גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תופתעו, העסקה הזאת הייתה מראש טובה יותר למוכרים מאשר לרוכשת

התביעה שהגישה קומטק נגד גילת היא בבחינת מכת מוות לעסקת המיזוג ביניהן ● קשה להניח כי לאחר צעד שכזה עוד יחזרו הצדדים לשולחן המו"מ; התסריט הצפוי - הרחבת הקרב המשפטי

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס
גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

הודעתה השבוע של חברת קומטק האמריקאית על הגשת תביעה כנגד חברת גילת הישראלית, היא בבחינת מכת מוות לעסקת המיזוג ביניהן. קשה להניח כי לאחר צעד שכזה עוד יחזרו הצדדים לשולחן המשא ומתן, וימצאו את הדרך לגשר על הפערים ביניהם.

למעשה, הרבה יותר סביר שהקרב המשפטי בין שתי החברות עוד ילך ויסלים, ויתכנס לבסוף לשאלה האם על קומטק לשלם לגילת פיצויים בסכום מסוים (שאגב היקפו אינו נקוב בהסכם המיזוג), או שהיא אינה מחויבת לכך לנוכח ההרעה החריפה בתוצאותיה הכספיות של גילת.

מניית גילת נפלה ביום רביעי בנאסד"ק ב-14%, היישר לרמתה בחודש מאי 2017 ולשווי של 290 מיליון דולר בלבד, וזאת בתגובה להודעת קומטק. אולם את הירידה החדה ספגה גילת עוד קודם, לאחר שפרסמה דוחות חלשים במיוחד לרבעון הראשון של 2020.

בתחילת יוני דיווחה גילת על ירידה של 22% בהכנסות הרבעון הראשון ל-47.7 מיליון דולר, מעבר להפסד נקי גבוה של 10.8 מיליון דולר ואפילו על הפסד תפעולי לפני פחת והפחתות (Adjusted EBITDA loss) של 5 מיליון דולר. לנתונים חשבונאיים אלו הצטרפו נתונים שליליים על תזרימי המזומנים של החברה, בהם תזרים שלילי של 3.6 מיליון דולר מפעילות שוטפת ותזרים שלילי של כ-1 מיליון דולר מפעילות השקעה בנכסים וציוד.

בגילת הסבירו את התוצאות החלשות בנזקי התפרצות הקורונה, ובעיקר בהשפעתם על מכירות לחברות במגזרי התעופה והנסיעות. עם זאת, החלטת החברה להזדרז לקצץ בהוצאותיה כתוצאה ממשבר זה, יחד עם ההודעה המפתיעה מהשבוע שעבר על עזיבתו המיידית של המנכ"ל יונה עובדיה, העידו כי מדובר במשהו יותר עמוק ממשבר זמני שצפוי לחלוף בקרוב.

עסקה בין חברות בשווי דומה - מכפילה סיכון

התוצאות החלשות ברבעון הראשון הפתיעו את המשקעים והובילו את מניית גילת לנפילה של 28% במחצית הראשונה של חודש יוני. אולם הנסיגה המהירה של קומטק מההסכם בעקבות תוצאות אלו, אינה צריכה להפתיע במיוחד.

מראש, הסכם המיזוג בין שתי החברות היה מוטה בברור לטובתם של בעלי מניות גילת. עד כדי כך מוטה, שקומטק נדרשה ליטול על עצמה סיכון עצום בדמות קו אשראי של 800 מיליון דולר למימון העסקה והפעילות שלאחר השלמתה. מהלך זה היה צפוי להותיר אותה עם חוב פיננסי נטו של 500 מיליון דולר ביום שלמחרת העסקה.

בק ומטק האמינו אז כי איחוד הפעילויות של שתי החברות יספק תזרים מזומנים חזק שיפחית את המינוף באופן מהיר ומשמעותי, ולכן אין מדובר בעסקה ממונפת למרות הכול. המספרים שם  דיברו   על הפחתת מכפיל החוב ל-EBITDA מ-3.85 ל-3 בלבד בתוך שנה ממועד ההשלמה. עם זאת, בשוק לא ממש קנו את ההסבר והפילו את מניית קומטק ב-19% מיד לאחר פרסום העסקה.

הסכם המיזוג, יש להזכיר, העניק לגילת שווי של 577 מיליון דולר במועד החתימה, כאשר קומטק עצמה נסחרה אז לפי שווי של 905 מיליון דולר. כך שלא היה מדובר בעסקה שבה חברה גדולה קונה חברה קטנה, אלא בעסקה שבה חברה קטנה במונחים אמריקאיים קונה חברה שקטנה ממנה רק במקצת.

עסקאות מעין אלו, שבהן שווי החברות דומה יחסית (בגלל היקפי פעילות דומים באופן יחסי), הן עסקאות קשות לעיכול עבור החברה הרוכשת, ומשום כך ממד הסיכון בהן גבוה משמעותית ביחס לעסקאות שבהן קיים פער גדול בין הרוכשת לנרכשת. כדי לצמצם את הסיכון ולהעניק לרוכשת זמן מספיק להשלים את עיכול הפעילות הנרכשת, מבוצעות עסקאות רבות מסוג זה באמצעות תשלום במניות.

תשלום במניות מחזק את החברה הרוכשת, מאחר שהוא מגדיל את יתרות הנזילות שלה ואת ההון העצמי שלה. התשלום במניות יכול להתבצע על מלוא סכום העסקה או על חלקה, אולם כדי שיהיה אפקטיבי לשמירה על איתנות החברה הרוכשת, הוא חייב להוות רכיב משמעותי ממנה (לפחות 50% לדוגמה).

כך נהגה למשל חברת טבע במשך שנים רבות, עד שזנחה נוסחה זו בשנת 2016 לטובת רכישת אקטביס, בעסקה שכללה רכיב מזומן של יותר מ-80% ושכמעט הביאה לקריסתה של טבע. במקרה הנוכחי, הסכימה קומטק לשלם לבעלי מניות גילת סכום של 402.5 מיליון דולר במזומן, כלומר 70% מהיקף העסקה.

ניתן להניח שהן במקרה של עסקת טבע-אקטביס והן במקרה של גילת-קומטק, היו הרוכשות להוטות לחתום על עסקת הרכישה במטרה להשיג מנוע צמיחה מהיר ומשמעותי לעסקיהן. משום כך היה כוחן במו"מ חלש יותר, והן נאלצו להסכים לדרישת הנרכשת לרכיב גבוה יחסית של תשלום במזומן.

קומטק נסחרת כיום לפי שווי של 390 מיליון דולר, לאחר שאיבדה כ-55% מערכה מתחילת השנה. גם היא, כמו גילת, הציגה ברבעון הראשון ירידה חדה של 21% בהכנסותיה, ל-135 מיליון דולר, ומעבר להפסד נקי של 4 מיליון דולר.

מכאן, שתשלום של יותר מ-400 מיליון דולר במזומן עבור גילת נתפס כלא-הגיוני עבורה בעת הנוכחית, וטבעי הדבר שקומטק תנסה להיחלץ מהרכישה. אם העסקה כולה הייתה מתוכננת במניות, ייתכן שבקומטק היו מבקשים הנחה כלשהי, אך בוודאי לא ממהרים לנטוש אותה לחלוטין.

יכולה להעיד על כך אולי הודעה אחרת שפרסמה קומטק בחודש שעבר, ולפיה תפחית ב-24% את התשלום ברכישת החברה הקנדית UHP נטוורקס, שעוסקת בפתרונות טכנולוגיים חדשניים למניעת שיבושים בתחנות לוויין קרקעיות. העסקה, שנחתמה בנובמבר אשתקד, הצטמקה מ-50 מיליון דולר ל-38 מיליון, מתוכם רק 5 מיליון דולר במזומן. 

עוד כתבות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם