כשהתחיל משבר הקורונה לתת את אותותיו בסין עוד בסוף 2019, הבין קורט יוליין, מנכ"ל ברליץ העולמית שמשהו גדול מתחולל. ואכן זה קרה. סגירת בתי הספר בסין שהסתגרה מפני הנגיף הייתה סנונית ראשונה לסגירה במדינות אחרות. בית הספר, המלמד 50 שפות ב-70 מדינות עבר בין לילה ללימודי אונליין, והנדל"ן כמו בענפים אחרים נותר שומם.
בראיון מיוחד ל"גלובס" אומר יוליין "גם לפני המשבר הצענו שיעורים באונליין אבל בהיקף קטן. המזל שלנו היה שהטכנולוגיה הייתה זמינה. היה שלב שבו כל המרכזים שלנו נסגרו והאונליין הציל אותנו. אני לא יכול להגיד שלא נפגענו אבל אני יכול להגיד שזה הציל את העסק שלנו. יש כאלה שמבקשים לחזור למרכזי הלימוד הפיזיים ויש שיאמצו גישה משולבת. עשינו סקר בקרב הלקוחות שלנו בגרמניה והרוב אמרו שימשיכו באונליין. אפשר להגיד שהאירוע הזה שינה את האופן שבו אנחנו מלמדים. עד היום המרכזים נסגרים ונפתחים לפי הנחיות והתפרצויות הנגיף. בחלק מהמקומות סגרנו לפני ההנחיות במטרה להגן על העובדים שלנו".
שפה היא קודם כל תרבות
תמהיל הלקוחות של ברליץ נחלק 50%-50% בין פרטיים ובין לקוחות עסקיים. "לדעת שפה זה עניין אחד אבל מה שחשוב הוא לדעת איך להשתמש בה. בשיטות הלימוד שלנו נכלל אספקט תרבותי. יש הבדל כשאני מדבר ספרדית בארגנטינה לעומת האופן שבו אדבר בקולומביה. צריך להיות רגיש לשימוש בשפה. בקולומביה התרבות יותר קשיחה כמו בגרמניה, שם למשל פגישה שנקבעה ל-8 תתחיל בדיוק ב-8. בארגנטינה, אם נתחיל חצי שעה באיחור זה עדיין בזמן. אלו דברים שבאים לידי ביטוי בשפה ובדפוס השימוש בה. אני עצמי חוויתי במדינות אמריקה הלטינית לא מעט פדיחות. וכשמלמדים שפה המטרה היא לא שתהיה המטייל הזה שמביך את עצמו למרות שהוא דובר שפה אלא לדעת שפה כמנטרה לשיפור איכות החיים. אנחנו מלמדים את מי שלומד יפנית שיש ביפן חשיבות למיקום של הנוכחים סביב לשולחן בפגישות. את האורח החשוב יושיבו מול האדם הכי מבוגר מבין הנוכחים ולא מול הבכיר. אלו דברים שצריך לדעת גם בזירה העסקית וגם בחברתית".
למה צריך ללמוד שפה בבית ספר לשפות כשיש כל כך הרבה טכנולוגיות מסביב?
"הטכנולוגיה צריכה להיות חלק מאתנו, היא לא יריב או מתחרה. אלו לא רק טכנולוגיות, יש לנו מתחרים בכל מדינה ועדיין אנחנו זוכים לנאמנות כבר 140 שנה. לימוד שפה הרבה מציעים, אבל את הניואנסים של התרבות אי אפשר ללמוד באתרים. אנחנו אוספים מידע כבר יותר מ-30 שנה. סטודנט שלנו שנוסע לישראל ולמד עברית יעדכן לפני ויקבל הנחיות".
למה בעצם צריך ללמוד שפה? יש כיום אפליקציות נהדרות שמתרגמות הכול וגם מדברות בשמנו.
"יש הבדל גדול בין לדבר שפה או להשתמש בתרגום וזה תלוי מה הצורך שלך. אם את נוסעת לסוף שבוע באמסטרדם ברור שלא תלמדי הולנדית ותיעזרי באפליקציות אבל זה יכול להיות רילוקיישן או חדשנות בתחומים מסוימים שמצריכה לימוד שפה עבור העיסוק המקצועי. אנחנו מבינים שזמן הוא הנכס הכי יקר של כולם היום ולכן עושים התאמה לפי הדרישות והרמה שרוצים להגיע אליה, האם רק להסתדר חברתית או לנהל מו"מ. למשל, הרבה חברות רוצות שאנשי המכירות שלהן יידברו בשפה של השוק שאליו הן רוצות להיכנס, וזו השקעה לא מבוטלת. עובדים שנשכרים לתפקיד מסוים לומדים שפה בזמן שיכלו לעשות משהו לטובת הארגון וזה מראה על החשיבות של זה".
מיליוני אנשים ישבו בבית בחודשים האחרונים, איך זה השפיע עליכם?
"המעבר לאונליין לא רק הגן על העסק שלנו אלא אפשר גמישות לתלמידים. אי אפשר להגיד שהכול הלך ורוד ושלא היה לנו נזק, כי היו שיעורים קבוצתיים שנפסקו לחלוטין ושיעורים שלא יכולנו להעביר לאונליין, ויש כאלה שהחליטו לדחות את הלימוד או עסקים שקיצצו בהוצאות, אבל מנגד הישיבה בבית עשתה לנו טוב כי היו רבים שהחליטו לנצל את הזמן הזה ללמוד שפה, כולל הורים שרשמו את הילדים שלהם לשיעורים מקוונים וקיבלו כמה שעות של שקט ביום. שוק העבודה עבר לעולם חדש שמצריך ידע לא רק בשפות אלא גם בטכנולוגיה והזמן הפנוי שנכפה על הרבה אנשים הוא זמן שרבים מנצלים כדי לשפר את הכישורים האישיים. עם כל האפליקציות והטכנולוגיות, הביקוש ללימוד שפות נותר יציב. השפה המבוקשת ביותר הייתה ונשארה אנגלית, אחריה, ספרדית וגרמנית שצומחת בשנים האחרונות עם הגירה לגרמניה. למעשה 94% מהתלמידים אצלנו מתמקדים בשש שפות עיקריות".
האם שיניתם את המחירים עם המעבר לאונליין?
"לא שינינו את המחיר. זה שהלימוד לא נעשה פרונטלית זה עדיין לימוד. לתלמידים יש את הגמישות ויש הדרכה וירטואלית. תלמידה בת 25 שחיה בתוך הסלולרי שלה, הרי לא אכפת לה אם זה מדריך פיזי או וירטואלי, היא מעוניינת ללמוד שפה וזו המטרה. עבור תלמידים אחרים ההדרכה דרך המסך דווקא עודדה אותם להתחיל ללמוד. למעשה אנחנו בוחנים מחדש האם שווה להחזיק בכל המרכזים הפיזיים. מרכזים יהיו תמיד חלק מהעסק שלנו אבל היום לא רק מי שגר בקרבת המרכזים יכול ללמוד ואת חלקם אני מניח שנסגור".
לשאלה עד כמה נכון להתחיל לימודי שפה בגיל מוקדם ככל הניתן אומר יוליין "הלוואי שהייתי מתחיל ללמוד ספרדית מוקדם. גרנו בעבר בלוקסמבורג, והבת שלי למדה צרפתית מהר ממש, אני לא למדתי את השפה ולצערי אני מדבר רק שתי שפות, אנגלית וספרדית. מאיזושהי סיבה הוחלט שאנגלית היא השפה העולמית ולכן זו השפה שאני הכי מתקשר אתה. אני מפונק לדעתי. יש לנו עובד מדנמרק שמדבר ארבע שפות מגיל 15 ועבורו זה לא ביג דיל. זה אפשרי כמתחילים מוקדם"
יש מדינות כמו צרפת שמאוד קנאיות לשפה שלהן ולא מעודדות את הציבור לרכוש עוד שפות. מה האסטרטגיה שלכם שם?
"כיום החברה דוחפת אנשים ללמוד לא רק את השפה שהמדינה רוצה שהם ילמדו. העולם נהיה יותר גלובלי ופתוח. המדינות רוצות להגן על השפה שלהן ועל התרבות שלהן, חלקן יותר כמו בקטלוניה. אבל הציבור הוא שרוצה להכיר ולהבין תרבויות לא רק שישמשו אותו לטיול הבא".
לנוכח קריסת התעופה, אנשים כבר לא יטיילו בקרוב כמו פעם, השימוש בשפה זרה פחות נדרש.
"גם כשלא נוסעים אנשים צריכים לרכוש שפות, אולי לא שפות קז'ואליות רק עבור טיסה למילאנו או לפריז. העולם אכן משתנה אבל בעולם העסקי יש צורך באנשים גלובליים שמדברים שפות, זה עוזר לא רק לעסקים אלא גם חברתית וזה נכון לכל אדם ולכל גיל וזו העצה שאני נותן לבת שלי".
יוליין ביקר במדינת רבות אבל בישראל עדיין לא. זה היה בתכנון אבל הקורונה שיבשה את התכניות. "למרות גודלה הפוטנציאל בישראל הוא עצום, המספרים גדלים לא בממדים של יפן או גרמניה אבל היא בין 12 המדינות האסטרטגיות שלנו. גם במדינות ערב יש עלייה בביקוש. ובכלל, אחד החיפושים הכי נפוצים בגוגל הוא 'כמה מהר אני יכול ללמוד שפה', לרוב זה בנוגע לאנגלית".
קורט יוליין
נשוי ואב לבת ● גר בניו ג’רזי, ארה"ב ● ב-1 באוגוסט 2017, מונה לנשיא ומנכ"ל ברליץ העולמית ● לפני כן, שימש כנשיא קבוצת אפולו גלובל (Apollo Global) וכנשיא חברת וול סטריט העולמית ללימוד אנגלית
ברליץ על רגל אחת
● 300 אלף לקוחות לומדים ביותר מ-6 מיליון שיעורים בשנה 50 שפות
● 5 המבוקשות ביותר: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, מנדרינית
● בחברה מועסקים כ-10,000 עובדים והיא מגלגלת מחזור שנתי של 431 מיליון דולר
● ברליץ הוקמה על ידי מקסימיליאן. ד. ברליץ שהיגר מגרמניה לארה"ב ודיבר 12 שפות
● נמצאת בבעלות: Benesse Corporation, חברת אחזקות מיפן
● מתחרים מרכזיים: ברליגטון, וול סטריט
● בישראל פתחה ברליץ מרכז בתל אביב ב-1935. המרכז פעל עד סוף שנות ה-70 ונפתח מחדש ב-1991