גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הקורונה והמדינות העניות: לאן נעלמו 85 מיליארד דולר

ענף היצוא העיקרי בארצות העניות של הדור האחרון הוא פועלים מהגרים ● 272 מיליון חצו גבולות ואוקיינוסים כדי לשלוח כסף הביתה ● עם השנים הכסף צמח: 554 מיליארד דולר ערב משבר הקורונה ● מאז המשבר נמחקו כבר 20% מן ההעברות, וארצות מתקשות לגמור את החודש

מהגרת עבודה בהודו עובדת מדידת חום כדי לקבל אישור לעלות על רכבת בחזרה לביתה / צילום: Channi Anand, Associated Press
מהגרת עבודה בהודו עובדת מדידת חום כדי לקבל אישור לעלות על רכבת בחזרה לביתה / צילום: Channi Anand, Associated Press

הנה נתון פתיחה מדהים מדיליפ ראטהא, הכלכלן הבכיר לענייני הגירה של הבנק העולמי: שביעית מאוכלוסיית העולם, מיליארד בני אדם, הם מהגרים, במובן הזה שהם חיים ועובדים מחוץ לאזור מגוריהם הקבוע. 272 מיליון עובדים מחוץ לגבולות ארצם, 760 מיליון היגרו לאזור אחר בתוך ארצם.

הם שולחים כסף הביתה. הרבה מאוד כסף. בשנה שעברה, בפעם הראשונה, יותר כסף נשלח בידי מהגרים (554 מיליארד דולר) ממה שהושקע בידי זרים (540 מיליארד דולר). הסכום הזה מאשר את מה שהיה ידוע: העברות כספים (באנגלית, remittances) נעשו פקטור מרכזי בחייהן של ארצות עניות, או "מתפתחות", באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית וגם בחלקים של מזרח אירופה.

האיטי ונפאל הן המקרים הקיצוניים. הראשונה היא הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, האחרונה היא הענייה ביותר באסיה (מחוץ לאזורי המלחמה של אפגניסטן ותימן). שליש מהתוצר המקומי הגולמי שלה כל אחת מהן תלוי בהעברות ממהגרים.

אין זה מן הנמנע שהשיא של כל הזמנים שייך לטג׳יקיסטן שבמרכז אסיה. ב-2013, העברות כיסו 42% מן התמ"ג שלה. אבל מאז, בהשפעת המשברים הכלכליים ברוסיה, ארץ היעד של רוב המהגרים הטג׳יקיים, המספרים פחתו בהרבה.

שליש התמ"ג בנה בתי רעפים

התוצאות ניכרות בכל מיני אופנים. למשל, אם תטיילו יום אחד, לאחר החיסון, באזוריה הכפריים של נפאל, תוכלו לגלות בתי רעפים נאים, שתיים-שלוש קומות, מרפסות הדורות וגדרות מסוגננות.

איך זה ייתכן, בלב עוני ומחסור? זה כסף מן המפרץ הפרסי, יסבירו לכם המקומיים. ההעברות מילאו תפקיד מרכזי בצמצום העוני בנפאל, מ-42% ב-1995 ל-25% ב-2011 על פי נתוני אתר הסי.איי.אי.

לפי כלכלן הבנק העולמי ראטהא, בערך ב-60 ארצות, העברות הכספים שקולות כנגד 5% של התוצר המקומי הגולמי השנתי. באחדות, הן שקולות כנגד שליש התמ"ג, כמו נפאל הנ"ל. מעניין שזה המצב אפילו בקזחסטן, ארץ עשירת-נפט. מפתיע פחות שזה המצב בסומליה, או בהאיטי.

2019 הייתה בדרך כלל שנה טובה להעברות כספים. במהלכה, ערב משבר הקורונה, שורה של ארצות ציינו עלייה של 10% ויותר.

כל זה עצר בחריקת בלמים ברבע השני של 2020. בחודש אפריל, הבנק העולמי העריך כי הירידה בהעברות תנוע בין 13% (במזרח אסיה ובאוקיאנוס השקט) עד 27.5% (באירופה ובמרכז אסיה). אפריקה, דרום אסיה והמזרח התיכון יהיו באמצע.

לא-דרושים: מהגרים

כאשר כלכלות נסגרות בכל מקום, מהגרים הם הלא-דרושים ביותר. ראינו המוני מהגרים פנימיים בהודו, שחייהם היו תלויים להם מנגד עוד לפני משבר הקורונה, נאלצים לצעוד ברגל הביתה, לפעמים מאות קילומטרים. עכשיו אנחנו רואים עוזרות-בית אתיופיות מושלכות לרחובות ביירות מאין להן דורש ומאין להן קורת גג.

ב-2019, הודו קיבלה ממהגריה בארצות המפרץ 83 מיליארד דולר, יותר מכל הכנסותיה מיצוא לאירופה או לצפון אמריקה. ההעברות משפיעות על חלקים שונים של הודו באופן לא יחסי.

קחו למשל את קראלה, המדינה הדרומית ביותר של הודו, על שפת הים הערבי. זיקתה למזרח התיכון היא רבת-שנים. היא היחידה בהודו שאפשר לתאר כרב-דתית, עם מיעוט מוסלמי גדול (יותר מרבע האוכלוסייה) ומיעוט נוצרי גדול (כמעט חמישית). פעם הייתה שם הקהילה היהודית הגדולה והעתיקה ביותר בהודו.

בקראלה, הגדולה כמעט פי שניים מישראל, מתגוררים כמעט 35 מיליון בני אדם. כשני מיליון הם פועלים מהגרים בארצות המפרץ. בשנה שעברה, קראלה קיבלה 14 עד 15 מיליארד דולר מהכנסות מהגריה. השנה הסכום הזה יפחת לפחות בשני מיליארד דולר. מה תעשה קראלה אם שני המיליון ירצו לחזור הביתה ואין להם פרנסה במקומות מושבם? לאיש אין מושג.

הפועלים המהגרים מהודו מחזיקים אולי 50 מיליארד דולר בחשבונות בנקים מעבר לים, שאינם נושאים בימים האלה ריבית של ממש. בעצת הבנק העולמי, ממשלת הודו מנסה לעניין את המהגרים האלה באיגרות חוב מיוחדות שהיא תנפיק בשבילם. קוראים להם "אג"ח תפוצות".

מהגרי עבודה מוונצואלה בקולומביה ממתינים לאוטובוס לחזור לביתם, בשבוע שעבר / צילום: Fernando Vergara, Associated Press

עשרה מיליון פיליפינים

בשנה שעברה, פועלים מהגרים בפדרציה של האמירויות, בעיקר מאסיה ומן המזרח התיכון, שלחו 44 מיליארד דולר הביתה. אפשר שההעברות מן האמירויות יפחתו השנה ב-25%. הנפגעת הגדולה ביותר תהיה פקיסטן. היא קיבלה בשנה שעברה 23 מיליארד דולר, סכום השקול כנגד 7.5% של התמ"ג שלה.

ישראלים לא יופתעו לשמוע מה גדולה היא תלותה של הפיליפינים בהעברות של פועלים מהגרים. עשירית האוכלוסייה, בערך עשרה מיליון בני אדם, עובדים מעבר לים. העברותיהם מממנות 10% של התמ"ג.

עד משבר הקורונה, עשר שנים ויותר, ההעברות עמדו בסימן דילוגים: בכל שנה הן עלו בערך ב-7%. לפי ממשלת הפיליפינים, 350 אלף מן המהגרים איבדו השנה את פרנסתם. הממעיטים אומרים שההעברות לפיליפינים יפחתו ב-5%. המרבים חוזים ירידה של 20%.

בונים בתים, אבל לא במולדת

באל סלוואדור הקטנטנה, במרכז אמריקה, מתגוררים כמעט 6.5 מיליון בני אדם. כה עלובה היא, כה צפופה, עניה ומוכת פשע עד ש-1.6 מיליון סלוואדורים עזבו את מולדתם, בדרך כלל לארה"ב, שבה עקבותיהם ניכרים כמעט בכל תחום של עבודת כפיים. סלוואדורים בונים בתים וצובעים אותם, מייפים גנים פרטיים וקוטפים פירות.

העברותיהם מממנות חמישית מן התמ"ג של ארצם. בשנה שעברה הן עמדו על 5.6 מיליארד דולר, מקור ההכנסה העיקרי במטבע חוץ. לשם השוואה, סך כל היצוא הסלוואדורי ב-2019 עמד על 4.8 מיליארד דולר. השקעות זרות ישירות עמדו על 724 מיליון דולר.

נגיף הקורונה הפליא להכות באל סלוואדור. בחודש אפריל פחתו ההעברות ב-40%, מה שהביא את מקבליהן עד סף הרעב ואת המדינה עד סף קריסה כלכלית. יותר אל סלוואדורים נואשים יתדפקו על דלתות ארה"ב, או ינסו להסתנן אליה. ממתינה להם קבלת פנים צוננת עד עוינת.

אגב, ארה"ב היא המקור הגדול ביותר של העברות, בייחוד לאמריקה הלטינית ולים הקריבי. ב-2018, העברות ממנה עמדו על כמעט 70 מיליארד דולר.

"העברות משככות את העוני"

העברות כספים של מהגרים "משככות את העוני בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית", כתב הבנק העולמי בחודש אפריל, כאשר חזה את "הירידה הגדולה ביותר בהעברות" בהיסטוריה של זמננו.

העברות, הוא הסביר, "משפרות את התזונה, מסייעות בהגדלת ההוצאות על חינוך, ומפחיתות עבודת ילדים במשפחות מעוטות יכולת". ירידה בהעברות תחייב משפחות להקדיש את מלוא אמצעיהן המופחתים למזון ולצרכים מיידיים. הטווח הארוך ייעלם מסדר יומן.

לאן כל זה מוליך את הארצות הנפגעות? חוץ מן התוצאות האנושיות, הכלכליות והחברתיות יהיו אל נכון תוצאות פוליטיות, בייחוד בארצות שנקודת ההתחלה שלהן אינה יציבה.

הבה נתבונן בשתי שכנות דרום אסיאניות, פקיסטן ונפאל. בפקיסטן, הצמיחה השנתית לפני הקורונה עמדה על 3.3 אחוז בלבד. שיעורים היפים לארצות מפותחות אינם יפים לארצות מתפתחות, בייחוד כאלה עם אוכלוסייה צעירה הזקוקה למקומות עבודה. בפקיסטן יש יותר מ-200 מיליון בני אדם. הכנסותיה של ממשלתה היו קטנות מצירוף הריבית שהיא משלמת על חובותיה ומן הפנסיה שהיא משלמת לקיצבאיה.

ממשלתה הדמוקרטית של פקיסטן עומדת על כרעי תרנגולת, וגנרלים תמיד מוכנים להיכנס לנעלי הפוליטיקאים. סין שוחרת עוד השפעה, איסלאמיסטים שוחרים עוד כוח, והפיתוי לעשות משהו רע להודו הוא לעתים קרובות לא ניתן לריסון.

בנפאל, הרחק מתשומת הלב הבינלאומית, מתנהל עכשיו מאבק כוח על השלטון בין סיעות יריבות בתוך המפלגה הקומוניסטית השלטת, אגב בחישה סינית ורטינות הודיות.

במרכז אמריקה, הפיכות צבאיות ומלחמות אזרחים היו פעם לחם חוק. זה פסק בשלהי המאה ה-20, ולמעט מאוד מקומיים יש תיאבון לחזור ולהתחיל. אבל אנחנו יכולים להניח שהיחלשות כלכלית וחברתית תלבה אלימות מאורגנת, שהאיזור הזה חווה זה עשרות שנים. כנופיות מרכז-אמריקאיות הרחיבו את זירות פעולתן אל תוך ארה"ב, והיו אפילו נושא במערכת הבחירות של דונלד טראמפ לפני ארבע שנים. הפעם איננו מרבים לשמוע עליהן, אבל עוד חזון למועד.

ההתאוששות ממשבר הקורונה תהיה הדרגתית. התקווה לרגע יחיד, שבו האור יחזור וימשוך אותנו אל תחילת המנהרה, הייתה לא ריאלית מלכתחילה. זה חל גם על העברות הכספים. הבנק העולמי חוזה שהן יתאוששו בשנה הבאה, אבל הנפילה של 2020 לא תימחק. ב-2021 הוא צופה עלייה של 5.6%, לרמה של 470 מיליארד דולר. אכן, ארוכה הדרך.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

שלט של גינדי שמציעה פטור ממס רכישה / צילום: כדיה לוי

המבצעים למכירת דירות: מי באמת הנהנה העיקרי?

הקיפאון בשוק הנדל"ן גורם ליזמים להציע הנחות בכל מיני צורות על דירות, אך האם הקונים באמת מרוויחים בהם?

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

זה שני עשורים שאין השקעות מספקות במתקני כריית הנחושת / צילום: Shutterstock

ההיצע בירידה והביקוש צפוי לזנק: האם זה קץ הדשדוש במחיר הנחושת?

מחיר המתכת מטפס בעקביות בחודשים האחרונים, ואנליסטים חוזים שהוא יזנק בעוד 70% במהלך השנתיים הקרובות ● בין הסיבות: שיבושים בכריית הנחושת שעלולים להביא לירידה בהיצע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל