גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן להכיר את ארה"ב של העשור הבא

עולם מופלא נפרס בפני ילידי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולעומתם בני דור ה-Y בגרו לשוק שבו משרות מעמד הביניים הצטמצמו • המבוגרים צברו נכסים, ובמקביל קוצצו מסים ומימון התקציב התחלף ממסים לחוב • המילניאלס הם אלה שיצטרכו לשלם את החובות

מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press
מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press

אם יש את נפשך לדעת להיכן הולכת אמריקה בעשור הקרוב אין מקום טוב יותר להביט מאשר בהבדלים שבין המילניאלס והבומרס. אף שנולדו באותה מדינה יש מעט משותף בין הדורות, כמעט בכל נושא שהוא.

מקובל לחלק את 330 מיליון תושבי ארה"ב לשישה דורות. המבוגר ביותר, ילידי 1916-1928, כ-1.5 מיליון איש, הם השרידים החיים מהדור המכונה ה"דור הגדול מכולם". הדור שחווה את אימיי תקופת השפל הכלכלי הגדול ואת מלחמת העולם השנייה. מתחתיו, 23 מיליון ילידי 1926-1946 מכונים בני "הדור השקט". כשבני הדור "הגדול" חזרו עטורי ניצחון ממלחמת העולם הם התפנו להקים משפחות. וכך בין 1947 ל-1965 התחולל באמריקה "בום" גדול של ילודה, וכ-79 מיליון "בייבי-בומרס", או בקיצור "בומרס", באו לעולם. בין השנים 1966 ל-1980 נולד הדור הבא, דור ה-X, דור קטן יחסית בין שניים גדולים ובולטים ממנו. היום הוא מונה כ-65 מיליון, או כ-20% מאוכלוסיית ארצות הברית.

ב-1981 נולד הילד הראשון לדור הגדול הבא של אמריקה, המילניאלס, דור המילניום או
דור ה-Y. הדור הזה ,שנולד בין 1981 ל-1996 ,עבר בשנה שעברה לראשונה בגודלו את דור הבומרס. בשנת 2019 היו באמריקה כ-72.1 מיליון מילניאלס לעומת 71.6 מיליון בומרס. מספרם של הראשונים צפוי להמשיך לגדול דרך הגירה עד שיגיעו לכ-75 מיליון בעשור הקרוב. בה בשעה הבומרס הולכים ונפרדים מן העולם בקצב העומד היום על כ-2 מיליון בשנה. עד לסוף העשור הם צפויים להיות כ-18% מהאוכלוסייה, לעומת מעל 28% בשיא כוחם בתחילת המאה ה-21. אלו שנולדו לאחר 1996 מכונים דור ה-Z או בקיצור ג'ן-זי, מספרם גדול כמספר המילניאלס, אך מחציתם עדיין מתחת לגיל 18.

הבומרס סיימו בית ספר תיכון בין השנים 1965 ל-1982 ואת הקולג' בין 1969 ל-1986. אם הם עברו בשלום את מלחמת וייטנאם ואם הם לא נימנו על השכבות העניות ביותר של האוכלוסייה, בעיקר השחורים, העולם שנפרס בפניהם היה מלא הבטחות. ב-1971 ניתק הנשיא ניקסון את הקשר בין הדולר והזהב ועידן כסף הפיאט בא לעולם. בשנת 1981 הגיעה הריבית במשק לשיא של כ-18%, ובשנת 1987 היא תחל, בניצוחו של גרינספן, את מסעה רב השנים לאפס, אליו תגיע ב-2008 ושם תתקע ולא תתרומם עוד. בד בבד אותתו גרינספן ויורשיו לשווקים הפיננסים כי לעולם "הפד מאחוריהם", תמיד, בכל מחיר ובהעדפה מוחלטת על פני כל הסקטורים האחרים בכלכלה. שני הנ"ל הפכו את השווקים הפיננסיים למעיין המתגבר של תשואה ורווחי נייר.

בד בבד עם השינויים הדרמטיים האלו, ובגללם, הלכה והתנפחה לה בועת אשראי דורית. בשנת 1981 עמד סך חובות משקי הבית למשכנתאות על כ-1 טריליון דולר, עד 1996 יגדל הסכום לכ-3.5 טריליון. הזמינות הפתאומית הזו של הכסף איפשרה לבומרס לרכוש בתים ודירות עוד בטרם החלו מחיריהם להרקיע שחקים. היה זה אפקט הקנטיליון בסקלה לאומית, והיסטורית בממדיה. (אפקט הקנטיליון נקרא על שם על שם כלכלן אירי-צרפתי בן המאה ה-17, שזיהה את תופעה על פיה השינוי במחירים בגין השינוי בהספקת הכסף מיטיב עם הקרובים בזמן לייצור כסף החדש. זאת משום שהם זוכים לרכוש מוצרים במחירם הישן בטרם מחירם עולה).

צמצום במשרות והר חובות תופח

שנת 1975 הייתה השנה האחרונה שבה היה לארה"ב מאזן תשלומים מסחרי חיובי. אך עד 1996 הגרעון כמעט ולא ירד אל מתחת ל-100 מיליארד דולר בשנה. מאז שנת 2000 ולמשך שני העשורים הבאים, הגירעון השנתי צמח בממוצע למעל 500 מליארד דולר לשנה. הגידול העצום ביבוא מהמזרח, ממומן גם הוא על ידי הר האשראי, הביא לחיסול הבסיס התעשייתי של אמריקה. המילניאלס בגרו אפוא לתוך שוק עבודה בו המשרות המסורתיות שאיפשרו למעמד הביניים האמריקאי חיים ברווחה בשנות ה-70, ה-80 וה-90, ובפרט לחסרי השכלה אקדמית שביניהם, הלכו והצטמצמו.

הפריחה המדומה של השנים 2010-2020 בהן רוב המילניאלס הצטרפו למעגל העבודה התבססה על בועת ההייטק והפיננסים. אך מבין 75 מיליון המילניאלס רק מעטים יחסית זכו ליהנות ממנה או לזכות במשרות בתעשיות אלו. רוב המשרות החדשות לתוכן התברגו המילניאלס היו בסקטורים דלים בהרבה. כך למשל מתוך כ-23 מיליון המשרות חדשות שנוצרו מאז השפל של 2009 ועד משבר הקורונה, כ-4 מיליון היו בתעשיית האירוח והפנאי המשלמת שכר נמוך יחסית. תעשייה זו, ודומות לה בשכר, מאוכלסות באופן מסיבי על ידי מילניאלס. על פי הביזנס אינסיידר בכתבה מפברואר 2020: "בהתאמה לאינפלציה המילניאל הממוצע מרוויח היום 20% פחות ממה שהבומר הממוצע הרוויח באותו הגיל. כך עולה מניתוח הדטא של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה".

מוסד אקדמי ראוי לשמו אינו זוג נעליים שניתן לייבאו מסין, בנייתו לוקחת עשרות רבות של שנים. גם גידול בהיצע מקומות הלימוד באוניברסיטאות קיימות מוגבל מטבעו. מכאן ברור מדוע ההיצע הכולל של מקומות הלימוד, והראויים בפרט, לא הצליח להדביק את הביקוש הגובר מטעם הדורות הצעירים. מחסור מצד אחד וגידול המהיר בזמינות הכסף לשלם עבור המוצר, דרך מנגנון החובות וההלוואות, הביא כצפוי לזינוק גדול במחיר. משיכלו הסטודנטים לשלם, לא היססו האוניברסיטאות מכל סוג, להעלות שוב ושב את שכר הלימוד והשירותים הנלווים. וכך, בעוד שעד 1984 שכר הלימוד והשכר החציוני עלו בשיעורים דומים לאינפלציה, עד לשנת 2018 שכר הלימוד עלה ביותר מ-140% מעליית המדד. יחד עמו הלך חוב הסטודנטים ותפח ביותר מפי שמונה מאז 2002, מכ-200 מיליארד דולר לכ-1.6 טריליון דולר כיום.

הוצאות עולות, שכר יורד והר חובות נושא ריבית, לא בישרו טובות לבני הדור. על פי מחקר של חברת דלוייט "השווי הנקי של בני 18-35 צנח ב -4% בהשוואה לבני אותו הגיל ב-1996". בשנת 2018 שלוחת הפדרל ריזרב בסנט לואיס פרסמה מחקר בשם "הדמוגרפיה של העושר". בסיכומו נכתב כי "המחקר שלנו מראה כי העושר שיש למשק בית חציוני של דור המיליניאלס נמוך בהרבה ממה שצברו דורות קודמים בשלב זה בחייהם. אין להתפלא אפוא כי המילניאלס מרגישים כי הם קבורים תחת חוב, חסרי אשליות ביחס ל'חוזה החברתי' המתפורר, ומתוסכלים כי 'החלום האמריקאי' המובטח הפך שלא בר השגה".

שוד בין דורי במלוא תפארתו

בה בשעה שהחלום האמריקאי הלך והתרחק מהישג ידם של מילניאלס, הצטמצמו והלכו המסים המוטלים על הבומרס והדורות שמעליהם. הקיצוץ היה בכל סוגי המסים ובעיקר אלו המוטלים על ההון. כל למשל מס עיזבון שעמד על 70% בשנות ה-70 ירד ל-55% בשנות ה-80 וה-90, ושוב קוצץ ב-1995 לכדי 40% עד היום.

גם הסכום המוחרג מהמס הוגדל בכמעט פי 20 מאז 1995. בשנת 1997 גם שוחררו ממס רווחי ההון גם בתי מגורים אף שהריבית על המשכנתה הייתה ועודנה, עד תיקרה מסוימת, הוצאה מוכרת. גם שיעורי מס רווחי הון על רווחים בבורסה קוצצו בהתמדה. בשנות ה-70 מס זה עמד בממוצע על 37%, הוא ירד לממוצע של 28% בשנות ה-90 ולפחות מ-20% בממוצע בעשור האחרון. אך הקיצוץ במסים לא לווה בקיצוץ בהוצאות הממשלה, להיפך, הוצאות הממשלה הלכו והתנפחו.

אלא שמימון התקציב התחלף ממסים לחוב. בסוף 1994 עמד החוב הלאומי של ארה"ב על פחות מ-5 טריליון דולר, בתוך 25 שנה הוא יגדל פי חמישה ב-20 טריליון דולר נוספים. הנה כי כן שוד בין דורי במלוא תפארתו. הבומרס העשירים יוציאו כספים ויעמיסו חובות, והמילניאלס העניים יישארו לשלם אותם.

נוכח כל הנתונים דלעיל לא יפלא כי כאשר הדברים מגיעים לעמדות פוליטיות המילניאלס ודור ה-Z שמתחתיהם, שונים מאד מהבומרס והדורות שמעליהם. עוד לפני פרוץ משבר הקורונה פחות מ-30% מבני דורות אלו היו מרוצים מתפקודו של הנשיא טראמפ, זאת לעומת כ-48% מהבומרס והדור השקט שמעליהם. גם ביחס לתפקיד הממשלה בכלל קיימים הבדלים גדולים. בעוד ש-67% משני הדורות הצעירים תמכו במעורבות ממשלתית גדולה יותר בכלכלה ובחברה רק כ 44% מהבומרס והדור השקט החזיקו בדעה זו.

ההבדלים מצויים כמעט בכל נושא שעל סדר היום הציבורי. יותר ממחצית בני שני הדורות הצעירים סברו כי כדור הארץ מתחמם בגין פעולות והתנהגות בני אדם, ורק כ-29% סברו כי כדור הארץ אינו מתחמם או היו חסרי דעה. תמונת ראי לעמדות בקרב שני הדורות הבוגרים. ההבדלים בין הדורות ניכרים אפילו בתוך המפלגות. כאשר נשאלו האם בחברה האמריקאית היחס לשחורים הוא פחות הגון מהיחס ללבנים, השיבו 20% מהרפובליקאים השייכים לבומרס והדור השקט, בחיוב (קרי הוא פחות הגון). לעומת זאת אצל רפובליקאים השייכים לשני הדורות הצעירים עמד שיעורם על כ-37%. גם ביחס לענייני האקלים ומעורבות הממשלה היו הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים מאשר לחבריהם למפלגה מהדורות המבוגרים.

האם הכעס יתורגם להצבעה בקלפי?

נוכח כל האמור לעיל אין להתפלא כי רוב גדול של מילניאלס מזהים עצמם כדמוקרטים. על פי מחקר של פיו ריסרץ' משנת 2018, המפלגה הדמוקרטית נהנית מפער של 27% בקרב המצביעים מבני דור המילניאלס (59% לעומת 32%) זאת לעומת כמעט שוויון בקרב הבומרס.

הפערים העצומים בין הדורות הביאו לעוינות גדלה והולכת, שקיבלה ביטוי חד בססמה "אוקי בומר", בתרגום חופשי לעברית - "שמענו אותך, סבא". הביטוי נולד לפני כמה שנים אך תפס תאוצה ברשתות החברתיות ב-2019. הוא אפילו הגיע אפילו לפרלמנט של ניו זילנד, כאשר חברת פרלמנט בת 25, קלואי סווארבריק, השיבה בביטוי זה לקריאת ביניים מחבר פרלמנט בומר. משפרצה הקורונה ובעקבותיה סכנת חיים לבומרס וסבל כלכלי למילניאלס החלו להתפשט ברשתות החברתיות ביטויים וממים ארסיים יותר, כמו כינוי המחלה בשם "Boomer Remover" (מסלקת הבומרים).

בבחירות 2018 מספר המילניאלס המצביעים קפץ משמעותית, 42% לעומת 22% בשנת 2014. המשבר הכלכלי ההולך ומתפתח, ההתפרצות החברתית והמחאה של השבועות האחרונים, רק הוסיפו למתח הבין דורי. כל זה יבוא לכדי מפגש בנובמבר, שעה ששני מועמדים מבוגרים מדי יתחרו על התפקיד הקשה של נשיא ארה"ב בעת משבר שסופו אינו באופק. אם הכעסים של הדורות הצעירים יתרגמו גם להצבעה בקלפי תהיה לכך ללא ספק השפעה מכרעת על התוצאות. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה