גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות, Associated Press

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"התוכנית הגיונית, הבעיה היא שהביצוע הוא לרוב בחסר"

פרופ' דן עמירם, סגן הדיקאן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב,  דירקטור חיצוני בבנק מרכנתיל

1. להפחית את אי הוודאות

"בתוכנית הממשלה יש דברים הגיוניים, הבעיה היא שעד כה הביצוע של התוכניות הממשלתיות היה בחסר. הרבה אנשים ועסקים נותרו בלי גישה לתוכניות הסיוע בזמן הנכון, והזמן הוא מרכיב קריטי. כרגע, מה שפוגע בפעילות הכלכלית באופן הקשה ביותר זו אי הוודאות. עצמאים ועסקים אומרים לעצמם: 'ככה אי אפשר לעבוד', אני לא יכול לשרוד סגירות חוזרות ונשנות.

"עסק הוא לא טלוויזיה שאפשר לפתוח ולסגור בלחיצת כפתור. סגירה של עסק טוב בגלל חוסר ודאות, יוצרת חוסר יעילות משווע. אי ודאות יכולה לעצור גם את הצריכה הפרטית. אנשים לא יכולים לקחת את הסיכון שמחר לא תהיה להם עבודה, ומתחילים לחסוך. הממשלה יותר יעילה בהתמודדות עם חוסר ודאות מאשר יחידים ועסקים קטנים, ולכן היא צריכה לקחת על עצמה ככל הניתן את חוסר הוודאות במשק".

2. להפוך הלוואות למענקים

"עסקים ועובדים לא יכולים להמשיך לדמם. צריך למצוא טכניקה שבה הלוואות שהמדינה מעודדת עסקים לקחת, יהפכו למענק באם העסק נסגר על ידי הממשלה בעקבות הסגר. כלומר, אפשר לייצר מענק מותנה: קח הלוואה, אבל אם אני סוגר אותך לחצי שנה, מחצית מהכסף יהפוך למענק. תעבוד - תחזיר. לא תעבוד - קח מענק. זה יגרום לעסק להמשיך לעבוד וייצר תנאים של ודאות, מבלי לגרום לאנשים להיכנס לחובות.

"עוד אפשרות היא תוכנית PPP (Paycheck Protection Program) - אם אתה שומר על מספר עובדים מסוים ולא מפטר אותם בשל המשבר, ההלוואה שאתה לוקח תהפוך למענק. באופן הזה, עסקים לא ייסגרו. זה מה שארה"ב עושה עכשיו".

3. להכשיר עובדים למקצועות חדשים

"כשיש מיתון שנובע מחוסר ביקושים, זה הזמן להשקיע בתשתיות. בישראל הרבה מההשקעות הציבוריות והתשתיתיות נעשות על ידי חברות זרות ועובדים זרים, אבל אפשר לקחת מובטלים, אנשים שהוצאו לחל"ת או אנשים שסגרו את העסק שלהם, ולהשקיע בתשתית האנושית שלהם. כלומר, לשלם להם כסף בתנאי שילכו ללמוד, ולהכשיר אותם למקצועות או כישורים חדשים. למשל, אוכלוסייה מבוגרת יותר ללמד אוריינות טכנולוגית, או עובדים בתחום התיירות ללמד תכנות.

"אחת הבעיות הקשות בישראל היא פריון נמוך, שנובע מחוסר תשתיות ומחסור בהשכלה טכנולוגית בהשוואה למקומות אחרים בעולם. הרעיון הזה יכול להוות השקעה ציבורית, להגדיל צריכה ולהגדיל את התוצר".

4. הקלות הגולטוריות לבנקים

"הממשלה ובנק ישראל צריכים לדאוג שהמשבר הריאלי הזה לא יהפוך לפיננסי. אם המשק ייכנס למשבר נוסף בעקבות סגרים, ומשקי בית ועסקים ייכנסו לצונמי של חדלות פירעון, גם הבנקים ייכנסו למשבר. עד כה, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים נקטו צעדים נכונים במשבר הראשון. צריך להמשיך עם ההקלות הרגולטוריות, כמו ההורדה בדרישות ההון לבנקים והתמיכה בנזילות. צריך גם לבחון הקלות בנושא ההפרשות באם הבנק אירגן מחדש את החוב על מנת להקל על משקי בית ועסקים".

"הצעד של הארכת דמי אבטלה לא תורם לחזרה לפעילות"

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר

1. להקטין את דמי האבטלה

"הצעדים שעליהם מדברים כעת - הארכת דמי האבטלה וביטול הקנסות על קרנות ההשתלמות - לא מתאימים למצב של חזרה לפעילות. אסור לייצר תמריצים שלא מעודדים חזרה לפעילות כלכלית, ומייצרים למשל מצב שבו אנשים ירגישו שיותר משתלם לקבל דמי אבטלה.

"לדוגמה, לפני יותר מחודש דיברו על כך שהמלונות באילת לא מוצאים ישראלים שיעבדו בניקיון, בשעה ששיעור האבטלה בעיר הוא הגבוה בארץ. בסופו של דבר נאלצנו לייבא עובדים מירדן שיעשו את זה. הממשלה היא זו שאשמה, כי היא לא מייצרת את הצעדים הנכונים. אם לאדם צעיר ובריא משתלם יותר לקבל דמי אבטלה מאשר סידור חדרים וניקיון, יש לנו בעיה. כשנותנים 75% מהשכר לאנשים שיושבים בבית, זה עלול לגרום לחלקם לא לחזור למעגל העבודה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את ההוצאות הכרוכות ביציאה מהבית".

2. לתכנן את ההרחבה הפיסקלית

"מתחילת המשבר אין מסגרת פיסקלית, אלא רק שליפות מהמותן. כל קבוצת לחץ שמפעילה לחצים זוכה לסיוע, והתוצאה היא גירעון. אף אחד לא עושה ניתוח, ושואל מה ההרחבה הפיסקלית הרצויה. זה חשוב, כי אולי צריך הרחבה פיסקלית גדולה יותר, אבל לא כמו שעושים עכשיו. הפחתת מסים, למשל, עשויה לסייע למשק הרבה יותר".

3. להעביר את הנטל מהמעסיק לעובד

"צריך לעודד את העסקים לקלוט את העובדים, וזה לא קיים בתוכנית. אפשר, למשל, להעביר את האחריות לתשלום ביטוח לאומי מהמעסיק לעובד. זה קשה פוליטית, אבל זה יקטין מאוד את עלויות ההעסקה, ויגדיל את הכדאיות של המעסיקים.

"יש גם צעדים שאפשר לעשות בצורה זמנית, כמו ביטול לשנה של הפרשות המעסיקים לפנסיה ולקרן השתלמות. זה יסייע מאוד להגברת הפעילות הכלכלית, ויקטין את עלויות ההעסקה של המדינה בשירות הציבורי. עדיף שהמדינה תשתמש בכסף הזה כדי להפחית מס הכנסה, מע"מ ומסים נוספים. צעד חכם שעשו הוא הארנונה העסקית. הפחיתו אותה ב-25% בשנה, ולדעתי אפשר אפילו לבטל אותה עד סוף השנה".

4. להגדיל את האשראי לעסקים

"צריך גם להגדיל עוד יותר את האשראי לעסקים. מצד שני, הערבות של המדינה צריכה לעמוד על 15% ולא יותר. ערבות מדינה ברמה של 50%-60% זו טעות, כי ענפים שנפגעו מאוד קשה ימשיכו כנראה להתכווץ בתקופה הקרובה.

"חשוב להציג עכשיו תוואי להפחתת הגירעון במהלך העשור הבא ולחוקק כבר עכשיו חלק מהצעדים שיידרשו להפחתת הגירעון בעתיד. צעדים אפשריים הם ביטול פטורים ממע"מ על פירות וירקות, על רכישות באילת ועל תיירות נכנסת. צריך לחוקק את הביטול עכשיו, גם אם היישום יהיה בעוד מספר שנים".

הצעדים בתוכנית החילוץ הכלכלית של נתניהו וכ"ץ*

● העצמאים שקיבלו את הפעימה השנייה במאי יקבלו בשבוע הבא מקדמה של 7,500 שקל
● דמי אבטלה משופרים לשכירים הנמצאים בחל"ת
● ביטול קיזוז קצבאות
● הרחבת מענקי הסתגלות לבני 67 ומעלה
● ביטול קנס על משיכה מוקדמת מקרן השתלמות, עד 10.5 אלף שקל
● הארכת רשת הביטחון לעצמאים שספגו ירידה של כ-40% במחזור
● מענק ארנונה לעסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקל, שפעילותם ירדה מעל 60%
● תוכנית האשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה תגדל ל-45 מיליארד שקל
● הרחבת היקף ההכשרות המקצועיות לכ-50 אלף בשנה
● תוכנית האצה להשקעה בתשתיות
● עסק של עד 300 אלף שקל יקבל מענק של עד 15 אלף. עסק בינוני במחזור של עד 100 מיליון יקבל מענק השתתפות בהוצאות קבועות של עד חצי מיליון

*עד יוני 2021