גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההמלצות בנושא הפרת חוזים בשל הקורונה חסרות שיניים ויוצרות כאוס במקום ודאות"

עורכי דין ומשפטנים מבקרים בחריפות את מסקנות הצוות הממשלתי בנוגע להשלכות  הקורונה על התקשרויות חוזיות ● לטענתם, הצוות שהסתפק בהמלצה לצדדים לחוזה להגיע להסכמה במו"מ, שולח את הציבור לפתור את הבעיות בכוחות עצמו ולמעשה מגלגל את הכדור לבתי המשפט

עו"ד ידגר, עו"ד פומרנץ, עו"ד לויט, עו"ד דורון / צילום: איל יצהר,  אופיר אייב, רותם שביט, אייל פרידמן
עו"ד ידגר, עו"ד פומרנץ, עו"ד לויט, עו"ד דורון / צילום: איל יצהר, אופיר אייב, רותם שביט, אייל פרידמן

ישראלים רבים שמשבר הקורונה וההגבלות בעקבותיו מנעו מהם את האפשרות לקיים חוזים שהם חתמו ערב המשבר, וכן עורכי דין רבים שעוסקים בתחום החוזים, חיכו בקוצר רוח לדוח מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות.

כל אותם גורמים ציפו שהצוות בראשות המשנה ליועמ"ש (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, יספק ודאות מסוימת לשוק הבוער ויצליח למתן את ההשפעות הקשות של המשבר על התקשרויות חוזיות. אבל אחרי שהצוות פרסם את מסקנותיו, הציפייה הפכה לאכזבה בקרב רבים, ועורכי דין ומשפטנים מבקרים בחריפות את ההמלצות.

הצוות הממשלתי קבע למעשה שלא ניתן להכיר בקורונה כעילה לביטול חוזה, בכך שהוא נמנע מלהמליץ על הכרה בנגיף כ"כוח עליון" שאי אפשר היה לצפות אותו. הכרה כזו הייתה עשויה להעניק פטור גורף מחיוב בפיצוי למי שמפר את החוזה עקב המגפה.

הצוות נמנע מלהמליץ על פתרון כולל שיחול על כלל ההסכמים שנפגעו בשל המשבר, והמליץ לא להתערב כלל בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות. ההמלצה המרכזית של הצוות לצדדים לחוזים שנפגעו בשל הקורונה היא שכדאי להם לקיים מו"מ מחודש בתום לב במטרה להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות. במידה שקיום החוזה אינו אפשרי, קורא הצוות לפעול לסיום החוזה בהסכמה. הצוות אף ציין כי עדיף לצדדים לחוזה שלא לפנות לביהמ"ש, משום שלדבריו הדין הקיים והפסיקה אינם מבטחים תוצאות משפטית ברורה.

הצוות הסתפק בהמלצה לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים שנפגעו בשל המגפה בשלושה תחומים בלבד: בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים. ההמלצות כוללות מתווים לפיצוי בגין הפרת חוזים בתחומים אלו.

המלצות אוויריריות וחסרות שיניים

עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל של משרד גורניצקי ושות' וראש תחום מלונאות במשרד, שהגיש את עמדת התאחדות המלונות לצוות הבין-משרדי אומר ל"גלובס" כי "למרבה הצער אנו עדים לכך שכפי שהממשלה לא השכילה לנצל את הזמן שהועמד לרשותה להיערכות ראויה לגל שני של קורונה, הצוות כשל גם הוא".

עו"ד ידגר מגדיר את המלצות צוות קמיניץ, "המלצות אווריריות וחסרות שיניים שמפספסות את המטרה ואת צורכי המשק - הלוא הם - יצירת ודאות".

איפה בעיניך הבעיה המרכזית במסקנות הצוות?
ידגר: "העובדה שהצוות לא הצליח לייצר פתרון חקיקתי כולל שיתמרץ את הצדדים לחוזים שנפגעו מהמשבר להגיע להסכמות ביניהם מביאה לכך, שאין שום משמעות להמלצת הצוות שהצדדים יפעלו בעצמם ובתום לב להגיע להסכמה. הלכה למעשה, הצוות משאיר את המצב הכאוטי הקיים ומחזירה את הכדור שניתן לו למשרד המשפטים. הוא מסביר זאת (בסעיף 24 לדוח) במחלוקות שנתגלעו בתוך הצוות בנושא ובסיבות נוספות שמנעו מהוועדה קידום פתרון חקיקתי - לקרוא ולא להאמין".

הצוות ממליץ לצדדים לחוזים "להנמיך את להבות המחלוקות המשפטיות", ו"לקיים מו"מ בתום לב", לאור המצב. 
ידגר: "אלה הם ביטויים וסיסמאות ריקים מתוכן שלא עומדים במבחן המציאות המעשי. צדדים יכולים 'לקיים מו"מ בתום לב' ו'להנמיך להבות' רק כאשר עומד בפניהם בסיס משפטי מוצק וברור שגבולותיו ותוצאותיו ניתנים לחיזוי בהסתברות שאינה זניחה. הואיל והצוות לא קבע פרמטרים לבחינת התוצאה ואינו יודע לחזות את התוצאות - הרי שאנו עומדים בפני מצב בו כל אחד מהצדדים יחשוב כי הצדק עמו וגובהן של הלהבות יעלה מעלה מעלה".

קל להמליץ, קשה ליישם

גם עו"ד גדעון לויט, שותף במשרד עוה"ד שביט-בר און-גלאון-צין-ויתקון וראש תחום משפט מסחרי במשרד אומר שהצוות הבין-משרדי החטיא את מטרתו. "במקום לייצר  ודאות משפטית, חוות הדעת שהצוות הוציא תחת ידו, מתמצה בסקירת הדין הקיים ובעצם מנציחה בהמלצותיה את הכאוס המשפטי סביב סכסוכים חוזיים הנוגעים למשבר הקורונה", אומר עו"ד לויט.

כאשר לויט נשאל מה צריך היה הצוות לעשות, הוא אומר ש"ראוי היה לקחת דוגמה ממדינה כגון סינגפור, שדאגה לחוקק חוק המעניק הגנה זמנית כללית מפני תביעות חוזיות מבוססות קורונה לתקופה קצובה של שישה חודשים".

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר, מחזק את הקולגות. לדבריו, "בשורה התחתונה, הצוות שולח את הציבור לפתור את הבעיות החוזיות בכוחות עצמו. ההמלצה להתאים את החוזה לנסיבות משתנות באמצעות מו"מ בתום לב היא המלצה שקל להמליץ וקשה ליישם.

"צמד המילים 'תום לב', שגם ככה הוא בגדר הנורמה השלטת בדיני החוזים, הוא פתרון קסמים להימנעות מקביעת כללים משפטים ברורים ויצירת ודאות משפטית. כל מי שנפגע מהשלכות משבר הקורונה, וכולם נפגעו, חש שהוא פועל בתום לב ושציפיותיו מהגורמים עימם הוא קשור בחוזים שונים, הינן צודקות ומוצדקות".

הביקורת של עו"ד לילי דורון, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ש. פרידמן, מגיעה מכיוון מעט אחר. לדברי עו"ד דורון "מסקנות צוות קמיניץ מזמינות את בתי המשפט לקבוע שצד שדבק בהוראות החוזיות ולא הסכים לוותר על חלק מזכויותיו למרות המשבר, יימצא פועל בחוסר תום לב בקיום החוזה. המסקנות מעניקות שיקול דעת רחב לבתי המשפט להטיל את תוצאות הנזק שגרמה הקורונה על שני הצדדים לחוזה". עו"ד דורון סבורה שהצוות היה צריך לקבוע מתווה כללי שמשרטט קווים מנחים, שישמשו לקביעת חלוקת הנזק בין הצדדים לחוזים שנפגעו.

הימנעות ממתן פתרון כולל

מי שמציג גישה אחרת, מרוסנת יותר, כלפי מסקנות צוות קמיניץ, הוא פרופ' אורי בן-אוליאל, מומחה לדיני חוזים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שאומר כי מסקנות הצוות הממשלתי חשובות ומועילות". עם זאת, גם פרופ' בן-אוליאל סבור שהמסקנות אינן מספקות.

לדבריו, "המסקנה הראשונה והעיקרית של הצוות כוללת המלצה בלבד, המופנית אך ורק לצדדים לחוזה, לקיים מו"מ בתום לב שבמסגרתו יעשו מאמץ להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות". אולם לטענת פרופ' בן-אוליאל, "התפקיד העיקרי המצופה ממשרד המשפטים, בנסיבות הדרמטיות והחמורות שנוצרו, אינו להמליץ לצדדים לחוזה כיצד לנהוג. תפקיד מעין זה שמור לעורכי הדין של הצדדים. בשעת החירום שבה אנחנו נמצאים, התפקיד המצופה ממשרד המשפטים הוא לקדם נוסח קונקרטי של חקיקה יסודית וכוללת שתסייע בפתרון מיידי למשבר משפטי-חברתי החמור".

לפיכך, לדברי פרופ' בן-אוליאל, "אין זה ראוי שהצוות הבין-משרדי הסתפק בהצעה לערוך הסדר חקיקתי שתחולתו מיידית, אך ורק ביחס לגזרה צרה של שווקים - מופעי התרבות, האירועים וגני הילדים הפרטיים - תוך הימנעות ממתן פתרון כולל ומיידי לכל שאר השווקים".

העברת הנטל אל השופטים

עו"ד ידגר מסכם את הביקורת החריפה על צוות קמיניץ ואומר ש"תפקיד הצוות היה די פשוט - לבצע הערכה של הסיכון בין הצדדים לחוזים שנפגעו עקב המשבר ולקבוע עד כמה וכיצד מתכוונת המדינה להשתתף בנזקים עקב הסיכון שנוצר". אולם לדבריו "הצוות התחמק ונמנע במכוון להיכנס ל'שדה המוקשים' הזה לאור התנגדות משרד האוצר לקביעת הסדרים פרטניים נוספים- שהיו מאלצים את המדינה להשתתף בנזקים שנגרמו כתוצאה מהמשבר".

עו"ד פומרנץ מוסיף: "הרי אף אחד לא אשם בנזקי הקורונה. כאשר צריך לאמץ מודל לאופן חלוקת הנזקים השונים בין הצדדים, תחושת הצדק היא מאוד סובייקטיבית, ובהיעדר אמות מידה ברורות שייקבעו על ידי הרגולטור, אנו צפויים לקונפליקטים והתדיינויות רבים. השימוש של הצוות בעקרון תום הלב שוב יעביר את הנטל אל השופטים להפעיל שיקול דעת בכל סכסוך, לפי סולם הערכים ותחושת הצדק שלהם, לטוב ולרע. כידוע, לשיפוט באופן הזה, אין תוצאות אחידות". 

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

האם זה מה שיעצור את הנשק האיראני?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● 
"עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס