גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הביקורת: התערבות בנק ישראל בשוק הקונצרני היא פעולה נכונה

התערבות בנק ישראל בשוק החוב הקונצרני מתרחשת בנסיבות קיצון ולא משיקולי השקעה טהורים, וטוב היה עושה בנק ישראל לו היה משקיע בחוב ובמניות של חברות ישראליות גם בימים כתיקונם

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

ההחלטה של בנק ישראל לרכוש איגרות חוב קונצרניות בהיקף של עד 15 מיליארד שקל בשוק המשני הפתיעה את המשקיעים והביאה עימה תהיות והרמת גבות. במהלך זה חותר בנק ישראל להגביר את הממסר בין המהלכים להפחתת התשואות בשוק החוב הממשלתי לתשואות בשוק החוב הקונצרני. בבנק המרכזי של ישראל הגיעו למסקנה, כי נשק הריבית מוצה, וכי מוטב להגדיל התערבות בשוק החוב מאשר להסתכן בעולם לא ידוע של ריביות שליליות.

שוק החוב הקונצרני, ודאי בתחום הדירוגים הגבוהים יחסית של A מינוס ומעלה, שם בחר הבנק המרכזי להתערב, מתפקד היטב בימים אלו, ולפיכך לכאורה לא נדרשת הייתה התערבות של הבנק המרכזי בעת הנוכחית.

"לכאורה" אמרתי, שכן ההתפתחויות השליליות בזירה הבריאותית עלולות להביא אותנו לסגר מלא שני בעתיד הנראה לעין. סגר שכזה הוא מבחן לחץ עצום נוסף לסקטור העסקי וצפוי שהוא יקבל ביטוי בעלייה במד הלחץ בשווקים ופדיונות חוזרים וגדולים בשוק הקונצרני.

גם אם נצליח לדלג מעל איום הסגר כפועל יוצא מגל שני, אזי החורף הקרב ובא מגביר את ההסתברות לשיבושים קשים לאורך זמן בפעילות הכלכלית.

המציאות הכלכלית העגומה, בצוותא עם סיר הלחץ התקשורתי המעצים את הפאניקה, הביאו בגל הראשון של הקורונה לפדיונות ענק בתעשיית קרנות הנאמנות, למכירת חיסול של תיקי השקעות ולמימוש גורף של תיקי ניירות ערך של לקוחות פרטיים בבנקים.

המכירות הלא סלקטיביות גרמו הפסדי ענק לציבור הרחב, שאת חלקם היה ניתן למנוע לו בנק ישראל היה מתערב בשוק הקונצרני. בגל הראשון של הקורונה פעל בנק ישראל בשוק החוב הממשלתי, ונתן מענה לבעיית הנזילות בשוק זה באמצעות השקת תוכנית הרחבה כמותית בהיקף של 50 מיליארד שקל. תוכנית זו הביאה עימה ידיים חזקות לשוק זה, אולם השוק הקונצרני ושוק המניות נותרו ללא ידיים חזקות המספקות נזילות במקרי קיצון, וההפסדים הכבדים נערמו.

הקצאה של 15 מיליארד שקל לרכישת אג"ח חברות מאותתת למשקיעים כי נוסף שחקן חזק עם כיסים עמוקים גם בשוק הקונצרני המקומי, והוא אינו משקיע אופורטוניסטי כמו משקיעים מוסדיים, קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים.

עצם ההצהרה עצמה בעת הנוכחית, עוד בטרם נרכשה האג"ח הראשונה, מייצרת ודאות טובה יותר באפיק הקונצרני, ומקטינה את פוטנציאל הנזק המיותר למשקיעים בתרחיש ריאלי של עלייה במפלס הפחד.

כולם בשוק ההון מבינים כי לבנק ישראל יש יכולות להגדיל באופן מהותי את התערבותו בשוק הקונצרני, לגוון את אסטרטגיות הפעולה במורד סולם הדירוג ואף לפעול ישירות בשוק הראשוני, ולפיכך יחשבו פעמיים בטרם ימכרו אג"ח קונצרניות מכל הבא ליד.

ההתערבות של בנק ישראל בשוק החוב הקונצרני היא לא מהלך נטול תופעות לוואי, ולפיכך טבעי שהוא זוכה לביקורת מחוגים כלכליים במקומות אחרים בעולם שבהם רוכש בנק מרכזי אג"ח קונצרניות.

ראשית, בתרחיש קיצוני עשוי הבנק המרכזי לרשום הפסדי אשראי גדולים ולפיכך מדובר במהלך מסוכן.

בנוסף, המשקיעים בעולם התרגלו אומנם לכך שהבנק מרכזי מעוות את תשואות החוב הממשלתי באמצעות מכבסת המילים שקרויה הרחבה כמותית, ואולם בהתערבות בשוק הקונצרני הוא מעוות את תמחור הסיכון של הפירמות ומקלקל עוד יותר את המכניזם של השוק החופשי.

העובדה שהבנק המרכזי רוכש חוב בדירוגים גבוהים ותומך בכך בחברות החזקות במשק, בעוד החברות בדירוגים הנמוכים אינן זוכות להיכלל בתוכנית הרכישות, מגבירה את הביקורת על הבנק המרכזי ככזה שעוזר לחזקים ומנציח את חולשת החלשים.

ואולם למרות הביקורת, סגולות התרופה עולות על תופעות הלוואי המוכרות. לתפישתי, עצם ההתערבות של הבנק המרכזי בסביבת דירוגי החוב הגבוהים תורמת להפחתת עלויות המימון של החברות בדירוגים הנמוכים, שכן כל עולם התשואות משתנה וראינו עדות לכך לא פעם בעבר בשוקי חוב מעבר לים.

כמו כן, הצהרת הכוונות של הבנק המרכזי ויישור הקו שלו עם בנקים מרכזיים בולטים נוספים שמה על השולחן אופציה של רכישה עתידית של חוב בדירוגים נמוכים כפי שמתרחש בארה"ב לעת הצורך.

בכל האמור באפליה של העסקים הקטנים והבינוניים אשר אינם יכולים לגייס אג"ח וצמאים למימון, ולפיכך אינם נהנים מהתמיכה בשוק החוב הקונצרני,  אזי הדרך לסייע להם היא באמצעות עידוד ותמיכה מסיבית במערכת הבנקאית וקרנות אשראי על מנת שאלו יעניקו אשראי זול לחברות יעד אלו.

בעצם ההתמקדות של בנק ישראל בחברות סולבנטיות הוא גם חומק בהצלחה משדה המוקשים של חילוץ טייקונים כושלים, שכן הוא מפנה מקורות מימון לחברות בריאות נפגעות קורונה.

בעולם עולה שוב ושוב הטענה כי המהלכים של הבנקים המרכזיים מגבירים את האי-שוויון בכלכלה העולמית, שכן הם תומכים בעשירים ובאמידים שלהם תיקי ניירות ערך, בעוד שהציבור נטול העושר הפיננסי לא נהנה מתוכניות אלו.

לתפישתי תמיכה עקיפה במעמד הביניים ובעשירונים העליונים תומכת בכלכלת ישראל ואינה צריכה לבוא על חשבון סיוע מסיבי לשכבות החלשות באמצעות פרישת רשת סוציאלית משודרגת, אשר תסייע למרבית החברה הישראלית לצלוח בבריאות כלכלית את קללת הקורונה.

התערבות בנק ישראל בשוק החוב הקונצרני מתרחשת בנסיבות קיצון ולא משיקולי השקעה טהורים, וטוב היה עושה בנק ישראל לו היה משקיע בחוב ובמניות של חברות ישראליות גם בימים כתיקונם, ממש כפי שהוא עושה זאת זה שנים בחברות זרות. כל שקל שבנק ישראל משקיע בחברה ישראלית מייצר מקומות עבודה ומצביע על אמון הבנק בכלכלת ישראל. מדובר בהתנהלות מקובלת של בנקים זרים אחרים אשר פסחה על ההתנהלות של בנק ישראל בניהול ההשקעות.

המשבר הנוכחי יצר הזדמנות עבור בנק ישראל לתבל את תיק ההשקעות שלו בנכסים כחול לבן ומתברר כי כאשר בנק ישראל רוצה, אזי החשש מקניית נכסים שקליים שתביא לייסוף השקל לא עוצר אותו. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה