סניף אמזון בצרפת / צילום: Michel Spingler, Associated Press
תהליכי הגלובליזציה שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות באו לידי ביטוי ביתר שאת בתחום הצרכנות. המסחר המקוון שהפך לערוץ צרכנות מרכזי, הפך את צרכני העולם לגלובליים ושחקנים מקומיים מוצאים את עצמם בעשור האחרון מתמודדים עם תחרות ישירה מול ענקיות הקמעונאיות הבינלאומיות, אשר הולכות ותופסות מקום מרכזי בשוק הצריכה המקומי.
משבר הקורונה היה אירוע ראשוני וחסר תקדים בהרבה מובנים. אחד ההיבטים המעניינים שלו, נוגע להשפעותיו על פעילות המכירות המקוונת הגלובלית של ענקי הקמעונאות הבינלאומיים. תחום הקמעונאות המקוונת הגלובלית שינה את פניו בתקופה האחרונה, במובן זה ששחקנים רבים העדיפו להתמקד בשווקים הטבעיים והקרובים שלהם ושינו את מדיניות ההפצה והמכירה בהשוואה לימי טרם הקורונה.
באתר אמזון למשל, הופסק המשלוח של מוצרים רבים לישראל כמו גם למדינות שונות אחרות ועיקר פעילות החברה התמקד בארה"ב. בנוסף, החברה הפסיקה את הטבת המשלוח חינם בהזמנות בהיקף של 49$ ומעלה שהייתה קיימת קודם לכן - דבר שהפך את ההזמנה במקרים רבים ליקרה במיוחד. הפסקת מרבית המשלוחים, לצד ייקור משמעותי של הפעילות, גרמו בפועל לירידה דרמטית בפעילות של אמזון בישראל ויש להניח שגם במדינות רבות נוספות, להבדיל מהעצמת הפעילות במגרש הביתי שלה - ארה"ב.
הסיבות לשינויים הללו נעוצות ככל הנראה בעומס האדיר שנוצר בפעילותן של ענקיות הקמעונאות הבינלאומיות במדינות המקור בהן הן פועלות ובהעדפה שלהן לתת מענה לשווקים המסורתיים והטבעיים שלהן. סיבות נוספות שיתכן והשפיעו על התוצאה האמורה נוגעות אולי להגבלת כושר הייצור בשל מגבלות העובדה בקורונה, ואף לרצון של מדינות שונות לשמירת מוצרים עבור תושביהן, בפרט מוצרים חיוניים, וניסיון למניעת זליגה של מוצרים שמצויים במחסור למדינות אחרות.
בשנים האחרונות דובר רבות על השפעות המסחר המקוון הגלובלי על הצרכן הישראלי ועל השפעות כניסתה של אמזון לישראל. אירועי הקורונה מלמדים כי עם כל הטוב שהגלובליזציה מביאה לצרכן בישראל - נראה כי אין תחליף לשחקנים מקומיים חזקים אשר יבטיחו אי תלות צרכנית של הציבור בישראל בגורמים בינלאומיים אשר לא מחויבים לצרכן הישראלי דווקא.
מדינת ישראל היא מדינה קטנה במפה העולמית וברור כי קל יותר מבחינת השחקנים הבינלאומיים לוותר על שוק זה מאשר על שווקים אחרים. ואכן, כפי שראינו רק לאחרונה, מהר מאד אמזון הפנתה עורף לציבור בישראל אשר אם זה היה תלוי רק בה, היה עשוי להיוותר ללא מענה. לאמזון אין שום סנטימנטים לציבור בישראל, בטח לא יותר מאשר כלפי ציבור בארה"ב ממנה היא באה.
כפי שמדברים ברמה הלאומית על ביטחון תזונתי ועל הבטחת רצף אספקה של מוצרי מזון לתושבי המדינה ומניעת תלות מוחלטת של מדינת ישראל בגורמים זרים בכל הנוגע לאספקת מזון - כך יש להסתכל על מפת הצרכנות כולה ועל היכולת לשמר ערוצי אספקה שוטפים ותקינים למדינה בכל עת ובפרט במצבי חירום עולמיים.
מדינה כמו ישראל, שבה אין רצף יבשתי ידידותי עליו ניתן להסתמך לשם השלמת שרשרת אספקה צרכנית בעת הצורך - חייבת לוודא כי אינה נסמכת באופן מוחלט על ספקים וקמעונאים שמקורם מחוץ לישראל. אנו רגילים לשמוע תפיסות מסוג אלו כביסוס לצורך בקיומה של חקלאות מקומית - אשר תבטיח היצע מזון מספק במדינה. אולם, כעת אנו מבינים כי לא רק בנוגע למקום הגידול של המוצר יש לתת את הדעת אלא גם בנוגע לערוץ ההפצה ולזיקה שלו למדינת ישראל.
לפיכך, יש להכיר בעובדה כי לקמעונאות המקומית ישנו ערך אסטרטגי הנובע ממחויבותם של השחקנים בשוק המקומי לצרכן הישראלי ולהבטיח כי גם אם אמזון או אחרים יחליטו להפסיק או להגביל בפעם הבאה את שרשרת האספקה לישראל - המדינה לא תהיה תלויה בהם באופן שישבש את החיים התקינים במדינה.
תחרות היא דבר חשוב ואין ספק כי כניסת הקמעונאים המקוונים לישראל מאתגרת את השחקנים המקומיים ומחייבת אותם לשפר את החוויה, המחיר ואיכות המוצר. אולם, משבר הקורונה מלמד כי לבסוף גם הגדולים ביותר מבינים כי "צרכני עירך קודמים" ועל כן ההסתמכות על גורמים זרים בהקשר זה צריכה להיעשות בהגבלה ותוך לקיחת עובדה זו בחשבון. בהתאם, יש לשקול בכובד ראש את התמריצים הניתנים לשחקנים הבינלאומיים, אשר במידה רבה מקבלים מהמדינה יתרון ועדיפות על פני השחקנים המקומיים.
הכותב הוא סמנכ"ל לקוחות ושירות בשופרסל