משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP
מגפת הקורונה זימנה שינוי מהותי לעולם, וחילקה את המציאות שאנחנו מכירים ל"לפני" ו"אחרי". כשאנחנו מסתכלים על עולמות התעופה והתיירות, השינוי ניכר אף יותר. מקומות שבעבר לא ניתן היה לדרוך בהם מרוב תיירים, עדיין עומדים שוממים ובודדים היום. ועכשיו הגיע תור הדימיון לפעול ולמלא את החלל שנפער בעולם שבו כמעט ואין טיסות והחופשות לא נראות בכלל באופק.
מאז חודש מרץ, היקף הטיסות צנח לשיעורים אפסיים, והוא גם לא צפוי להתאושש בחופשת הקיץ. תוכניות הנופש של רבים נגדעו, אלא שהרצון לטוס לא גווע. מה עושים? עושים בכאילו.
66 נוסעים הגיעו לטוס בכאילו
הפגיעה העולמית בתעופה לא פסחה על טייוואן והמלצות הממשלה לאזרחים היא להפחית עד כמה שניתן בטיסות, כולל בטיסות פנים. בטייוואן לקחו את התשוקה לטוס צעד קדימה וארגנו טיסה לשום מקום במטוס איירבוס A330 של חברת China Airlines. ממש כך. 66 הנוסעים שזכו בהגרלה להיכלל בטיסה, הגיעו לשדה התעופה Songshan בטאייפיי. הנוסעים היו ברי מזל במיוחד משום שכ-7,000 איש התחרו על מקום במטוס.
הנוסעים הגיעו לשדה התעופה מצוידים בדרכונים, הם קיבלו כרטיס עלייה למטוס, עברו בדיקה ביטחונית, ביקרו בדיוטי פרי, עברו בביקורת דרכונים ועלו למטוס, עם מסכות ובלי מזוודות. דיילת חיננית אף קיבלה את הנוסעים וכיוונה אותם למושב.
גם בטיסת הפייק הזו הקפידו על חיטוי המטוס שנשאר לעמוד על הקרקע בזמן "הטיסה", שנמשכה פחות משעה. הנוסעים, בהם גם ילדים, העבירו כמה שעות בחוויה, הריחו חופשה, הסתובבו במטוס והצטלמו. לפי עדויות שעלו משם הישר לרשתות החברתיות, הנוסעים נהנו מהחוויה, שנתנה מענה למחסור בדבר האמיתי. לאור ההצלחה מתכוונים בטייוואן להמשיך עם טיסות "בכאילו" בשבועות הקרובים.
להגיע לכל מקום בלי לצאת מתל אביב
אמנם בארץ אין עדיין טיסות "בכאילו", אבל הישראלים שכבר מטפסים על הקירות יכולים לבקר בתערוכת אמנות, שתספק למבקריה חוויה מחופשה שלא התקיימה.
התערוכה בשם "רילקסינג טורס" של דיוי בראל וקרן זלץ נפתחה בגלריה אינדי בתל אביב. רילקסינג טורס היא "סוכנות נסיעות" שהיא "המילה האחרונה בענף התיירות", כך בברושור למבקרים. "אנחנו ברילקסינג טורס מציעים לכם את החוויה האולטימטיבית, נביא אתכם לכל יעד שתחפצו בכל זמן שתרצו וכל זאת ללא צורך לצאת מהנוחות של הבית ובמחיר שווה לכל כיס".
התערוכה מחולקת לשלושה חללים, בראשון נכנסים המבקרים למשרד נסיעות. יועצי הנסיעות (מארגני התערוכה) מרכיבים ל"נוסע" את החופשה הרצויה והסגנון שלה כך למשל טיול צפרות או טיול שיטפונות. ממלאים יחד שאלון ליעד שאליו המבקר משתוקק לנסוע, כשאפשר גם לספר על היעד האחרון שבו הוא ביקר.
החלל השני בתערוכה מעוצב כסטודיו לצילום ובו המבקרים יכולים להצטלם ולקבל תמונה (למייל) על רקע קולאג' של ויזואליה מהיעד שבחרו לחופשה. מוטיבים אחרים בתערוכה כוללים צילומים של תמונות שפותחו משקופיות של מטיילים אמיתיים מחופשות שנערכו בשנות ה-70 וה-80 והן תלויות על "קיר הממליצים". הצילומים בתערוכה הם קולאז'ים המערבבים את הפנטזיה של חו"ל (האגמים הכחולים וההרים המושלגים) עם המקומי (השיכונים, האספלט, הבניין שנמצא מול הגלריה השוכנת בדרום תל אביב). אפשר גם לקנות מזכרות שנעשו בהשראת עבודות מהתערוכה דוגמת חולצות, תחתיות לכוסות וכדורי פתיתי שלג.
לפי זלץ, הרעיון לתערוכה נולד עוד לפני עידן הקורונה "כתגובה לכל מיני מחשבות שהיו לנו בנוגע לנושא התיירות. מצד אחד השמיים הפתוחים והעובדה שהטיולים הפכו להיות יותר נגישים מבחינה כלכלית, דרך העניין האקולוגי והמודעות לבעייתיות של הטיסות, ועד לשאלת המהגרים שאינם יכולים לעבור את הגבול באופן חוקי או לחזור למולדתם במקרים מסוימים".
התערוכה משלבת שימוש בחומרים תיירותיים כמו גלויות ופרסומות. "התערוכה הייתה אמורה להיפתח באפריל ואז נכנסה הקורונה והוסיפה נדבך חדש ומרתק במובן שבו אי אפשר לטוס כרגע לטיול בחו"ל, ולכן החוויה הופכת להיות ויזואלית ווירטואלית בדמיון", אומרת זלץ, "אפשר לעשות דברים לא מציאותיים וזה מה שכיף". התערוכה תפעל עד ה-15.8, והכניסה חינם.
הכיוון החדש שתופס עולם התיירות בטח יזכיר לוותיקים שבקוראים את "קפה כאילו" שנפתח ברחוב שינקין אי שם באפריל 1998. רחוב שינקין אז היה בשיא הפופולריות שלו בסצנה התל אביבית. בבית הקפה הזה, ישבו האורחים שתו ואכלו כלום ושום דבר וקיבלו שירות מלא מהמלצרים שהגישו את הכלום. מה שלא היה בכאילו באותו קפה הוא שאנשים שילמו באמת על קידוש "הקטע" וזה עוד מבלי שאפשר היה להצטלם ולעלות את החוויה לרשתות החברתיות.