גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחאת השחורים תגיע גם לכאן, בשינויים מקומיים

המחאה המתגלגלת בארה"ב לא יורדת מהכותרות ● מה שהתחיל כמחאה על אלימות משטרתית הפך למחאה כוללת נגד הפליה וגזענות ממסדית שרק הולכת ומתפשטת ברחבי העולם המערבי ● בסוף אנחנו נראה את ניצני המחאה גם כאן בישראל

הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית ב-30 בינואר / צילום: שלומי יוסף
הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית ב-30 בינואר / צילום: שלומי יוסף

כאשר נגנב סוס המירוץ הנודע "כתם הכסף" אמר הבלש היועץ המפורסם בהיסטוריה, שרלוק הולמס, למפקח גרגורי את אחד המשפטים הידועים - והמצוטטים - ביותר שלו, או בספרות בכלל, בתשובה לתחינה, הדי רגילה של המשטרה הבריטית אובדת העצות:

"האם יש נקודה שאליה תרצה למשוך את תשומת לבי?"
"לתקרית המוזרה של הכלב בלילה".
"הכלב לא עשה דבר בלילות".
"זאת היתה התקרית המוזרה, "העיר שרלוק הולמס.

בחודשים האחרונים אנו מסתכלים על המחאה השחורה בארצות הברית. על ההפגנות, האנרכיה והביזה בהתחלה, מנסים להסיק ממנה על סיכויי טראמפ וביידן בבחירות, ואנו רואים כיצד המחאות האלה מתפשטות ברחבי העולם, כשהעולם כולו בא חשבון עם החלקים הפחות נעימים בהיסטוריה שלו.

או לא בדיוק.

אחת השאלות המעניינות במחאה שהחלה בזעם של הקהילה האפריקאית-אמריקאית, - זעם המתפרץ מדי עשור - כאשר הטריגר בדרך כלל הוא עוד מעשה עוולה המתועד לעיני המצלמה, הרג בחסות החוק של אדם שחור בידי שוטרים במקרה הנוכחי - מועצם בידי שני אירועים שקרו כמעט בעת ובעונה אחת. אישה לבנה המאיימת - ומבצעת - על גבר שחור שתתקשר למשטרה ותטען שהוא איים עליה אחרי שביקש מנה לקשור את הכלב שלה באזור בפארק שבו מצויין בפירוש שצריך לקשור את הכלב; ואב ובן שהרגו/רצחו גבר שחור כי לטענתם חשדו בו שהוא פורץ, הם רדפו אחריו ורצחו אותו בלא שום הוכחה, בלא שום סמכות, חוץ מהסמכות הנתונה להם כאנשים לבנים בג'ורג'יה.

המחאה הזו גם הביאה, שוב, לבדיקה מחדש של המיתוסים האמריקאים - גנרלים מצבא הקונפדרציה, דגלי הקונפדרציה, מחוקקים גזענים, סוחרי עבדים בריטים, ליאופולד מלך בלגיה ושליט קונגו - יש דרישה להוריד פסלים, בעולם כולו.

אך האם זה עולם כולו?

כמו במקרה של הכלב שלא נבח בלילה - יש מקומות שבהם הדממה מחרישת אוזניים. אמריקה הלטינית, למשל.

הרנן קורטס מונצח בפסלי ענק. גם באמריקה הלטינית. גם פרנסיסקו פיסארו. בואו ניזכר לרגע - בעוד ניתן להתווכח בלהט, צריך להתווכח האם למשל להסיר, במקרה הקיצוני את פסלי צ'רצ'יל או גאנדהי - ויש הרי דרישות כאלה כי היו גזענים - הרי אין שום מחלוקת על כך ששני הקונקיסטאדורים הספרדים האלה ביצעו רצח עם - האחד באימפריית האצטקים, האחר באימפריית האינקה. הם ואנשיהם, באופן אישי לחלוטין, רצחו מאות אלפים. גברים, נשים, תינוקות. הם ביצעו פשעים איומים. פסלים הוקמו לכבודם - בתקופה שבה ספרד שלטה באמריקה הלטינית (יש לכבודם גם פסלים בספרד עצמה, כמובן) - מדוע בעצם הפסלים האלה עדיין עומדים? מדוע אין, לפחות, מחאה כדי להוריד אותם? כי הם חלק מההיסטוריה? גם ליאופולד, אנדרו ג'קסון, הגנרל לי הם חלק מההיסטוריה. מה בעצם ההבדל?

יש טענה האומרת שהפסלים נשארים, ואין מחאה כי הם אבות האומה כיום. פיזית. כלומר הילידים הרי הוכחדו - ברציחות עם, עבדות ובעיקר חיידקים, ותושבי אמריקה הלטינית כיום הם במידה רבה צאצאי הלבנים שהגיעו, או שילוב של הלבנים, האינדיאנים והעבדים השחורים (בברזיל הייתה עבדות עשרות שנים אחרי ארצות הברית), ואלה אבותיהם. בסדר - אבל הרי הבריטים והאמריקאים כיום מוחים על הנצחת אבותיהם שלהם. מה מקור השוני?

לדעתי ההבדל אינו היסטורי, הוא תרבותי. אם נסתכל על שתי המחאות הגלובליות הגדולות של העשור האחרון, מחאות המי טו ומחאת השחורים בארצות הברית שהפכה למחאה גלובלית בניסיון לתקן את העבר, או לפחות את הנצחתו - הן לא באמת גלובליות.

המחאה, הבושה - המוצדקת - על עבר שבו קמו אימפריות מדיניות וכלכליות על עבדות, על קולוניאליזם, על עושק וניצול, או במקרה של מי טו עבר קרוב יותר של השתקה כאשר גברים בעלי עוצמה ניצלו מינית, הטרידו, אנסו - המחאה הזו היא, בעיקרה, אמריקאית. אם תרצו - אנגלו סקסית. היכן ראינו בעיקר את המחאות הדורשות להפיל, או לשנות כיתוב, או להזיז, פסלים של מקימי אימפריות, מגלי עולם נצלנים וכל השאר? בארצות הברית ובריטניה בראש ובראשונה. כך הדבר גם במחאת מי טו. בנושא האנדרטות וחשבון הנפש עליהן אנו רואים זאת גם באוסטרליה, בבלגיה, ובעוד כמה מדינות. וזהו. בנושא המי טו אנו רואים זעזוע וחשבון נפש - שמזמן הגיע זמנם - בישראל, למשל.

פסל של סוחר העבדים אדוורד קולסטון, מגולגל לנהר בבריסטול בבריטניה / צילום: J. Scott Applewhite, Associated Press

יש לנו נטיה מובנית, אפילו טבעית, לראות תהליכים בארצות הברית כאוניברסליים. ופעמים רבות אכן תהליכים אמריקאים הפכו לאוניברסליים - תנועת שיוויון זכויות האישה, השיוויון ללהט"בים, המאבק בעבדות (שהחל בבריטניה). בגלל הנוכחות הכה בולטת של ארצות הברית בעולם, בגלל הרשתות החברתיות הנשלטות בידי חברות הייטק אמריקאיות, בגלל השליטה של תרבות אמריקאית בתרבות העולמית אנו מתבלבלים. הנוכחות של רעיונות אמריקאים המגיעים דרך מרצים שלמדו בארצות הברית וחוזרים לארצותיהם עם רעיונות המהפכה של ברקלי או השמרנות של אסכולת שיקגו, אנו בטוחים שאלה הרעיונות העולמיים. כולנו אמריקה. אלא שאנחנו לא.

מדוע באמריקה הלטינית איננו רואים למעשה שום מחאה, שום דרישה להפלת פסלי קולומבוס - הוא קולון - קורטס, פיסארו? בואו נניח שאכן תושבי אמריקה הלטינית הם בעיקר צאצאי הקונקיסטאדורים ושאר המתיישבים האירופים - הרי צאצאי אירופים מוחים נגד העוולות שעשו אירופים מצפון לריו גרנדה, מדוע לא מדרום לה?

מדוע מחאת המי טו הצליחה כל כך - וכן, הדרך עוד ארוכה עד לתיקון העוולות כולן - בארצות הברית, בריטניה, בישראל, ומדוע היא לא קיימת כמעט בצרפת, למשל? מדוע בבריטניה הסופרת הפופולארית בעולם ג'יי.קיי. רולינג חוטפת מתקפות אדירות בגלל התבטאות הנתפסת כאנטי טראנסית ובמדינות אחרות לא רק שטראנסיות, ובכלל הקהילה הלהט"בית נרדפת אלא שגם אין סיכוי, בעתיד הקרוב לפחות, למחאת מי טו? ולא, אני לא מדבר על מדינות מוסלמיות או שמרניות באפריקה למשל, אלא על מדינות באירופה. באיחוד האירופי.

מוחים גם על העבר

לפני כשלושים שנה כתב פרנסיס פוקויאמה מאמר, קץ ההיסטוריה שמו. ניצחנו, הוא אמר. אנחנו, המערב, הליברלי, הקפיטליסטי, הדמוקרטי - הבסנו את כל אויבינו. את הקנאים הדתיים, את הנאצים, הבולשביקים, כולם. העולם כולו יודע שהדרך היחידה לאושר ולעושר היא דמוקרטיה קפיטליסטית - או קפיטליזם דמוקרטי. ובימים של קריסת הגוש הקומוניסטי נראה היה שאכן, העולם כולו הופך להיות אירופי/אמריקאי, גלובלי, דמוקרטי, שהנה הנאורות, הקידמה, הרציונליות, הקפיטליזם הנאור והדמוקרטיה המרוסנת שולטים בעולם, למעט כמה כיסים שעוד מעט יפלו.

זה לא בדיוק מה שקרה. לא רק שסין הדיקטטורית מתעצמת, ורוסיה האוטוריטארית, ובמזרח אירופה הלאומנות גוברת, וטרור איסלמי ומה לא - יש סיבות לא להתלהב מהמערכת הפוליטית בארצות הברית, בבריטניה, באותו מערב שהיה כה שבע רצון מעצמו.

כי המחאה כיום היא מחאה על ההווה, כמובן - המחאה והזעם של הקהילה השחורה בארצות הברית שבכל נתון נורא היא מובילה בארצות הברית - ממשפחות הרוסות ועד הרוגים מאש משטרה, ממעמד סוציו אקונומי ועד משפחות לא מתפקדות, אפליה מתמשכת מוסווית בדוחק. אבל לא רק - המחאה היא גם על העבר. העבר המדומיין.

העבר הזה שבו ארצות הברית אומרת לעצמה - ולעולם כולו - שיש לה יעוד גלוי לעין. וכן, הם עדיין אומרים זאת, או לפחות חלקם: כולנו שמענו פעם אחר פעם אמריקאים, מנשיאים ומטה, אומרים ברצינות מלאה על ארצם שהיא המדינה הדגולה ביותר עלי אדמות. הם רואים בארצות הברית את העיר על הגבעה, שילוב של אור לגויים ועוצמה צבאית. יש להם סיבות לחוש גאווה, אפילו יהירות - אבל רבים באמריקה מושכנעים בכל ליבם שכל דבר שאמריקאים עשו, שאמריקה עשו, מעצם טיבעה של אמריקה חייב להיות מעשה צודק, לטובת האנושות.

85% - אחוז בלתי נתפס, אבל אמיתי, מכל הסרטים שנעשו בהוליווד אי פעם הם מערבונים. ומרביתם, כלומר כולם עד לפני כמה עשרות שנים היו מלאי צדקנות. אם הקרינו את מלחמות האינדיאנים, או את אנשי החוק המנקים את העיירה, ובמשך עשרות שנים, סרט אחר סרט, חיל הפרשים הגיע בדהרה ברגע האחרון והציל את המתיישבים, המשפחה האמריקאית יראת השמיים מפני הפראים המקרקפים. נער אינדיאני סיפר פעם כיצד הוא וחבריו היו יושבים בבתי הקולנוע ומריעים כשהפרשים הגיעו - והרגו את אבותיהם.

רק בשנות ההשישים והשבעים, שנות וייטנאם יתחילו לראשונה להראות את גנרל קסטר, למשל, כקצין צמא הדם והמתוסכל - ואגב גם השאנן והגזען - שהוא היה באמת, לא כגיבור הנלחם עד הכדור האחרון כפי שהוצג קודם לכן. יציגו את הצד השני של ההיסטוריה - את הטבח בוונדד ני. את הפרת ההבטחות, פעם אחר פעם. עדיין לא מעיזים להתמודד עם המיתוס של האלמו, אגב. בפרפרזה על מייקל ג'ורדן - גם בטקסס קונים כרטיסי קולנוע. וכמובן כך גם לגבי השחורים. בסרט אחר סרט הם היו המשרתים החייכנים, הבדרנים החייכנים, הרקדנים הנפלאים החייכנים, אנשים כה פשוטים, כה טובים, כה מאושרים במקומם, מדוע לבלבל אותם ולתת להם חינוך מעבר ליכולותיהם? ראו כמה הם שמחים, כשהם נכנסים מכניסת המשרתים כדי לבדר את הלבנים במיטב האולמות.

וזה התפוצץ לבסוף. זה חייב היה להתפוצץ. השחורים ידעו את האמת. גם האינדיאנים. הלבנים שכנעו עצמם שהדברים שונים - הם הרי קראו את 'אל תיגע בזמיר', הם ראו את 'חלף עם הרוח', את הסרטים שבהם הבלש הלבן והשחור משתפים פעולה כל כך יפה, כמו אחים, כמעט.

אז בארצות הברית הזעם גלש לרחובות, כמו שקורה אחת לעשור בערך. בבריטניה גם - מסיבות מעט אחרות: הבריטים הליברלים של המאה העשרים ואחת מתביישים במורשתם. האימפריה הבריטית מבחינתם אינה מקור לגאווה. להפך. כל המורשת של הקרבות מול הילידים (שכמובן גם הם הונצחו בשלל סרטים, כמו זולו, קלייב איש הודו ואחרים), של השלטון שוחר הטוב ברחבי העולם, של מגלים ושודדי ים - מושגים שהם בתקופת דרייק למשל - כל אלה מביכים אותם היום, את הצעירים הליברלים של לונדון. כמו גם את הליברלים בברלין, או בריסל.

אבל שוב - לא בכל מקום. איש לא נוגע באינווליד בפריז, למשל, עד כה. בחומת הקרמלין. באנדרטת הטרקרים בדרום אפריקה, ועוד אנדרטות לאישים, לאירועים היסטוריים שבהם האדם הלבן לא היה במיטבו, בלשון עדינה. החשבון ההיסטורי ממש לא נעשה בכל מקום.

אז מה השורה התחתונה? אנו רואים את המראות מרחובות ארצות הברית בערוצי הטלוויזיה, רחובות אירופה. הכתב בוושינגטון והכתבת באירופה - או ההפך - נמצאים בחלונות ומראים לנו את העולם. אכן, חלק מהעולם. כדאי לזכור - ארצות הברית ואירופה, יחד, הן פחות מעשירית מאוכלוסיית העולם. ולא רק שחלק ניכר מהעולם מנסה לשרוד ולא עוסק בזכר העבר - רבים רואים את העבר בצורה שונה לגמרי מהמפגינים האמריקאים והבריטים.

אמריקה תפיל את פסלי קולומבוס - אבל בכך כמובן לא יימחק מקומו ההיסטורי, שבו יש אורות וכמובן צללים רבים. ומדרום לארצות הברית, ובאופן אירוני במקומות שבהם מורשת קולומבוס והספרדים נוראה בהרבה מאשר בצפון אמריקה - שם ממשיכים לראות בו חלק מההיסטוריה, להגיע עם הילדים לכיכר שבה הוא משקיף אל האופק. כרגע - ארצות הברית היא הרי גם קובעת הטרנדים של העולם, הויכוח הזה יגיע גם למקסיקו, גם לישראל. אבל כדאי לזכור - גם כשהוא יגיע, זה יהיה בצורה מקסיקנית, בצורה ישראלית. לא אמריקאית. 

הכותב הוא עיתונאי ופרשן חדשות חוץ 

עוד כתבות

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי