גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תופתעו, העסקה הזאת הייתה מראש טובה יותר למוכרים מאשר לרוכשת

התביעה שהגישה קומטק נגד גילת היא בבחינת מכת מוות לעסקת המיזוג ביניהן ● קשה להניח כי לאחר צעד שכזה עוד יחזרו הצדדים לשולחן המו"מ; התסריט הצפוי - הרחבת הקרב המשפטי

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס
גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

הודעתה השבוע של חברת קומטק האמריקאית על הגשת תביעה כנגד חברת גילת הישראלית, היא בבחינת מכת מוות לעסקת המיזוג ביניהן. קשה להניח כי לאחר צעד שכזה עוד יחזרו הצדדים לשולחן המשא ומתן, וימצאו את הדרך לגשר על הפערים ביניהם.

למעשה, הרבה יותר סביר שהקרב המשפטי בין שתי החברות עוד ילך ויסלים, ויתכנס לבסוף לשאלה האם על קומטק לשלם לגילת פיצויים בסכום מסוים (שאגב היקפו אינו נקוב בהסכם המיזוג), או שהיא אינה מחויבת לכך לנוכח ההרעה החריפה בתוצאותיה הכספיות של גילת.

מניית גילת נפלה ביום רביעי בנאסד"ק ב-14%, היישר לרמתה בחודש מאי 2017 ולשווי של 290 מיליון דולר בלבד, וזאת בתגובה להודעת קומטק. אולם את הירידה החדה ספגה גילת עוד קודם, לאחר שפרסמה דוחות חלשים במיוחד לרבעון הראשון של 2020.

בתחילת יוני דיווחה גילת על ירידה של 22% בהכנסות הרבעון הראשון ל-47.7 מיליון דולר, מעבר להפסד נקי גבוה של 10.8 מיליון דולר ואפילו על הפסד תפעולי לפני פחת והפחתות (Adjusted EBITDA loss) של 5 מיליון דולר. לנתונים חשבונאיים אלו הצטרפו נתונים שליליים על תזרימי המזומנים של החברה, בהם תזרים שלילי של 3.6 מיליון דולר מפעילות שוטפת ותזרים שלילי של כ-1 מיליון דולר מפעילות השקעה בנכסים וציוד.

בגילת הסבירו את התוצאות החלשות בנזקי התפרצות הקורונה, ובעיקר בהשפעתם על מכירות לחברות במגזרי התעופה והנסיעות. עם זאת, החלטת החברה להזדרז לקצץ בהוצאותיה כתוצאה ממשבר זה, יחד עם ההודעה המפתיעה מהשבוע שעבר על עזיבתו המיידית של המנכ"ל יונה עובדיה, העידו כי מדובר במשהו יותר עמוק ממשבר זמני שצפוי לחלוף בקרוב.

עסקה בין חברות בשווי דומה - מכפילה סיכון

התוצאות החלשות ברבעון הראשון הפתיעו את המשקעים והובילו את מניית גילת לנפילה של 28% במחצית הראשונה של חודש יוני. אולם הנסיגה המהירה של קומטק מההסכם בעקבות תוצאות אלו, אינה צריכה להפתיע במיוחד.

מראש, הסכם המיזוג בין שתי החברות היה מוטה בברור לטובתם של בעלי מניות גילת. עד כדי כך מוטה, שקומטק נדרשה ליטול על עצמה סיכון עצום בדמות קו אשראי של 800 מיליון דולר למימון העסקה והפעילות שלאחר השלמתה. מהלך זה היה צפוי להותיר אותה עם חוב פיננסי נטו של 500 מיליון דולר ביום שלמחרת העסקה.

בק ומטק האמינו אז כי איחוד הפעילויות של שתי החברות יספק תזרים מזומנים חזק שיפחית את המינוף באופן מהיר ומשמעותי, ולכן אין מדובר בעסקה ממונפת למרות הכול. המספרים שם  דיברו   על הפחתת מכפיל החוב ל-EBITDA מ-3.85 ל-3 בלבד בתוך שנה ממועד ההשלמה. עם זאת, בשוק לא ממש קנו את ההסבר והפילו את מניית קומטק ב-19% מיד לאחר פרסום העסקה.

הסכם המיזוג, יש להזכיר, העניק לגילת שווי של 577 מיליון דולר במועד החתימה, כאשר קומטק עצמה נסחרה אז לפי שווי של 905 מיליון דולר. כך שלא היה מדובר בעסקה שבה חברה גדולה קונה חברה קטנה, אלא בעסקה שבה חברה קטנה במונחים אמריקאיים קונה חברה שקטנה ממנה רק במקצת.

עסקאות מעין אלו, שבהן שווי החברות דומה יחסית (בגלל היקפי פעילות דומים באופן יחסי), הן עסקאות קשות לעיכול עבור החברה הרוכשת, ומשום כך ממד הסיכון בהן גבוה משמעותית ביחס לעסקאות שבהן קיים פער גדול בין הרוכשת לנרכשת. כדי לצמצם את הסיכון ולהעניק לרוכשת זמן מספיק להשלים את עיכול הפעילות הנרכשת, מבוצעות עסקאות רבות מסוג זה באמצעות תשלום במניות.

תשלום במניות מחזק את החברה הרוכשת, מאחר שהוא מגדיל את יתרות הנזילות שלה ואת ההון העצמי שלה. התשלום במניות יכול להתבצע על מלוא סכום העסקה או על חלקה, אולם כדי שיהיה אפקטיבי לשמירה על איתנות החברה הרוכשת, הוא חייב להוות רכיב משמעותי ממנה (לפחות 50% לדוגמה).

כך נהגה למשל חברת טבע במשך שנים רבות, עד שזנחה נוסחה זו בשנת 2016 לטובת רכישת אקטביס, בעסקה שכללה רכיב מזומן של יותר מ-80% ושכמעט הביאה לקריסתה של טבע. במקרה הנוכחי, הסכימה קומטק לשלם לבעלי מניות גילת סכום של 402.5 מיליון דולר במזומן, כלומר 70% מהיקף העסקה.

ניתן להניח שהן במקרה של עסקת טבע-אקטביס והן במקרה של גילת-קומטק, היו הרוכשות להוטות לחתום על עסקת הרכישה במטרה להשיג מנוע צמיחה מהיר ומשמעותי לעסקיהן. משום כך היה כוחן במו"מ חלש יותר, והן נאלצו להסכים לדרישת הנרכשת לרכיב גבוה יחסית של תשלום במזומן.

קומטק נסחרת כיום לפי שווי של 390 מיליון דולר, לאחר שאיבדה כ-55% מערכה מתחילת השנה. גם היא, כמו גילת, הציגה ברבעון הראשון ירידה חדה של 21% בהכנסותיה, ל-135 מיליון דולר, ומעבר להפסד נקי של 4 מיליון דולר.

מכאן, שתשלום של יותר מ-400 מיליון דולר במזומן עבור גילת נתפס כלא-הגיוני עבורה בעת הנוכחית, וטבעי הדבר שקומטק תנסה להיחלץ מהרכישה. אם העסקה כולה הייתה מתוכננת במניות, ייתכן שבקומטק היו מבקשים הנחה כלשהי, אך בוודאי לא ממהרים לנטוש אותה לחלוטין.

יכולה להעיד על כך אולי הודעה אחרת שפרסמה קומטק בחודש שעבר, ולפיה תפחית ב-24% את התשלום ברכישת החברה הקנדית UHP נטוורקס, שעוסקת בפתרונות טכנולוגיים חדשניים למניעת שיבושים בתחנות לוויין קרקעיות. העסקה, שנחתמה בנובמבר אשתקד, הצטמקה מ-50 מיליון דולר ל-38 מיליון, מתוכם רק 5 מיליון דולר במזומן. 

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ

עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים

"התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים הבנתי שזה לא מתאים לי וחתמתי ויתור. עברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל בסוף יצאתי לקצונה" ● שיחה קצרה עם איל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

אילוסטרציה: shutterstock

שתי המניות שמדאיגות את וול סטריט, ואיך זה ישפיע היום על ת"א?

לאחר שבוע שיא נוסף בבורסה בתל אביב, המסחר צפוי להיפתח היום בצל סגירה מעורבת בוול סטריט ● בעוד דאו ג'ונס ו-S&P 500 עלו לשיאים חדשים, נאסד"ק נחלש עקב האכזבה מדוחות אורקל וירידה במניות ה-AI • מניות דואליות, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, יחזרו למסחר בת"א עם פערי ארביטראז' שליליים • ברקע: חדשות מהזירה הגיאופוליטית ופרסום מדד המחירים לצרכן

כסף בקיר. עם טינר בן דוד / צילום: יח''צ

המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב

טינר בן דוד התחיל את מסע ההשקעות שלו בגיל 23 עם דירה קטנה בשדרות, המשיך לכמה בתים בקליבלנד ומשם לדירה עם בעיית רישום בגבעתיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על הדרך ונותן טיפים למשקיעים מתחילים

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

דירת שלושה חדרים בטלביה, ירושלים / צילום: דוד דוד, רימקס

דירה בשכונת יוקרה בירושלים נמכרה פעמיים בתוך שבועות

הדירה בנויה על קרקעות שהיו שייכות לכנסייה בשכונת טלביה בירושלים, והפער במחירים עומד על מאות אלפי שקלים ● הבתים במתחם הוקמו בין שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60 במאה הקודמת. חלקם מבני רכבת וחלקם מבנים רגילים, וכולם בני 4 קומות

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

"הישראלים מעדיפים מותגים ומוכנים לשלם על זה": הנוסחה שהביאה את סוגת לבורסה

כשהיא חמושה בשורה של מותגי מזון שמוכרים בכל בית, נחתה מניית סוגת על שולחנם של המשקיעים בת"א ● עם נתחי שוק משמעותיים במלח, סוכר, אורז ושמן, היא מחפשת להמשיך להתרחב ● ובזמן שהמשקיעים מסתערים, יש מי שחושש מעליות מחירים עתידיות: "יודעים מה קורה לחברה שמנפיקה ורוצה לחלק דיבידנדים"

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר