גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב המדינה החד-שנתי יונח בפני הממשלה בשבוע הבא

בדיון עם ראש הממשלה השבוע אמר הממונה על התקציבים באוצר כי אם התקציב לא יאושר בממשלה ביום ראשון הקרוב לא ניתן יהיה להספיק ולאשר את התקציב לפני חג סוכות בכנסת, ובמקרה כזה אין טעם בפיצול תקציב 2020 ועדיף כבר לאשר את שני התקציבים ביחד

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: MENAHEM KAHANA, Associated Press
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: MENAHEM KAHANA, Associated Press

האוצר נערך להגיש לאישור הממשלה כבר ביום ראשון הקרוב את הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2020. אולם שרי כחול לבן, המהווים חצי מן הממשלה לא חשופים בשלב זה לפרטי התקציב. בימים הקרובים צפויים אנשי האוצר לערוך סבב פגישות מרתוני עם שרי הממשלה כדי להגיע לסיכומים על תקציבי משרדיהם לפני ישיבת התקציב. בשלב זה לא ברור האם ניתן יהיה לקיים את ישיבת התקציב במתכונת הרגילה או שבשל מגבלות הקורונה הישיבה תתנהל מרחוק.

הכנת התקציב ליום ראשון הקרוב נעשית בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת ישיבה שבה אישר לאוצר את מסגרות התקציב ל-2020. המסגרות שאושרו קובעות כי הגירעון הממשלתי ב-2020 יגיע לשיעור שיא של כ-11% וההוצאה הממשלתית תעמוד על 429 מיליארד שקלים - סכום זה אינו כולל את תקציבי החירום להתמודדות עם משבר הקורונה שמסווגים בתור "קופסה חוץ תקציבית". הלחץ לאישור התקציב כבר ביום ראשון מגיע בעיקר מהממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור. בדיון עם ראש הממשלה השבוע אמר מרידור כי אם התקציב לא יאושר בממשלה ביום ראשון הקרוב לא ניתן יהיה להספיק ולאשר את התקציב לפני חג סוכות בכנסת - ובמקרה כזה אין טעם בפיצול תקציב 2020 ועדיף כבר לאשר את שני התקציבים ביחד, כפי שתוכנן במקור במסגרת ההסכם הקואליציוני.

המהלך לעיל, נעשה בניגוד למה שהוסכם ונחתם בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. המפלגות הסכימו, במהלך חודש מאי 2020 (עת חתמו על ההסכם) שהתקציב יהיה דו-שנתי, כאשר בחודש ינואר 2021, ניתן יהיה לפתוח את תקציב 2021 ולבצע בו תיקונים.

בשל החשש לפיזור הממשלה והליכה לבחירות על רקע של בעיות תקציב, הכניסו הליכוד וכחול לבן סינדולים. למשל כך נכתב בהסכם : "אם לא תהיה הסכמה על עדכון תקציב 2021, יראו את התקציב המקורי שאושר כתקציב 2021 ולא יראו בכך אי אישור של התקציב". כלומר לא ניתן יהיה לפזר את הממשלה על רקע של אי תיקון הדברים בינואר 2021.

האם הליכוד נמצא בהפרה של ההסכם הקואליציוני

בנוסף, אם התקציב לא יועבר במועדו, כלומר עד 15 באוגוסט 2020 "יראו את הצד שהכשיל את העברת התקציב ו/או שלא תמך בהעברתו כמי שהפר הסכם זה", נקבע.

כבר היום ברור לכל הצדדים כי לא ניתן יהיה לסיים את תהליך אישור התקציב עד למועד הזה - ובפני הממשלה עומדות למעשה שתי אפשרויות - לשנות את המועד הקבוע בחוק באמצעות שינוי חוק יסוד משק המדינה או לא לקבל החלטה - ובמקרה כזה הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חדשות. עמדת האוצר כפי שהוצגה על-ידי שר האוצר ישראל כ"ץ היא כי יש לדחות את המועד האחרון להעברת התקציב מה-15 לאוגוסט ל-24 לספטמבר כלומר ערב חג סוכות.

לכאורה, הליכוד נמצאים בהפרת ההסכם, שכן החל מלפני כמה שבועות, אומרים ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר ישראל כ״ץ וכל צמרת משרד האוצר - כי חייבים להעביר תקציב מדינה למשך כמה חודשים ולא לעסוק בתקציב 2021 כרגע, וזאת על אף ש-2021 נמצאת מעבר לפינה.

מנגנון הפרת ההסכם הקואליציוני, מחייב את העברת תפקיד ראש הממשלה מנתניהו לגנץ, למשך 6 חודשים, אם הליכוד יהיה בהפרה של ההסכם. אולם מי יקבע שהליכוד נמצאים בהפרה? סעיף נפרד בהסכם קובע שבין הליכוד לכחול לבן יכונן מנגנון לליבון מחלוקות ויהיו חברים בו 4 חברים- שניים מכל צד.

יצויין, שהמנגנון הנ"ל טרם הוקם, כמו גם לא העבודה המשותפת של הצדדים על תקנון הממשלה, אשר דרכו אמור לבוא לידי ביטוי קבלת ההחלטות המשותפת. כאמור, מבחינת כחול לבן, הליכוד נמצאים בהפרת ההסכם הקואליציוני, אולם הם מנסים לפתור את העניין ולקדם תקציב דו-שנתי.

לכחול לבן סמכות להגביל נושאים שעל סדר היום

בשיחות של "גלובס" עם כחול לבן הם אומרים שדרישתם לעוגנים ארוכי טווח ומנועי צמיחה למשק, ניתנת להשגה באמצעות תקציב דו-שנתי. הם לא מוכנים לפרט, בשעה זו, על המידע שקיבלו או לא קיבלו מן האוצר בנוגע לתוכנו של התקציב החד-שנתי.

לפי ההסכם בין הצדדים, לא ניתן להעלות על סדר היום של הממשלה נושאים לדיון אם לא אושרו על ידי שני הצדדים מראש, אולם בכחול לבן לא השתמשו עד היום בזכות וטו להפיל רעיונות של נתניהו וזאת כיוון שלא רצו לייצר מתחים נוספים, על המתחים הרבים הקיימים.

כך למשל, לפני כשבוע בישיבת קבינט קורונה, רצה שר הבטחון גנץ שנושא העברת סמכויות למשרד הבטחון בנושא ניהול משבר הקורונה, יועלו לדיון - אולם בליכוד התנגדו לכך נחרצות. נתניהו מעוניין להמשיך לנהל את כל המשבר תחת חסותו, כאשר בחוד החנית נמצאים המל״ל ומאיר בן שבת, תוך שנתניהו שולט אישית בקבלת ההחלטות. ויכוח דומה התנהל במשך חודשים ארוכים בין שר הבטחון לשעבר נפתלי בנט לבין ראש הממשלה נתניהו. כעת אותו הויכוח- זהה אחד לאחד לקודמו- עבר לידיו של גנץ. לגנץ יש חצי מסמכויות הממשלה ובכל זאת הנושא של שיתוף משרד הבטחון לא עולה על סדר יומה של הממשלה, כיוון שנתניהו וגנץ חייבים להסכים על כל נושא שיוצב על סדר היום.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"