גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המכירות צנחו, היינו בהלם. אבל האמנו שאנשים יתחילו לשים דגש על הבריאות"

ליהיא סגל עומדת בראש הסטארט-אפ DayTwo שמספק המלצות תזונה אישיות על בסיס מחקרים וטכנולוגיה ● בראיון ל"גלובס" היא מספרת על תקופת הקורונה ("המכירות ירדו לאפס") ועל הבחירה להיות בתחום הבריאות ("אנשים מסמסים לי שהצלתי את חייהם")

"הבנתי שזו רכבת הרים, שאם אתה לא מיישר לעצמך את הדרך מבחינה רגשית - אתה לא שורד. או שאתה שורד ולא נהנה באמת, עם הרבה מאוד קושי. מתרחשת איזו דרמה, למשל הקורונה, ואתה חושב שזהו, שלא תדע איך לצאת מזה. אבל אתה מתמודד עם זה ומוצא פתרון - תמיד. זה מצחיק, השינוי שאתה עובר כשאתה נכנס לתפקיד המנכ"ל, כי אתה חייב להיות אופטימי, להיות טיפה לא ריאלי, להאמין ולחלום. אתה לא יכול להיות כל הזמן אופרטור צמוד למספרים, כי ככה אין מעוף.

"המעבר לתפקיד המנכ"ל הוא נוקאאוט, זה תפקיד שונה לגמרי מלהיות סמנכ"ל כספים. למרות שהיה לי מנטור קרוב והרגשתי שאני יכולה לשאול שאלות בלי להתבייש, בסוף אני לבד ב-1,000 ההחלטות שאני צריכה לקבל בכל יום. הלחץ הוא מטורף. אני שואלת את כל המנכ"לים אם הם נהנים, וכולם אומרים שכן. וכשאני אומרת להם שאני גם מנכ"לית, אז הם אומרים את האמת. יש כמובן הרבה דברים טובים והתגמול הוא מדהים, אחרת לא היינו בוחרים כל יום מחדש בהנאה הזאת. לקח לי כמה חודשים להפנים שזה לא רק קשה או רק טוב".

ליהיא סגל היא מנכ"לית הסטארט-אפ DayTwo ואחת המייסדים שלו. החברה מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית במטרה לאזן את רמות הסוכר בדם. ההמלצות מבוססות על מחקר שערכו החוקרים פרופ' ערן סגל (אין ביניהם קשר משפחתי) ופרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן. הפרופיל של כל משתמש מורכב ממספר מדדים הכוללים מידע אישי והתנהגותי, ריצוף דנ"א של חיידקי המעי של המשתמש ובדיקות דם.

החידוש העיקרי הוא בהבנה כי קפיצת סוכר היא תוצאה של שילובי מזון מסוימים, ולהיפך. כך, יכול להיות שבעבור אדם אחד אכילת קרואסון דווקא לא מקפיצה את רמת הסוכר, בניגוד לאינטואיציה. "אנחנו יודעים להתאים לאדם את המזונות שהוא צריך לאכול בעזרת למידת מכונה, והשילובים האלו מאפשרים להישאר עם תוכנית מאוד שפויה, כי הוא לומד איך ומה לאכול.

"שני החוקרים הבינו שצריך להפסיק להסתכל אם האוכל בריא או לא, אלא צריך להסתכל על האדם עצמו", מספרת סגל בראיון לפודקאסט "רוד שואו". "יש המון מחקרים שמוכיחים שיש קשר בין קפיצת הסוכר להתקפי לב, סרטן ומחלות נוספות. גם אנשים בריאים צריכים לשאוף לנרמל את רמת הסוכר בדם. כשהם החליטו שזה המדד שהם מסתכלים עליו, הם הצליחו להפוך את זה למשחק של דאטה. הם לקחו אלפי אנשים שחוברו למד סוכר ורשמו כל דבר שהם אכלו. ככה מריוס נכט הגיע אליהם. 'ידע', חברת המסחור של מכון ויצמן חיפשה שותפים, ומריוס - שהתלהב מהם מאוד - פנה ליובל אופק. הם עשו הרבה פעילות פילנטרופיה ביחד והקימו את בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק. הם חיפשו מישהו שיעזור עם הניהול, ויובל הביא אותי".

היום לחברה יש כמה מודלים עסקיים - בישראל היא מציעה אפליקציה וייעוץ תזונתי לצרכן הסופי, וכן משתפת פעולה עם קופת חולים כללית, ואילו בארה"ב היא עובדת דרך חברות הביטוח והמעסיקים וככה יש לה הכנסות חוזרות. "בישראל אנחנו לא מסבסדים את הלקוחות. בארה"ב זה עוד שלב מוקדם, כי הסייקלים ארוכים ויתר. יש מודלים עסקיים שלמים שאתה מוכן לסבסד לקוחות רק בשביל הדאטה, אבל לא היינו שם בכלל".

"החוקרים יכלו להיות מנכ"לים מדהימים"

סגל, עורכת דין בהכשרתה, הגיעה ל-DayTwo מסטארט-אפ הבינה העסקית SiSense, שם שימשה כסמנכ"לית כספים ותפעול. "קודם לכן, שימשתי כסמנכ"לית כספים של חברת dbMotion, שמאפשרת לשלוף תיק רפואי דיגיטלי על המטופל. כשמדברים על כך שבישראל יש מידע רפואי של 20 שנה, זה בזכותה. הצטרפתי בשנים האחרונות ואז מכרנו אותה. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בחברה בתחום הבריאות. מאוד נהניתי להיות במקום שעוזר לאנשים. ואז הלכתי לסייסנס, שהיא חברה מדהימה ושני המנכ"לים היו מדהימים, רק מה? לא בתחום הבריאות.

"חברות תמיד אומרות שהן משנות את העולם, ולסייסנס באמת יש פעילות בתחום הרפואי, היום בוודאי יותר מאז. אבל אין ספק שזה לא כמו היום, שאני מקבלת הודעות סמס בבוקר, שבהן כותבים לי שהיצלתי לאנשים את החיים. זה הכי קרוב שהייתי להיות רופאה בחיים שלי. אתה נוגע באנשי הקצה, וזה מה שעושה את ההבדל. הגעתי ל-DayTwo בעקבות זיו אופק, שהיה המנכ"ל של dbMotion. נפגשנו יום אחד לארוחת בוקר והוא אמר לי שהוא לא רואה את הברק בעיניים, ואינטואיטיבית אמרתי לו שסייסנס היא חברה מדהימה, אבל זה לא מה שהעולם צריך באמת. ואז הוא אמר: 'אם כך, יש שני מדענים שאני רוצה שתפגשי', ושלח אותי לפגוש את ערן וערן (סגל ואלינב, החוקרים - ע"ז), והם הרשימו אותי מאוד".

היום הם יועצים של החברה. יש שיווי משקל קצת שונה במצב כזה, שבו החוקרים באים עם הידע, בטח בתחילת הדרך.
"אתה לגמרי צודק, זה בהחלט לא שגרתי. אני חושבת ש-DayTwo היא דוגמה טובה לשיתוף פעולה מוצלח של תעשייה ואוניברסיטה/מכון מחקר. לקח לנו שנה לחתום על ההסכם. זה תמיד מלווה במשא ומתן קשה ומאוד מקפידים על הפרטים. אנחנו כל הזמן עובדים על איך ליצור מצב של Win-Win, ובצורה מאוד מחושבת. זה לא פשוט, כי זה הבייבי שלהם. הם חוקרים מלא שנים דברים שלא הגיעו ליישום ופתאום כל שכן של מישהו שעבד במעבדה, עושה את הבדיקה.

"מצד שני, הם נותנים למישהו אחר לנהל והם בטח לא הסכימו על כל ההחלטות שלנו. גם היינו מאוד תלויים בהם בתחילת הדרך, אפילו ברמת האלגוריתם, אבל התלות נגמרה פחות או יותר אחרי שנה. אנחנו ממשיכים לשתף פעולה איתם על מחקרים שהם עושים ויש מערכת יחסים מתמשכת, זה דבר שהרבה פעמים לא קורה. אבל בנינו את זה ככה שיהיה המשך.

"כל אחד מהם היה יכול להיות מנכ"ל מדהים, אבל הם החליטו שהם רוצים לחקור. שניהם מככבים בטלוויזיה, הם לא חוקרים כאלו מוזרים שיושבים במעבדה. הם עזרו מאוד בגיבוש האסטרטגיה. זכינו פה בפרטנרים אמיתיים. אני לא חושבת שהייתי עושה משהו אחרת בהקשר של מסחור הידע, הצלחנו להגיע למצב של Win-Win".

"הגשנו לדירקטוריון תוכנית בשלב מוקדם"

איך הקורונה השפיעה עליכם?
"הקורונה היא מגה-אירוע. אנשים היום מבינים שסוכרת זה מחלות רקע. זאת מחלה קשה, אבל לא תופסים אותה ככה, והיא גם עולה למבטחים ולמעסיקים הרבה כסף. בארה"ב היו עיכובים של רבעון-שניים בהשקה של שיתופי פעולה. בישראל ראינו תהליך כמו שכל המשק ראה, אבל לשמחתי אנחנו בהתאוששות. כשאנשים נכנסו לסגר, כולם היו בהלם, כל המכירות היו אפסיות. לא ראיתי שיעור צמיחה חד ספרתי במכירות מאז 2017. זה אירוע מלחיץ, אבל הייתה לנו אמונה שמאוד מוכיחה את עצמה שבסוף זאת בריאות. הקמנו את החברה כדי לשפר לאנשים את הבריאות ובתקופה כזאת זה רלוונטי. אנשים צריכים לשמור יותר, לא פחות.

"אין בן אדם שבשבילו זה nice to have, גם מישהו בן 25. אמנם יש לו זמן עד שיהפוך להיות טרום סוכרתי, אבל בן אדם שעובר את גיל 30, כבר מתחיל להיות בדרך לשם. ויש גם ילדים במצב כזה - זה לא כמו פעם, שזה היה סיפור של אנשים מבוגרים. ברגע שנכנסת לסוכרת, אתה יכול לנרמל את הסוכר בדם, להיות מנוהל, אבל לא באמת לחזור אחורה, למרות מה שחברות טוענות. וגם התוכנית עוזרת לירידה במשקל, אז זה תמיד עוזר להיות בריא יותר. כשהתחילו כל הבדיחות (בתקופת הסגר, ע.ז) של 'אנחנו רק משמינים', אז אמרתי לצוות השיווק שיחזרו לפרסם בפייסבוק. אנשים היו מוכנים לחזור ולשמוע על תזונה בריאה וירידה במשקל".

איך היה לנהל חברה כשרואים את המכירות נופלות?
"לא פשוט בכלל. ראיתי את 2000 ואת 2008. הבנתי מה עומד להיות בשלב מוקדם והכנתי תוכנית לדירקטוריון. במצבים כאלו לא צריך לחכות לראות מה יהיה. ככל שתחכה עד ההתאמות, ככה תשרוף יותר כסף. הוצאנו קצת עובדים לחל"ת וצמצמנו בשכר - כולם לקחו אחריות, והבינו שיש מצב של אי ודאות ושצריך להאריך את התקופה שיש לנו בשבילה כסף בקופה. עשינו מו"מ עם ספקים, ולא גייסנו עובדים לתפקידים שרצינו לאייש".

מה האתגר הכי גדול שלכם כיום?
"המיקוד, זה אחד האתגרים הקשים. אנחנו יכולים ללכת להרבה כיוונים וקשה לדעת לאן ללכת. צריך לקבל החלטות אמיצות על בסיס המידע שיש, אבל גם צריך לגבות אותן. האם ללכת לעוד טריטוריות? האם לפנות במדינות נוספות לצרכנים פרטיים, האם לוותר על הזדמנויות להיכנס למדינות נוספות? ותמיד יש גם מתח בין ארה"ב לישראל. אבל אני תמיד אומרת להנהלה שלי - לא המצאנו כלום". 

ליהיא סגל

מנכ"לית DayTwo וממייסדי החברה ● מתגוררת בהוד השרון, גרושה ואם לשלושה ילדים, בת 49 ● בעלת תואר ראשון במשפטים מאונ' ת"א ותואר שני במנהל עסקים מאונ' נורת'ווסטרן ● קודם לכן שימשה כסמנכ"לית כספים ותפעול של חברת סייסנס, וסמנכ"לית כספים של חברות dbMotion ו-IXI Mobile.

DayTwo

מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית במטרה לצמצם את רמת הסוכר בדם לאחר הארוחה, על בסיס הבנה של חיידקי המעי ● החברה הוקמה ב-2015 על ידי סגל, מריוס נכט, יובל אופק ושני חוקרים ממכון ויצמן, ערן סגל וערן אלינב ● החברה יושבת בת"א, מעסיקה 90 עובדים וגייסה מאז הקמתה 48 מיליון דולר ● בין המשקיעים בה - קרן aMoon, קרן אופק של יהל זילכה, בית חולים מאיו קליניק בארה"ב, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד

עוד כתבות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מעריך: מה עלול להקפיץ את האינפלציה ומה תהיה הריבית בעוד שנה?

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● בבנק הותירו את תחזית האינפלציה לשנת 2025 ללא שינוי אך הורידו מעט את התחזית לשנה הבאה ● במקביל צופים בבנק שהגירעון צפוי לטפס ● על פי הערכות הכלכלנים, למרות שפרמיית הסיכון בישראל ירדה והשקל התחזק בחדות, הריבית תרד בחודש ספטמבר הקרוב

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות