גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזית המפתיעה במלחמה בסרטן: פיצוח מנגנון ההזדקנות

אם היינו יכולים לסלק מהגוף תאים שהזדקנו, האם היינו מגלים את מעיין הנעורים? ומה התפקיד של מנגנון ההזדקנות במניעת סרטן? ● מחקריו של פרופ' איתי בן-פורת מגלים את פוטנציאל ההרס והריפוי של אותו מנגנון

"פעילות התאים הסנסנטיים תלויה בסביבה שלהם" / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
"פעילות התאים הסנסנטיים תלויה בסביבה שלהם" / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ג'והנה קאס היא אישה בת 94, שלפחות עד לפני שנתיים עדיין עשתה התעמלות מכשירים, שרובנו יכולים רק לחלום עליה. שיערה לבן וקצר, פניה כבר לא חלקות, אך גופה גמיש ושרירי, היא עולה בקלות על המתח או על הקורה ומתחילה לאתגר את כוח המשיכה, תוך שליטה מלאה בכל שריר. על מזרן ההתעמלות היא מתגלגלת וקופצת בקלילות. ספר השיאים של גינס הכיר בה כמתעמלת המכשירים המבוגרת ביותר בעולם, ויש לה קהילת מעריצים, שרובם בעיקר רוצים לדעת - איך היא עושה את זה?

אין ספק ששנים של התעמלות, אך אולי גם הפסקה לא קצרה בשנות הפוריות, עשו משהו לגוף של קאס. כנראה היא גם נולדה כך, עם מאפיינים גנטיים שצוחקים לזמן. אבל מה בדיוק קורה לגוף של אנשים שמזדקנים "טוב"? והאם אפשר למצות את זה לבקבוק ולרכוש?

אחד ממנגנוני ההזדקנות המסקרנים ביותר והחדשים למדע הוא מנגנון ה-Senescence, שזה, בתרגום חופשי - הזדקנות. אבל הכוונה איננה להזדקנות של כל הגוף, אלא של תאים ספציפיים. כמו בני אדם שלמים, הם מתחילים בהדרגה לשנות צורה, לשנות דפוסי מטבוליזם, מאבדים את יכולות החלוקה וההתרבות שלהם ומפרישים חומרים דלקתיים לסביבה.

מה קורה לתאים הללו עד שהם הופכים לתאים סנסנטיים, ומה היה קורה לו יכלנו להפסיק את התהליך הזה? האם באמת היינו יכולים להאט את ההזדקנות, ובאיזה מחיר? פרופ' איתי בן-פורת, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מתמחה בחקר ההזדקנות התאית, וביחסי גומלין בין ההזדקנות התאית להזדקנות של כלל הגוף, ובין המנגנון הזה לבין מחלת הסרטן.

פרופ' איתי בן-פורת / צילום: איל יצהר, גלובס

הגנה יעילה מפני התפתחות סרטן

לדברי בן-פורת, אפשר לראות בסנסנס קודם כול מנגנון הגנה מפני סרטן. "הסרטן מתחיל לרוב בתא אחד שמאבד את מנגנוני הבקרה שלו ושואף להתרבות בלי גבול ולחיות חיי נצח", הוא מסביר, "אם שמים תאים סרטניים בתרבית, שזו בעצם צלחת פלסטיק המכילה חומרי הזנה לתאים, אפשר לראות שהם מתחלקים עוד ועוד". אחד הסיפורים המפורסמים הוא על הנרייטה לאקס, שהתאים שנדגמו ממנה בלי רשותה התרבו והתרבו במעבדות העולם והעניקו לה מעין חיי נצח מפוקפקים אחרי מותה. הם נמצאים בשימוש עד היום ונקראים תאי HeLa, ותרומתם המצטברת למדע היא אדירה.

זה יכול היה לקרות רק לתא סרטני. מדוע? בדיוק בגלל תהליך הסנסנס של התאים. גם בצלחת פטרי, וגם בגוף האדם, מרבית התאים הרגילים בשלב כלשהו יפסיקו להתרבות. זה תהליך בלתי הפיך. אותם תאים שהפכו סנסנטיים לעולם לא יוכלו לחזור שוב להתרבות.

תהליך הסנסנס מונע מהתא להתרבות בלי סוף. יש עוד תהליכים כאלה בגוף, שבו תא סופג נזק לעצמו כדי שלא יגרום נזק לגוף כולו. למשל מוות תאי מתוכנת, אפופטוזיס, הוא מנגנון כזה. התא מקבל אות חיצוני או פנימי ומתחיל לארגן את עצמו לפירוק. תהליך הפירוק הוא מסודר ומגן על הגוף (אם כי לא באופן מוחלט) מנזק שיכול להיגרם לו אם התא ימות באופן לא מסודר או יחל להתנהג באופן שהוא בלתי נשלט.

כך גם לגבי מנגנון הזדקנות התאים הסנסנטי. "מתברר שאם תא יושב בגוף והוא 'אזרח טוב' אבל פתאום צובר מוטציה שאומרת לו להיות סרטני, להתחלק ולהתרבות בלי גבול, אז תופעל מערכת ההגנה. המעבר של תא למצב שבו הוא לא יכול להתרבות עוד הוא אחד ממנגנוני ההגנה מפני גידולם סרטניים".

כאשר בכל זאת מתפתח סרטן, זה לעתים קרובות משום שהוא הצליח להתגבר על המנגנון הסנסנטי ולדכא אותו, לדוגמה על ידי כך שהגנים שמפעילים את המנגנון הסנסנטי ספגו בעצמם מוטציה, נוסף על המוטציה שיצרה את התהליך הסרטני. ידוע כי בתהליך סרטני ישנה צבירה של מוטציות, לרוב יותר מאחת, כדי שאכן יחול המעבר מתא בעייתי אחד לגידול.

לפעמים מנגנון הבקרה יכול מתהפך

רגע, אז אנחנו בעד תהליך הסנסנס? כן ולא. למנגנון הבקרה הזה יש מחיר. התאים הסנסנטיים לא יכולים להתחלק בכלל, ולכן הם גם לא יכולים להיות חלק מתהליך של התחדשות תאים נורמלית, לא סרטנית. הם משנים צורה ופעילות מטבולית, ומפרישים לסביבה חומרים מעודדי דלקת, שפוגעים גם בתאים אחרים. ככל שאנחנו מזדקנים, התאים הללו מצטבים בגוף שלנו, וכך גם השפעת הנזקים שהם עושים.

אילו נזקים? אפילו סרטן. כן, נראה שאותו מנגנון שעוצר סרטן, משום שהוא מונע מתאים להתחלק בלי סוף, יכול במצבים מסוימים לעודד סרטן. "אנחנו לא בדיוק יודעים איך זה קורה. ייתכן שזה על ידי הפרשה של חומרים מעודדי דלקת וייתכן שבדרכים אחרות".  

אבל גם לא דרך המנגנון הסרטני, התאים הללו כנראה עושים נזק. איך אנחנו יודעים זאת? כאשר מסלקים את התאים הללו מעכברים, הם חיים 27% יותר. "יש מעט מאוד מחקרים שבהם הצליחו להאריך חיים במידה כזאת, ואפשר ללמוד מכך שכנראה שהתאים האלה ממש מקצרים את חיינו".

אז מה קורה כאן? נראה שלגוף הצעיר יש מנגנון של סילוק של תאים סנסנטיים. אולם עם הזמן מנגנון זה עובד פחות טוב, ומספר התאים הללו בגוף עולה. "רצינו לבדוק מה קורה כשתאים כאלה מצטברים בגוף, ולכן פיתחנו עכברים מהונדסים שבהם ניתן לייצר תאים במצב סנסנט ברקמת העור, כך שכ-20% מהתאים נכנסו למצב הזה. בהתחלה, לא הייתה לתאים האלה כמעט השפעה, אולם אחרי שישה חודשים, תקופה מקבילה לגיל העמידה אצל עכברים, ראינו שכל התאים שמצויים מסביב לתאים הסנסנט מתחילים להתחלק מהר מאוד. הם בעצם יצרו בכוחות עצמם מצב קדם סרטני". 

נמצא שהתאים הללו מפרישים חומר ספציפי שמעודד חלוקת תאי עור. "באופן פרדוקסלי, התאים הללו שלא מתחלקים ולכן מונעים יצירת סרטן על ידי תא שניזוק, גורמים לחלוקה מוגברת בתאים השכנים שלהם, שיכולה לעודד סרטן". נראה שככל שאנחנו מתבגרים, ריבוי התאים הללו יכול לגרום ליותר נזק. 

מה קורה כשמסלקים את התאים המזדקנים

במעבדתו של בן-פורת, הדוקטורנטית נרמין עזאזמה מיפתה את תמונת הפעילות של הגנים המאפיינת את התאים הסנסנטיים שבעור, ומצאה כמה הבדלים משמעותיים בינם לבין תאים רגילים. בצלחת תרבית, היא הראתה שכאשר לוקחים את החומרים המופרשים על ידי תאים סנסנטיים ושמים אותם על תאים צעירים שעדיין יודעים להתחלק, התאים הצעירים אכן מתחילים להתחלק מהר יותר. בזכות המיפוי, היא זיהתה גם איזו תרופה יכולה אולי לעצור את התהליך - ואכן, התברר שניתן להגיע למצב שבו מונעים מהתאים הסנסנטיים לעודד התחלקות בתאים רגילים. ייתכן שהתרופה הזו תוכל למנוע מקרים מסוימים של סרטן.

החומר שמופרש על ידי התאים הסנסטיים נקרא WNT. "זה מנגנון שמאפשר לתאים לתקשר אלה עם אלה, ובאופן רגיל משמש כדי לבנות תוכניות מורכבות של הגוף", אומר בן-פורת. "המנגנון נחוץ להתפתחות תקינה, וכאשר חוסמים אותו, זה יכול לדוגמה לגרום לכך שזבוב יגדל בלי כנפיים".

כך לגבי חסימה מלאה של ה-WNT. אבל מה לגבי סילוק מלא של התאים הסנסנטיים? מתברר שזוהו עד היום 3-4 תרופות שיכולות להרוג אותם באופן סלקטיבי. תרופות אלה קיבלו את השם "סנוליטיות", ורובן פותחו לצרכים אחרים, למשל כתרופות נגד סרטן או מחלות לב. 

בימים אלה, חוקרים שונים מתחילים לבדוק אם סילוק תאים סנסנטיים על ידי תרופות סנוליטיות יכול להיות יעיל לטיפול במחלות שונות, שבהן יש חשד לתרומה שלילית של תאים אלה. אחת התרופות נבחנת לטיפול בפיברוזיס של הריאות. המחשבה היא שסילוק התאים הסנסנטיים יכול להועיל לריפוי שלה. 

לפעמים, תרופות קיימות לסרטן, כמו כימותרפיה או תרופות ביולוגיות, דווקא יוצרות כחלק ממנגנון הפעולה שלהן תהליך של סנסנס בתאי הגידול הסרטני. זה גורם עצירת החלוקה של תאי הסרטן, אך לא בהכרח להריגתם, התוצאה הרצויה. "אם זה קורה, אנחנו יכולים אולי כשלב טיפול נוסף לתת תרופה סנוליטית, לסלק את התאים הסנסנטיים שנוצרו בטיפול הראשוני וכך בעצם להרוג יותר תאים מהגידול. זו יכולה להיותת גישה חדה לטיפול דו-שלבי בסרטן", אומר בן-פורת.

ואם נקשר את מה שהבנו על המנגנון הסנסנטי למנגנון המוות התאי המתוכנת, אפופטוזיס, הגישה שתיארנו בעצם מנסה לגרום לתאים "להחליף תוכנית", כלומר, הטיפול הסנוליטי מנסה לגרום לתאים סרטניים שבגלל הטיפול הראשוני הפסיקו להתרבות אך נשארו בחיים במצב סנסנט, לבחור במקום זה לעבור לאפופטוזיס, ולכן למות ולהיות מסולגים מהגידול, ובכך לשפר את מצב החולה.

עדיין לא התגלה מעיין הנעורים

אז אם מצאנו את הדרך לסלק את התאים הסנסנטיים, האם מצאנו את מעיין הנעורים? האם תוחלת החיים תתארך ב-27%? לא בדיוק. "הפעילות של התאים הסנסנטיים מאוד תלויה בסביבה שלהם. לפעמים הם מעודדים את התאים סביבם להתרבות, ולפעמים זה מועיל להתחדשות ולפעמים זה גורם לסרטן.

"בתנאים אחרים, הם מעודדים את התאים סביבם להיות סנסנטיים בעצמם ולא להתרבות. זה טוב כשאלה תאים סרטניים ולא טוב כשאלה תנאים רגילים. הם מפרישים גורמי דלקת, שזה רע, אבל לפעמים גורמי הדלקת הללו מזמנים את מערכת החיסון לטפל בבעיה אמיתית, וכך הם עוזרים למשל לריפוי פצע. לפעמים הם עושים דברים שליליים ולפעמים דברים חיוביים. לא הייתי ממהר לסלק אותם, אפילו אם נוכל. לא הייתי רץ לבלוע את התרופה".

לדוגמה, בלבלב ייתכן שתאים סנסנטיים מפרישים אינסולין דווקא טוב יותר מתאים רגילים. "יש אולי איזושהי 'הבשלה' טובה יותר של התאים בזכות מנגנון זה", אומר בן-פורת.

זה אומר שלבלב של אדם בן 40-50 בריא עובד טוב יותר מלבלב של אדם צעיר יותר?
"זה לא בהכרח יותר טוב בכל אופני התפקוד אלא פעילות אחת שתאי הבטא בלבלב עושה היא משופרת יותר אצל מבוגרים, אולי כפיצוי על שחיקה במנגנונים אחרים. כמו כן, אם אותם תאים סנסנטיים מפרישים גורמים דלקתיים, הם יכולים להחמיר את תהליך ההתפתחות של סוכרת. אז אחנו לא יודעים כרגע אם זה יותר מזיק או יותר מועיל, ואם תרופה סנוליטית תזיק לתהליכים סוכרתיים או תועיל להם".

מנגנון הסנסנס קשור לתהליך התכנון של הגוף - כל תא מתפתח על בסיס המיקום והפונקציה של התאים השכנים, ולכן אנחנו מתחילים להבין שלהתייחס אליו רק בהקשר של זיקנה או מחלות זה לא מדויק. 

"מתברר שכאשר העובר גדל, תהליכים של סנסנס משתתפים בהתפתחות התקינה. למשל, כאשר נוצרת כף יד, זה לא שהאצבעות צומחות כגבעולים, אלא נוצרות כשמתים תאים ביניהן. הרבה שנים יודעים שזה קשור למנגנון האפופטוזיס, מוות מתוכנת, אבל התברר שמעורבים בעניין גם תאים סנסנטיים. כך גם בהתפתחות של האוזן. כלומר, סנסנס הוא לא רק מנגנון שמגיב לנזק - אם כי זה עיקר תפקידו - אלא גם חשוב להתפתחות התקינה ולתפקוד הרגיל של הגוף".

כאשר התגלו התאים הסנסנטיים, התגלה גם הקשר עם קצוות הכרומוזומים, שנקראים טולומרים. ככל שהטולומרים קצרים יותר, התא כנראה זקן יותר. "ההערכות היו שהטולומרים פועלים כמעין שעון לחלוקות. בכל פעם שהתא מתחלק, הטולומרים מתקצרים, עד גבול מסוים שאחריו התא מבין שעבר זמן וחייו הפוריים הסתיימו. הייתה מחשבה שאם הטולומרים לא יתקצרו, אולי התאים לא יהיו סנסנטיים ואולי ניתן יהיה לדחות הזדקנות". 

אליזבת' פריש, מנכל"ית חברה בשם ביו-וויוה, טוענת שעברה טיפול להארכת הטולומרים שלה כדי להאט את ההזדקנות.
"באמת?! טוב, אין לי מה להגיד על זה. אבל לגבי הטולומרים עצמם, היום מבינים שהם לא בדיוק 'שעון' או חשבונייה שסופרת את מספר החלוקות, אלא זו עוד צורה של DNA שבור. התאים צוברים עם השנים פגמים ב-DNA בגלל חשיפה לקרינה, לעקה חמצונית, או לכימותרפיה למשל. סנסנס מופעל בתגובה לשבירות מסוגים שונים של ה-DNA, והקיצור של הטולומרים הוא אחד מהם. יש מי שמנסה למדוד גיל ביולוגי של תאים או אנשים (כלומר לנבא את תוחלת חייהם מעתה והלאה) לפי אורך הטולומרים, אבל זה לא מדד טוב כל כך. ישנם מדדי ניבוי טובים יותר. וכאשר הטולומרים לא מתקצרים זה עוזר להיווצרות סרטן".

אם כך, רב הנסתר על הגלוי בכל מנגנוני ההזדקנות הטבעיים של הגוף. "יכול להיות אולי שיש כמה סוגים של תאים סנסנטיים, שונים אלה מאלה בחומרים שהם מפרישים, או שהם יכולים להפריש חומרים שונים בהתאם לסביבה שבה הם נמצאים. יש גם קשר לסגנון חיים - למשל, נראה שעלייה קיצונית במשקל גורמת להיווצרות של יותר תאי סנסנס בשומן ויש הטוענים שזה תורם להזדקנות".

כעת המטרה של בן-פורת היא למצוא שיטות לעקבות טוב יותר אחר התאים הללו בגוף האנושי כדי להבין מתי ואיפה הם מופיעים, במיוחד בתהליכי התפתחות סרטן, ולהבין את ההשפעות המורכבות שלהם טוב יותר.

פרופ' איתי בן-פורת

בן 52, נשוי ואב לשלוש בנות ● פרופסור במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ● חוקר את ההזדקנות התאית והקשר שלה להזדקנות הגוף ולמחלת הסרטן דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, ופוסט-דוקטורט במכון Whitehead שבאוניברסיטת MIT בבוסטון, ארה"ב

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 19 באוקטובר 2020

אתמול באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

המפקחים תובעים את רשות המסים והאוצר: השוו את תנאי השכר

מפקחי רשות המסים תובעים 42 מיליון שקל ממשרד האוצר והרשות בטענה על השכר נמוך למפקחים ואפלייתם אל מול כלכלנים בשירות המדינה המועסקים בחוזה כלכלנים בו תנאי השכר גבוהים משמעותית

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

קרן השקעות בשווי 3 מיליארד דולר תוקם בשיתוף איחוד האמירויות, ארה"ב וישראל

באמצעות הקרן, האגף לשיתוף פעולה פיננסי אמריקאי יוקצו הסכומים להשקעות במגזר הפרטי ולקידום יוזמות לטיפוח שיתופי פעולה אזוריים, במזרח התיכון

גרסה חדשה של אינסטגרם לייט / צילום: פייסבוק

פייסבוק מציגה: הגרסה הרזה של אינסטגרם שמפותחת במרכז המו"פ בתל אביב

צוות המו"פ של פייסבוק בישראל, שגם פיתח את אפליקציית "פייסבוק לייט", הכריז היום על התקדמות משמעותית בפיתוח גרסה רזה של אינסטגרם ששואפת לחבר לרשת החברתית מאות מיליוני משתמשים בהודו ובאפריקה

יונה פוגל  / צילום: תמר מצפי

המרוויח המפתיע מהסכם האנרגיה של קצא"א: מנכ"ל פז לשעבר יונה פוגל

קצא"א חתמה על מזכר הבנות להקמת מסדרון להולכת נפט מסעודיה לאמירויות ומשם לאירופה והכל דרך אילת ● לצד קצא"א שותפים במיזם השאפתני בכירי פז לשעבר, המנכ"ל היוצא יונה פוגל, ומנהל בתי הזיקוק לשעבר מלאכי אלפר ● היקף הפעילות הכולל צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים בשנה

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בגלל הקורונה: הבנק הגדול בדובאי הכפיל את ההפרשה לחובות בלתי מסופקים, הרווח צנח

סכום ההפרשה של "אמירייטס NBD" עומד כעת על 1.7 מיליארד דולר ושיעור החובות הבלתי מסופקים עלה מ-3.7% בחודש אפריל לקרוב ל-6% בספטמבר ● הרווח הנקי של הבנק צנח ב-69% ברבעון השלישי, ביחס לאשתקד

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס / צילום: Steve Marcus, רויטרס

נטפליקס פספסה את תחזית הגידול במנויים חדשים; המניה צונחת

ברבעון השלישי נוספו לחברה 2.2 מיליון מנויים חדשים, לעומת צפי ל-3.57 מיליון ● נטפליקס פספסה גם ברווח למניה, אך היכתה את תחזית ההכנסות ● המניה מאבדת כ-5% במסחר המאוחר

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

מהגדולות בהיסטוריה: משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל

במסגרת תביעת ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים טוען כי גוגל משלמת מיליארדי דולרים ליצרני מכשירים סלולריים, מפעילים סלולריים ולמפתחי דפדפנים, כדי להישאר מנוע החיפוש המוביל

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

סגן יו"ר  National Holding  ו- Petromal, עבד אחמד, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי. מאחוריהם מימין לשמאל: סגן יו"ר דירקטוריון רד-מד, פוגל, שר המדינה האמירתי לעניינים כלכליים, אלטאייר, שר האוצר האמריקאני, נוצ'ין, יו"ר קצא"א, כלפון, מנכ"ל רד-מד, אלפר / צילום: קצא"א

היסטוריה: מסדרון נפט חדש יחבר את איחוד האמירויות וסעודיה עד לאירופה דרך אילת

כפי שנחשף ב"גלובס", חברת קצא"א חתמה על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום ● התוכנית מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך

ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל / צילום: Jinipix

שר האוצר הציע למנכ"ל נתיבי ישראל לכהן כמנכ"ל המשרד

התפקיד כבר הוצע לנסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ עם כניסתו לתפקיד, אך פרץ סירב

הפגנה של תושבים נגד תוכנית הבנייה בסירקין / צילום: גלעד קוורלצ'יק

ועדת הפנים של הכנסת העבירה ביקורת חמורה על ההמלצה להעביר שטח ליד כפר סירקין לעיר אלעד

חברי הוועדה, מכל הסיעות, העבירו קריאה לשר הפנים אריה דרעי שלא לאמץ את ההמלצות של ועדת הגבולות

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

הסגר נפתח וקרוב ל-6,000 עובדים חזרו לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

סיבה לאופטימיות זהירה? המומחה שסבור שמצבה של ישראל בקורונה הולך ומשתפר

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, מספק היום נתונים מעודדים, ואומר כי זה הזמן לפתוח את המשק ● קלקשטיין מסביר איך ייתכן כי אותם צעדים שננקטו ביציאה מהסגר הקודם יובילו הפעם לתוצאה שונה, למה כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת ואיך נוכל למנוע גל שלישי

מטוס של חברת אתיחאד אירווייז / צילום: שאטרסטוק

הערכות: טיסות ישירות מאבו דאבי - בתחילת ינואר. ויש גם רמז למחיר: "אנחנו יודעים להיות תחרותיים"

סגן נשיא בחברת התעופה אתיחאד: "לא יכולים לדעת מתי משבר הקורונה ייגמר, אבל אנחנו בוחנים את השוק בסין ורואים שם התאוששות בטיסות הפנים שחזרו ל-80% מהיקף הפעילות" ● בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר גם על תוכניות החברה לשוק הישראלי ועל העלויות הצפויות

דונלד טראמפ במטוס אייר פורס 1, השבוע / צילום: Alex Brandon, Associated Press

טראמפ תוקף את "פאוצ'י וכל האידיוטים האחרים" ובמפלגה הדמוקרטית חוששים מהלא-ידוע

"לאנשים נשבר כבר לשמוע על הנגיף", אומר הנשיא שניכר כי תסכולו גובר ● סקר חדש מראה ש-63% מודאגים מאוד מהקורונה, ורובם הגדול מעדיפים שביידן יטפל במגפה ● אך במפלגה הדמוקרטית ממשיכים לחשוש וכל יום שעובר מרגיש כמו שבוע

תושב בעיר גנז'ה, בצד האזרי של הגבול, סוחב שטיח אזרי על רקע ההריסות של העיר / צילום: Unal Cam/DHA, Associated Press

הקשר בין סטאלין, נגורני קרבאך ומלחמת האחים באזרבייג'ן

ההפצצות על תושבי חבל נגורני קרבאך, שנמצא בין ארמניה לאזרבייג'ן, מהדהדים את העימותים הכואבים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20 ● התערבות סובייטית לצד פרופגנדה ושנאה שיסו שני עמים זה בזה והפכו את החבל לחבית נפץ, שעוד יכולה להבעיר את כל האזור ● כך זה נראה בתמונות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בין הרחבה כמותית להורדת ריבית: איזה כרטיס ישלוף השבוע נגיד בנק ישראל?

בצל נתוני שוק התעסוקה והצמיחה הקשים, הציפיות בשווקים מגלמות הסתברות של כ-50% להורדה לאפס של הריבית • הוועדה המוניטרית של הבנק אף עשויה לנקוט בצעדים אחרים של הרחבה מוניטרית כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. חלף המועד להסבת הדוחות על שם הנהג / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עובדי משרד הביטחון קיבלו אלפי דוחות תנועה בסכום של מיליונים. מי לא טרח לשלם?

בשנתיים החולפות הצטברו 3,411 קנסות בגין עבירות תנועה שניתנו לחיילים בשירות קבע ולעובדי משרד הביטחון שנהגו ברכבים אזרחיים של המשרד ● משרד הביטחון לא שילם אפילו קנס אחד ● המשרד גם נמנע מלהסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה