גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד ידגר, עו"ד פומרנץ, עו"ד לויט, עו"ד דורון / צילום: איל יצהר, אופיר אייב, רותם שביט, אייל פרידמן

ישראלים רבים שמשבר הקורונה וההגבלות בעקבותיו מנעו מהם את האפשרות לקיים חוזים שהם חתמו ערב המשבר, וכן עורכי דין רבים שעוסקים בתחום החוזים, חיכו בקוצר רוח לדוח מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות.

כל אותם גורמים ציפו שהצוות בראשות המשנה ליועמ"ש (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, יספק ודאות מסוימת לשוק הבוער ויצליח למתן את ההשפעות הקשות של המשבר על התקשרויות חוזיות. אבל אחרי שהצוות פרסם את מסקנותיו, הציפייה הפכה לאכזבה בקרב רבים, ועורכי דין ומשפטנים מבקרים בחריפות את ההמלצות.

הצוות הממשלתי קבע למעשה שלא ניתן להכיר בקורונה כעילה לביטול חוזה, בכך שהוא נמנע מלהמליץ על הכרה בנגיף כ"כוח עליון" שאי אפשר היה לצפות אותו. הכרה כזו הייתה עשויה להעניק פטור גורף מחיוב בפיצוי למי שמפר את החוזה עקב המגפה.

הצוות נמנע מלהמליץ על פתרון כולל שיחול על כלל ההסכמים שנפגעו בשל המשבר, והמליץ לא להתערב כלל בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות. ההמלצה המרכזית של הצוות לצדדים לחוזים שנפגעו בשל הקורונה היא שכדאי להם לקיים מו"מ מחודש בתום לב במטרה להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות. במידה שקיום החוזה אינו אפשרי, קורא הצוות לפעול לסיום החוזה בהסכמה. הצוות אף ציין כי עדיף לצדדים לחוזה שלא לפנות לביהמ"ש, משום שלדבריו הדין הקיים והפסיקה אינם מבטחים תוצאות משפטית ברורה.

הצוות הסתפק בהמלצה לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים שנפגעו בשל המגפה בשלושה תחומים בלבד: בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים. ההמלצות כוללות מתווים לפיצוי בגין הפרת חוזים בתחומים אלו.

המלצות אוויריריות וחסרות שיניים

עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל של משרד גורניצקי ושות' וראש תחום מלונאות במשרד, שהגיש את עמדת התאחדות המלונות לצוות הבין-משרדי אומר ל"גלובס" כי "למרבה הצער אנו עדים לכך שכפי שהממשלה לא השכילה לנצל את הזמן שהועמד לרשותה להיערכות ראויה לגל שני של קורונה, הצוות כשל גם הוא".

עו"ד ידגר מגדיר את המלצות צוות קמיניץ, "המלצות אווריריות וחסרות שיניים שמפספסות את המטרה ואת צורכי המשק - הלוא הם - יצירת ודאות".

איפה בעיניך הבעיה המרכזית במסקנות הצוות?
ידגר: "העובדה שהצוות לא הצליח לייצר פתרון חקיקתי כולל שיתמרץ את הצדדים לחוזים שנפגעו מהמשבר להגיע להסכמות ביניהם מביאה לכך, שאין שום משמעות להמלצת הצוות שהצדדים יפעלו בעצמם ובתום לב להגיע להסכמה. הלכה למעשה, הצוות משאיר את המצב הכאוטי הקיים ומחזירה את הכדור שניתן לו למשרד המשפטים. הוא מסביר זאת (בסעיף 24 לדוח) במחלוקות שנתגלעו בתוך הצוות בנושא ובסיבות נוספות שמנעו מהוועדה קידום פתרון חקיקתי - לקרוא ולא להאמין".

הצוות ממליץ לצדדים לחוזים "להנמיך את להבות המחלוקות המשפטיות", ו"לקיים מו"מ בתום לב", לאור המצב.
ידגר: "אלה הם ביטויים וסיסמאות ריקים מתוכן שלא עומדים במבחן המציאות המעשי. צדדים יכולים 'לקיים מו"מ בתום לב' ו'להנמיך להבות' רק כאשר עומד בפניהם בסיס משפטי מוצק וברור שגבולותיו ותוצאותיו ניתנים לחיזוי בהסתברות שאינה זניחה. הואיל והצוות לא קבע פרמטרים לבחינת התוצאה ואינו יודע לחזות את התוצאות - הרי שאנו עומדים בפני מצב בו כל אחד מהצדדים יחשוב כי הצדק עמו וגובהן של הלהבות יעלה מעלה מעלה".

קל להמליץ, קשה ליישם

גם עו"ד גדעון לויט, שותף במשרד עוה"ד שביט-בר און-גלאון-צין-ויתקון וראש תחום משפט מסחרי במשרד אומר שהצוות הבין-משרדי החטיא את מטרתו. "במקום לייצר ודאות משפטית, חוות הדעת שהצוות הוציא תחת ידו, מתמצה בסקירת הדין הקיים ובעצם מנציחה בהמלצותיה את הכאוס המשפטי סביב סכסוכים חוזיים הנוגעים למשבר הקורונה", אומר עו"ד לויט.

כאשר לויט נשאל מה צריך היה הצוות לעשות, הוא אומר ש"ראוי היה לקחת דוגמה ממדינה כגון סינגפור, שדאגה לחוקק חוק המעניק הגנה זמנית כללית מפני תביעות חוזיות מבוססות קורונה לתקופה קצובה של שישה חודשים".

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר, מחזק את הקולגות. לדבריו, "בשורה התחתונה, הצוות שולח את הציבור לפתור את הבעיות החוזיות בכוחות עצמו. ההמלצה להתאים את החוזה לנסיבות משתנות באמצעות מו"מ בתום לב היא המלצה שקל להמליץ וקשה ליישם.

"צמד המילים 'תום לב', שגם ככה הוא בגדר הנורמה השלטת בדיני החוזים, הוא פתרון קסמים להימנעות מקביעת כללים משפטים ברורים ויצירת ודאות משפטית. כל מי שנפגע מהשלכות משבר הקורונה, וכולם נפגעו, חש שהוא פועל בתום לב ושציפיותיו מהגורמים עימם הוא קשור בחוזים שונים, הינן צודקות ומוצדקות".

הביקורת של עו"ד לילי דורון, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ש. פרידמן, מגיעה מכיוון מעט אחר. לדברי עו"ד דורון "מסקנות צוות קמיניץ מזמינות את בתי המשפט לקבוע שצד שדבק בהוראות החוזיות ולא הסכים לוותר על חלק מזכויותיו למרות המשבר, יימצא פועל בחוסר תום לב בקיום החוזה. המסקנות מעניקות שיקול דעת רחב לבתי המשפט להטיל את תוצאות הנזק שגרמה הקורונה על שני הצדדים לחוזה". עו"ד דורון סבורה שהצוות היה צריך לקבוע מתווה כללי שמשרטט קווים מנחים, שישמשו לקביעת חלוקת הנזק בין הצדדים לחוזים שנפגעו.

הימנעות ממתן פתרון כולל

מי שמציג גישה אחרת, מרוסנת יותר, כלפי מסקנות צוות קמיניץ, הוא פרופ' אורי בן-אוליאל, מומחה לדיני חוזים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שאומר כי מסקנות הצוות הממשלתי חשובות ומועילות". עם זאת, גם פרופ' בן-אוליאל סבור שהמסקנות אינן מספקות.

לדבריו, "המסקנה הראשונה והעיקרית של הצוות כוללת המלצה בלבד, המופנית אך ורק לצדדים לחוזה, לקיים מו"מ בתום לב שבמסגרתו יעשו מאמץ להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות". אולם לטענת פרופ' בן-אוליאל, "התפקיד העיקרי המצופה ממשרד המשפטים, בנסיבות הדרמטיות והחמורות שנוצרו, אינו להמליץ לצדדים לחוזה כיצד לנהוג. תפקיד מעין זה שמור לעורכי הדין של הצדדים. בשעת החירום שבה אנחנו נמצאים, התפקיד המצופה ממשרד המשפטים הוא לקדם נוסח קונקרטי של חקיקה יסודית וכוללת שתסייע בפתרון מיידי למשבר משפטי-חברתי החמור".

לפיכך, לדברי פרופ' בן-אוליאל, "אין זה ראוי שהצוות הבין-משרדי הסתפק בהצעה לערוך הסדר חקיקתי שתחולתו מיידית, אך ורק ביחס לגזרה צרה של שווקים - מופעי התרבות, האירועים וגני הילדים הפרטיים - תוך הימנעות ממתן פתרון כולל ומיידי לכל שאר השווקים".

העברת הנטל אל השופטים

עו"ד ידגר מסכם את הביקורת החריפה על צוות קמיניץ ואומר ש"תפקיד הצוות היה די פשוט - לבצע הערכה של הסיכון בין הצדדים לחוזים שנפגעו עקב המשבר ולקבוע עד כמה וכיצד מתכוונת המדינה להשתתף בנזקים עקב הסיכון שנוצר". אולם לדבריו "הצוות התחמק ונמנע במכוון להיכנס ל'שדה המוקשים' הזה לאור התנגדות משרד האוצר לקביעת הסדרים פרטניים נוספים- שהיו מאלצים את המדינה להשתתף בנזקים שנגרמו כתוצאה מהמשבר".

עו"ד פומרנץ מוסיף: "הרי אף אחד לא אשם בנזקי הקורונה. כאשר צריך לאמץ מודל לאופן חלוקת הנזקים השונים בין הצדדים, תחושת הצדק היא מאוד סובייקטיבית, ובהיעדר אמות מידה ברורות שייקבעו על ידי הרגולטור, אנו צפויים לקונפליקטים והתדיינויות רבים. השימוש של הצוות בעקרון תום הלב שוב יעביר את הנטל אל השופטים להפעיל שיקול דעת בכל סכסוך, לפי סולם הערכים ותחושת הצדק שלהם, לטוב ולרע. כידוע, לשיפוט באופן הזה, אין תוצאות אחידות".