גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרישה לשקיפות בשכר לא עוצרת במגדר

הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית, שלפיה חברות עם 100 עובדים ויותר יחויבו לדווח על פערי השכר המגדריים בהן, מצטרפת למגמה עולמית של חוקי שקיפות • עד כמה הם אפקטיביים והאם הם יכולים לשנות גם את מצבם של מיעוטים אחרים

פערי שכר / צילום: שאטרסטוק
פערי שכר / צילום: שאטרסטוק

בסוף 2019 קבע הפורום הכלכלי העולמי, שלפי קצב ההתקדמות הנוכחי יידרשו 257 שנה לסגירת הפערים בין גברים לנשים בהיבט של השתתפות והזדמנות כלכלית. מספר מייאש כמעט, שהרפואה הכי מתקדמת לא תוביל אותנו אליו. ישראל דורגה במקום ה-67 בתחום הזה. בדוח השנתי שלו על פערי מגדר, הפורום מונה שלוש סיבות מרכזיות לחוסר השוויון בהזדמנויות כלכליות, הכולל פערי שכר: לנשים יש ייצוג יתר בתפקידים שעוברים אוטומציה; לא מספיק נשים נכנסות למקצועות שהצמיחה בשכר בהם היא הגבוהה ביותר, כמו מקצועות טכנולוגיים, והן סובלות מהעדר תשתיות טיפול וגישה להון.

בניסיון לצמצם פערים, בשנים האחרונות יש גל של חקיקה, בעיקר באירופה, שמחייבת חברות גדולות לחשוף את פערי השכר בין נשים לגברים בדוחות שלהן. הצעת החוק של ח"כ אתי עטיה (ליכוד), שעברה בקריאה טרומית בכנסת, מצטרפת לגל הזה של דרישה לשקיפות. האם היא הוכחה כאפקטיבית במדינות אחרות?

הדרישה לשקיפות בשכר לא עוצרת במגדר

המודל האנגלי: ויכוח על איכות הנתונים

הצעת החוק של עטיה אומרת שחברות המעסיקות יותר מ-100 עובדים יידרשו לדווח על פערי השכר בין נשים לגברים. ההשראה למודל, לפי דברי ההסבר להצעה, היא המודל האנגלי, שעוגן בחוק ב-2017.

בבריטניה, חברות פרטיות וציבוריות המעסיקות יותר מ-250 עובדים חייבות לפרסם מידע על ההבדל בין ממוצע השכר לשעה של נשים וגברים בארגון, ההבדל בין הבונוס הממוצע ששולם להם, שיעור הגברים והנשים שקיבלו בונוסים וחלקם של נשים וגברים בכל רבעון שכר של כוח העבודה.

המודל הזה זכה גם לפרגון וגם לביקורת. המבקרים טוענים שהנתונים בדוחות שמגישות החברות לעתים מפורשים לא נכון. לדוגמה, שוני בשכר לשעה או בבונוסים בין נשים לגברים לעתים מפורש בטעות כעדות לשכר שונה על אותה עבודה. הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה בבריטניה טוענת בעצמה שהנתונים לא מראים הבדלים בשכר לאותה משרה, משום שהם מושפעים מנתונים כמו שיעור הנשים והגברים שעובדים במשרה חלקית או במקצועות שונים. במדינות אחרות, החברות נדרשות לספק נתונים מותאמים יותר להשוואה בין שכר נשים וגברים במשרות דומות.

כך או כך, התומכים טוענים שקודם כול, בניסיון לצמצם פערים, עדיפים הנתונים האלה על לא כלום, והדוחות האלה הם צעד בכיוון הנכון. מעבר לכך, הם טוענים, הדוחות מראים בדיוק מדוע נשים לא מקבלות אותן הזדמנויות תעסוקה כמו גברים וכתוצאה מכך משתכרות פחות.

האפקט הדני: שכר הגברים ירד, שכר הנשים עלה

שקיפות היא סיסמה יפה, ודאי על רקע תרבות החשאיות והטאבו סביב כל שיחה על שכר בין חברים לעבודה, אבל עד כמה היא משפיעה על צמצום הפערים באמת? שני מאמרים שפורסמו בחודשים האחרונים מנסים להתמודד עם השאלה הזאת.

באתר Vox, המפרסם ניתוחים כלכליים מבוססי מחקר, התפרסם לפני כחודש מאמר של ארבעה כלכלנים - מורטן בנדסן, אלנה סימינצי, מרגריטה סוצורה ודניאל וולפנזון - מאוניברסיטאות קופנהגן, צפון קרוליינה, קורנל וקולומביה, הטוענים כי עד היום העדויות להשפעת חובת השקיפות על צמצום הפערים המגדריים היו מוגבלות. לדבריהם, המחקר שלהם הוא למעשה הראשון שבחן אותה אמפירית, באמצעות נתונים מדנמרק - מדינה שחוקקה ב-2006 חוק המחייב חברות עם 36 עובדים ויותר לדווח על פערי השכר בהן. "אנחנו בוחנים אם חקיקה כזאת תתמרץ בהצלחה חברות להגיב על ידי שינוי מדיניות התגמול שלהן", הם כותבים. לפי הממצאים שלהם, החקיקה הפחיתה את פערי השכר המגדריים בעיקר על ידי האטת העלייה בשכר הגברים. הם מצביעים על ירידה של 13% בפערי השכר ביחס לתקופה שקדמה לחקיקה.

החוקרים מצאו שלאכיפת השקיפות בחקיקה יש השלכות נוספות על שוק העבודה: יותר נשים הצטרפו לחברות שקופות, עובדה התומכת בטענה שחברות מוכנות יותר לגייס נשים או שנשים נוטות לחפש עבודה בחברות שבהן השקיפות משתפרת. כמו כן, החוקרים גילו עלייה במספר הקידומים של נשים. עוד הם טוענים שחוקי השקיפות נתנו למנכ"לים כלי להתנגד לטקטיקות אגרסיביות של גברים במו"מ על שכר ובמקביל לחזק את הכוח היחסי של נשים במו"מ כזה.

הכלכלנים השוו את המצב בחברות עם 50-35 עובדים, המחויבות בדיווח, לחברות של 34-25 עובדים, שדומות להן בגודל אך לא מחויבות בדיווח על נתוני השכר המגדריים.

לפי המחקר, הירידה המשמעותית ביותר בפערי השכר הייתה ברמות השכר הנמוכות והבינוניות בחברה, וצמצום הפערים ברור יותר בחברות שהיה בהן מלכתחילה פערי שכר גדולים יותר.

קנדה: האוניברסיטאות צמצמו פערים

מאמר נוסף שבדק את האפקטיביות של חוקי השקיפות התפרסם ב-Harvard Business Review בפברואר השנה. הוא בדק את השפעת חוקי השקיפות על האוניברסיטאות בקנדה, שבשנות ה-70 של המאה הקודמת פערי השכר בהן היו 15%. ב-25 השנה האחרונות, חוקקו בקנדה חוקי שקיפות בשכר במגזר הציבורי, המחייבים חשיפת השכר השנתי מעל סף מסוים. מאז כניסת החוקים לתוקף, פערי השכר באוניברסיטאות הצטמצמו, וב-2017 הם צנחו לפחות מ-4%.

מה התפקיד ששיחקו חוקי השקיפות בירידה הזאת? מחברי המאמר כותבים שמניתוח הנתונים שעשו עולה שבהחלט הייתה להם השפעה. ב-1996, כאשר חוק השקיפות הראשון נכנס לתוקף, הפער היה 7%-6%. בשנות שחלפו, הוא ירד בכ-30% והייתה עלייה קלה בשכר של חברות הפקולטה בשנים הראשונות לאחר הטמעת חוק השקיפות. ניתוח הנתונים הראה גם שצמצום הפער היה הגדול ביותר באוניברסיטאות שבהן חברי הפקולטה מאוגדים.

בסיכום המאמר שלהם, המחברים אופטימיים לגבי האפשרות שאימוץ חוקי שקיפות בקנה מידה גדול יוביל לשינוי נרחב בנורמות החברתיות וישפיע באופן לא ישיר על פערי השכר, גם בארגונים שאינם מחויבים בדיווח.

שקיפות גם לפערים אתניים

אם השקיפות עובדת, מדוע להחיל אותה רק על פערים בין נשים וגברים ולא על פערי שכר בין לבנים לשחורים, לדוגמה? הדרישה הזאת אכן צוברת תאוצה.

בתקנות האמריקאיות שהיו אמורות להיכנס לתוקף ב-2018 ונדחו על ידי ממשל טראמפ, מופיעה הדרישה לספק נתונים שיאפשרו השוואה בין עובדים ממוצא שונה. בבריטניה, בעקבות מחאת ג'ורג' פלויד בארה"ב ותנועת Black Lives Matter, נאספו יותר מ-100 אלף חתימות על עצומה הקוראת לדיווח חובה על פערי שכר בין קבוצות אתניות בחברות של 250 עובדים ויותר. 100 אלף הוא מספר החתימות הדרוש כדי לשקול דיון פרלמנטרי בנושא.

בינתיים, נדמה שאפילו חובת הדיווח על פערי השכר בין נשים לגברים עוד לא לגמרי הכתה שורש. בקלות רבה החברות קיבלו פטור ממנה השנה, בחסות מגפת הקורונה כמובן.

חוקי השקיפות

אוסטריה

בכל שנתיים, חברות אוסטריות עם יותר מ-150 עובדים מחויבות להגיש דוחות חשאיים על פערי השכר, הכוללים מידע על מספר הנשים והגברים בכל רמת שכר והכנסה חציונית של נשים וגברים בכל קבוצת שכר. במודעות דרושים, מעסיקים חייבים לציין את שכר המינימום והמקסימום למשרה

אירלנד

הצעת חוק של מפלגת לייבור שלפיה יחויבו מעסיקים של 50 ויותר עובדים לפרסם מידע על פערי השכר עדיין עומדת ותלויה

ארה"ב

במרץ 2018 היו אמורות להיכנס לתוקף תקנות שלפיהן מעסיקים עם 100 עובדים ויותר יחויבו להגיש נתונים שמאפשרים להשוות שכר לפי מגדר ומוצא אתני ולנתח באילו קבוצות שכר נמצאים רוב העובדים שהם בני מיעוטים. ממשל טראמפ דחה את יישומן והדיון בהן עבר לפסים משפטיים. כמה מדינות בארה"ב קבעו לאורך השנים תקנות מקומיות המחייבות שקיפות

דנמרק

חוקקה ב-2006 חוק המחייב חברות עם 36 עובדים ויותר לדווח על פערי השכר המגדריים בהן

בלגיה

חברות מחויבות לדווח על פערי השכר בין נשים לגברים בדוחות השנתיים שלהן, המוגשים לבנק הלאומי ונחשפים לציבור. אם הדוחות מגלים שנשים מרוויחות פחות מגברים, המעסיקים חייבים להגיש תוכנית פעולה לתיקון המצב

בריטניה

חברות פרטיות וציבוריות המעסיקות יותר מ-250 עובדים חייבות לפרסם מידע על ההבדל בין ממוצע השכר לשעה של נשים וגברים בארגון, ההבדל בין הבונוס הממוצע ששולם להם, שיעור הגברים והנשים שקיבלו בונוסים וחלקם של נשים וגברים בכל רמת שכר

גרמניה

חוק השקיפות בשכר במדינה מאפשר לעובדים בחברות המעסיקות יותר מ-200 איש לבקש מידע על השכר של עמיתיהם מהמין השני. המידע שניתן אינו על שכר של עובד ספציפי אלא ממוצע המבוסס על שישה או יותר עובדים מהמין הנגדי המבצעים תפקיד דומה

קנדה

מאז 1996 חוקקה שורה של חוקים המחייבים ארגונים במגזר הציבורי לדווח על פערי השכר המגדריים בהם

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"