ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
מה קורה לכסף שהממשלה הבטיחה להזרים למשק לטובת טיפול במשבר הקורונה? מבדיקת "גלובס" עולה כי תמונה מדאיגה - שלושה חודשים מתחילת המשבר, רוב הכסף שהובטח עדיין לא הוזרם בפועל אל המשק.
השורה התחתונה של תוכנית החילוץ היא זו: מתוך 105 מיליארד שקל שהובטחו למשק, רק כ-46.9 מיליארד שקל יצאו - שיעור ביצוע של 43% בלבד מהתוכנית.
כשחופרים לעומק מתברר שבתוכנית האשראי לעסקים בסיכון גבוה עומד שיעור הביצוע על אפס. בתוכניות המענקים לעסקים שיעור הביצוע מגיע בקושי ל-15%, ויש עוד דוגמאות דומות.
4 מיליארד שקל זהו הסכום הכולל שאותו הוציאה המדינה מקופתה בכל חודש יוני לתמיכה במשק. בחודש מאי המדינה הוציאה 8.3 מיליארד שקל, כך שלמעשה קצב ההוצאה הממשלתית ירד בחודש יוני ב-50%. הנתונים האלה עומדים לכאורה בסתירה להסבר הקבוע של רשות המסים ושאר הגופים האחראים על חלוקת הכסף: שם מסבירים לנו שוב ושוב שהכסף יגיע, הוא רק מתעכב, למשל בגלל שבעלי העסקים מקבלים תשלומים בשוטף פלוס 60 או בגלל שהם מעכבים את הגשת הבקשות לרשות המסים עד שיקבלו את התוצאות העסקיות של אפריל-מאי.
אבל מהנתונים שפורסמו מתברר שבמקום שקצב הזרמות הכספים למשק יילך ויגדל - הוא דווקא הולך ויורד. ומה שחמור יותר: המדינה איננה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה.
בחודש יוני המדינה הייתה אמורה להוציא מקופתה 13 מיליארד שקל (כמעט כפול מהסכום שקבעה לעצמה להוציא במאי) - כיצד קרה שבפועל הוצאו רק 4 מיליארד? מדוע לא חולקו 9 מיליארד שקל שהמדינה קבעה לעצמה לחלק בחודש מאי? האם המגמה הזו נמשכת או שמדובר בתקלה חד-פעמית?
הבעייתיות מקבלת ממדים נוספים כשמנסים לפרק את התוכנית הענקית הזו לסעיפים ותתי-סעיפים. הסיוע הממשלתי אמור לזרום למשק בכל מיני ערוצים ואפיקים, שחלקם בכלל אינם ממשלתיים. יש שם, למשל, פטורים מתשלומי ארנונה שאמורים להגיע מהשלטון המקומי וישנם עשרות מיליארדים מתוך ה-100 מיליארד אמורים בכלל להגיע מהמערכת הבנקאית, בהלוואה בערבות מדינה בשיעור של 15% עד 60% (תלוי בסוג התוכנית).
התוכנית הראשונה והמוצלחת ביותר עד כה הייתה אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (אל בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 100 מיליון שקל). במסגרת התוכנית הזו אושרו עד סוף יוני הלוואות בסכום של 13.6 מיליארד שקל, מתוך מסגרת כוללת שעומדת נכון להיום על 18 מיליארד שקל.
בהמשך לתוכנית לעסקים קטנים ובינוניים השיקה המדינה תוכנית מותאמת לעסקים גדולים ולעסקים בסיכון - אך שם תמונת המצב שונה לחלוטין. בתוכנית לעסקים גדולים אושרו עד היום הלוואות בהיקף של מיליארד שקל בלבד, כך שמסגרת האשראי המקורית שהעמיד האוצר, 6 מיליארד שקל, עדיין רחוקה מאד מניצול (18% ביצוע).
המצב בתוכנית לעסקים בסיכון עוד יותר חמור: שם דובר על מסגרת אשראי של 4 מיליארד שקל, שתוקצה לטובת עסקים טובים שהבנקים מסרבים לתת להם אשראי רק בגלל שהם בענפים בעלי חשיפה גבוהה לקורונה. כדי לסייע לעסקים האלה - בתי קפה, מסעדות ועסקים בתחומי הבידור התרבות והפנאי - המדינה הסכימה להגדיל את שיעור הערבות שלה מ-15% ללא פחות מ-60% מסך המסגרת.
אלא שכמעט חודשיים חלפו מהיום שבו הכריז החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו על הקמת התוכנית (3 במאי) ועד ליום שבו יצאה לדרך (22 ליוני). כתוצאה מכך קיבלו העסקים הנזקקים ביותר לסיוע במשק רק 11 מיליון שקל נכון לסוף יוני. 0 אחוזי ביצוע נכתב בדוח הרשמי של האוצר.
החלק הממשי של המדינה בתוכנית הסיוע למשק, כלומר סך הכסף שאמור לצאת מקופת האוצר, עומד על כ-65 מיליארד שקל, מתוך ה-105 מיליארד. הסכום הזה אמור להיות מוזרם למשק באמצעות המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, שירות התעסוקה, משרד הביטחון והחשב כללי וגופים ממשלתיים נוספים.
המוסד לביטוח לאומי אחראי על תשלום דמי האבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת, ועל תכניות הסיוע לבני 67 ומעלה ולמקבלי כפל קצבאות. בסך הכל שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה בהיקף של 5.7 מיליארד שקל, שהם 41% מהסכום הכולל שתוקצב בסעיף זה ( 13.9 מיליארד שקלים). הביצוע החלקי מוסבר בכך שהמדינה מעריכה שתידרש לשלם עד סוף השנה דמי אבטלה מוגדלים. בתוכניות הסיוע המשלימות, לבני ה-67 ומעלה ולמקבלי כפל הקצבאות, אחוז הביצוע נמוך יותר ועומד על 37% (1.6 מיליארד שולמו מתוך כ-4.3 מיליארד שקל שתוקצבו).
על רשות המסים הוטלה האחריות לשלם מענקים דמויי אבטלה לעצמאים. נכון לסוף יוני שולמו 82% מכספי הפעימות לעצמאים (כ-3 מיליארד שקל מתוך 3.6 מיליארד שתוקצבו). זה הצד החיובי בפעילות רשות המסים. הצד השלילי נוגע לתמיכה בעסקים: בתחום הסיוע להמשכיות עסקית, אחוזי הביצוע עומדים על 15% בלבד - רק 1.8 מיליארד שקל הועברו נכון לסוף יוני מתוך 11.2 מיליארד שהוקצו.
תחומים נוספים שבהם נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים במיוחד נוגעים לתכניות סיוע יייעודיות: 1.25 מיליארד שקל הקצה האוצר עבור חיילים משוחררים שיבקשו למשוך את כספי הקרן המגיעים להם באופן מיידי; 625 מיליון שקל הוקצו להכשרות מקצועיות ו-200 מיליון שקל הוקצו לתכניות סיוע למגזר השלישי בדגש עם מוסדות תרבות וספורט - בכל שלושת התוכניות האלה שיעור הביצוע עומד על 0.
ומה עוד? 1.1 מיליארד שקל הקצה האוצר למשרדי הממשלה השונים לצורך התמודדות עם אוכלוסיות הסיכון - שיעור הביצוע של התוכנית הזו עומד על 23% בלבד. המצב יחסית טוב יותר במשרד הבריאות, שקיבל תקציב מיוחד של 10 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר הקורונה - עד כה הוציא משרד הבריאות 3.5 מיליארד שקל מהסכום והתחייב לשלם סכום בהיקף דומה כך ששיעור הביצוע של משרד הבריאות גבוה יחסית ועומד על 64%.
התחום המרכזי האחרון בתוכנית הסיוע הממשלתית הוא צופה פני עתיד. מדובר בתכניות להאצת הצמיחה, שחשיבותן עולה ככל שהמשבר מתארך והמשק צולל לתוך מיתון כלכלי. החסם הבולט בתחום הזה נוגע לתכניות הסיוע וההאצה למגזר ההיטק - שם עומד אחוז הביצוע על 2% בלבד, כשמתוך 2.7 מיליארד שקל שולם עד סוף יוני סכום מגוחך של 57 מיליון שקל. המצב בתחום ההשקעות בתשתיות דיגטציה ולימוד מרחוק איננו טוב בהרבה: מתוך 600 מיליון שקלים שהוקצבו לתכניות אלה הוצאו עד לסוף יוני רק 41 מיליון שקל - שיעור ביצוע של 7%.