גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טענות נגד עדי קייזמן? קבלו עשרה כללים להשקעת נדל"ן בטוחה בחו"ל

הסערה שעוררה פעילות חברות הנדל"ן של עדי קייזמן בברלין היא רק האחרונה בשרשרת של טענות שנשמעו כלפי יזמים שמציעים השקעות במדינות אחרות ● בעזרת עו"ד מאיר נוסבאום, יצאנו לשרטט את 10 עצות הזהב למשקיעי נדל"ן מעבר לים ● האזינו

עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס

טענות של משקיעים כלפי חברות שהיו בשליטת איש העסקים עדי קייזמן בברלין, הגיעו לאחרונה עד כדי תביעות משפטיות. זו לא הפעם הראשונה שמשקיעים פרטיים ניצבים מול חברות שמשווקות נכסים מעבר לים, ומעלים טענות שונות על הבטחות שלא קוימו ועל כסף שהלך לאיבוד. בלי להיכנס לגוף הטענות, ולהסברים מצד החברות, פודקאסט השקעות הנדל"ן של "גלובס", "כסף בקיר", אירח את עו"ד מאיר נוסבאום, המתמחה בליווי עסקאות בינלאומיות, ובעזרתו יצרנו עשרה כללים עבור משקיעים שמעוניינים לצאת מחוץ לגבולות ישראל.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקצית הפודקאסטים האהובה עליכם.

עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

1. לא לוותר על מראה עיניים

"בדרך כלל אנשים רואים אצל היזמים תוכניות ומצגות של מסמכים, אבל ניירות זה לא מספיק", אומר נוסבאום ומוסיף שגם אם משקיעים בסכומים יחסית קטנים, חובה להשקיע בעלות הנסיעה לחו"ל (בזמנים שאינם זמני קורונה כמובן). "גם אם משקיעים הון עצמי נמוך של 50 אלף דולר, עדיין חשוב להוציא 5,000 דולר בשביל לנסוע ולראות את הנכס בעיניים, ולהתייעץ עם אנשים מקומיים. חשוב לדעת באיזה שכונה הנכס נמצא, אולי תגלו שזו שכונת רפאים? אם לא תסעו, לא תדעו".

2. לעשות בירור על המשווקים

"לרוב, אנשים לא משקיעים באופן ישיר בנכסים, למרות שזו גם אפשרות. במקרים כאלה חשוב להכיר את החברה שמשווקת לכם את הנכסים".

לאיזה רמה של בדיקה אתה מכוון?

"בדיוק הבוקר קפץ לי פרויקט בגיאורגיה שחברה מפרסמת. במקרה שלה אני יכול להיכנס לדן אנד ברדסטריט ולכל מיני מדדים של חברות אחרות ולהתחיל להכיר אותה. "אם מדובר בחברה בחו"ל, חשוב מאוד ליצור קשר עם עו"ד מקומי כדי לקבל חוות דעת באופן אובייקטיבי על החברה".

  ואם אני לא מוצא פרטים?

"ודאי שאם החברה שמציעה לך להשקיע זה הפרויקט הראשון שלה, לא הייתי הולך על זה. ואם חברה שיש עליה כתבות שליליות בעיתונים, ואזהרות זה צריך להדליק נורות אדומות".

3. לחפש פער תשואות משמעותי מישראל

לדברי נוסבאום, המוטיבציות להיכנס להשקעה בחו"ל קשורות להון עצמי נמוך אך לא פחות חשוב מכך - לתשואות גבוהות מאלה שניתן להשיג בישראל. "בוא נשים את האצבע לצורך העניין על 5% תשואה שזו תשואה סבירה למשקיע נדל"ן לנכס בישראל".
בישראל זו כבר תשואה יפה.

"תלוי אם הנכס הוא מסחרי, או למגורים. לנסוע לחו"ל בשביל התשואה הזו? לא שווה. אנחנו חייבים שהתשואה בחו"ל תשקף את הסיכונים שאנחנו לוקחים".

  מה המספר שאליו אתה מכוון?

"ככלל אצבע, לעניות דעתי 8%-9% תשואה, אחרת אין מה לדבר. וזאת בגלל הסיכונים או החשיפות. הם צריכים להיות משוקללים בתוך התשואה".

4. לברר את סוג הבעלות בנכס

"יש כל מיני צורות השקעה", מזכיר נוסבאום. וחשוב להבין את סוג הבעלות על הנכס. "השאלה אם אני נכנס להשקעה באופן ישיר או דרך חברה שהיא רק בבעלותי או דרך חברה שיש בה עוד בעלי מניות עם הסכמי שיתוף. ככל שאני נכנס עם יותר אנשים שהם צד ג' שלא קשורים אלי לתוך העסקה אני מתקשה למוכר את הנכס אני מתקשה לעשות איתו דברים אחרים כמו שינויי תכנון.

"ניקח לדוגמה קרקע בגרמניה שבעתיד להיבנות עליה מלון. אני יכול להיכנס להשקעה כבעל מניות שמחזיק בקרקע, באופן ישיר כבעלים בקרקע. האם אני נכנס תחת הסכם שיתוף עם עוד אנשים אחרים, כך שאני לא רק בעלים בקרקע, אלא שחדרים 1-10 מיוחסים אלי? זה חשוב מהמון סיבות. סיבה ראשונה היא המיסוי. יש הבדל ענק בין השקעה בחברה בחו"ל לבין באופן ישיר. יש מסלולים מופחתים להכנסה משכר דירה, שאם אני מחזיק אותה באופן אחר, אני לא אקבל אותם.

"גם עניין המימוש הוא קריטי. בסוף אנחנו משקיעים כדי שיהיה לנו כסף. ואנחנו רוצים אותו זמין. זה שיש לנו קרקע בגרמניה זה נחמד, אבל לא מספיק. צריך ללכת למכולת מתישהו. בחו"ל קשה יותר לממש, וכדי שלא יהיו לי קשיים בשלב המימוש, אני צריך ליצור מנגנונים למימוש שאינם תלויים באנשים אחרים או ביזמים אחרים.

"גם אם אתה הולך לקנות נכס בשותפות עם עוד אנשים, שזה בסדר, חשוב להקפיד שהיחידה שלך תהיה נפרדת. תשקיעו בחברות, בהרבה חברות ביחד, אבל שאני אוכל מחר לקום בבוקר ולהגיד את החברה שלי אני מעביר הלאה, ואני לא צריך אישורים מבעלים אחרים".

5. להעדיף השקעה ישירה, בטוחה יותר

"באופן אישי אני חושב שהשקעה באופן ישיר היא הכי טובה. לא רק מבחינת המימוש אלא גם מבחינת הבטוחות", אומר נוסבאום. "ההשקעה הטובה ביותר בחו"ל היא השקעה שבה אם תיכנס לנסח הטאבו באותה מדינה, תראה את השם הפרטי שלך רשום על הנכס - לא חברה ולא דברים אחרים.

"אם זה לא אפשרי - ויש מדינות שבהן דורשים ממך להשקיע רק דרך חברה מקומית - אז העדיפות היא דרך חברה מקומית שאתה בעל המניות שלה ב-100 אחוז".

6. לבדוק מי מייצג אתכם

"בהסכם ביני לבין היזם, אני יכול להשתמש בעו"ד שלי אבל לא בעו"ד של היזם", הוא אומר, וזה לדבריו עניין בסיסי. "יזמים רציניים", הוא אומר, ידאגו להעמיד עבורנו גורמים מקומיים בלתי תלויים.

"נתקלתי ביזמים שמספרים סיפורים על מה שקורה בחו"ל אבל הם לא נתמכים במה שקורה שם במציאות. אתם צריכים להכיר את כל מרכיבי העסקה משני הצדדים. הרבה פעמים כשיושבים עם יזמים בארץ מקבלים סקירה כללית על רגולציה מיסויית ומשפטית בחו"ל. אבל זה לא מספיק".

  מה אני אמור לעשות? נניח שהנכס בפולין, אני לא מבין פולנית.

"יזם רציני צריך להחזיק יועץ מקומי שיכול לענות במיילים בטלפון למשקיעים פוטנציאליים ולהרגיע אותם לגבי הדרך שבה הם נכנסים לעסקה", אומר נוסבאום.

לדבריו, היזמים גם ירוויחו מכך. "אני מכיר יזמים שעושים את זה. וזה טוב ליזם. הוא מוריד מעצמו כל מיני התחייבויות".

7. להבין איך הכסף נכנס לישראל

נוסבאום מזכיר שבשנים האחרונות הרגולציה בתחום הבנקאי התהדקה. "לבנקים קשה יותר מאשר בעבר לקבל כספים מחו"ל, גם אם הכול ברור ועל סמך הסכמים", הוא מזהיר. כשמדובר במדינות פחות מפותחות, קשה עוד יותר לקבל כספים. קוסטה ריקה, לדוגמה, הפכה יעד למשקיעים שקנו שם בשנים האחרונות קרקעות. אבל לקבל כסף מחברה מקומית שם ולהכניס אותו לארץ, זה שונה ממדינות כמו גרמניה או ספרד.

בעניין הזה הוא ממליץ להיעזר ביזם, ולהבין את המתווה מהרגע הראשון, ולא פחות חשוב מכך - ליידע את הבנק.

  נתקלת במצבים שאנשים התקשו להכניס כסף ארצה?

"כן. ראיתי מקרים שבהם הכסף מגיע לארץ ומתחילים לעשות בעיות והוא תקוע בחשבונות מעבר ומחזירים אותו למקום שהוא כבר לא שלי, ולך תרדוף אחרי הכסף. ואני מדבר על מקרים שהכול היה חוקי".

8. לא לשכוח את ההוצאות השוטפות

לדברי נוסבאום, הכלל הזה חשוב למי שמבצע את העסקה בעצמו, אך אולי אפילו יותר כשבוחרים במסלול של השקעה דרך משווקים. "דברים האלו חשוב שתהיה התחייבות מצד היזם למקסימום ההוצאות. נתקלתי לא מעט במקרים שההוצאות היו אמורות להיות 500 דולר או 1,000 דולר לחודש, והגיעו לאלפי דולרים בחודש על כל מיני דברים לא צפויים.

"כל הידע נמצא אצל היזם, ואם הוא לא יכול להגיד לך 'תשמע מעל סכום כזה אין תשלום ואם יהיה אני אשלם', זה אומר שהוא לא בטוח בעצמו ואם הוא לא בטוח בעצמו, אני לא נכנס להשקעה".

9. להקפיד על שקיפות מירבית

קיים ניגוד עניינים מובנה בין היזם המשווק לבין הלקוח הסופי שמעוניין לרכוש נכס. "ברור שכולם צריכים להרוויח, אבל לכל אחד האינטרס שלו", מזכיר נוסבאום, ומציין כי מירב הידע נמצא אצל היזם, ולכן "שקיפות היא כלל בסיסי. בסוף שנה, כל המשקיעים צריכים לקבל דו"חות ברורים של החברה - הוצאות, הכנסות, משקיעים חדשים וכו' . מעבר לכך אדם מסוים שרוצה מידע בנקודת זמן מסוימת פונה להנהלת חשבונות ותוך כמה ימים זכאי לקבל פירוט. במקום שלא שקופים איתך, זה תמרור אזהרה".

10. להכין תוכנית עסקית משלכם

האם אתם מחפשים השקעה לעסקת תשואה או לעסקת רווח? השוק מלא בהצעות, ויש הבדל ענק. יש מי שמציעים 'בוא תקנה נשפץ ונמכור', ויש כאלה שאומרים 'תשים כסף ונבנה נכס ונשכיר להרבה שנים ואחר כך נמכור'. אתה צריך להבין מה אתה רוצה האם אתה צריך את הכסף כמה זמן יש לך לחכות.

"מי שאין לו זמן לחשוב שלא ישקיע בחו"ל - שיקנה נכס בישראל ויגמור את הסיפור. רכישה בחו"ל היא עסקה מסובכת. נכון שההון העצמי הוא נמוך וזה הזדמנות, אבל מי שלא יכול לחשוב ולא מבין את המשחק ולא יכול לשקלל בראש את הדברים, זה לא בשבילו".   

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

עצמאים רבים לא מפקידים לפנסיה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הטעות בנוגע לפנסיה שעלולה לעלות למאות אלפי עצמאים ביוקר

למרות חובת ההפקדה, רוב העצמאים בישראל מוותרים על חיסכון פנסיוני ועל הטבות מס בשווי עשרות אלפי שקלים ● לצד זאת, הם מפסידים כיסויים ביטוחיים חשובים ותשואה עתידית על הכסף ● רגע לפני סוף השנה, המומחים מסבירים למה הפקדה כעת היא קריטית - ואיך להימנע מטעות שעלולה ללוות אתכם עד גיל הפרישה

ידיעת שפות מגינה מפני התדרדרות קוגניטיבית במוח / צילום: Shutterstock, ahmetmapush

הקשר המפתיע בין ידיעת יותר משפה אחת להגנה מפני דמנציה

מספר מחקרים הראו כי אנשים הדוברים שתי שפות ומעלה מצליחים בדרך-כלל יותר בממוצע במשימות המצריכות להפעיל את הפונקציות הניהוליות במוח ● מחקר נוסף מראה כי בידיעת שפות ישנה קישוריות רבה יותר במוח, שגורמת לו לפעול להיות יעיל הרבה יותר

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בפגישתם במאר-א-לגו / צילום: AP, Alex Brandon

טראמפ באיום על חמאס: "ייפתחו שערי הגיהינום"

הנשיא האמריקאי במסר לחמאס: "הם יקבלו זמן קצר לפירוק מנשקם, אם לא - ייפתחו שערי הגיהינום" ●  על האיראנים אמר טראמפ: "אני מקווה שהם לא מנסים להתעצם, לא רוצים לבזבז דלק של מפציצי B2" ● נחשף מסמך פנימי של חמאס, שמתאר כיצד ארגון הטרור זיהה במדיניות ישראל העדפה ברורה לניהול סכסוך ולהרתעה – ולא להפלת שלטונו ● מנהיג החות'ים: לא נסכים להפר את הריבונות של סומליה ולהוות איום ביטחוני נגדנו ולאזור אפריקה בכלל ● עדכונים שוטפים

''מיוחסת''. האחים כועסים / צילום: באדיבות yes

כשהכסף נכנס לתמונה, הכול מתערער: "מיוחסת" מעלה שאלות על פריבילגיות

בקומדיה החדשה שעלתה ל-yes ניצבת צעירה שמקבלת ירושה מפתיעה ● היא נשאבת לדרמה משפחתית של חלוקת הון ויחסי כוח, אך מציבה מראה לאחים שגדלו בעושר, ומציעה דרך אחרת לנהל כסף, בלי לוותר על קשר, חום ואנושיות

יוקר המחיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דוח מרכז טאוב: "כלכלת ישראל נמצאת בסיכון ממשי"

הוצאות המלחמה העלו את הגירעון בתקציב המדינה, את החוב ביחס לתוצר ואת נטל תשלומי הריבית, כמו גם את הפגיעה בפריון, בהשקעות ובצריכה הפרטית - כך לפי דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב • במרכז מזהירים: ללא השקעה בתשתיות ובהון האנושי, הצמיחה תיחלש, והשירותים האזרחיים ייפגעו

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"הליך לא תקין": האם בג"ץ יפסול את הפחתת המע"מ על יבוא אישי?

איגוד לשכות המסחר עתר לבג"ץ בטענה כי הצו שהכפיל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי נחתם בהליך לא תקין • המדינה נדרשה להגיב בתוך שבוע, וחברי כנסת מהקואליציה מאותתים על התנגדות

השנה הטובה של הבורסה / צילום: Shutterstock

שיאניות התשואה וחגיגת משקיעי הריטייל: 5 הערות על השנה ההיסטורית בבורסה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ומפרסמת את הנתונים של 2025: מחזורי המסחר זינקו, שוק ההנפקות התאושש, ומניות הפיננסים הפכו ללהיט ללא תחרות ● וגם: המשקיעים שהציפו את השוק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח קפץ, מניות הבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מידרוג בוחנת את השפעת רכישת השליטה באלומיי על נופר אנרג'י ● מימושים באר פי אופטיקל ● שוב אנרגיה תקים פרויקט סולארי משולב אגירה באשלים ● הבורסה נפרדת מימי ראשון והמחיר: מאז 2000, כ-50% מהתשואה בבורסה נרשמה ביום זה ● מיטב: השוק המקומי יקר, אך עדיין צפוי לייצר תשואה עודפת

חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

עיריית חדרה הפחיתה 40% מצריכת החשמל שלה. כך היא עשתה את זה

משרד האנרגיה פרסם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות, ומי שמובילות את הטבלה הן הרצליה, ראשון לציון, כפר סבא ותל אביב ● מנגד, עיריית חדרה רשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית, בזכות התייעלות בתאורת רחוב והחלפת גופי תאורה ישנים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

מחקר חדש גילה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות

מחקר באוניברסיטת חיפה בחן את היכולת שלנו להסתנכרן עם אנשים זרים; מחקר באוניברסיטת ת"א מלמד אותנו שיעור חשוב על זיכרון ושיכחה; ארגון הבריאות העולמי רוצה לקדם את הרפואה המשלימה; וגם - מי צפוי להקים את בית הספר לרפואה באילת? ● השבוע בביומד

גניבת רכב / אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה של 25% בגניבות רכב ברבעון הרביעי של השנה לעומת הקודם

לפי נתוני פוינטר, בשנת 2025 נרשמה ירידה של 18% בגניבות כלי רכב ובניסיונות גניבה לעומת 2024 ● מדובר בירידה ראשונה מאז תקופת הקורונה, אבל כזו שמלווה בכוכבית ברורה: הרבעון הרביעי של השנה כבר מציג היפוך מגמה, עם עלייה משמעותית בהיקף הגניבות לעומת הרבעון השלישי

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

בחירות בהונגריה / עיצוב: אלישע נדב

בחירות בהונגריה: האיום שעשוי לשים קץ לעידן ויקטור אורבן

אחרי ארבע קדנציות, מנהיג הונגריה הבלתי מעורער ניצב בפני סכנה ממשית לכיסאו ● מועמד האופוזיציה פטר מגיאר, שמבטיח מאבק בשחיתות וביוקר המחיה, מוביל בסקרים ● הבחירות באפריל עשויות להנחיל מפלה לימין החדש באירופה, אך ויקטור אורבן טרם שלף את הקלף החזק - הקשר ההדוק לבית הלבן ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

בניין הביטוח הלאומי בירושלים / צילום: Shutterstock

כמה כסף יקבל הזוכה במכרז לבניית בניין ביטוח לאומי בירושלים

החשכ"ל פרסם מכרז לקבלת הצעות למימון חלקי, לתכנון, להקמה ולתחזוקה לתקופה כוללת של כ־25 שנה עבור מבנה הנהלת הביטוח הלאומי וסניף ירושלים ● המבנה המתוכנן יכלול כ־45 אלף מ"ר בנויים במגדל בן 30 קומות ברובע הכניסה לעיר

ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי־בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה

השכרות Airbnb, מיסוי בהתחדשות עירונית, רישום זכויות ושיתוף נכסים בגירושים - הפסיקות שעיצבו את שוק הנדל"ן ב־2025

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

טראמפ וזלנסקי במאר־א־לאגו, השבוע / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה

בדברים שמסר לעיתונאים במאר־א־לאגו אמר זלנסקי כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי "90%" מתוך תוכנית שלום בת 20 סעיפים, בעוד טראמפ ציין כי סוגיית הערבויות הביטחוניות לאוקראינה נמצאת ב"התקדמות של כ־95%" - אך לא התחייב למעורבות לוגיסטית או צבאית ישירה מצד ארה"ב במקרה של מתקפה עתידית