גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפגישה בין נתניהו לאחראית על המחשוב, או מה הסיכוי שהפעם הכסף באמת יגיע? ארבע הערות על התוכנית הכלכלית

התוכנית החדשה שהוצגה בחמישי האחרון אולי תמתן את הזעם הציבורי על מחדלי הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, אך היא לא יכולה לחלץ את המשק מהמשבר החמור אליו הוא נקלע והיא כרגיל כוללת אותיות קטנות שכדאי מאוד לכולם לקרוא

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

תכונית משרד האוצר שהוצגה ביום חמישי האחרון היא צעד חשוב בניסיון של הממשלה לעצור ולמתן את התפרצות הזעם הציבורי על מחדלי הטיפול במשבר הקורונה עד כה. אבל גם הפתרון הזה אינו חף מאותיות קטנות והוא אינו יכול להוציא את המשק מהבור העמוק שלתוכו נפל.

התוכנית מדברת במהותה על הארכת רשתות הביטחון לשכירים, לעצמאים ולבעלי שליטה בחברות יחיד עד לסוף יוני 2021. היא מחליפה בכך את מדיניות הטלאי על טלאי של האוצר עד היום. במקום להאריך את ההקלות בכל פעם בחודש וברגע האחרון, במקום להדביק בכל פעם פלסתר חדש, האוצר מניח סוף סוף רשת ביטחון אמיתית לכולם, גם למקבלי כפל הקצבאות וגם לבני ה-67 ומעלה.

האוצר מקבע את תקופת האכשרה המקוצרת של 6 חודשים ומפגין רגישות מסיימת כשהוא מוותר על הניכוי של חמשת הימים הראשונים של האבטלה. חשובה מכך ההכרה העקרונית, התקדימית, של האוצר בכך שמדיניות האבטלה הרגילה של ישראל איננה מתאימה לתקופה הנוכחית, ושהציפייה שהמובטלים יחזרו לשוק העבודה כמה שיותר מהר - איננה רלוונטית, כל עוד הנגיף משתולל בחוץ.

תוכנית כזו הייתה צריכה להיות מונחת על השולחן כבר בתחילת המשבר, לתרחיש שבו הקורונה לא תתאדה בחום הקיץ הישראלי - אבל מוטב מאוחר מלעולם לא.

1. ההסתייגות הראשונה מהתוכנית נוגעת לשאלה האם הופקו לקחי הכישלון הגדול של התוכנית הקודמת - במבחן הביצוע. רק לפני שבוע התברר מדיווחי האוצר, שהמדינה מפגרת בכמעט 50% בביצוע היעדים שקבעה לעצמה: מתוך 30 מיליארד שקל שהמדינה קבעה לעצמה להוציא עד סוף יוני, יצאו עד היום מהקופה רק 16 מיליארד. היכן תקועים 14 המיליארד הנותרים? האם נעשתה עבודת הפקת לקחים והאם החסמים הוסרו? את התשובות לשאלות האלה לא קיבלנו במסיבת העיתונאים האחרונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ הבטיחו - ולא בפעם הראשונה - שהפעם נחזה בקצב ביצוע מהיר וללא תקלות. לראייה הם ציינו את העובדה שהפעם שיתפו בדיונים לא רק את הפקידים הבכירים העומדים בראש המערכת, אלא גם הפקידים בדרג הביניים, שאחראיים על הביצוע עצמו. ההיכרות הבלתי אמצעית שנוצרה למשל בין נתניהו לבין האחראית על מערך המחשוב של רשות המסים, ששמה לא פורסם - אמורה להבטיח שהפעם זה יעבוד חלק. הלוואי.

2. ההסתייגות השנייה נוגעת לתקצוב. האם האוצר ישתמש בכסף שלא ניצל מתוך התוכנית הישנה כדי לממן את החדשה? האוצר טוען שהתקציב של התוכנית הנוכחית, כ-90 מיליארד שקל בא כתוספת לתקציב התוכנית הראשונה (105 מיליארד) ולא מתקזז איתו אפילו בשקל.

זה טיעון מתבקש משום שהאוצר משתמש בתוכנית כדי להציג את ישראל כאחת המדינות שמוציאות הכי הרבה כסף בעולם על טיפול במשבר: הנתון הרשמי קפץ מ-7.5% ל-13% תוצר ובזכותו ישראל מתברגת בעשירייה הפותחת של המדינות המפותחות. אבל אחרי שסימנו את ה'וי' ההצהרתי ייתכן מאוד שבהמשך הדרך נראה את האוצר משחק במספרים - כפי שרק שם יודעים לעשות.

בסעיף דמי האבטלה, למשל כבר יש כפילות - כמעט 10 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלו בתוכנית הישנה אמורים לממן את דמי האבטלה עד סוף 2020 - אף שזה גם חלק מהבטחות התוכנית החדשה. מה שהאוצר יעשה או לא יעשה - דבר אחד ברור: המובטלים לא יקבלו פעמיים אף שקל.

3. ההסתייגות השלישית נוגעת לסעיף "אותיות קטנות" קלאסי שהוכנס לתוך התוכנית ומאפשר לאוצר להוריד את מפסק הזרם באמצע הדרך: אם שיעור האבטלה במשק ירד מתחת ל-10% התוכנית כולה עלולה להיפסק. כרגע זה נראה כמו חלום רחוק. שיעור האבטלה הנוכחי במשק עומד על 21% אבל לפי תחזיות בנק ישראל משבוע שעבר, האבטלה צפויה לרדת עוד לפני סוף השנה מתחת ל-10%, בהנחה שלא יהיו סגרים נוספים. וחוץ מזה האוצר יכול תמיד לשחק בהגדרות. לפי ההגדרות הרשמיות, שאינן כוללות עובדים בחל"ת, האבטלה בישראל עומדת היום על 4.5%.

4. ההסתייגות הרביעית היא ברמה המקרו-כלכלית. תוכנית האוצר מסייעת למאות אלפי עובדים שנפלטו משוק העבודה ולעוד מיליונים שחוששים לאבד את פרנסתם - להירדם קצת יותר בקלות בלילה. היא לא יכולה לחלץ את המשק מהמשבר החמור שאליו נקלע. האוצר לא הציג עד היום צעדים שיכולים להחזיר את המשק לפסים של צמיחה ולייצר למשק מאות אלפי משרות.

רעיונות והצעות בכיוון הזה לא חסרים, בין היתר בתוכניות של בנק ישראל ושל ח"כ ניר ברקת שהוצגו לראש הממשלה במקביל לתוכנית האוצר בימים האחרונים. אבל חידוש הצמיחה היא המשימה העיקרית של האוצר והוא עדיין לא עמד בה.

עוד כתבות

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

תמיר פלד, הבעלים של "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור / צילום: תמונה פרטית

כך בחסות הקורונה הפך המוזיאון הקטן והוותיק בכפר תבור את פניו

תמיר פלד, בן 44, בעלי "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור ● אחרי שההכנסות צנחו ב-95% הבין שכדי להתפרנס עליו לעשות שינוי, ועבר מתחום האומנות והיצירה לתחום "קמעונאות הבוטיק" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

עלייה של 65% ברווחי אלביט מערכות ברבעון השני

בשורה התפעולית הציגה אלביט עלייה של 47% ברווח שהגיע לרמה של כ-117 מיליון דולר ● החברה נהנתה מרווח הון בהיקף של כ-35 מיליון דולר בעקבות מכירת בניינים (ושכירתם מחדש) על ידי החברה הבת של אלביט בארה"ב

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

ניסוי בחיסון לקורונה של חברת מודרנה בניו יורק   / צילום: Hans Pennink, Associated Press

קורונה זה התרופה שלהן: הנפקות הביוטק בארה"ב גייסו סכום שיא של 9.4 מיליארד דולר מתחילת השנה

הנפקות הביוטק שוברות את השיא של 2018, שבכולה גויסו 6.5 מיליארד דולר ● העלייה הממוצעת במניות ביום המסחר הראשון שלהן, בשיעור של 34% - הזינוק החד ביותר מאז ההייפ של מניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשנת 2000

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

סאנה מרין

המנהיגה הצעירה ביותר בעולם שוברת שיאי אהדה בפינלנד אחרי משבר הקורונה

היא נאבקה לשרוד כלכלית בילדותה, גדלה במשפחה חד-מינית, לא נותנת לפוליטיקה להשתלט על חייה ומכונה "המנהיגה של דור האינסטגרם" ● בגיל 34, כשהיא מובילה את הממשלה הנשית ביותר אי פעם ומתמודדת בהצלחה עם משבר הקורונה, סאנה מרין עושה היסטוריה

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה

אחוזת ראשונים / צילום: סיון שוב עמי

בדיור המוגן מסתכלים לטווח הארוך וממשיכים לבנות, אבל הרבה יותר קשה לשווק בקורונה

כמו בתי דיור מוגן אחרים, גם באחוזת ראשונים נקטו צעדים מחמירים בתקופת סגר הקורונה, והתמודדו עם הפחד הגדול מהידבקות ● אבל המגבלות והחששות לא עצרו את הבעלים מלקדם את בנייתם של שלושה בתי דיור מוגן נוספים ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן

ישראל כץ / צילום: עדינה ולמן - דוברות הכנסת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

הבנקים הגדולים מנסים לעכב את התחרות בצל משבר הקורונה, מה יעשה משרד האוצר?

הפועלים ולאומי נדרשים לצמצם את המסגרות בכרטיסי אשראי עד סוף ינואר ומבקשים דחייה • חברות כרטיסי האשראי, שהפכו למתחרות בבנקים, חוששות מפגיעה בגיוס לקוחות ומתנגדות

פנקוטה תירס ששודכה לפופקורן מקורמל  / צילום: ניצן רובין

בים בם בום: איך הפך התירס לאבוקדו החדש

אחרי הקורונה יהיה גל של מסעדות יוקרה, מתנבא השף שחף שבתאי, ורואה במסעדה החדשה שלו, סנונית ראשונה ● אחד הכוכבים בתפריט הוא התירס, שעכשיו בשיאו ● גם בגרסת פנקוטה תירס עם פופקורן מקורמל

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בדיקת קורונה ללא מגע בשדה התעופה: ככה זה הולך לעבוד

חברת בינה. AI, המפתחת מערכת לחישה מרחוק של סמנים רפואיים, הודיעה על תחילתם של שני ניסויי פיילוט עם שדות תעופה בעולם, לבדיקות קורונה ללא מגע

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים