שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שיעור האבטלה בישראל עומד לפי הנתונים הרשמיים על כמעט 21% - פי שלושה מאירופה ויותר מפי 1.5 מארה"ב. מדובר על 850 אלף איש, מספר שצפוי לגדול עם הטלת מגבלות חדשות לנוכח ההתפרצות המחודשת של קורונה בישראל.
צריך לסייג את ההשוואה, בגלל שונות בין שיטות המדידה, אבל ברור למדי שהטיפול בישראל באבטלה הגואה אינו מיטבי. לעומת אירופה אופן הטיפול בישראל שונה לחלוטין, כשההבדל העיקרי הוא בקשר שבין מקומות העבודה לעובדים. בישראל הייתה הוצאה גורפת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) וחיתוך חד של הקשר בין המועסקים למעסיקים. לעומת זאת, במודל הגרמני, שאומץ לאחר מכן במרבית מדינות האיחוד האירופי, העיקרון הוא הפוך - שימור הקשר הזה: העובדים מועסקים במשרה חלקית, והממשלה משלימה את שכרו של העובד עבור המעסיק.
מתחילת המשבר מציעים מומחים למשרד האוצר לאמץ גרסה של המודל הגרמני. אבל נראה שבאוצר חוששים מאוד מניצול לרעה של הכספים שיקבלו המעסיקים מהממשלה, חשש שמבוסס על רמאויות כאלה שנעשו גם בגרמניה. כרגע נראה שהאוצר נוטה לכיוון של חל"ת גמיש.
לדברי ד"ר אביחי ליפשיץ ממכון אהרון ובית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, בגרמניה לא המציאו את הגלגל עם פרוץ הקורונה אלא השתמשו במנגנון קיים. זו הסיבה שהוא סלחן כלפי הבחירה הישראלית בכלי החל"ת, אף שלדבריו בזמן שחלף היו יכולים למצוא מנגנון טוב יותר. "בגרמניה חברה שרצתה לקבל פיצוי הייתה צריכה להראות פגיעה, ופה הרשו לחברות לעשות את הסיבוב על העובדים ולהוציא לחל"ת בלי שהן היו צריכות להראות פגיעה, ולכן אפילו בנקים, חברות ביטוח וחברות מזון עשו זאת", אמר.
מה היתרונות של מודל שמשאיר את העובדים בחצי או רבע משרה בעבודה?
"ברור שבנאדם שעובד אפילו בחצי משרה, כמעט כל כישורי העבודה שלו יישארו. עדיף לך כמעסיק לחלק את שעות העבודה שנשארו לכל העובדים וכך יהיה יותר קל להעלות את התפקוד שלהם כשהביקושים יעלו. הרבה יותר קל להעלות אחוזי משרה מאשר להחזיר אנשים מהבית ובטח מלשכור עובדים חדשים ולשאת בעלויות החיפוש וההכשרה שלהם".
ד"ר אבי שניידר, סגן דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למינהל, מעלה נקודה שיש לה השפעה על הביצועים ועל התפוקות של העובד. "אני שואל מה הדבר הכי חשוב שאדם מקבל ממקום עבודתו. התשובה היא לא שכר, אלא זהות. כשאתה מסתכל על החל"ת בהקשר החברתי זה יצר מצב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כשאתה בחל"ת אנשים עדיין מגדירים את עצמם כחלק מהארגון. מצד שני מהרגע שאתה מפסיק לעבוד בפועל אתה מפסיק את האינטראקציות החברתיות, מפסיק לפגוש את הקולגות, מפסיק למלא את יומך ולאט לאט המרכיב של הזהות נשחק. זה עוד יותר מורכב בארגונים שלא כל הארגון יצא לחל"ת כי אז נוצרו שני מעמדות: האנשים שהם חשובים ונשארו והאנשים הפחות חשובים שהוצאו לחל"ת וספק אם יוחזרו".
איך פותרים את ההבדל בין שני סוגי העובדים?
"הורדת אחוזי משרה לכלל העובדים ולא הוצאה לחל"ת יכולה לתת פתרון לבעיה הזו. אם צריכים לחסוך 30% מכוח העבודה אז מורידים במקום 30% משעות העבודה. בסופו של דבר, כשמדברים על אבטלה מדברים לא רק על בעיה כלכלית אלא גם על בעיה חברתית, רגשית ובריאותית. בעיית היום שאחרי של הערך העצמי של העובד והיכולת שלו לחזור לשוק העבודה. בהורדת אחוזי המשרה חלק גדול מהבעיות האלה נפתרות".
גמישות לצד מתן ודאות
חוקרי מכון אהרון הציעו לממשלה מודל של חל"ת גמיש, הדומה למודל הגרמני. הכוונה היא שאם המעסיק זקוק למחצית משעות העבודה הוא יכול להוציא את העובדים לחצי משרה או חלק מהם לשלושת רבעי משרה ואחרים לרבע משרה, לשלם הם על חלקיות המשרה ואת שאר התשלום תשלם הממשלה. החוקרים מציעים לשלם את ההפרש ישירות לעובדים ולא למעסיקים כמו במודל הגרמני.
לדברי ליפשיץ, המנגנון הזה יאפשר התאמה טובה יותר בין כוח העבודה לבין הביקושים. "אם יש לך ארבעה עובדים ואת רוצה לוותר על עובד וחצי, אין לך גמישות, את חייבת בחל"ת לוותר על שניים, שזה אולי יותר מדי בשבילך. מודל החל"ת הגמיש מאפשר לך להעסיק לפי הצורך".
מכשול עיקרי למנגנון הזה הוא חוסר היכולת של מעסיקים לדווח לביטוח לאומי על עבודה לפי שעות אלא רק לפי משרה מלאה, אבל לדבריו ההתאמה הזו אפשרית לביצוע. ליפשיץ מוסיף, כי "מכשול נוסף הוא המחיר. להוציא לרבע חל"ת זה יותר יקר מלהוציא לחל"ת עבור המדינה, אבל זה יותר יעיל וישאיר את המצב במשק יותר טוב לקראת התאוששות".
עוד נקודה שעליה מדבר ליפשיץ היא ודאות: "היה מחדל כשהכריזו על מענק למעסיקים על החזרה מחל"ת, ואז התחיל המו"מ על מי מקבל מה. צריך להציג תוכנית סדורה וסגורה שכל אחד מהמעסיקים יחליט באותו רגע מה לקחת".
ד"ר לאה אחדות סבורה שגם הוודאות עבור העובדים היא קריטית. "לאנשים אין מושג מה הם הולכים לקבל, האם כדאי להם לחפש עבודה או להישאר באבטלה כי אם משהו לא יסתדר הם לא יוכלו לקבל שוב אבטלה. מה יקרה אם הם יתחילו לעבוד ויהיה גל שני? האם יוכלו לקבל שוב אבטלה? כל המדינה מתנהלת בטלאי על טלאי והכול סמוך לתפוגה של הוראה הקודמת הכול ברגע האחרון. גם ככה המשבר הזה יש לו אי ודאות חסרת תקדים. מדיניות הממשלה צריכה לצמצם את אי הוודאות הזו", אמרה אחדות.
אחדות גם סבורה כי על המדינה לעשות חשיבה מחדש על ביטוח האבטלה בימי משבר ולעשות בו שינויים והתאמות לתקופת המשבר.
מודלים חלופיים והפרדה ענפית
ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מציג ניתוח של נתוני האבטלה באירופה שמראה כי מדיניות של שימור עובדים אכן השאירה יותר אנשים בשוק העבודה. עם זאת הוא טוען כי בקרוב התהליכים יהיו הפוכים: בישראל נראה ירידה בשיעור האבטלה ובמדינות אירופה נראה עלייה.
"אנחנו נמצאים בין שתי גישות, זו של ארה"ב שהיא יותר דומה לשלנו וזו של אירופה. בארה"ב עודדו אנשים לצאת לאבטלה באמצעות מתן 110% משכר העבודה. בין 40% ל-60% מהאנשים - ההכנסה שלהם גדלה. המדינה העניקה 600 דולר לשבוע בממוצע לכל עובד. הרציונל היה להגדיל את הצריכה. הבעיה הגדולה בשיטה האמריקאית היא שההנחה שהאנשים יחזרו מהמשבר, אבל חלק גדול לא יוכל לחזור. גם אצלנו חלק גדול מהאנשים יתקשה לחזור לשוק העבודה, במיוחד צעירים, אוכלוסיות בשכר נמוך, עובדים מהחברה החרדית ומהחברה הערבית".
לדברי זהר, במשרדי האוצר והכלכלה מנהלים דיונים על מודלים חלופיים לחל"ת כמו שימור עובדים. "לכולם ברור שצריך למצוא את הדרך לשמר את העובדים, עובדים על זה כבר הרבה זמן כי חשבו שהגל השני יגיע רק במהלך החורף".
איזו בעיה יכול להיות במודל של שימור עובדים?
"מחקרים על שנות המשבר הקודם 2008 ו-2009 הראו שזה עוזר מאוד לשמר את העובדים במקומות עבודה וזה פחות אפקטיבי במצבי שגרה. זה משאיר אנשים בצורה מלאכותית במקומות העבודה. זה פחות אפקטיבי גם בענפים שנשארים סגורים לזמן ארוך, כמו בתיירות. בעולם יש מודלים שיצרו הפרדה בין ענפים שונים - אנשים יצאו לשימור עובדים, ומתיירות יצאו לאבטלה כי זה תהליך ארוך ומודלים של שימור עובדים לא יעזרו".
גם אחדות טוענת שיש לעשות הפרדה ענפית. "היום את סוגרת מסעדה, אז מה תגידי לבעלים, תעסיקו עובדים? לא תמיד המערכת יכולה לעבוד היא תלויה ביכולת של המעסיק לפתח תשתית של העבודה. לא צריך לדאוג לבנקים, כן אפשר להשאיר עובדים במשרה חלקית בבנק או להגיד לו תספוג את ההוצאות ותשתדל לא לפטר. אני לא מרגישה שיש לנו מודל אחד שמתאים. יש צורך בגמישות ולפתח כמה מודלים ולהתאים אותם לכל ענף".
באוצר כבר לא מתעקשים על המודל המקורי | עמירם ברקת
האפשרות לצאת לחל"ת גמיש עשויה להיות אחת הבשורות העיקריות בתוכנית הכלכלית ששר האוצר ישראל כ"ץ צפוי להציג לראש הממשלה. מדובר בתוכנית שאמורה להעניק ודאות לשכירים ולעצמאים החוששים מפני פיטורים ופשיטות רגל, לצד צעדים לעידוד התעסוקה ולהחזרת עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת לשוק העבודה.
האפשרות לצאת לחל"ת גמיש נדחתה עד כה על ידי אנשי אגף התקציבים באוצר שחוששים מפני ניצול לרעה של המודל על ידי מעסיקים, שיעסיקו עובדים באופן מלא אך ידווחו עליהם כמועסקים חלקית. ואולם בימים האחרונים מתחדדת ההבנה באוצר כי היתרונות של החל"ת הגמיש עולים על חסרונותיו, בעיקר לנוכח ההערכה שגם הסגרים שהמדינה תיאלץ להטיל בחודשים הקרובים יהיו גמישים ולא יותירו בפני העובדים אלא ברירה בין עבודה חלקית או אבטלה.
באוצר מציינים עם זאת כי הצלחת המהלך תהיה מותנית בצעדים לתמרוץ המעסיקים לקלוט עובדים, כדי שלא יבחרו בפתרון הקל יחסית של הוצאת העובדים לחל"ת. באשר לחשש מניצול לרעה של החל"ת הדינמי טוענים תומכי הרעיון כי גם את מודל החל"ת הקלאסי ניתן לנצל לרעה.
באוצר לא שוקלים בשלב זה אימוץ של המודל הגרמני משום שהוא נתפס כקשה מאד ליישום.