ליהיא סגל / צילום: סמדר כפרי, יח"צ
"הבנתי שזו רכבת הרים, שאם אתה לא מיישר לעצמך את הדרך מבחינה רגשית - אתה לא שורד. או שאתה שורד ולא נהנה באמת, עם הרבה מאוד קושי. מתרחשת איזו דרמה, למשל הקורונה, ואתה חושב שזהו, שלא תדע איך לצאת מזה. אבל אתה מתמודד עם זה ומוצא פתרון - תמיד. זה מצחיק, השינוי שאתה עובר כשאתה נכנס לתפקיד המנכ"ל, כי אתה חייב להיות אופטימי, להיות טיפה לא ריאלי, להאמין ולחלום. אתה לא יכול להיות כל הזמן אופרטור צמוד למספרים, כי ככה אין מעוף.
"המעבר לתפקיד המנכ"ל הוא נוקאאוט, זה תפקיד שונה לגמרי מלהיות סמנכ"ל כספים. למרות שהיה לי מנטור קרוב והרגשתי שאני יכולה לשאול שאלות בלי להתבייש, בסוף אני לבד ב-1,000 ההחלטות שאני צריכה לקבל בכל יום. הלחץ הוא מטורף. אני שואלת את כל המנכ"לים אם הם נהנים, וכולם אומרים שכן. וכשאני אומרת להם שאני גם מנכ"לית, אז הם אומרים את האמת. יש כמובן הרבה דברים טובים והתגמול הוא מדהים, אחרת לא היינו בוחרים כל יום מחדש בהנאה הזאת. לקח לי כמה חודשים להפנים שזה לא רק קשה או רק טוב".
ליהיא סגל היא מנכ"לית הסטארט-אפ DayTwo ואחת המייסדים שלו. החברה מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית במטרה לאזן את רמות הסוכר בדם. ההמלצות מבוססות על מחקר שערכו החוקרים פרופ' ערן סגל (אין ביניהם קשר משפחתי) ופרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן. הפרופיל של כל משתמש מורכב ממספר מדדים הכוללים מידע אישי והתנהגותי, ריצוף דנ"א של חיידקי המעי של המשתמש ובדיקות דם.
החידוש העיקרי הוא בהבנה כי קפיצת סוכר היא תוצאה של שילובי מזון מסוימים, ולהיפך. כך, יכול להיות שבעבור אדם אחד אכילת קרואסון דווקא לא מקפיצה את רמת הסוכר, בניגוד לאינטואיציה. "אנחנו יודעים להתאים לאדם את המזונות שהוא צריך לאכול בעזרת למידת מכונה, והשילובים האלו מאפשרים להישאר עם תוכנית מאוד שפויה, כי הוא לומד איך ומה לאכול.
"שני החוקרים הבינו שצריך להפסיק להסתכל אם האוכל בריא או לא, אלא צריך להסתכל על האדם עצמו", מספרת סגל בראיון לפודקאסט "רוד שואו". "יש המון מחקרים שמוכיחים שיש קשר בין קפיצת הסוכר להתקפי לב, סרטן ומחלות נוספות. גם אנשים בריאים צריכים לשאוף לנרמל את רמת הסוכר בדם. כשהם החליטו שזה המדד שהם מסתכלים עליו, הם הצליחו להפוך את זה למשחק של דאטה. הם לקחו אלפי אנשים שחוברו למד סוכר ורשמו כל דבר שהם אכלו. ככה מריוס נכט הגיע אליהם. 'ידע', חברת המסחור של מכון ויצמן חיפשה שותפים, ומריוס - שהתלהב מהם מאוד - פנה ליובל אופק. הם עשו הרבה פעילות פילנטרופיה ביחד והקימו את בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק. הם חיפשו מישהו שיעזור עם הניהול, ויובל הביא אותי".
היום לחברה יש כמה מודלים עסקיים - בישראל היא מציעה אפליקציה וייעוץ תזונתי לצרכן הסופי, וכן משתפת פעולה עם קופת חולים כללית, ואילו בארה"ב היא עובדת דרך חברות הביטוח והמעסיקים וככה יש לה הכנסות חוזרות. "בישראל אנחנו לא מסבסדים את הלקוחות. בארה"ב זה עוד שלב מוקדם, כי הסייקלים ארוכים ויתר. יש מודלים עסקיים שלמים שאתה מוכן לסבסד לקוחות רק בשביל הדאטה, אבל לא היינו שם בכלל".
"החוקרים יכלו להיות מנכ"לים מדהימים"
סגל, עורכת דין בהכשרתה, הגיעה ל-DayTwo מסטארט-אפ הבינה העסקית SiSense, שם שימשה כסמנכ"לית כספים ותפעול. "קודם לכן, שימשתי כסמנכ"לית כספים של חברת dbMotion, שמאפשרת לשלוף תיק רפואי דיגיטלי על המטופל. כשמדברים על כך שבישראל יש מידע רפואי של 20 שנה, זה בזכותה. הצטרפתי בשנים האחרונות ואז מכרנו אותה. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בחברה בתחום הבריאות. מאוד נהניתי להיות במקום שעוזר לאנשים. ואז הלכתי לסייסנס, שהיא חברה מדהימה ושני המנכ"לים היו מדהימים, רק מה? לא בתחום הבריאות.
"חברות תמיד אומרות שהן משנות את העולם, ולסייסנס באמת יש פעילות בתחום הרפואי, היום בוודאי יותר מאז. אבל אין ספק שזה לא כמו היום, שאני מקבלת הודעות סמס בבוקר, שבהן כותבים לי שהיצלתי לאנשים את החיים. זה הכי קרוב שהייתי להיות רופאה בחיים שלי. אתה נוגע באנשי הקצה, וזה מה שעושה את ההבדל. הגעתי ל-DayTwo בעקבות זיו אופק, שהיה המנכ"ל של dbMotion. נפגשנו יום אחד לארוחת בוקר והוא אמר לי שהוא לא רואה את הברק בעיניים, ואינטואיטיבית אמרתי לו שסייסנס היא חברה מדהימה, אבל זה לא מה שהעולם צריך באמת. ואז הוא אמר: 'אם כך, יש שני מדענים שאני רוצה שתפגשי', ושלח אותי לפגוש את ערן וערן (סגל ואלינב, החוקרים - ע"ז), והם הרשימו אותי מאוד".
היום הם יועצים של החברה. יש שיווי משקל קצת שונה במצב כזה, שבו החוקרים באים עם הידע, בטח בתחילת הדרך.
"אתה לגמרי צודק, זה בהחלט לא שגרתי. אני חושבת ש-DayTwo היא דוגמה טובה לשיתוף פעולה מוצלח של תעשייה ואוניברסיטה/מכון מחקר. לקח לנו שנה לחתום על ההסכם. זה תמיד מלווה במשא ומתן קשה ומאוד מקפידים על הפרטים. אנחנו כל הזמן עובדים על איך ליצור מצב של Win-Win, ובצורה מאוד מחושבת. זה לא פשוט, כי זה הבייבי שלהם. הם חוקרים מלא שנים דברים שלא הגיעו ליישום ופתאום כל שכן של מישהו שעבד במעבדה, עושה את הבדיקה.
"מצד שני, הם נותנים למישהו אחר לנהל והם בטח לא הסכימו על כל ההחלטות שלנו. גם היינו מאוד תלויים בהם בתחילת הדרך, אפילו ברמת האלגוריתם, אבל התלות נגמרה פחות או יותר אחרי שנה. אנחנו ממשיכים לשתף פעולה איתם על מחקרים שהם עושים ויש מערכת יחסים מתמשכת, זה דבר שהרבה פעמים לא קורה. אבל בנינו את זה ככה שיהיה המשך.
"כל אחד מהם היה יכול להיות מנכ"ל מדהים, אבל הם החליטו שהם רוצים לחקור. שניהם מככבים בטלוויזיה, הם לא חוקרים כאלו מוזרים שיושבים במעבדה. הם עזרו מאוד בגיבוש האסטרטגיה. זכינו פה בפרטנרים אמיתיים. אני לא חושבת שהייתי עושה משהו אחרת בהקשר של מסחור הידע, הצלחנו להגיע למצב של Win-Win".
"הגשנו לדירקטוריון תוכנית בשלב מוקדם"
איך הקורונה השפיעה עליכם?
"הקורונה היא מגה-אירוע. אנשים היום מבינים שסוכרת זה מחלות רקע. זאת מחלה קשה, אבל לא תופסים אותה ככה, והיא גם עולה למבטחים ולמעסיקים הרבה כסף. בארה"ב היו עיכובים של רבעון-שניים בהשקה של שיתופי פעולה. בישראל ראינו תהליך כמו שכל המשק ראה, אבל לשמחתי אנחנו בהתאוששות. כשאנשים נכנסו לסגר, כולם היו בהלם, כל המכירות היו אפסיות. לא ראיתי שיעור צמיחה חד ספרתי במכירות מאז 2017. זה אירוע מלחיץ, אבל הייתה לנו אמונה שמאוד מוכיחה את עצמה שבסוף זאת בריאות. הקמנו את החברה כדי לשפר לאנשים את הבריאות ובתקופה כזאת זה רלוונטי. אנשים צריכים לשמור יותר, לא פחות.
"אין בן אדם שבשבילו זה nice to have, גם מישהו בן 25. אמנם יש לו זמן עד שיהפוך להיות טרום סוכרתי, אבל בן אדם שעובר את גיל 30, כבר מתחיל להיות בדרך לשם. ויש גם ילדים במצב כזה - זה לא כמו פעם, שזה היה סיפור של אנשים מבוגרים. ברגע שנכנסת לסוכרת, אתה יכול לנרמל את הסוכר בדם, להיות מנוהל, אבל לא באמת לחזור אחורה, למרות מה שחברות טוענות. וגם התוכנית עוזרת לירידה במשקל, אז זה תמיד עוזר להיות בריא יותר. כשהתחילו כל הבדיחות (בתקופת הסגר, ע.ז) של 'אנחנו רק משמינים', אז אמרתי לצוות השיווק שיחזרו לפרסם בפייסבוק. אנשים היו מוכנים לחזור ולשמוע על תזונה בריאה וירידה במשקל".
איך היה לנהל חברה כשרואים את המכירות נופלות?
"לא פשוט בכלל. ראיתי את 2000 ואת 2008. הבנתי מה עומד להיות בשלב מוקדם והכנתי תוכנית לדירקטוריון. במצבים כאלו לא צריך לחכות לראות מה יהיה. ככל שתחכה עד ההתאמות, ככה תשרוף יותר כסף. הוצאנו קצת עובדים לחל"ת וצמצמנו בשכר - כולם לקחו אחריות, והבינו שיש מצב של אי ודאות ושצריך להאריך את התקופה שיש לנו בשבילה כסף בקופה. עשינו מו"מ עם ספקים, ולא גייסנו עובדים לתפקידים שרצינו לאייש".
מה האתגר הכי גדול שלכם כיום?
"המיקוד, זה אחד האתגרים הקשים. אנחנו יכולים ללכת להרבה כיוונים וקשה לדעת לאן ללכת. צריך לקבל החלטות אמיצות על בסיס המידע שיש, אבל גם צריך לגבות אותן. האם ללכת לעוד טריטוריות? האם לפנות במדינות נוספות לצרכנים פרטיים, האם לוותר על הזדמנויות להיכנס למדינות נוספות? ותמיד יש גם מתח בין ארה"ב לישראל. אבל אני תמיד אומרת להנהלה שלי - לא המצאנו כלום".
ליהיא סגל
מנכ"לית DayTwo וממייסדי החברה ● מתגוררת בהוד השרון, גרושה ואם לשלושה ילדים, בת 49 ● בעלת תואר ראשון במשפטים מאונ' ת"א ותואר שני במנהל עסקים מאונ' נורת'ווסטרן ● קודם לכן שימשה כסמנכ"לית כספים ותפעול של חברת סייסנס, וסמנכ"לית כספים של חברות dbMotion ו-IXI Mobile.
DayTwo
מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית במטרה לצמצם את רמת הסוכר בדם לאחר הארוחה, על בסיס הבנה של חיידקי המעי ● החברה הוקמה ב-2015 על ידי סגל, מריוס נכט, יובל אופק ושני חוקרים ממכון ויצמן, ערן סגל וערן אלינב ● החברה יושבת בת"א, מעסיקה 90 עובדים וגייסה מאז הקמתה 48 מיליון דולר ● בין המשקיעים בה - קרן aMoon, קרן אופק של יהל זילכה, בית חולים מאיו קליניק בארה"ב, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד