גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרישה לשקיפות בשכר לא עוצרת במגדר

הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית, שלפיה חברות עם 100 עובדים ויותר יחויבו לדווח על פערי השכר המגדריים בהן, מצטרפת למגמה עולמית של חוקי שקיפות • עד כמה הם אפקטיביים והאם הם יכולים לשנות גם את מצבם של מיעוטים אחרים

פערי שכר / צילום: שאטרסטוק
פערי שכר / צילום: שאטרסטוק

בסוף 2019 קבע הפורום הכלכלי העולמי, שלפי קצב ההתקדמות הנוכחי יידרשו 257 שנה לסגירת הפערים בין גברים לנשים בהיבט של השתתפות והזדמנות כלכלית. מספר מייאש כמעט, שהרפואה הכי מתקדמת לא תוביל אותנו אליו. ישראל דורגה במקום ה-67 בתחום הזה. בדוח השנתי שלו על פערי מגדר, הפורום מונה שלוש סיבות מרכזיות לחוסר השוויון בהזדמנויות כלכליות, הכולל פערי שכר: לנשים יש ייצוג יתר בתפקידים שעוברים אוטומציה; לא מספיק נשים נכנסות למקצועות שהצמיחה בשכר בהם היא הגבוהה ביותר, כמו מקצועות טכנולוגיים, והן סובלות מהעדר תשתיות טיפול וגישה להון.

בניסיון לצמצם פערים, בשנים האחרונות יש גל של חקיקה, בעיקר באירופה, שמחייבת חברות גדולות לחשוף את פערי השכר בין נשים לגברים בדוחות שלהן. הצעת החוק של ח"כ אתי עטיה (ליכוד), שעברה בקריאה טרומית בכנסת, מצטרפת לגל הזה של דרישה לשקיפות. האם היא הוכחה כאפקטיבית במדינות אחרות?

הדרישה לשקיפות בשכר לא עוצרת במגדר

המודל האנגלי: ויכוח על איכות הנתונים

הצעת החוק של עטיה אומרת שחברות המעסיקות יותר מ-100 עובדים יידרשו לדווח על פערי השכר בין נשים לגברים. ההשראה למודל, לפי דברי ההסבר להצעה, היא המודל האנגלי, שעוגן בחוק ב-2017.

בבריטניה, חברות פרטיות וציבוריות המעסיקות יותר מ-250 עובדים חייבות לפרסם מידע על ההבדל בין ממוצע השכר לשעה של נשים וגברים בארגון, ההבדל בין הבונוס הממוצע ששולם להם, שיעור הגברים והנשים שקיבלו בונוסים וחלקם של נשים וגברים בכל רבעון שכר של כוח העבודה.

המודל הזה זכה גם לפרגון וגם לביקורת. המבקרים טוענים שהנתונים בדוחות שמגישות החברות לעתים מפורשים לא נכון. לדוגמה, שוני בשכר לשעה או בבונוסים בין נשים לגברים לעתים מפורש בטעות כעדות לשכר שונה על אותה עבודה. הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה בבריטניה טוענת בעצמה שהנתונים לא מראים הבדלים בשכר לאותה משרה, משום שהם מושפעים מנתונים כמו שיעור הנשים והגברים שעובדים במשרה חלקית או במקצועות שונים. במדינות אחרות, החברות נדרשות לספק נתונים מותאמים יותר להשוואה בין שכר נשים וגברים במשרות דומות.

כך או כך, התומכים טוענים שקודם כול, בניסיון לצמצם פערים, עדיפים הנתונים האלה על לא כלום, והדוחות האלה הם צעד בכיוון הנכון. מעבר לכך, הם טוענים, הדוחות מראים בדיוק מדוע נשים לא מקבלות אותן הזדמנויות תעסוקה כמו גברים וכתוצאה מכך משתכרות פחות.

האפקט הדני: שכר הגברים ירד, שכר הנשים עלה

שקיפות היא סיסמה יפה, ודאי על רקע תרבות החשאיות והטאבו סביב כל שיחה על שכר בין חברים לעבודה, אבל עד כמה היא משפיעה על צמצום הפערים באמת? שני מאמרים שפורסמו בחודשים האחרונים מנסים להתמודד עם השאלה הזאת.

באתר Vox, המפרסם ניתוחים כלכליים מבוססי מחקר, התפרסם לפני כחודש מאמר של ארבעה כלכלנים - מורטן בנדסן, אלנה סימינצי, מרגריטה סוצורה ודניאל וולפנזון - מאוניברסיטאות קופנהגן, צפון קרוליינה, קורנל וקולומביה, הטוענים כי עד היום העדויות להשפעת חובת השקיפות על צמצום הפערים המגדריים היו מוגבלות. לדבריהם, המחקר שלהם הוא למעשה הראשון שבחן אותה אמפירית, באמצעות נתונים מדנמרק - מדינה שחוקקה ב-2006 חוק המחייב חברות עם 36 עובדים ויותר לדווח על פערי השכר בהן. "אנחנו בוחנים אם חקיקה כזאת תתמרץ בהצלחה חברות להגיב על ידי שינוי מדיניות התגמול שלהן", הם כותבים. לפי הממצאים שלהם, החקיקה הפחיתה את פערי השכר המגדריים בעיקר על ידי האטת העלייה בשכר הגברים. הם מצביעים על ירידה של 13% בפערי השכר ביחס לתקופה שקדמה לחקיקה.

החוקרים מצאו שלאכיפת השקיפות בחקיקה יש השלכות נוספות על שוק העבודה: יותר נשים הצטרפו לחברות שקופות, עובדה התומכת בטענה שחברות מוכנות יותר לגייס נשים או שנשים נוטות לחפש עבודה בחברות שבהן השקיפות משתפרת. כמו כן, החוקרים גילו עלייה במספר הקידומים של נשים. עוד הם טוענים שחוקי השקיפות נתנו למנכ"לים כלי להתנגד לטקטיקות אגרסיביות של גברים במו"מ על שכר ובמקביל לחזק את הכוח היחסי של נשים במו"מ כזה.

הכלכלנים השוו את המצב בחברות עם 50-35 עובדים, המחויבות בדיווח, לחברות של 34-25 עובדים, שדומות להן בגודל אך לא מחויבות בדיווח על נתוני השכר המגדריים.

לפי המחקר, הירידה המשמעותית ביותר בפערי השכר הייתה ברמות השכר הנמוכות והבינוניות בחברה, וצמצום הפערים ברור יותר בחברות שהיה בהן מלכתחילה פערי שכר גדולים יותר.

קנדה: האוניברסיטאות צמצמו פערים

מאמר נוסף שבדק את האפקטיביות של חוקי השקיפות התפרסם ב-Harvard Business Review בפברואר השנה. הוא בדק את השפעת חוקי השקיפות על האוניברסיטאות בקנדה, שבשנות ה-70 של המאה הקודמת פערי השכר בהן היו 15%. ב-25 השנה האחרונות, חוקקו בקנדה חוקי שקיפות בשכר במגזר הציבורי, המחייבים חשיפת השכר השנתי מעל סף מסוים. מאז כניסת החוקים לתוקף, פערי השכר באוניברסיטאות הצטמצמו, וב-2017 הם צנחו לפחות מ-4%.

מה התפקיד ששיחקו חוקי השקיפות בירידה הזאת? מחברי המאמר כותבים שמניתוח הנתונים שעשו עולה שבהחלט הייתה להם השפעה. ב-1996, כאשר חוק השקיפות הראשון נכנס לתוקף, הפער היה 7%-6%. בשנות שחלפו, הוא ירד בכ-30% והייתה עלייה קלה בשכר של חברות הפקולטה בשנים הראשונות לאחר הטמעת חוק השקיפות. ניתוח הנתונים הראה גם שצמצום הפער היה הגדול ביותר באוניברסיטאות שבהן חברי הפקולטה מאוגדים.

בסיכום המאמר שלהם, המחברים אופטימיים לגבי האפשרות שאימוץ חוקי שקיפות בקנה מידה גדול יוביל לשינוי נרחב בנורמות החברתיות וישפיע באופן לא ישיר על פערי השכר, גם בארגונים שאינם מחויבים בדיווח.

שקיפות גם לפערים אתניים

אם השקיפות עובדת, מדוע להחיל אותה רק על פערים בין נשים וגברים ולא על פערי שכר בין לבנים לשחורים, לדוגמה? הדרישה הזאת אכן צוברת תאוצה.

בתקנות האמריקאיות שהיו אמורות להיכנס לתוקף ב-2018 ונדחו על ידי ממשל טראמפ, מופיעה הדרישה לספק נתונים שיאפשרו השוואה בין עובדים ממוצא שונה. בבריטניה, בעקבות מחאת ג'ורג' פלויד בארה"ב ותנועת Black Lives Matter, נאספו יותר מ-100 אלף חתימות על עצומה הקוראת לדיווח חובה על פערי שכר בין קבוצות אתניות בחברות של 250 עובדים ויותר. 100 אלף הוא מספר החתימות הדרוש כדי לשקול דיון פרלמנטרי בנושא.

בינתיים, נדמה שאפילו חובת הדיווח על פערי השכר בין נשים לגברים עוד לא לגמרי הכתה שורש. בקלות רבה החברות קיבלו פטור ממנה השנה, בחסות מגפת הקורונה כמובן.

חוקי השקיפות

אוסטריה

בכל שנתיים, חברות אוסטריות עם יותר מ-150 עובדים מחויבות להגיש דוחות חשאיים על פערי השכר, הכוללים מידע על מספר הנשים והגברים בכל רמת שכר והכנסה חציונית של נשים וגברים בכל קבוצת שכר. במודעות דרושים, מעסיקים חייבים לציין את שכר המינימום והמקסימום למשרה

אירלנד

הצעת חוק של מפלגת לייבור שלפיה יחויבו מעסיקים של 50 ויותר עובדים לפרסם מידע על פערי השכר עדיין עומדת ותלויה

ארה"ב

במרץ 2018 היו אמורות להיכנס לתוקף תקנות שלפיהן מעסיקים עם 100 עובדים ויותר יחויבו להגיש נתונים שמאפשרים להשוות שכר לפי מגדר ומוצא אתני ולנתח באילו קבוצות שכר נמצאים רוב העובדים שהם בני מיעוטים. ממשל טראמפ דחה את יישומן והדיון בהן עבר לפסים משפטיים. כמה מדינות בארה"ב קבעו לאורך השנים תקנות מקומיות המחייבות שקיפות

דנמרק

חוקקה ב-2006 חוק המחייב חברות עם 36 עובדים ויותר לדווח על פערי השכר המגדריים בהן

בלגיה

חברות מחויבות לדווח על פערי השכר בין נשים לגברים בדוחות השנתיים שלהן, המוגשים לבנק הלאומי ונחשפים לציבור. אם הדוחות מגלים שנשים מרוויחות פחות מגברים, המעסיקים חייבים להגיש תוכנית פעולה לתיקון המצב

בריטניה

חברות פרטיות וציבוריות המעסיקות יותר מ-250 עובדים חייבות לפרסם מידע על ההבדל בין ממוצע השכר לשעה של נשים וגברים בארגון, ההבדל בין הבונוס הממוצע ששולם להם, שיעור הגברים והנשים שקיבלו בונוסים וחלקם של נשים וגברים בכל רמת שכר

גרמניה

חוק השקיפות בשכר במדינה מאפשר לעובדים בחברות המעסיקות יותר מ-200 איש לבקש מידע על השכר של עמיתיהם מהמין השני. המידע שניתן אינו על שכר של עובד ספציפי אלא ממוצע המבוסס על שישה או יותר עובדים מהמין הנגדי המבצעים תפקיד דומה

קנדה

מאז 1996 חוקקה שורה של חוקים המחייבים ארגונים במגזר הציבורי לדווח על פערי השכר המגדריים בהם

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים