוצאות היו אמורות להיות 500 דולר או 1,000 דולר לחודש, והגיעו לאלפי דולרים בחודש על כל מיני דברים לא צפויים.

"כל הידע נמצא אצל היזם, ואם הוא לא יכול להגיד לך 'תשמע מעל סכום כזה אין תשלום ואם יהיה אני אשלם', זה אומר שהוא לא בטוח בעצמו ואם הוא לא בטוח בעצמו, אני לא נכנס להשקעה".

9. להקפיד על שקיפות מירבית

קיים ניגוד עניינים מובנה בין היזם המשווק לבין הלקוח הסופי שמעוניין לרכוש נכס. "ברור שכולם צריכים להרוויח, אבל לכל אחד האינטרס שלו", מזכיר נוסבאום, ומציין כי מירב הידע נמצא אצל היזם, ולכן "שקיפות היא כלל בסיסי. בסוף שנה, כל המשקיעים צריכים לקבל דו"חות ברורים של החברה - הוצאות, הכנסות, משקיעים חדשים וכו' . מעבר לכך אדם מסוים שרוצה מידע בנקודת זמן מסוימת פונה להנהלת חשבונות ותוך כמה ימים זכאי לקבל פירוט. במקום שלא שקופים איתך, זה תמרור אזהרה".

10. להכין תוכנית עסקית משלכם

האם אתם מחפשים השקעה לעסקת תשואה או לעסקת רווח? השוק מלא בהצעות, ויש הבדל ענק. יש מי שמציעים 'בוא תקנה נשפץ ונמכור', ויש כאלה שאומרים 'תשים כסף ונבנה נכס ונשכיר להרבה שנים ואחר כך נמכור'. אתה צריך להבין מה אתה רוצה האם אתה צריך את הכסף כמה זמן יש לך לחכות.

"מי שאין לו זמן לחשוב שלא ישקיע בחו"ל - שיקנה נכס בישראל ויגמור את הסיפור. רכישה בחו"ל היא עסקה מסובכת. נכון שההון העצמי הוא נמוך וזה הזדמנות, אבל מי שלא יכול לחשוב ולא מבין את המשחק ולא יכול לשקלל בראש את הדברים, זה לא בשבילו".   

עוד כתבות

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

מתחם קניאל בכפר סבא / הדמיה: משרד כנען שנהב

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

במרכז המאבק עומדת תוכנית "מתחם קניאל־בראון" בצפון־מערב כפר סבא, המציעה להרוס את מפעלי קניאל ובראון הוותיקים ולהקים במקומם מתחם עירוב שימושים על כ־60 דונם ● עיריית כפר סבא ותושבי האזור מתנגדים למהלך וטוענים כי התוכנית מקודמת ללא פתרונות תחבורה מספקים ועלולה להוביל לקריסה תשתיתית

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: שני בכירים נוספים במנורה זומנו לחקירה

לאחר שבסוף החודש שעבר פשטה המשטרה על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים וחקרה באזהרה שלושה מבכיריה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות, כעת מודיעה מנורה כי הבוקר זומנו לחקירה שני נושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניומד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל, מייסדי דאטהריילס / צילום: שני צידקיהו

דאטהריילס חוזרת לצמוח: מגייסת 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-600 מיליון דולר

הסטארט-אפ דאטהריילס, שהוקם לפני מהפכת הבינה המלאכותית ופיתח כבר בתחילת העשור מערכת ניהול תקציב אוטומטית המבוססת על גיליונות אקסל, השלים סיבוב גיוס חדש במסגרתו הכפיל את שוויו ● לפי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה צפוי לחצות את רף 100 מיליון הדולר לקראת סוף השנה

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון-סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו