גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחתם 4 מיליארד שקל, נתתם 0.2%: נחשף הביצוע המביך של תוכנית החילוץ הכלכלית

האבטלה בשמיים, העסקים קורסים, אבל הכסף לתוכנית החילוץ ממשיכה לזרום בקצב איטי • שלושה חודשים וחצי לתוך המשבר עומד שיעור ההוצאה של התוכנית לפועל על פחות מ-50%, כאשר בחודש יוני כולו הוזרמו 4 מיליארד שקל בלבד • “גלובס” מפרק את תוכנית הסיוע

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מה קורה לכסף שהממשלה הבטיחה להזרים למשק לטובת טיפול במשבר הקורונה? מבדיקת "גלובס" עולה כי תמונה מדאיגה - שלושה חודשים מתחילת המשבר, רוב הכסף שהובטח עדיין לא הוזרם בפועל אל המשק.

השורה התחתונה של תוכנית החילוץ היא זו: מתוך 105 מיליארד שקל שהובטחו למשק, רק כ-46.9 מיליארד שקל יצאו - שיעור ביצוע של 43% בלבד מהתוכנית.

כשחופרים לעומק מתברר שבתוכנית האשראי לעסקים בסיכון גבוה עומד שיעור הביצוע על אפס. בתוכניות המענקים לעסקים שיעור הביצוע מגיע בקושי ל-15%, ויש עוד דוגמאות דומות.

4 מיליארד שקל זהו הסכום הכולל שאותו הוציאה המדינה מקופתה בכל חודש יוני לתמיכה במשק. בחודש מאי המדינה הוציאה 8.3 מיליארד שקל, כך שלמעשה קצב ההוצאה הממשלתית ירד בחודש יוני ב-50%. הנתונים האלה עומדים לכאורה בסתירה להסבר הקבוע של רשות המסים ושאר הגופים האחראים על חלוקת הכסף: שם מסבירים לנו שוב ושוב שהכסף יגיע, הוא רק מתעכב, למשל בגלל שבעלי העסקים מקבלים תשלומים בשוטף פלוס 60 או בגלל שהם מעכבים את הגשת הבקשות לרשות המסים עד שיקבלו את התוצאות העסקיות של אפריל-מאי.

אבל מהנתונים שפורסמו מתברר שבמקום שקצב הזרמות הכספים למשק יילך ויגדל - הוא דווקא הולך ויורד. ומה שחמור יותר: המדינה איננה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה.

בחודש יוני המדינה הייתה אמורה להוציא מקופתה 13 מיליארד שקל (כמעט כפול מהסכום שקבעה לעצמה להוציא במאי) - כיצד קרה שבפועל הוצאו רק 4 מיליארד? מדוע לא חולקו 9 מיליארד שקל שהמדינה קבעה לעצמה לחלק בחודש מאי? האם המגמה הזו נמשכת או שמדובר בתקלה חד-פעמית?

הבעייתיות מקבלת ממדים נוספים כשמנסים לפרק את התוכנית הענקית הזו לסעיפים ותתי-סעיפים. הסיוע הממשלתי אמור לזרום למשק בכל מיני ערוצים ואפיקים, שחלקם בכלל אינם ממשלתיים. יש שם, למשל, פטורים מתשלומי ארנונה שאמורים להגיע מהשלטון המקומי וישנם עשרות מיליארדים מתוך ה-100 מיליארד אמורים בכלל להגיע מהמערכת הבנקאית, בהלוואה בערבות מדינה בשיעור של 15% עד 60% (תלוי בסוג התוכנית).

התוכנית הראשונה והמוצלחת ביותר עד כה הייתה אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (אל בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 100 מיליון שקל). במסגרת התוכנית הזו אושרו עד סוף יוני הלוואות בסכום של 13.6 מיליארד שקל, מתוך מסגרת כוללת שעומדת נכון להיום על 18 מיליארד שקל.

בהמשך לתוכנית לעסקים קטנים ובינוניים השיקה המדינה תוכנית מותאמת לעסקים גדולים ולעסקים בסיכון - אך שם תמונת המצב שונה לחלוטין. בתוכנית לעסקים גדולים אושרו עד היום הלוואות בהיקף של מיליארד שקל בלבד, כך שמסגרת האשראי המקורית שהעמיד האוצר, 6 מיליארד שקל, עדיין רחוקה מאד מניצול (18% ביצוע).

המצב בתוכנית לעסקים בסיכון עוד יותר חמור: שם דובר על מסגרת אשראי של 4 מיליארד שקל, שתוקצה לטובת עסקים טובים שהבנקים מסרבים לתת להם אשראי רק בגלל שהם בענפים בעלי חשיפה גבוהה לקורונה. כדי לסייע לעסקים האלה - בתי קפה, מסעדות ועסקים בתחומי הבידור התרבות והפנאי - המדינה הסכימה להגדיל את שיעור הערבות שלה מ-15% ללא פחות מ-60% מסך המסגרת.

אלא שכמעט חודשיים חלפו מהיום שבו הכריז החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו על הקמת התוכנית (3 במאי) ועד ליום שבו יצאה לדרך (22 ליוני). כתוצאה מכך קיבלו העסקים הנזקקים ביותר לסיוע במשק רק 11 מיליון שקל נכון לסוף יוני. 0 אחוזי ביצוע נכתב בדוח הרשמי של האוצר.

החלק הממשי של המדינה בתוכנית הסיוע למשק, כלומר סך הכסף שאמור לצאת מקופת האוצר, עומד על כ-65 מיליארד שקל, מתוך ה-105 מיליארד. הסכום הזה אמור להיות מוזרם למשק באמצעות המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, שירות התעסוקה, משרד הביטחון והחשב כללי וגופים ממשלתיים נוספים.

המוסד לביטוח לאומי אחראי על תשלום דמי האבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת, ועל תכניות הסיוע לבני 67 ומעלה ולמקבלי כפל קצבאות. בסך הכל שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה בהיקף של 5.7 מיליארד שקל, שהם 41% מהסכום הכולל שתוקצב בסעיף זה ( 13.9 מיליארד שקלים). הביצוע החלקי מוסבר בכך שהמדינה מעריכה שתידרש לשלם עד סוף השנה דמי אבטלה מוגדלים. בתוכניות הסיוע המשלימות, לבני ה-67 ומעלה ולמקבלי כפל הקצבאות, אחוז הביצוע נמוך יותר ועומד על 37% (1.6 מיליארד שולמו מתוך כ-4.3 מיליארד שקל שתוקצבו).

על רשות המסים הוטלה האחריות לשלם מענקים דמויי אבטלה לעצמאים. נכון לסוף יוני שולמו 82% מכספי הפעימות לעצמאים (כ-3 מיליארד שקל מתוך 3.6 מיליארד שתוקצבו). זה הצד החיובי בפעילות רשות המסים. הצד השלילי נוגע לתמיכה בעסקים: בתחום הסיוע להמשכיות עסקית, אחוזי הביצוע עומדים על 15% בלבד - רק 1.8 מיליארד שקל הועברו נכון לסוף יוני מתוך 11.2 מיליארד שהוקצו.

תחומים נוספים שבהם נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים במיוחד נוגעים לתכניות סיוע יייעודיות: 1.25 מיליארד שקל הקצה האוצר עבור חיילים משוחררים שיבקשו למשוך את כספי הקרן המגיעים להם באופן מיידי; 625 מיליון שקל הוקצו להכשרות מקצועיות ו-200 מיליון שקל הוקצו לתכניות סיוע למגזר השלישי בדגש עם מוסדות תרבות וספורט - בכל שלושת התוכניות האלה שיעור הביצוע עומד על 0.

ומה עוד? 1.1 מיליארד שקל הקצה האוצר למשרדי הממשלה השונים לצורך התמודדות עם אוכלוסיות הסיכון - שיעור הביצוע של התוכנית הזו עומד על 23% בלבד. המצב יחסית טוב יותר במשרד הבריאות, שקיבל תקציב מיוחד של 10 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר הקורונה - עד כה הוציא משרד הבריאות 3.5 מיליארד שקל מהסכום והתחייב לשלם סכום בהיקף דומה כך ששיעור הביצוע של משרד הבריאות גבוה יחסית ועומד על 64%.

התחום המרכזי האחרון בתוכנית הסיוע הממשלתית הוא צופה פני עתיד. מדובר בתכניות להאצת הצמיחה, שחשיבותן עולה ככל שהמשבר מתארך והמשק צולל לתוך מיתון כלכלי. החסם הבולט בתחום הזה נוגע לתכניות הסיוע וההאצה למגזר ההיטק - שם עומד אחוז הביצוע על 2% בלבד, כשמתוך 2.7 מיליארד שקל שולם עד סוף יוני סכום מגוחך של 57 מיליון שקל. המצב בתחום ההשקעות בתשתיות דיגטציה ולימוד מרחוק איננו טוב בהרבה: מתוך 600 מיליון שקלים שהוקצבו לתכניות אלה הוצאו עד לסוף יוני רק 41 מיליון שקל - שיעור ביצוע של 7%.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית