חנות סגורה. הצריכה הפרטית לא תחזור להיות כמו שהייתה גם אחרי שיוסרו המגבלות / צילום: Oded Balilty, Associated Press
1. מה שהתחיל כמשבר בריאותי הוא כבר הרבה יותר מזה. החלטת הריבית של בנק ישראל ודברי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בתדרוך העיתונאים בעקבותיה, עמדו בסימן הרעה בתנאים. בראש ובראשונה, המצב הבריאותי מתדרדר וההדבקה בקורונה בעלייה. יותר מכול, הכישלון הזה בהתמודדות עם המגפה הוא שגורר למטה את הכלכלה. בניסוח הנגיד: "העלייה בנתוני התחלואה בישראל מגדילה את אי הוודאות וצפויה לעכב את חזרת הפעילות הכלכלית לשגרה".
כשסוגרים בתי עסק, ברור שהפעילות הכלכלית תרד. זה מה שנקרא פגיעה בצד ההיצע. אבל בשלב הזה המשבר כבר הפך למשהו אחר. מאות אלפי ישראלים ראו את ההכנסה שלהם נפגעת, ואחרים חוששים לעתיד מקום העבודה או העסק שלהם. במצב כזה, יש נטייה להקטין את הצריכה ולדחות הוצאות גדולות. וזה מתורגם לירידה דרמטית בביקושים. לפי נתוני חטיבת המחקר בבנק, "הירידה השנתית בצריכה הפרטית חריגה בהסתכלות היסטורית ולא נרשמה כדוגמתה כלל מאז 1984".
כל זה אומר שכבר לא בהכרח ניתן לצפות שביום שבו תושג שליטה מחודשת על המגפה ואפשר יהיה להסיר את המגבלות - הפעילות הכלכלית פשוט תזנק בחזרה. או כפי שניסח זאת הנגיד: "עם הזמן הולך ומצטברת פגיעה בצד הביקוש, שהשפעתה עלולה להימשך גם לאחר שיוסרו המגבלות על ההיצע".
2. הממשלה צריכה לספק ודאות ונדיבות. מה עושים במצב כזה? המסר של הנגיד לא מפתיע. "הנטל העיקרי בטיפול בהשלכות הכלכליות של המשבר הוא על המדיניות התקציבית". כלומר, בשלב הזה הממשלה היא זאת שצריכה לתת את עיקר המענה למשבר. בדברים שלו, ירון סימן שני דברים עיקריים שהממשלה יכולה לעשות. קודם כול, לספק ודאות. למשל, להבהיר מראש איך ייראו תוכניות הסיוע שלה ולהעביר סוף סוף תקציב. אבל מעבר לזה, הממשלה יכולה לתמוך בביקושים ישירות, אפילו באמצעות גיוס והכשרת עובדים "לחיזוק המערכות הנדרשות". כשהמשבר מתגלגל ממשבר בריאותי למשבר ביקושים אימתני, הממשלה צריכה לפתוח את הכיס ולהשלים חלק מהביקושים שנעלמו מהשוק.
אגב: את האזהרות על כך שהמשבר הבריאותי יתגלגל למשבר ביקושים, את הדגש על חשיבות מתן ודאות, וגם את ההסבר על חשיבות תפקיד הממשלה בתמיכה בביקושים - את כל אלה אפשר היה לשמוע מכיוון שורה של כלכלנים עוד מהרגע שבו הוטל הסגר הראשון. עד כה לא נראה שהמסר הזה הופנם.
3. זה לא הזמן לדאוג מהגירעון. מעבר לבלגן שאופף את תוכניות הסיוע, חלק מהרתיעה הוא אולי מכך שכל זה יעלה כסף, וגם ככה נרשם גידול בגירעון ויחס החוב תוצר. אבל, לפי פרופ' ירון, זה בסדר. במסיבת העיתונאים שלו הוא הבהיר שיש מקום להגדלה מסוימת של הגירעון לצורך הטיפול במשבר. הוא לא רואה כרגע חשש, למשל, שהריבית הממשלה נדרשת לשלם בשווקים תתחיל לזנק. "גם אם יהיה ב(גירעון) גידול מסוים כדי לממן צעדי מדיניות שמעודדים צמיחה ופריון, השווקים הפיננסיים יאפשרו לממשלה להמשיך לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד". ויותר מזה, אין גם שום סימן לכך שהגידול בגירעון מוביל לזינוק באינפלציה. המשק באינפלציה שלילית כרגע, וחטיבת המחקר צופה אינפלציה נמוכה ביותר גם בסוף השנה הבאה. אלה אינם ימים כתיקונם.
4. מסע הקניות של בנק ישראל ממשיך. הוועדה המוניטרית השאירה אתמול את הריבית ברמה של 0.1%, אבל הכריזה על שורה של צעדים נוספים, כמו למשל הלוואות מיוחדות שבנק ישראל יספק לבנקים וישמשו למתן אשראי לעסקים קטנים. לצידם, הבנק הודיע לראשונה על רכישה של אג"ח קונצרניות, בסך 15 מיליארד שקל, והוא ממשיך לקנות אג"ח ממשלתיות. ירון הסביר את ההיגיון מאחורי כל הצעדים האלה: הבנק רוצה לוודא ששערי הריבית הנמוכים שלו אכן מגיעים למי שצריך, ותומכים בפעילות במשק.
כמובן, כאשר בנק ישראל מזרים 15 מיליארד שקל שיגיעו לצורך תמיכה בצורכי המימון של כמה מהתאגידים הכי גדולים בישראל, זה לא בהכרח נראה טוב. אבל למען האמת, אם הממשלה אכן הייתה דואגת שכל מי שצריך סיוע יקבל אותו בזמן וייהנה מקצת ודאות, אולי 15 המיליארד האלה היו רק עוד צעד אחד בשורת צעדים, שלא מקפיץ יותר מדי אף אחד.