גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לו הייתי בנימין נתניהו: כך הייתי מסכם את מורשתי המשפטית

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית ● מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

1. גם למול מחטפים מצדה, מינוי מקורבים, גזילת סמכויות, סירוס המערכת השלטונית ופעולות בניגוד עניינים - התייצבתי תמיד לצד מערכת המשפט. עשיתי את האבחנה, הנדרשת לטעמי מכל נבחר ציבור, בין האישי לעקרוני. בכל בעיה אישית ממנה סבלתי - פעלתי מיד. הקמתי קול זעקה. ביקרתי ונאמתי. לעיתים אף הסתתי. אבל הקפדתי תמיד שלא לעשות זאת בסוגיות עקרוניות מדי, כאלה שפעולה שלי בעניינן עלולה היתה לאתגר את המערכת ולהוביל אותה לשינוי. הכלל היה ברור: ניצול מעמדי כראש ממשלה לפתרון בעיות אישיות - כן, ניסיון לשנות את מערכת האיזונים המקודשת שבין בית המשפט לכנסת והממשלה - לא.

2. ובכל זאת, בכל אותם המקומות האישיים, והלא עקרוניים, בהם פעלתי מול מערכת המשפט נלחמתי כמו שרק אני יודע. קידום חוק ההמלצות והסאגה שקדמה לדיוני החסינות שלי הן רק שתי דוגמאות קטנות לכך. נלחמתי שם עד טיפת הדם האחרונה. גם אם לעיתים הייתה זו טיפת הדם האחרונה של שליחיי, ולא שלי. בכל זאת, כראש ממשלה ידעתי שאני צריך לשמור את הכוחות שלי למאבקים נוספים. פעם שלחתי את יולי אדלשטיין להתאבד עבורי פוליטית, פעמים אחרות היה זה דוד ביטן, ולפעמים היו גם אחרים. בחיי שלא את כולם אני יכול לזכור. וכן, אני מוכן להודות - השתמשתי וזרקתי. אנשים שנלחמים ככה, ללא כל בושה, במערכת המשפט דוחים אותי. חלקי לא יהיה עם אלה שאין להם טיפת כבוד למוסדות החוק.

3. כמו תמיד, גם בסוגיית היעוץ המשפטי לממשלה הייתי הראשון לזהות. שנים לפני שהשרים איילת שקד ואמיר אוחנה נכנסו לעניין הזה, הבנתי שיש בעיה עקרונית עם מוסד היעוץ המשפטי לממשלה. ולא, אני לא מדבר על סוגיות כמו ייצוג הממשלה בבית המשפט, השימוש בעילת הסבירות או הפגיעה במשילות. את מי למען ה' הסוגיות התיאורטיות האלה מעניינות?

הבעיות שלי עם הייעוץ המשפטי היו גדולות בהרבה ועסקו בחיים עצמם. בשאלה של כמה כסף יהיה לאזרח בסוף החודש, באיך יראה הבית שלו, בשאלה אם יהיה לו אוכל וקורת גג מעל ראשו. לכן העסקתי את עצמי יום ולילה במלחמה מול היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה בוויכוחים על רמות המס בהן אחוייב, בריהוט הגינה בבית ראש הממשלה, בחמגשיות ובשיפוץ בפעם המי-יודע-כמה של בלפור. זו הייתה מלחמה לטובת האזרח. והאזרחית. ובני יאיר.

4. הציבור לא תמיד הבין את הפער בין הלהט שלי לקדם את ענייניי האישיים למול חוסר הרצון שלי לזוז מילימטר כדי לטפל בסוגיות עקרוניות. אבל לא התקשיתי להשיג אליבי מושלם לשיתוק שלי בתחום המשפט. הקפדתי תמיד לוודא שבקואליציה שלי קיים משמאלי גוף פוליטי "שימנע" ממני לפעול בסוגיות העקרוניות. מיניתי את ציפי לבני לשרת המשפטים, או שיצרתי קואליציית שיתוק עם בני גנץ והענקתי את המפתחות לאבי ניסנקורן. והייתה כמובן גם את דרך המלך: הענקת זכות וטו עקרונית בכל הנוגע למערכת המשפט למפלגות סטייל "כולנו" או "עצמאות"; כאלה שאוכלות מהפירורים הנושרים משפמי העליונים. הפניתי את האש אליהם, והציבור שרתח עליהם שכח אותי.

5. ואלה לא היו רק יריביי הפוליטיים שבהם השתמשתי בתור כולאי ברקים לזעם הציבורי שנצבר בעקבות המחדלים שלי. אחת הסיבות שאני כל כך מעריך את מערכת המשפט הישראלית היא שהצלחתי, ואני חייב לומר - די בקלות, לגלגל עליה כמעט כל כישלון שלי. אלה היו מהלכים קלאסיים שרשומים על שמי. הקורונה? בגלל פסילת האיכונים; המסתננים בדרום תל-אביב? בגלל פוגלמן וברק-ארז; ההתיישבות ביהודה ושומרון? בג"ץ לא מרשה.

רק סוגיה אחת איתגרה אותי. פינויו של חאן אל אחמר. כאן אני מודה שבית המשפט איכזב אותי קשות. קיבלתי פסק דין מפתיע וקשה המכשיר את בקשת הממשלה לפנות את המאחז הבדואי הלא חוקי. פוליטית כמובן שהיה זה אסון. בית המשפט לא היה אמור לאשר לי דבר כזה. זה יצר משבר אמון ראשון שלי בשיטה. זה דבר אחד להרוס בית למתנחלים וזה דבר שונה לחלוטין להרוס בית לבדואים. הראשון מצטלם יפה; השני פחות. אז פשוט משכתי זמן. גררתי. מסמסתי. מרחתי. מתחתי. והציבור? כל מה שהייתי צריך הוא לומר את מילות הקסם. בהתחלה איראן, אח"כ בית הדין הבינלאומי, אח"כ - ריבונות. וזה עבד.

6. התנגדתי לפיצול היועמ"ש. זה נכון. גם כשיעקב נאמן הוכיח לי באותות ובמופתים שזה מה שטוב למדינה, וגם שנים אחר כך כשהעדויות לכך הצטברו עלך שולחני. אבל שוב, הקפדתי תמיד להפריד בין העקרוני לאישי. באותה נקודת זמן בה מיניתי את מנדלבליט זה היה נראה לי הגיוני לרכז את כל הכוח באדם אחד. האפשרות למנות מקורב שלי שיחזיק יד על השיבר הפלילי קסמה לי. איזה סיבה הייתה לי לפצל את התפקיד באותה נקודת זמן? באותה תקופה הייתי מפצל את שרה לפני שהייתי מפצל את היועמ"ש.

7. ורק להבהיר. העובדה שמיניתי את היועץ המשפטי לממשלה מבלי לפצל את התפקיד שלו לא אומרת שבדיעבד לא תקפתי אותו על זה שהוא מחזיק בשני התפקידים שאני עצמי הטלתי עליו עם מינויו. כשגיליתי כמה קש אני אוכל בגלל שלא השכלתי לפצל את התפקיד, והפרקליט שניהל נגדי את המשפט היה גם היועץ המשפטי שלא איפשר לי להגן על עצמי, באופן בו רציתי, היה לי ברור שטעיתי. שוב, לאו דווקא מבחינה עקרונית, אבל ברמה האישית זה היה אסון. אז נכון שזה אולי קצת לא נעים ברגע ראשון לתקוף מצב שאני עצמי יצרתי, אבל מי אמר שאני חייב לתקוף בעצמי? בדיוק למשימות כאלה החזקתי את השרים מירי רגב ואמיר אוחנה. אני חושב שהם עשו עבודה לא רעה.

8. כשחשבתי שנכון לי פוליטית לומר זאת - הבהרתי שאנחנו הפוליטיקאים איננו עובדים אצל השופטים. מצד שני במהלך הכהונה שלי בכל פעם שהייתה הזדמנות הוכחתי שאנחנו ממש כן. דוגמה טובה לעיקרון הזה הייתה הדרך שבה ממונה יועץ משפטי לממשלה. במקום הדרך הנוכחית בה ועדת איתור בראשות שופט עליון לשעבר בוחרת אותו ואנחנו בממשלה חייבים להנהן, הוצע לי לחזור לשיטה הישנה, שבה שר המשפטים וראש הממשלה בוחרים יחד יועץ ומביאים אותו לאישור הממשלה.

כמובן שהתנגדתי לכך מכל וכל. למה שאני אבחר את היועץ בעצמי? בסופו של דבר אתה לא באמת רוצה יועץ שעובד אצלך. בסיטואציה כזו כל התירוצים שלך ילכו. ובכלל, יועץ משלך זה האובייס. כל הקטע הוא למנות מישהו שיהיה לעומתי למערכת, ואז אפשר לשחק איתו. הצעות שלא תרצה לקדם תפיל עליו. בעיות שקשה לך פוליטית לפתור תתרץ בכך שהוא קבע מניעה משפטית. ואל דאגה, ליועצים משפטיים תמיד יהיו התנגדויות ומניעות שיישלפו. החכמה היא לדעת כיצד ליהנות פוליטית מהעובדה שהפכת אותם לשחקני וטו.

9. תמיד היה לי חשוב להקיף את עצמי באנשים שמבינים בתחום המשפט. בסופו של דבר, ברגעי משבר אלה האנשים שיכולתי לפנות אליהם. ולא אני לא מדבר על יריב לוין, ואני ממש לא מדבר על אמיר אוחנה. נחמד להיות מוקף בהם בזמן הפריימריז ולתת תחושה שאני מארגן איזו רפורמה משמעותית. אבל במאני-טיים - היו לי את היועצים האמיתיים שלי. לא אשכח את השבוע ההוא שבו עברה בוועדת השרים הצעת החוק בעניין ההתגברות.

זה היה נורא. ישר קבעתי פגישה עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. במקביל נפגשתי עם נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות. אלה אנשים רציניים והעצות שלהם היו שוות זהב. יחד קיבלנו החלטה שאבלום את הצעת החוק. אבל זה לא רק העניין של התוצאה. מדי פעם נחמד היה לי להתאוורר מהאוויר הדחוס של הליכוד ולפגוש אנשים רציניים. אנשים עם די.אן.אי מהסוג שלי. והם מצדם שמחו תמיד להיפגש איתי. הייתי מרגיע אותם. מסביר להם שיש לי קיטור בסיעה שצריך לשחרר, אבל לעולם אתן להצעות מהסוג הזה, שמחזירות את הריבונות לעם, להתקדם.

10. לצד הגנה על בית המשפט, ביצרתי גם את מעמדו של בית המחוקקים. עמדתי על המשמר וביקרתי את בית המשפט בכל פעם שביקש להתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת. מבחינתי זה היה קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית. כמובן שלצד כל כלל מתקיים יוצא מן הכלל. ושוב, גם כאן צריך להפריד בין העקרוני לאישי.

מבחינה עקרונית אסור לבית המשפט להתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת, אבל כשזה היה נכון לי מבחינה אישית - לא היססתי. דיוני חסינות בענייני, קביעת מועד ההצבעה על יו"ר הכנסת, הקמת ועדות - בכל עניין כזה כשסבלתי מנחיתות מספרית והצד הפוליטי שנגדי היה לרוב - עתרתי לבית המשפט וביקשתי שיתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת. כשזה היה נכון זה היה נכון. אצלי ואצל שרה תמיד הזדמזמה
בראש השורה היפה מהשיר של יגאל בשן. ידענו ש"מה שטוב בשבילנו- טוב בשביל המדינה".

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ נגד BBC: תובע 10 מיליארד דולר על "השחרת שמו"

נשיא ארה"ב טוען כי ב-BBC ערכו קטעים מנאום שנשא ב-6 בינואר 2021, מה שיצר מצג שווא כאילו הוא קרא לתומכיו לפרוץ לבניין הקפיטול ● טראמפ מנהל תביעות גם נגד "ניו יורק טיימס", "וול סטריט ג'ורנל" ועיתון באיווה - שלושתם הכחישו את הטענות

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

מימין: אייסו קאנט, מייסד פולסייד וג'ייסון ורנר, מייסד פולסייד / איור: גיל ג'יבלי

חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון

חד־הקרן האמריקאי פולסייד, שמפתח מנוע פיתוח תוכנה אוטונומי המתחרה בג'מיני, רוצה לגייס את המהנדסים מישראל ● הוא כבר חתם עם כמה מענקיות הביטחון בארה"ב, כולל משרד ההגנה

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

מניית נקסט ויז'ן זינקה לשיא: "עסקה שמבטיחה צמיחה חזקה גם ב־2026"

חברת הטכנולוגיה הביטחונית קיבלה הזמנה של כ־77 מיליון דולר - הגדולה בתולדותיה ● לידר: "עסקה פנומנלית שמהווה קפיצת מדרגה" ● מניית נקסט ויז'ן זינקה בכ־240% בשנה האחרונה

יו''ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אורח הכבוד ויו''ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים LA28 קייסי וסרמן וארוסתו / צילום: הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי מסכם שנה באירוע חגיגי

הוועד האולימפי בישראל חתם את השנה הפוסט־אולימפית בטקס חגיגי ● פורום טכנולוגי סגור ביוזמת MIND Israel התקיים בת"א ● מאות רוקחי Be פארם השתתפו בכנס השנתי באקספו ת"א ● וגם: יו"ר חדשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א ומועמד לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● אירועים ומינויים

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות על ידי אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

חגיגת המימושים בת"א: שתי מנהלות בנאוויטס מכרו מניות ב־29 מיליון שקל

אחרי זינוק של כ־870% בחמש השנים האחרונות, יועמ"שית שותפות הנפט וסמנכ"לית הכספים שלה מימשו חלק מהחזקותיהן ● שווי החזקותיו של המייסד והיו"ר גדעון תדמור זינק ל־1.3 מיליארד שקל

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?