גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הקורונה והמדינות העניות: לאן נעלמו 85 מיליארד דולר

ענף היצוא העיקרי בארצות העניות של הדור האחרון הוא פועלים מהגרים ● 272 מיליון חצו גבולות ואוקיינוסים כדי לשלוח כסף הביתה ● עם השנים הכסף צמח: 554 מיליארד דולר ערב משבר הקורונה ● מאז המשבר נמחקו כבר 20% מן ההעברות, וארצות מתקשות לגמור את החודש

מהגרת עבודה בהודו עובדת מדידת חום כדי לקבל אישור לעלות על רכבת בחזרה לביתה / צילום: Channi Anand, Associated Press
מהגרת עבודה בהודו עובדת מדידת חום כדי לקבל אישור לעלות על רכבת בחזרה לביתה / צילום: Channi Anand, Associated Press

הנה נתון פתיחה מדהים מדיליפ ראטהא, הכלכלן הבכיר לענייני הגירה של הבנק העולמי: שביעית מאוכלוסיית העולם, מיליארד בני אדם, הם מהגרים, במובן הזה שהם חיים ועובדים מחוץ לאזור מגוריהם הקבוע. 272 מיליון עובדים מחוץ לגבולות ארצם, 760 מיליון היגרו לאזור אחר בתוך ארצם.

הם שולחים כסף הביתה. הרבה מאוד כסף. בשנה שעברה, בפעם הראשונה, יותר כסף נשלח בידי מהגרים (554 מיליארד דולר) ממה שהושקע בידי זרים (540 מיליארד דולר). הסכום הזה מאשר את מה שהיה ידוע: העברות כספים (באנגלית, remittances) נעשו פקטור מרכזי בחייהן של ארצות עניות, או "מתפתחות", באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית וגם בחלקים של מזרח אירופה.

האיטי ונפאל הן המקרים הקיצוניים. הראשונה היא הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, האחרונה היא הענייה ביותר באסיה (מחוץ לאזורי המלחמה של אפגניסטן ותימן). שליש מהתוצר המקומי הגולמי שלה כל אחת מהן תלוי בהעברות ממהגרים.

אין זה מן הנמנע שהשיא של כל הזמנים שייך לטג׳יקיסטן שבמרכז אסיה. ב-2013, העברות כיסו 42% מן התמ"ג שלה. אבל מאז, בהשפעת המשברים הכלכליים ברוסיה, ארץ היעד של רוב המהגרים הטג׳יקיים, המספרים פחתו בהרבה.

שליש התמ"ג בנה בתי רעפים

התוצאות ניכרות בכל מיני אופנים. למשל, אם תטיילו יום אחד, לאחר החיסון, באזוריה הכפריים של נפאל, תוכלו לגלות בתי רעפים נאים, שתיים-שלוש קומות, מרפסות הדורות וגדרות מסוגננות.

איך זה ייתכן, בלב עוני ומחסור? זה כסף מן המפרץ הפרסי, יסבירו לכם המקומיים. ההעברות מילאו תפקיד מרכזי בצמצום העוני בנפאל, מ-42% ב-1995 ל-25% ב-2011 על פי נתוני אתר הסי.איי.אי.

לפי כלכלן הבנק העולמי ראטהא, בערך ב-60 ארצות, העברות הכספים שקולות כנגד 5% של התוצר המקומי הגולמי השנתי. באחדות, הן שקולות כנגד שליש התמ"ג, כמו נפאל הנ"ל. מעניין שזה המצב אפילו בקזחסטן, ארץ עשירת-נפט. מפתיע פחות שזה המצב בסומליה, או בהאיטי.

2019 הייתה בדרך כלל שנה טובה להעברות כספים. במהלכה, ערב משבר הקורונה, שורה של ארצות ציינו עלייה של 10% ויותר.

כל זה עצר בחריקת בלמים ברבע השני של 2020. בחודש אפריל, הבנק העולמי העריך כי הירידה בהעברות תנוע בין 13% (במזרח אסיה ובאוקיאנוס השקט) עד 27.5% (באירופה ובמרכז אסיה). אפריקה, דרום אסיה והמזרח התיכון יהיו באמצע.

לא-דרושים: מהגרים

כאשר כלכלות נסגרות בכל מקום, מהגרים הם הלא-דרושים ביותר. ראינו המוני מהגרים פנימיים בהודו, שחייהם היו תלויים להם מנגד עוד לפני משבר הקורונה, נאלצים לצעוד ברגל הביתה, לפעמים מאות קילומטרים. עכשיו אנחנו רואים עוזרות-בית אתיופיות מושלכות לרחובות ביירות מאין להן דורש ומאין להן קורת גג.

ב-2019, הודו קיבלה ממהגריה בארצות המפרץ 83 מיליארד דולר, יותר מכל הכנסותיה מיצוא לאירופה או לצפון אמריקה. ההעברות משפיעות על חלקים שונים של הודו באופן לא יחסי.

קחו למשל את קראלה, המדינה הדרומית ביותר של הודו, על שפת הים הערבי. זיקתה למזרח התיכון היא רבת-שנים. היא היחידה בהודו שאפשר לתאר כרב-דתית, עם מיעוט מוסלמי גדול (יותר מרבע האוכלוסייה) ומיעוט נוצרי גדול (כמעט חמישית). פעם הייתה שם הקהילה היהודית הגדולה והעתיקה ביותר בהודו.

בקראלה, הגדולה כמעט פי שניים מישראל, מתגוררים כמעט 35 מיליון בני אדם. כשני מיליון הם פועלים מהגרים בארצות המפרץ. בשנה שעברה, קראלה קיבלה 14 עד 15 מיליארד דולר מהכנסות מהגריה. השנה הסכום הזה יפחת לפחות בשני מיליארד דולר. מה תעשה קראלה אם שני המיליון ירצו לחזור הביתה ואין להם פרנסה במקומות מושבם? לאיש אין מושג.

הפועלים המהגרים מהודו מחזיקים אולי 50 מיליארד דולר בחשבונות בנקים מעבר לים, שאינם נושאים בימים האלה ריבית של ממש. בעצת הבנק העולמי, ממשלת הודו מנסה לעניין את המהגרים האלה באיגרות חוב מיוחדות שהיא תנפיק בשבילם. קוראים להם "אג"ח תפוצות".

מהגרי עבודה מוונצואלה בקולומביה ממתינים לאוטובוס לחזור לביתם, בשבוע שעבר / צילום: Fernando Vergara, Associated Press

עשרה מיליון פיליפינים

בשנה שעברה, פועלים מהגרים בפדרציה של האמירויות, בעיקר מאסיה ומן המזרח התיכון, שלחו 44 מיליארד דולר הביתה. אפשר שההעברות מן האמירויות יפחתו השנה ב-25%. הנפגעת הגדולה ביותר תהיה פקיסטן. היא קיבלה בשנה שעברה 23 מיליארד דולר, סכום השקול כנגד 7.5% של התמ"ג שלה.

ישראלים לא יופתעו לשמוע מה גדולה היא תלותה של הפיליפינים בהעברות של פועלים מהגרים. עשירית האוכלוסייה, בערך עשרה מיליון בני אדם, עובדים מעבר לים. העברותיהם מממנות 10% של התמ"ג.

עד משבר הקורונה, עשר שנים ויותר, ההעברות עמדו בסימן דילוגים: בכל שנה הן עלו בערך ב-7%. לפי ממשלת הפיליפינים, 350 אלף מן המהגרים איבדו השנה את פרנסתם. הממעיטים אומרים שההעברות לפיליפינים יפחתו ב-5%. המרבים חוזים ירידה של 20%.

בונים בתים, אבל לא במולדת

באל סלוואדור הקטנטנה, במרכז אמריקה, מתגוררים כמעט 6.5 מיליון בני אדם. כה עלובה היא, כה צפופה, עניה ומוכת פשע עד ש-1.6 מיליון סלוואדורים עזבו את מולדתם, בדרך כלל לארה"ב, שבה עקבותיהם ניכרים כמעט בכל תחום של עבודת כפיים. סלוואדורים בונים בתים וצובעים אותם, מייפים גנים פרטיים וקוטפים פירות.

העברותיהם מממנות חמישית מן התמ"ג של ארצם. בשנה שעברה הן עמדו על 5.6 מיליארד דולר, מקור ההכנסה העיקרי במטבע חוץ. לשם השוואה, סך כל היצוא הסלוואדורי ב-2019 עמד על 4.8 מיליארד דולר. השקעות זרות ישירות עמדו על 724 מיליון דולר.

נגיף הקורונה הפליא להכות באל סלוואדור. בחודש אפריל פחתו ההעברות ב-40%, מה שהביא את מקבליהן עד סף הרעב ואת המדינה עד סף קריסה כלכלית. יותר אל סלוואדורים נואשים יתדפקו על דלתות ארה"ב, או ינסו להסתנן אליה. ממתינה להם קבלת פנים צוננת עד עוינת.

אגב, ארה"ב היא המקור הגדול ביותר של העברות, בייחוד לאמריקה הלטינית ולים הקריבי. ב-2018, העברות ממנה עמדו על כמעט 70 מיליארד דולר.

"העברות משככות את העוני"

העברות כספים של מהגרים "משככות את העוני בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית", כתב הבנק העולמי בחודש אפריל, כאשר חזה את "הירידה הגדולה ביותר בהעברות" בהיסטוריה של זמננו.

העברות, הוא הסביר, "משפרות את התזונה, מסייעות בהגדלת ההוצאות על חינוך, ומפחיתות עבודת ילדים במשפחות מעוטות יכולת". ירידה בהעברות תחייב משפחות להקדיש את מלוא אמצעיהן המופחתים למזון ולצרכים מיידיים. הטווח הארוך ייעלם מסדר יומן.

לאן כל זה מוליך את הארצות הנפגעות? חוץ מן התוצאות האנושיות, הכלכליות והחברתיות יהיו אל נכון תוצאות פוליטיות, בייחוד בארצות שנקודת ההתחלה שלהן אינה יציבה.

הבה נתבונן בשתי שכנות דרום אסיאניות, פקיסטן ונפאל. בפקיסטן, הצמיחה השנתית לפני הקורונה עמדה על 3.3 אחוז בלבד. שיעורים היפים לארצות מפותחות אינם יפים לארצות מתפתחות, בייחוד כאלה עם אוכלוסייה צעירה הזקוקה למקומות עבודה. בפקיסטן יש יותר מ-200 מיליון בני אדם. הכנסותיה של ממשלתה היו קטנות מצירוף הריבית שהיא משלמת על חובותיה ומן הפנסיה שהיא משלמת לקיצבאיה.

ממשלתה הדמוקרטית של פקיסטן עומדת על כרעי תרנגולת, וגנרלים תמיד מוכנים להיכנס לנעלי הפוליטיקאים. סין שוחרת עוד השפעה, איסלאמיסטים שוחרים עוד כוח, והפיתוי לעשות משהו רע להודו הוא לעתים קרובות לא ניתן לריסון.

בנפאל, הרחק מתשומת הלב הבינלאומית, מתנהל עכשיו מאבק כוח על השלטון בין סיעות יריבות בתוך המפלגה הקומוניסטית השלטת, אגב בחישה סינית ורטינות הודיות.

במרכז אמריקה, הפיכות צבאיות ומלחמות אזרחים היו פעם לחם חוק. זה פסק בשלהי המאה ה-20, ולמעט מאוד מקומיים יש תיאבון לחזור ולהתחיל. אבל אנחנו יכולים להניח שהיחלשות כלכלית וחברתית תלבה אלימות מאורגנת, שהאיזור הזה חווה זה עשרות שנים. כנופיות מרכז-אמריקאיות הרחיבו את זירות פעולתן אל תוך ארה"ב, והיו אפילו נושא במערכת הבחירות של דונלד טראמפ לפני ארבע שנים. הפעם איננו מרבים לשמוע עליהן, אבל עוד חזון למועד.

ההתאוששות ממשבר הקורונה תהיה הדרגתית. התקווה לרגע יחיד, שבו האור יחזור וימשוך אותנו אל תחילת המנהרה, הייתה לא ריאלית מלכתחילה. זה חל גם על העברות הכספים. הבנק העולמי חוזה שהן יתאוששו בשנה הבאה, אבל הנפילה של 2020 לא תימחק. ב-2021 הוא צופה עלייה של 5.6%, לרמה של 470 מיליארד דולר. אכן, ארוכה הדרך.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן