גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טענות נגד עדי קייזמן? קבלו עשרה כללים להשקעת נדל"ן בטוחה בחו"ל

הסערה שעוררה פעילות חברות הנדל"ן של עדי קייזמן בברלין היא רק האחרונה בשרשרת של טענות שנשמעו כלפי יזמים שמציעים השקעות במדינות אחרות ● בעזרת עו"ד מאיר נוסבאום, יצאנו לשרטט את 10 עצות הזהב למשקיעי נדל"ן מעבר לים ● האזינו

עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד מאיר נוסבאום, מתמחה בליווי עסקאות נדל"ן בינלאומיות / צילום: איל יצהר, גלובס

טענות של משקיעים כלפי חברות שהיו בשליטת איש העסקים עדי קייזמן בברלין, הגיעו לאחרונה עד כדי תביעות משפטיות. זו לא הפעם הראשונה שמשקיעים פרטיים ניצבים מול חברות שמשווקות נכסים מעבר לים, ומעלים טענות שונות על הבטחות שלא קוימו ועל כסף שהלך לאיבוד. בלי להיכנס לגוף הטענות, ולהסברים מצד החברות, פודקאסט השקעות הנדל"ן של "גלובס", "כסף בקיר", אירח את עו"ד מאיר נוסבאום, המתמחה בליווי עסקאות בינלאומיות, ובעזרתו יצרנו עשרה כללים עבור משקיעים שמעוניינים לצאת מחוץ לגבולות ישראל.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקצית הפודקאסטים האהובה עליכם.

עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

1. לא לוותר על מראה עיניים

"בדרך כלל אנשים רואים אצל היזמים תוכניות ומצגות של מסמכים, אבל ניירות זה לא מספיק", אומר נוסבאום ומוסיף שגם אם משקיעים בסכומים יחסית קטנים, חובה להשקיע בעלות הנסיעה לחו"ל (בזמנים שאינם זמני קורונה כמובן). "גם אם משקיעים הון עצמי נמוך של 50 אלף דולר, עדיין חשוב להוציא 5,000 דולר בשביל לנסוע ולראות את הנכס בעיניים, ולהתייעץ עם אנשים מקומיים. חשוב לדעת באיזה שכונה הנכס נמצא, אולי תגלו שזו שכונת רפאים? אם לא תסעו, לא תדעו".

2. לעשות בירור על המשווקים

"לרוב, אנשים לא משקיעים באופן ישיר בנכסים, למרות שזו גם אפשרות. במקרים כאלה חשוב להכיר את החברה שמשווקת לכם את הנכסים".

לאיזה רמה של בדיקה אתה מכוון?

"בדיוק הבוקר קפץ לי פרויקט בגיאורגיה שחברה מפרסמת. במקרה שלה אני יכול להיכנס לדן אנד ברדסטריט ולכל מיני מדדים של חברות אחרות ולהתחיל להכיר אותה. "אם מדובר בחברה בחו"ל, חשוב מאוד ליצור קשר עם עו"ד מקומי כדי לקבל חוות דעת באופן אובייקטיבי על החברה".

  ואם אני לא מוצא פרטים?

"ודאי שאם החברה שמציעה לך להשקיע זה הפרויקט הראשון שלה, לא הייתי הולך על זה. ואם חברה שיש עליה כתבות שליליות בעיתונים, ואזהרות זה צריך להדליק נורות אדומות".

3. לחפש פער תשואות משמעותי מישראל

לדברי נוסבאום, המוטיבציות להיכנס להשקעה בחו"ל קשורות להון עצמי נמוך אך לא פחות חשוב מכך - לתשואות גבוהות מאלה שניתן להשיג בישראל. "בוא נשים את האצבע לצורך העניין על 5% תשואה שזו תשואה סבירה למשקיע נדל"ן לנכס בישראל".
בישראל זו כבר תשואה יפה.

"תלוי אם הנכס הוא מסחרי, או למגורים. לנסוע לחו"ל בשביל התשואה הזו? לא שווה. אנחנו חייבים שהתשואה בחו"ל תשקף את הסיכונים שאנחנו לוקחים".

  מה המספר שאליו אתה מכוון?

"ככלל אצבע, לעניות דעתי 8%-9% תשואה, אחרת אין מה לדבר. וזאת בגלל הסיכונים או החשיפות. הם צריכים להיות משוקללים בתוך התשואה".

4. לברר את סוג הבעלות בנכס

"יש כל מיני צורות השקעה", מזכיר נוסבאום. וחשוב להבין את סוג הבעלות על הנכס. "השאלה אם אני נכנס להשקעה באופן ישיר או דרך חברה שהיא רק בבעלותי או דרך חברה שיש בה עוד בעלי מניות עם הסכמי שיתוף. ככל שאני נכנס עם יותר אנשים שהם צד ג' שלא קשורים אלי לתוך העסקה אני מתקשה למוכר את הנכס אני מתקשה לעשות איתו דברים אחרים כמו שינויי תכנון.

"ניקח לדוגמה קרקע בגרמניה שבעתיד להיבנות עליה מלון. אני יכול להיכנס להשקעה כבעל מניות שמחזיק בקרקע, באופן ישיר כבעלים בקרקע. האם אני נכנס תחת הסכם שיתוף עם עוד אנשים אחרים, כך שאני לא רק בעלים בקרקע, אלא שחדרים 1-10 מיוחסים אלי? זה חשוב מהמון סיבות. סיבה ראשונה היא המיסוי. יש הבדל ענק בין השקעה בחברה בחו"ל לבין באופן ישיר. יש מסלולים מופחתים להכנסה משכר דירה, שאם אני מחזיק אותה באופן אחר, אני לא אקבל אותם.

"גם עניין המימוש הוא קריטי. בסוף אנחנו משקיעים כדי שיהיה לנו כסף. ואנחנו רוצים אותו זמין. זה שיש לנו קרקע בגרמניה זה נחמד, אבל לא מספיק. צריך ללכת למכולת מתישהו. בחו"ל קשה יותר לממש, וכדי שלא יהיו לי קשיים בשלב המימוש, אני צריך ליצור מנגנונים למימוש שאינם תלויים באנשים אחרים או ביזמים אחרים.

"גם אם אתה הולך לקנות נכס בשותפות עם עוד אנשים, שזה בסדר, חשוב להקפיד שהיחידה שלך תהיה נפרדת. תשקיעו בחברות, בהרבה חברות ביחד, אבל שאני אוכל מחר לקום בבוקר ולהגיד את החברה שלי אני מעביר הלאה, ואני לא צריך אישורים מבעלים אחרים".

5. להעדיף השקעה ישירה, בטוחה יותר

"באופן אישי אני חושב שהשקעה באופן ישיר היא הכי טובה. לא רק מבחינת המימוש אלא גם מבחינת הבטוחות", אומר נוסבאום. "ההשקעה הטובה ביותר בחו"ל היא השקעה שבה אם תיכנס לנסח הטאבו באותה מדינה, תראה את השם הפרטי שלך רשום על הנכס - לא חברה ולא דברים אחרים.

"אם זה לא אפשרי - ויש מדינות שבהן דורשים ממך להשקיע רק דרך חברה מקומית - אז העדיפות היא דרך חברה מקומית שאתה בעל המניות שלה ב-100 אחוז".

6. לבדוק מי מייצג אתכם

"בהסכם ביני לבין היזם, אני יכול להשתמש בעו"ד שלי אבל לא בעו"ד של היזם", הוא אומר, וזה לדבריו עניין בסיסי. "יזמים רציניים", הוא אומר, ידאגו להעמיד עבורנו גורמים מקומיים בלתי תלויים.

"נתקלתי ביזמים שמספרים סיפורים על מה שקורה בחו"ל אבל הם לא נתמכים במה שקורה שם במציאות. אתם צריכים להכיר את כל מרכיבי העסקה משני הצדדים. הרבה פעמים כשיושבים עם יזמים בארץ מקבלים סקירה כללית על רגולציה מיסויית ומשפטית בחו"ל. אבל זה לא מספיק".

  מה אני אמור לעשות? נניח שהנכס בפולין, אני לא מבין פולנית.

"יזם רציני צריך להחזיק יועץ מקומי שיכול לענות במיילים בטלפון למשקיעים פוטנציאליים ולהרגיע אותם לגבי הדרך שבה הם נכנסים לעסקה", אומר נוסבאום.

לדבריו, היזמים גם ירוויחו מכך. "אני מכיר יזמים שעושים את זה. וזה טוב ליזם. הוא מוריד מעצמו כל מיני התחייבויות".

7. להבין איך הכסף נכנס לישראל

נוסבאום מזכיר שבשנים האחרונות הרגולציה בתחום הבנקאי התהדקה. "לבנקים קשה יותר מאשר בעבר לקבל כספים מחו"ל, גם אם הכול ברור ועל סמך הסכמים", הוא מזהיר. כשמדובר במדינות פחות מפותחות, קשה עוד יותר לקבל כספים. קוסטה ריקה, לדוגמה, הפכה יעד למשקיעים שקנו שם בשנים האחרונות קרקעות. אבל לקבל כסף מחברה מקומית שם ולהכניס אותו לארץ, זה שונה ממדינות כמו גרמניה או ספרד.

בעניין הזה הוא ממליץ להיעזר ביזם, ולהבין את המתווה מהרגע הראשון, ולא פחות חשוב מכך - ליידע את הבנק.

  נתקלת במצבים שאנשים התקשו להכניס כסף ארצה?

"כן. ראיתי מקרים שבהם הכסף מגיע לארץ ומתחילים לעשות בעיות והוא תקוע בחשבונות מעבר ומחזירים אותו למקום שהוא כבר לא שלי, ולך תרדוף אחרי הכסף. ואני מדבר על מקרים שהכול היה חוקי".

8. לא לשכוח את ההוצאות השוטפות

לדברי נוסבאום, הכלל הזה חשוב למי שמבצע את העסקה בעצמו, אך אולי אפילו יותר כשבוחרים במסלול של השקעה דרך משווקים. "דברים האלו חשוב שתהיה התחייבות מצד היזם למקסימום ההוצאות. נתקלתי לא מעט במקרים שההוצאות היו אמורות להיות 500 דולר או 1,000 דולר לחודש, והגיעו לאלפי דולרים בחודש על כל מיני דברים לא צפויים.

"כל הידע נמצא אצל היזם, ואם הוא לא יכול להגיד לך 'תשמע מעל סכום כזה אין תשלום ואם יהיה אני אשלם', זה אומר שהוא לא בטוח בעצמו ואם הוא לא בטוח בעצמו, אני לא נכנס להשקעה".

9. להקפיד על שקיפות מירבית

קיים ניגוד עניינים מובנה בין היזם המשווק לבין הלקוח הסופי שמעוניין לרכוש נכס. "ברור שכולם צריכים להרוויח, אבל לכל אחד האינטרס שלו", מזכיר נוסבאום, ומציין כי מירב הידע נמצא אצל היזם, ולכן "שקיפות היא כלל בסיסי. בסוף שנה, כל המשקיעים צריכים לקבל דו"חות ברורים של החברה - הוצאות, הכנסות, משקיעים חדשים וכו' . מעבר לכך אדם מסוים שרוצה מידע בנקודת זמן מסוימת פונה להנהלת חשבונות ותוך כמה ימים זכאי לקבל פירוט. במקום שלא שקופים איתך, זה תמרור אזהרה".

10. להכין תוכנית עסקית משלכם

האם אתם מחפשים השקעה לעסקת תשואה או לעסקת רווח? השוק מלא בהצעות, ויש הבדל ענק. יש מי שמציעים 'בוא תקנה נשפץ ונמכור', ויש כאלה שאומרים 'תשים כסף ונבנה נכס ונשכיר להרבה שנים ואחר כך נמכור'. אתה צריך להבין מה אתה רוצה האם אתה צריך את הכסף כמה זמן יש לך לחכות.

"מי שאין לו זמן לחשוב שלא ישקיע בחו"ל - שיקנה נכס בישראל ויגמור את הסיפור. רכישה בחו"ל היא עסקה מסובכת. נכון שההון העצמי הוא נמוך וזה הזדמנות, אבל מי שלא יכול לחשוב ולא מבין את המשחק ולא יכול לשקלל בראש את הדברים, זה לא בשבילו".   

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13