גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנחנו במשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל (אבל יש גם חדשות טובות)

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press
בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

המשבר שפוקד את המשק הישראלי כתוצאה ממגפת הקורונה רשם כבר שיא שלילי אחד: ההתכווצות הכלכלית החדה ביותר מאז הקמת המדינה. גם מבחינת הגירעון התקציבי ושיעורי האבטלה מתקרב המשבר הנוכחי במהירות לתואר החמור ביותר בתולדות ישראל. ובכל זאת, מבט היסטורי מגלה שהמשק הישראלי עבר לא מעט משברים קשים.

ההשוואה אליהם מבליטה את החוסן היחסי של המשק ב-2020, כמו גם את העובדה שמדובר במשבר עולמי ולא מקומי. משום כך יש למדינה היום, הרבה יותר מבעבר, יכולת לגייס כספים ולהגדיל את הגירעון כדי לסייע למובטלים, לעצמאים ולעסקים הקורסים ולקצר את תקופת המיתון החריף שאליה נקלעה כלכלת ישראל.

ויש כמובן הבדל נוסף: המשבר הנוכחי נגרם בעקבות אירוע בריאותי וייפתר רק כשיימצא חיסון. איש לא יודע כיצד עוד יתפתח ומתי הוא יסתיים. חוסר הוודאות הזה מקרין על התחזיות של בנק ישראל וגופי המחקר האחרים שמשתנות בכל חודש בעקבות הקפיצות והנסיגות בקצב התפשטות הנגיף. גם התוכניות הממשלתיות ליציאה מהמשבר הן בבחינת נכון לעכשיו, ורק מחדדות את השאלה כיצד ממשיכים מכאן.

הקורונה מכווצת את המשק הישראלי

המיתון של 1966: חילוץ בחסות מלחמת ששת הימים

כשם שמלחמת העולם הראשונה נקראה גם המלחמה הגדולה, כך זכה המשבר הכלכלי הראשון בישראל לכינוי "המיתון", למרות שאחריו היו עוד מיתונים. אחרי צמיחה בשיעורים דו-ספרתיים שאפיינה את ראשית שנות ה-60, נעצרה הצמיחה במשק הישראלי בבת אחת ב-1966.

הסיבות לכך היו בין היתר חולשה בייצוא הישראלי ופער אדיר במאזן הסחר של ישראל, שאיים לרוקן את רזרבות מטבע החוץ. החולשה הזו באה על רקע סיומם של פרויקטים לאומיים גדולים, כמו המוביל הארצי ומפעלי ים המלח - שבעקבות השלמתם נפלטו משוק העבודה פועלים רבים.

במוקד המיתון ההוא עמדה בעיית המובטלים. שיעור דורשי העבודה במשק טיפס במהלך 1966 ל-8% מכוח העבודה, והשיא נרשם בתחילת 1967 עם 108 אלף מובטלים שהיוו 12% מכוח העבודה במשק.

רה"מ לוי אשכול. צמיחה שנעצרה בבת אחת  / צילום: משה מילנר , לע"מ

לצד בעיית האבטלה, חלה ירידה חדה בעלייה לארץ והחרפה ניכרת בתופעת ההגירה מישראל (אז גם נולד הביטוי "שהאחרון יכבה את האור"). הממשלה בראשות לוי אשכול קידמה מספר תוכניות, שהבולטת בהן הייתה תוכנית כלכלית לשלוש שנים (1967-1969) שהושקה באפריל 1967 ובמסגרתה גם החלה הממשלה בתשלום דמי אבטלה למובטלים. ישנם כלכלנים הרואים במיתון את רגע לידתה של מדינת הרווחה הישראלית.

בכל מקרה, האירוע שחילץ את המשק מהמיתון היה מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, שהזניקו את הפעילות הכלכלית - תופעה שמזכירה את השפעת מלחמת העולם השנייה על המשק האמריקאי.

אינפלציית 1984: קיצוץ חד, פיקוח על מוצרים והקפאות שכר

מה לא נכתב כבר על ההיפר-אינפלציה ששררה בישראל בתחילת שנות ה-80. שנת 1984 הסתיימה באינפלציה של 445% - נתון שמציב את ישראל במקום מכובד גם בהשוואה בינלאומית. האינפלציה הכניסה את המשק הישראלי לסחרור של העלאות שכר ופיחותים בשער השקל, המטבע החדש שהחליף את הלירה ב-1980.

הגירעון הממשלתי זינק לשיא של כל הזמנים (מעל 15 אחוז תוצר) ורזרבות המט"ח הדלדלו לשפל שאיים להותיר את ישראל ללא יכולת לשלם עבור יבוא מוצרים. ממשלת האחדות בראשותו של שמעון פרס פנתה לארה"ב לסיוע במסגרת תוכנית לשיקום המשק.
התוכנית, שהוכנה בחשאיות רבה, אושרה בממשלה ב-30 ביוני 1985 וזכתה לשם "תוכנית הייצוב".

רה"מ שמעון פרס. ממשלת האחדות הוציאה לפועל   / צילום: נתי הנריק, לע"מ

במסגרת התוכנית הסכימה ההסתדרות להקפאת שכר והוטל פיקוח על מחיריהם של מאות מוצרים. הממשלה קיצצה את תקציבה בשיעור חד, והאינפלציה הוכנעה.
לצד ההישג הבינלאומי הונחו במסגרת תוכנית הייצוב היסודות למדיניות הכלכלית שתלווה את המשק בעשורים הבאים ונקבעו יעדי-העל שלה: פתיחת המשק (הליברליזציה) והשמירה על איזון תקציבי, באמצעות כללים פיסקליים.

אגף התקציבים באוצר הפך גורם דומיננטי בזכות חוק ההסדרים, הכלי שמאפשר לאוצר לקדם רפורמות ושינויים מבניים במשק.

משבר 2002: המהלכים של שר האוצר נתניהו

המשבר הכלכלי של 2002 פרץ לאחר צמיחה מהירה בסוף שנות ה-90, שהסתיימה בפיצוץ בועת הדוט קום בארה"ב ברבעון הראשון של 2000.

השפעות המשבר העולמי על המשק הצטרפו לאינתיפאדת אל-אקצה שפרצה בספטמבר 2000, וגרמו לכך שלראשונה מאז הקמת המדינה רשם המשק ב-2001 צמיחה שלילית של 0.8%. הגירעון התקציבי זינק ל-4.1% ושיעור האבטלה גדל.

האינתיפאדה, ויחד איתה המשבר, נמשכו והעמיקו בשנת 2002 והפכו את המיתון הזה לארוך ביותר בתולדות המדינה. לפי הערכות, גילחה האנתיפאדה 3% צמיחה ב-2002, שהסתיימה בצמיחה שלילית של 0.7%. השכר הממוצע במשק צלל ביותר מ-6% והאבטלה חצתה את קו ה-10%.

אינתיפדת אל־אקצה. המיתון הארוך בתולדות ישראל  / צילום: רויטרס

השילוב בין צמיחה שלילית וגירעון גבוה הזניקו את יחס החוב של ישראל מ-89% ל-97% ועוררו חשש כבד בשוקי ההון הבינלאומיים כי ממשלת ישראל לא תעמוד בהחזר חובותיה. כתוצאה מכך התרסקו מחירי אגרות החוב הממשלתיות ועלויות המימון של החוב הממשלתי הלכו ותפחו.

המיתון הסתיים כתוצאה משילוב בין רגיעה ביטחונית, בעקבות מבצע חומת מגן, ושורת מהלכים שביצע שר האוצר בנימין נתניהו - כמו גם הגיאות בכלכלה העולמית, שהתאוששה מהזעזועים של התרסקות בועת הדוט קום ופיגועי ה-11 בספטמבר.

נתניהו, שנכנס לתפקיד בראשית 2003 ביצע שורת קיצוצים בתקציב ויזם כלל שהגביל את הגידול האפשרי בהוצאות הממשלה. בין היתר קוצצו קצבאות הילדים, צומצמו משרות במגזר הציבורי ובוצע קיצוץ שכר של 8%.

במקביל, הוביל נתניהו רפורמה במס הכנסה כדי להוריד את נטל המס הגבוה על החברות והשכירים. למרות התנגדות עזה של ההסתדרות ביצע נתניהו רפורמה במבנה הפנסיה בישראל, שהחליפה את הפנסיה התקציבית בפנסיה צוברת.

לצד השבחים הרבים, נמתחה ביקורת על התוצאות החברתיות של מדיניות נתניהו ונטען כי הובילה להגדלת פערים.

משבר האשראי 2008: שמרנות שהוכיחה את עצמה

בדומה למשבר הקורונה, גם משבר האשראי העולמי לא פרץ בישראל. המשבר, שהחל באגרות חוב סאב-פריים בארה"ב, הגיע לשיא באוקטובר 2008 עם התמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והלאמתם של גופים פיננסיים "גדולים מכדי ליפול" כמו תאגיד הביטוח AIG.

המשבר הפיננסי הביא לקריסה בבורסות והפך במהרה למשבר בכלכלה הריאלית והפעילות הכלכלית בעולם התרסקה בסוף 2008. הסערה העולמית תפסה את המשק הישראלי במצב טוב יחסית, בדגש על מערכת הבנקאות הישראלית, שבזכות שמרנותה התרחקה בדרך כלל מהשקעות במכשירים פיננסיים מסוכנים.

מלבד הפגיעה בייצוא הישראלי החשש העיקרי בממשלה היה מפגיעה בנכסים הפיננסיים של הציבור ומקריסתם של הטייקונים, אנשי עסקים ששלטו בקבוצות עסקיות גדולות באמצעות מינוף גבוה. שר האוצר רוני בר-און עמד בפני לחצים כבדים וסרב להצעות לרשת ביטחון לאגרות חוב קונצרניות ולסגירת הבורסה לאחר התמוטטות ליהמן ברדרס.
נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר זכה לשבחים על הורדת הריבית - צעד שבעקבותיו הלכו נגידי בנקים מרכזיים נוספים. הממשלה הכינה תוכנית האצה לפעילות הכלכלית, אך בפועל המשק התאושש בכוחות עצמו בקצב מהיר.

שנת 2009 הסתיימה בישראל בצמיחה חיובית של 0.8% - הישג מרשים בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות שבאותה שנה רשמו ירידה ממוצעת של 3.4%. רק שנתיים עברו, וב-2010 נרשמה צמיחה של 4.6% ואפשר היה לומר שהמשק צלח את המשבר כמעט ללא פגע. 

כך יצאה ישראל מהמשברים הכלכליים הקודמים / אינפוגרפיקה: בנק ישראל

הפעם מנהיגי אירופה זיהו את העננה מוקדם | אסף אוני

מנהיגי אירופה לא שלפו סתם את התותחים הכבדים. הם סבורים כי משבר הקורונה הוא משבר כלכלי משמעותי יותר ומסובך יותר להתמודדות מאשר כל משבר כלכלי אחר מאז מלחמת העולם השנייה.

גרמניה לא נטשה בלי סיבה את מדיניות "האפס השחור" - התקציב המאוזן ששמרה בעשור האחרון; צרפת לא חוזרת בלי סיבה לשיעור גירעון החורג מכללי האיחוד האירופי, ובריטניה לא עוברת כלאחר יד ממדיניות ניאו-ליברלית למדיניות רווחה שמפזרת 60 מיליארד ליש"ט על רשת ביטחון תעסוקתית לעובדים ולעצמאים, לראשונה בתולדותיה.

צריך רק להקשיב להם. מנהיגת גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון הזכירו שניהם בנאומיהם בחודשים האחרונים, כי מדובר במבחן המשמעותי ביותר של אירופה המודרנית. מקרון בדרכו ה"יופיטרית" קרא לזה "מלחמה", מרקל בצנעה המאפיינת אותה קראה לזה "אתגר". ביחד עם מנהיגים אחרים באירופה, הם השכילו להבין כבר בחודש מרץ כי מגיפת הקורונה מאיימת על הכלכלה כמו - ואולי אפילו יותר - על בריאות הציבור.

משברי העבר ריחפו מעל הצעדים האירופיים בתחילה. משבר האשראי של 2008, למשל, הפתיע את גרמניה בירידת הביקוש העולמי ובהקפאת הסחר. היא השכילה לכוון את עסקיה לעבודה במשמרות, ובמקום לפטר מחצית מכוח האדם של "פולקסווגן", למשל, העבירה אותם למתכונת של שבוע-שבוע. כשהעולם הלך ונחלץ מהמשבר, וכשסין הסתמנה כמקור הצריכה הגלובלי החדש, המפעלים הגרמנים היו שם לפני כולם כדי לספק את הביקוש. בפעם המי-יודע-כמה במאה האחרונה, גרמניה חוותה נס-כלכלי. מודל זה היה הלקח שהיא למדה, ושמדינות רבות אחרות סביבה אימצו.

המשבר הפיננסי גם היה הגורם הישיר למשבר האירו, שהביא מדינות אירופיות כמו יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה לעמוד בפני פשיטת רגל, להלאים בנקים ולהיאלץ להסתמך על הלוואות ענק מממשלות וגופים זרים. צעדי הצנע שנכפו עליהן על ידי גופים אלה, או ליתר דיוק חוסר התוחלת שלהם (כפי שהודו בדיעבד גם הגופים הבינלאומיים) - היו הלקח שהן למדו.

כיום ברור כי הלקחים מכל משברי העבר צריכים להתכנס יחדיו. מדינות האיחוד - לבד ויחד - משתמשות בכל מה שעומד לרשותן, ומציגות צעדים פיסקליים ומוניטריים ללא הגבלה. תוכניות תעסוקה, השקעה בתשתיות, חלוקת כסף לאזרחים מחד, קניית אג"חים של ממשלות ותאגידים אירופיים במאות מיליארדים ורבית נמוכה מנגד.

משבר הקורונה כה שונה מאחרים לפניו, שאירופה לא רק שלפה את כל התותחים - אלה היא גם יורה בהם יחד.

עוד כתבות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; בשוק ממתינים לפרסום התחזיות להמשך

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● המשקיעים ממתינים לפרסום התחזיות להמשך שיתפרסמו היום בשעה 16:00 ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה