גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה"בוטקאמפים" של ההייטק עדיין מלאים. אבל איפה כולם יעבדו?

בכל שנה צעירים חסרי ניסיון ממלאים את ה"בוטקאמפים" - קורסים לתכנות - בשאיפה להשתלב בהייטק ● עובדים מנוסים פוטרו או הוצאו לחל"ת עקב המשבר, מה שמשנה את פני התעשייה • רונן ניר מויולה ונצ'רס: "השקעת משאבי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת ג'וניורים שלא ישתלבו בתעשייה"

משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס
משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס

כבכל שנה, בחודשים האחרונים עשרות בוגרי בוטקאמפים (מחנות תכנות) יצאו לשוק העבודה עם התקווה להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק. מחנות התכנות כוללים כשלושה חודשי לימוד אינטנסיביים והכנה לשוק העבודה, תוך שיתוף פעולה עם חברות הייטק שונות. אך השנה רבים מהבוגרים גילו שהחברות שהביעו עניין בהעסקתם בתחילת המסלול, צמצמו והקפיאו בינתיים את תהליכי הגיוס של עובדים חסרי ניסיון - והם נותרו בלי תעסוקה.

ערב משבר הקורונה היו 18 אלף משרות טכנולוגיות פתוחות בהייטק הישראלי והיה מחסור גדול בעובדי פיתוח. יוזמות רבות של המגזר הפרטי והציבורי פעלו לשילוב עובדים ללא ניסיון קודם בתעשייה כדי לפתור את המחסור, להרחיב את מעגלי התעסוקה בהייטק וכך לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי של העובדים, שיוכלו ליהנות משכר גבוה.

אולם המשבר הבריאותי והכלכלי במדינות רבות בעולם, ובראשן ארה"ב, עלול להפוך את החלום הזה לרחוק מתמיד. נכון שתעשיית הטכנולוגיה שומרת על יציבותה היחסית בהשוואה לתעשיות אחרות, אך המשבר פוגע בהכנסות, לפחות של חלק מהחברות - והפגיעה עוד עלולה לגדול. גם הקפאת הטיסות מקשה על חברות לצמוח. לכך מתווסף גם החשש מפני קושי לגייס הון, דבר שיוביל באופן מיידי לפגיעה בגיוסי עובדים. הדבר ניכר בנתונים כבר עכשיו - הביקוש לעובדים חסרי ניסיון בתפקידים טכנולוגיים נמצא בשפל.

דגש על בוגרי מכללות

בשנים האחרונות משקיעים רשות החדשנות, עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) וגופים נוספים זמן ומשאבים רבים בהכשרת עובדים טכנולוגיים לתעשיית ההייטק, כדי להתגבר על המחסור בעובדים בתעשייה. החל מחיזוק לימודי מקצועות ההייטק בבתי הספר, דרך עידוד לימודי מדעי המחשב באקדמיה ועד להכשרות והסבות של מבוגרים במחנות תכנות ובקורסים שונים. גם כעת, למרות הירידה בביקושים, ההכשרות ממשיכות ביתר שאת, אך לא ברור אם לבוגרי ההכשרות יהיה היכן להשתלב בעבודה.

"עם הקורונה, בכל המשק וגם בהייטק מדווחים על פיטורים, הקפאות של גיוסים, הפחתות שכר, צמצום אחוזי משרה ועוד. כל זה פוגע בעיקר במשרות הג'וניור. עם זאת, חברות הייטק ממשיכות לגייס בייחוד בתפקידים טכנולוגיים", אומרת פטריסיה להי אנגל, ממלאת מקום ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות. "השוק היום הוא שוק של מעסיקים והחברות לא לוקחות סיכונים ומעדיפות להעסיק 'more of the same', אבל ההייטק הוא עדיין הקטר של הכלכלה הישראלית, ואם לא נשכיל להכשיר את מועסקי העתיד, לא נאפשר להייטק להתאושש".

תוכנית חדשה של רשות החדשנות, המספקת סבסוד להכשרת מתמחים חסרי ניסיון בתוך חברות הייטק, הושקה בסוף השנה שעברה. להי אנגל: "אנחנו רוצים לתמרץ את החברות לייצר את ההכשרות הנדרשות כדי ליצור את הדור הבא של ההייטק הישראלי. במסגרת זה בנינו את מסלול הג'וניורים, שהרעיון מאחוריו הוא לספק מסלול התמחות להייטק, כולל בנייה של תוכניות התמחות תמורת מענקים לחברות ההייטק עצמן".

"התוכניות מיועדות לבוגרי המכללות והאוניברסיטאות, עם דגש על בוגרי המכללות. המתמחים צריכים להיות בלי רקע בכלל בעבודות פיתוח, והרשות נותנת עדיפות לשילוב אוכלוסיות בתת יצוג", היא מוסיפה. התוכנית הושקה במתכונת פיילוט בסוף השנה שעברה ומיועדת לחברות הייטק המעסיקות עד 1,000 עובדים בישראל. התוכנית מספקת לחברות מענק של עד 50 אלף שקלים על כל מתמחה שתעסיק לתקופה של חצי שנת התמחות, בשכר התחלתי שאינו נמוך מ-15 אלף שקל. בשלב זה, הרשות מאפשרת לכל חברה לשכור 2-10 מתמחים הזכאים למענק.

התוכנית חדשה מכדי לאמוד את הצלחתה, אך לדברי להי אנגל יש כבר אינדיקציה חיובית: "מבין הבקשות שקיבלנו בסבב הראשון, 50% מהחברות לא העסיקו כלל ג'וניורים לפני התוכנית, 40% העסיקו 1-3 ורק 10% העסיקו 4 ומעלה. סך הכל, למעט החברות שהעסיקו בהיקף משמעותי יותר (ובקשותיהן נדחו), מדובר ב-22 חברות שביחד העסיקו 16 ג'וניורים בלבד לפני התוכנית והעידו על רצון להגדיל פי 6 - להעסיק 100 ג'וניורים בעקבות התוכנית. זהו בדיוק השינוי שאנחנו מבקשים לחולל בתעשייה. לשמחתנו, מבין 11 החברות שזכו במחזור הראשון, כולן העידו על רצון להמשיך בתוכניות הגיוס ואמרו כי הסיוע הכספי משמעותי לכך בתקופה זו".

הבוטקאמפים, שמספקים גם הם בוגרים לתעשייה, נתמכים על ידי הרשות מאז סוף 2018. הבוטקאמפים נמשכים כ-4-7 חודשים והם כוללים יום לימוד אינטנסיבי מהבוקר עד הערב, ומשימות לתרגול עצמי בבית, ולכן לא ניתן להחזיק בעבודה במקביל ללימודים בתוכניות אלה. הם עולים כ-25 אלף שקל בממוצע, כאשר חלק מהתוכניות מאפשרות לשלם את הסכום במודל של שיתוף הכנסה. כלומר, במקום לשלם את הסכום מראש, ניתן לשלמו רק לאחר שהבוגר מצא עבודה והתחיל להשתכר משכורת הייטק.

בישראל פועלות כ-20 תוכניות כאלה, ורשות החדשנות תומכת ב-7 מתוכן, אותן בחרה בהליך תחרותי בסוף 2018. הן מייצרות כמה מאות בודדות של בוגרים בשנה, ויש כיום בישראל 2,500 בוגרים בלבד. השנה צפויים להיות מוכשרים ומושמים 320 בוגרים. לתוכניות הנתמכות, רשות החדשנות מספקת מענקים של כ-7,500 שקלים לכל בוגר, תוך התנייה בעמידת מסגרת הלימוד ביעדים וכן מספקת מענקי השמה על בוגרים שמצאו עבודה בשכר של יותר מ-14 אלף שקל על ל-15 חודשים ממועד סיום הקורס.

"הביקוש לבוטקאמפ הוכפל"

לפי נתוני רשות החדשנות, התוכניות הללו נחשבות להצלחה יחסית, עם אחוז ההשמות שעמד על 76% נכון לדצמבר 2019. אך מאז הקורונה, שיעור ההשמה של תוכניות הבוטקאמפ ירד ל-64%. כך למשל, הבוטקאמפים של ITC, הפועלים במסגרת רשות החדשנות ומכשירים בעיקר עולים חדשים, חוו ירידה של עשרות אחוזים בהשמות של בוגריהם.

"בעבר, היו לנו נתוני השמה של 80%-90%. כיום, 60% מהתלמידים שלנו שסיימו לימודים במארס, מתוך קורס של כ-100 תלמידים, מצאו עבודה בהייטק בישראל בתפקידי פיתוח, ורואים שהחברות מורידות את השכר. הג'וניורים אצלנו שמצאו עבודה - השכר שלהם נמוך משמעותית ב-20%-30% משכרם לפני המשבר", אומר יהוידע מנדאל, מנכ"ל ITC.

עם זאת, מנדאל אופטימי וסבור שהביקוש לבוגרי הבוטקאמפ יחזור לעלות. "אנחנו עובדים עם כמאה ומשהו חברות, ויש חברות שהפסיקו לגייס, בעיקר בתחומי התיירות והתחבורה. מצד שני, אנחנו רואים שיש עכשיו חברות צומחות שמגייסות הרבה יותר. יש גם יותר ביקוש לבוטקאמפ, ברמה של כמעט פי שניים. יש לנו הרבה שפים, מדריכי צלילה ומדריכי טיולים שפתאום רוצים להיות מתכנתים. אפילו יש רב שבא אלינו. עכשיו אנחנו עובדים על לפתח עוד חברות בעולמות התומכים וכבר סגרנו מעל 50 פרויקטים מעשיים עם חברות בתחומים כמו סייבר, פינטק ועבודה מרחוק, במטרה לגייס את התלמידים שיסיימו את המחזורים הבאים".

אמנם קשה לצפות מה יהיה מצב גיוסי העובדים בתעשייה בעוד כמה חודשים, אך לפחות על פי הנתונים של חודש מאי, לא בטוח שיהיה להם איפה לעבוד. לפי נתוני חברת ההשמה GotFriends, חלה באותו חודש ירידה של 80% בביקוש לעובדים חסרי ניסיון במשרות פיתוח בהשוואה לחודשים ינואר ופברואר השנה. מנגד, תהליכי הגיוס של עובדים במשרות הייטק בכלל ירדו בשיעור של 30% בלבד. זאת, בהתבסס על 2,200 תהליכי גיוס שביצעה החברה בחודש מאי עבור 500 חברות שונות.

במקביל, נתוני GotFriends מראים כי חלה עלייה של 40% במספר המועמדים המגישים קורות חיים למשרות. העלייה חלה הן בעובדים מנוסים והן בחסרי ניסיון בשיעור זהה. לכן, חברות רבות איתן שוחח "גלובס" בשבועות האחרונים, מספרות כי הן מתמקדות בגיוס טאלנטים ועובדים מנוסים בתפקידי מפתח. למעשה, חברות שהתקשו לגייס עובדים מבוקשים בעבר , מנצלות את המשבר כדי לגייס עובדים מחברות במצוקה, שהוציאו לחל"ת או פיטרו את העובדים שלהן.

הקורונה מחזקת טרנדים קיימים

"יש פה כשל שוק שהתעשייה לא יכולה לפתור בעצמה. השקעת המשאבים האדירה שנעשית על ידי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת הרבה מאוד ג'וניורים ללא ניסיון שלא יוכלו להתקבל בתעשייה, ולכן אנחנו קוראים להסטת חלק מהמשאבים הקיימים להכשרות, או בקורסים, שאני פחות מאמין בהם, או לסבסוד של הכשרות ג'וניורים בקרב חברות בתעשייה", אומר רונן ניר, משקיע הון סיכון מקרן ויולה ונצ'רס.

"הקורונה לא יוצרת מציאות יש מאין אלא מחזקת טרנדים קיימים. הנתונים של השנה שעברה מדברים על זה שבמקצועות הטכנולוגיים ההתפלגות היא ש-70% מהמשרות הפתוחות דורשות נסיון של 2.5-5 שנים, ורק 23% דורשות 0-2.5 שנות ניסיון. אם כבר קודם היה קשה לשלב ג'וניורים בתעשייה, הבעיה עכשיו חזקה עוד יותר", אומר ניר.

"היכולת שלנו לקלוט אנשים צעירים ולהכשיר אותם, היא בעיה מבנית בתעשייה. הרי בסטארט-אפ עובד נשאר בממוצע שלוש שנים, ולא משתלם להשקיע בו שנה של הדרכה. לכן רוב הג'וניורים מתחילים את חייהם בארגונים הגדולים, בחברות הבינלאומיות או בחברות ישראליות בוגרות, כמו צ'ק פוינט ו-Wix", הוא מוסיף. "בתקופה שהיו גיוסים היסטריים, לפעמים לא הייתה ברירה, והיו חייבים לגייס ג'וניורים ולהתאמץ ולהכשיר אותם. היום יש אנשים מוכשרים בתעשייה שיצאו לחל"ת או פוטרו ממקומות אחרים, ולכן תקופת הקורונה היא זמן מעולה עבור החברות להעסקה דווקא של עובדים מנוסים".

אחת החברות שהפחיתה את המשרות הפתוחות שהיא מציעה לחסרי ניסיון, היא לייטריקס, חד קרן הפועל מירושלים ומונה כ-360 עובדים. החברה חוותה בשנים האחרונות צמיחה של מאות אחוזים בכוח האדם שלה. בתוך תעשיית ההייטק התחרותית, שסובלת ממחסור בכוח אדם, הדבר התאפשר, בין היתר, בזכות אסטרטגיית גיוס הג'וניורים שפיתחה, הכוללת מערך הכשרה משוכלל בתוך החברה. בשנה שעברה, לייטריקס גייסה כ-20 עובדים ללא ניסיון לשורותיה דרך תוכנית ההכשרה שלה, אך השנה תגייס רק ארבעה.

"אסטרטגיית הגדילה שלנו תמיד התבססה על הכנסה של ג'וניורים. זה קשור גם לקירבה שלנו לאוניברסיטה העברית, וגם כי שיתפנו פעולה עם כל יוזמה שהייתה בשטח, כמו בוטקאמפים", מספרת נטע גבע, מנהלת משאבי האנוש של לייטריקס. "משרות פיתוח דורשות המון הכשרה, וגם הבוגר הכי חכם ומוכשר, צריך לפחות חצי שנה של הכשרה כדי להתחיל להראות ערך. מה שאיפשר לנו לקלוט את האנשים האלה בצורה מאוד טובה, היה שבנינו מערך מאוד רציני של הכשרות וליווי של הג'וניורים בחצי השנה הראשונה.

"אנחנו מאוד מאמינים בלקחת ג'וניורים ולדחוף אותם קדימה כשזה נעשה במשרדים, והם יכולים לראות, להיות נוכחים ולשאול שאלות. ברגע שכל אחד נמצא בבית שלו, אחד הדברים היותר מורכבים הוא ליצור את כל המפגשים הלא-מתוכננים, ולאפשר לעובד לשאול שאלות. כל זה נעלם, ואנחנו פשוט לא יודעים איך ייראה התהליך", אומרת גבע. "לכן השנה נגייס קבוצה קטנה בהרבה ונשקיע בה מאוד, כי אנחנו לא רוצים לקחת הימור.

"הצד השני של התמונה הוא השוק. השוק השתנה, וכיום הוא מוצף בהרבה קורות חיים, ופונים אלינו גם סניורים (עובדים בכירים עם ניסיון) בסדר גודל גדול מבעבר. במקומות שבעבר היה לנו קשה לגייס אנשים מאוד חזקים, היום פחות קשה. בתור חברה ירושלמית, היצע הטאלנטים שאיתו אנחנו עובדים הוא קצת יותר מוגבל, והיה לנו מאוד קשה בעבר להביא אנשים מתל אביב, אבל עם האפשרות לעבוד מהבית, זה מאפשר לנו להגיע אליהם", מספרת גבע. לכן, כמו חברות אחרות, גם לייטריקס בוחרת להתמקד בגיוס עובדים מנוסים שהפכו לזמינים בשל פיטורים והוצאה לחל"ת, לצד המשך גיוס ג'וניורים בהיקף קטן מבעבר, עד שתנאי השוק החדשים יתבהרו.

"הדרישות עולות כל הזמן"

"אני חושב שבאמת יש פה בעיה אמיתית שהייתה נכונה לפני הקורונה, קיבלה האצה מאוד משמעותית בקורונה ותישאר אחרי הקורונה", אומר שחר בר-אור, מנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל. "גם לפני הקורונה היה יותר קשה לעובדים לא מנוסים להשתלב מאשר לאנשים מנוסים, ויש תקופת התמחות בה נדרש יותר מאמץ וצריך לחשוב בצורה יצירתית איך מגשרים על הפער".

"השינוי צריך להיות שהג'וניור יגיע עם ידע יותר רלוונטי למשרה הספציפית וכדי להתמודד עם זה, הקמנו בוטקאמפ בתוך החברה לחרדיות, יחד עם קמאטק. הוא כולל 25 נשים חרדיות בוגרות סמינרים שלומדות אצלנו, ולומדות את התכנים הרלוונטיים לנו, לאפל ולאמזון - ואותן חברות גם מגייסות את העובדות מהבוטקאמפ. לכן הסיכוי של אותן נשים להתקבל לעבוד גבוה יותר מאשר ג'וניורים שלא למדו את התכנים האלו".

לדברי בר-אור, בייחוד בתקופה הנוכחית, כדי להיקלט בתעשיית ההייטק, זה קריטי להגיע עם ידע רלוונטי. "הממשלה צריכה לסבסד תוכניות הכשרה, ומעסיקים צריכים להנגיש את התכנים שלהם לכלל הציבור, וגם הג'וניורים צריכים להבין שזה שהם קיבלו תואר זה לא מספיק. ההייטק הוא שוק תובעני והדרישות עולות כל הזמן, והם צריכים לעמוד בקצב.

"הנושא של תיק עבודות מקובל בענפים אחרים, ובעולם התוכנה הדבר הזה מתחיל להיות יותר מקובל. אם אתה סטודנט, תתחיל לעבוד תוך כדי לימודים. ככה אחרי הלימודים תוכל כבר להראות תיק עבודות. גם אם אתה לא עובד, תתחיל לבנות תיק עבודות, תיקח פרויקטים ותתחיל להראות שעבדת ושמת את הקוד שלך בגיט, אתה יכול להראות שאתה מכיר כבר בעיות אמיתיות". 

להיכנס לתעשייה בדלת האחורית

"החלום של ההייטק לא מוגבל רק לפיתוח, ואני חושבת שזה משהו שאנשים לפעמים מפספסים", אומרת נטע גבע, מנהלת משאבי האנוש של לייטריקס. "אפשר להגיע להייטק בעוד המון תפקידים, כמו שיווק דיגיטלי ומודיעין עסקי. אלה תחומים בהם עקומת הלמידה יותר מהירה ויותר קל להכנס לעניינים מאשר בפיתוח, ולכן חד משמעית יותר קל להכניס בתחומים האלה ג'וניורים".

היא מספרת שהחברה מעסיקה מעצבים רבים בוגרי בצלאל, ושתוכנית ההתמחויות שהחברה מפעילה עבור מעצבים ללא נסיון תעסוקתי קודם לא נפגעה בתקופת הקורונה. מרבית חברות ההייטק הישראליות נוהגות להעביר את ההנהלה יחד עם הפעילות העסקית לארה"ב, שם נמצא השוק המשמעותי אליו הן פונות. לייטריקס היא דוגמה לחד קרן ישראלי מזן חדש, שמעסיק עובדים בתפקידים מגוונים בישראל.

"כשאנחנו מסתכלים על חלק מהיוניקורנים הכי גדולים שקמו בישראל בעשור האחרון, כמו וויקס, מאנדיי, איירון סורס, איטורו ולייטריקס, המטה שלהם ממוקם בישראל", אומר רונן ניר, שותף בקרן ויולה ונצ'רס. "למה הן נמצאות בישראל ולא אוטומטית עוברות לארה"ב? התשובה היא שהן מתבססות על שיווק דיגיטלי ומכירות מישראל. זה משאיר את ההנהלה בישראל ויוצר פה מעגלי תעסוקה הרבה יותר רחבים".

עדיין, מדובר בזן נדיר יחסית של חברות בהייטק הישראלי - נתוני דוח ההון האנושי האחרון של רשות החדשנות הראו כי חלה עלייה במשקל העובדים הטכנולוגיים בחברות הייטק בישראל בשנים האחרונות. עיקר העלייה מגיעה מהחברות הרב לאומיות שמפעילות בישראל מרכזי פיתוח, פעמים רבות ללא פעילות עסקית, והגדילו את פעילותן. בעת עריכת הסקר, רשות החדשנות מצאה כי 7 מכל 10 עובדים בהייטק הם עובדים טכנולוגיים.

ניר סבור שדווקא המשרות הלא טכנולוגיות, ששיעורן יורד בשנים האחרונות, יצמחו בעקבות הקורונה. "אנחנו חושבים שהקורונה רק תעצים את הדבר הזה. הסיבה היא, שגם אם מנכ"ל רוצה לעבור לארה"ב, יש מגבלות נסיעה שמעודדים ואפילו מכריחים את החברות לפתח אמצעי שיווק דיגיטליים. זה אומר שאולי לראשונה נוכל לשבור את הפרדיגמה שרק מי שלמד 5 יחידות מתמטיקה ושירת ב-8200 יכול להשתלב בהייטק, ולהצמיח פה תעשייה הרבה יותר מגוונת ורחבה".

מדובר בהזדמנות, אך כזו שעלולה אולי להתפספס ללא תמיכה ממשלתית מתאימה. לדברי ניר, "חוק המו"פ נותן תמריצים מהמדינה לפעילות טכנולוגית בעיקרה, אבל איפה האמצעים לפרויקטים לא טכנולוגיים, השקעה בתשתיות תקשורת, ובלימודי אנגלית?". 

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן