גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בקרוב נראה דירות רבות מגיעות לכינוס נכסים? שני תרחישים ליום הדין של בעלי המשכנתאות

האם היחידנית שעובדת בתחום הכנסים המושבת ואין לה כסף להחזרים החודשיים • הזוג שהבנק חזר בו מאישור המשכנתה שלהם • והקונה שספג הרעה בתנאי ההלוואה שלו תוך כדי עסקת הרכישה ● מה מצפה לבעלי המשכנתאות בעקבות הגל השני

שני תרחישים לבעלי המשכנתאות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
שני תרחישים לבעלי המשכנתאות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

גבי (שם בדוי), אם חד-הורית בת 44 מהוד השרון, עובדת בתחום הכנסים, שהושבת כמעט לחלוטין מאז פרוץ הקורונה. במרץ, ממש רגע לפני הקורונה, היא מיחזרה את המשכנתה שלה בבנק חדש. מיד כשהחל הסגר היא הוצאה לחל"ת, וביקשה מהבנק לדחות את תשלום ההחזרים. בבנק לא אהבו את הבקשה, משום שהיא טרם הספיקה להתחיל בהחזרי המשכנתה, ואולם לבסוף הסכימו לדחייה בת שלושה חודשים. בקרוב תסתיים הדחייה, ובינתיים הבנק מסרב להאריך אותה.

"ההחזר החודשי על המשכנתה מגיע ל-3,500 שקל ואני לא יכולה לשלם את זה", אומרת גבי. "אני חיה כרגע בעיקר מהלוואות של האחים שלי. מזל שיש משפחה, אבל גם הם נמצאים בבעיות, וכמה זמן אוכל להסתמך על זה?"

עוד אלפי משקי בית מתחבטים בבעיות שדומות לאלה של גבי. חלקם בחל"ת, חלקם פוטרו, אצל חלקם אחד מבני הזוג לא עובד והשני כן, ולכולם קשה היום יותר להחזיר את המשכנתה, לא כל שכן לחתום על משכנתה חדשה.

"הפטנט הישראלי" להתמודדות עם מחירי הדירות והמשכנתאות הוא עזרה מההורים. כזה הוא סיפורם של נופר ועידו (שמות בדויים), שהקורונה תפסה אותם במצב הגרוע ביותר: נופר, קוסמטיקאית עצמאית, ועידו, איש הייטק, שניהם בתחילת שנות הארבעים לחייהם, היו במהלך של שיפור דירה, במהלכו רכשו דירה במרכז הארץ, והעמידו את דירתם למכירה. בבנק אושרה להם משכנתה של כמיליון שקל. ואז הגיע הסגר. העסק של נופר נסגר מיד והיקף משרתו של עידו קוצץ. הבנק שכאמור כבר אישר להם משכנתה, הודיע להם שהוא חוזר בו.

"כשהחל הסגר כבר היינו מחויבים ללוח התשלומים של הדירה החדשה, אבל בגלל התקנות לשעת חירום לא יכולנו להציג את הדירה שלנו לרוכשים פוטנציאליים. זה היה לחץ היסטרי", אומרת נופר. "אנחנו אנשים נורמטיביים ובמקום שהבנק יבוא לקראתנו - זה בנק שמכיר אותנו, ויודע שהחשבון שלנו תמיד בפלוס ושאנחנו לא עושים בעיות - הוא סגר בפנינו את הדלתות ולא נשאר עם מי לדבר. זה היה סיוט".

בני הזוג ניסו למצוא בנק שיאשר את המשכנתה. "כולם הסתכלו עלינו כעל בעייתיים", מספרת נופר. "אמרו לנו: עוד לא מכרתם את הדירה שלכם - נורה אדומה ראשונה; אתם לא עובדים - נורה אדומה שנייה. ולא עזר לנו שאמרנו שחצי מדינה לא עובדת.

"בנקים שכן הסכימו לדבר איתנו ביקשו ביטחונות מטורפים. היינו צריכים להשיג הון עצמי של מאות אלפי שקלים נוספים. למזלנו ההורים עזרו לנו והלוו לנו את הכספים".

כשהסתיים הסגר החלו בני הזוג להציג את דירתם לרוכשים פוטנציאליים. "הגיע גל של אופורטוניסטים, כאלה שמחפשים בעלי דירות במצב נואש ומנסים להוריד אותם למחירי רצפה. ניסינו להישאר אופטימיים. כמעט ברגע האחרון הצלחנו למכור את הדירה במחיר שרצינו, ולא הצטרכנו להתפשר".

סיפור דומה סיפר לנו רונן (שם בדוי). "לפני שחתמנו על חוזה לרכישת דירה קיבלנו אישור עקרוני מהבנק, ואז חתמנו. אבל אז התקשרו אלינו מהבנק להגיד שנצטרך להעמיד יותר הון עצמי ממה שקבענו בהתחלה. לא היה לנו מאיפה להביא את זה, ונלחצנו כי היה לנו סעיף בחוזה שנצטרך לשלם 10% מהסכום אם נבטל את העסקה. בחוזה של בערך 1.7 מיליון שקל, זה הרבה כסף. לא היתה לנו ברירה אלא להתפשר ולהסכים לתנאים של הבנק, כי גם ככה זה היה הבנק היחיד שהסכים לתת לנו בכלל משכנתה. לקחנו הלוואה מהמשפחה ונצטרך עכשיו להחזיר אותה, ואת המשכנתה לקחנו ל-30 שנה".

הסיפור הדומים שמספרים נופר ורונן מעוררים את השאלה מה יקרה למי שאין לו הורים שיכולים להעמיד לו בהתראה קצרה סכום גדול, ולמי שלא יצליח למכור מהר את הדירה, במקרה של משפרי דיור

"בוא נאמר את האמת: ההתנהלות של הציבור הישראלי בכללותו היא ‘על הקשקש’ וכשמגיעה מכה כמו הקורונה - רוב האנשים לא ערוכים לזה", אומרת טלי אביזוב מחברת ייעוץ המשכנתאות AMG משכנתאות. "הם מקפיאים ולוקחים הלוואות מסחריות על חשבון מישכון הנכס, ומקווים שהדברים ייפתרו בתוך כמה חודשים. אבל מה אם לא? מצד שני, לא נתקלתי עדיין במצב שבו אנשים מגיעים למסקנה שחייבים למכור את הדירה".
"יש כיום פתרונות לאנשים שנמצאים באמצע תהליך לקיחת משכנתה ונתקעו בגלל המצב הכלכלי. לדוגמה, אלו שנמצאים בחל"ת וההכנסות שלהם ירדו פונים לבנקים, שמצדם מאפשרים יותר הכנסת ערבים נוספים כגון ההורים. פתרון נוסף הוא למשכן את הנכס של ההורים בשביל להביא יותר הון עצמי", אומר מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות. "במקרים אחרים, יכולה להספיק גם הכנסה של אחד מבני הזוג. יש מקרים שהבנקים יבקשו להראות משכורת אחרונה כתנאי לקבלת משכנתה, על מנת לוודא שהם אכן חזרו לעבודה ולא פוטרו".

יפה וקסמן, חברת הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, אומרת כי "הבעיה המרכזית שאנו נתקלים בה כרגע היא לקוחות שאחד מהם או שניהם נמצאים בחל"ת. במקרה זה מאוד בעייתי לאשר משכנתה, במיוחד אם הם מתחום שאין צפי מתי יחזרו לעבוד כמו עובדים בתחומי התעופה, התיירות וכו’. במקרים של עובדים מהתחומים הללו אין סיכוי שהבנק יאשר את המשכנתה".

"הציבור חכם יותר מאשר בעבר, והוא מיטיב להעריך את המצב שלו", אמר בכיר באחד מהבנקים. "פעם היו נשארים עד הסוף עם הנכס ונותנים לבנק לטפל בו. היום פועלים הרבה לפני שהוא מגיע להליכי כינוס נכסים. כרגע אנחנו לא שם, והבנקים יגלו את הגמישות המרבית, כדי לסייע להם".

אם היה נראה שביולי-אוגוסט המצב יתבהר, בימים האחרונים הדברים מידרדרים, ההגבלות חוזרות, והתוצאה היא שיש לצפות לשני תרחישים - אף אחד מהם לא אופטימי. הנה הם לפניכם. 

אובדן שליטה: כולם בסיכון,  ולא רק מגזרים מסוימים

התרחיש המתון: הבנקים מסמנים את הלקוחות לפי רמת סיכון: נפגעים בעיקר העובדים במקצועות הלא יציבים

התרחיש זה מתבסס על ההנחה שימומשו הכלים שנתנה המדינה לבנקים, באמצעות בנק ישראל. הכלי הראשון הוא לדחות את החזרי המשכנתה החודשיים. מנתוני בנק ישראל עולה כי עד כה למעלה מ-142 אלף לווים ניצלו את האפשרות הזו, וכי רובם המוחלט ביצעו דחיית לשלושה חודשים. בשבועות הקרובים יסתיים מועד הדחייה של המחזור הראשון ואפשר יהיה לראות כמה מהם ידחו לשלושה חודשים נוספים וללמוד מכך על מצוקת הלווים. הבנקאים שעמם שוחחנו סיפרו שטרם נתקלו בלווים נואשים שנאלצו למכור את הדירות שלהם.

נתוני בנק ישראל מלמדים על התמתנות בקצב הדחיות, ובנקאי משכנתאות אמרו ל"גלובס" כי על סמך נתונים ראשוניים, רק 10%-20% מהלווים יעדיפו להאריך את הדחייה לתקופה של שלושה חודשים נוספים. "רבים גילו שפעלו מתוך בהלה, ושבינתיים המצב שלהם התייצב", מסביר אחד מהבנקאים.

כלי אחר שנקט בנק ישראל לטובת לווי המשכנתאות היה לקחת הלוואה לכל מטרה תוך משכון הדירות לעד 70% משווי הדירות, מה שיאפשר להם לקבל חמצן כלכלי נוסף. הבנקאים מעירים כי יש תנועה מסוימת של לווים שמעוניינים לממש את הצעד הזה, אבל בסופו של דבר מדובר בהלוואה - לא במתנה.

במקביל בנק ישראל פעל להורדת הריבית ולבלימת המגמה של עליית הריביות שהחלה בשבועות הראשונים של המגפה. בכך הוא בלם, לפחות בינתיים, את ייקור המשכנתאות. בנק ישראל הנחה את הבנקים לזהות עובדים שהוצאו לחל"ת או שהיקף משרתם צומצם, ולהקל עליהם במידת האפשר. לאור זאת, בנקים החלו לבדוק לא רק את הנתונים האישיים של הלווים, אלא גם את מקצועם ואת מקומות עבודתם, והם מסמנים אותם לפי רמת סיכון.

במשק יש יותר מ-20% אבטלה, אבל בנקאי המשכנתאות טוענים כי אין חפיפה בין פרופיל רוב המובטלים לבין פרופיל לוקחי המשכנתאות: רבים מהמובטלים הם צעירים בשנות ה-20 שלהם ומבוגרים בשנות ה-60 שלהם, בעוד שהחלק הכבד של לקחי המשכנתאות הוא בגילאי הביניים.

אחת הבעיות המסתמנות היא זו של תוכנית מחיר למשתכן, שמעודדת זוגות צעירים, האוכלוסייה הפגיעה ביותר בתקופת הקורונה, לרכוש דירות חדשות. לפי נתוני בנק ישראל משקלם מבין לוקחי המשכנתאות בחודשים האחרונים עולה על חמישית. רבים מהם מתעקשים לחתום על חוזה לרכישת הדירה עקב ההטבות שהם מאמינים שגלומות בתוכנית.

וקסמן: "זוכי מחיר למשתכן אשר נותרו ללא הכנסה, ככל הנראה לא יוכלו לממש את הזכייה. הכי חשוב כרגע לא לחתום על חוזה רכישת דירה ולא להתחייב לכלום לפני שאתם מקבלים אישור מהבנק על המשכנתה. משום שאם תחתמו על חוזה והבנק לא יאשר בסוף את המשכנתה, תיאלצו לשלם דמי הפרת חוזה".

לפיכך, אם המצב יישאר דומה לזה היום, סקטורים שלמים בציבור יהיו מנועים במידה רבה לקחת משכנתה. מדובר ב"משחק על זמן", אומרים בשוק - כלומר המדינה אמורה לטפל במשבר בצורה של דחיית חובות תוך מטרה שבמהלך זמן הדחייה יימצאו פתרונות יעילים להתמודד עם המגפה.

ברוח זו, מועלית ההערכה בקרב גורמים שונים, כי לקראת השנה הבאה יצטרך בנק ישראל לשקול אם להאריך את זמני הדחייה ללווים, ולבדוק גם אפשרות להאריך את מועד הפירעון בהתאמה למועדי הדחייה. 

תרחיש הקיצון: אובדן שליטה: כולם בסיכון, ולא רק מגזרים מסוימים

במצב הקיצון גבי תיאלץ למכור את הדירה. מצבה אינו טוב, כי הבנק רואה בה סיכון עקב עיסוקה, ומצבה האישי - אם יחידנית ומפרנסת יחידה - רק מוסיף נקודות חובה. מעסיקיה הודיעו לה שהיא תשוב לעבודתה בחודש ספטמבר, והאתגר הגדול שעומד בפניה הוא להעביר את החודשיים הקרובים, עד שתשוב להשתכר.

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה ביום חמישי האחרון כי האוצר פועל מול בנק ישראל והבנקים להשיג דחייה נוספת בתשלום המשכנתאות שהקפאתן אמורה להסתיים בספטמבר. ואולם לאור ההידרדרות במצב, גבי אינה משלה את עצמה. "אני לוקחת בחשבון שאולי אצטרך למכור את הדירה. אין לדעת מתי העבודה בענף הכנסים תחזור להיות בהיקפים הגיוניים", היא אומרת.

מי שנמצאים בתחתית הרשימה, כלומר ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, הם עובדי האירוח והתיירות, אולמות אירועים וכנסים, מסעדנות ועוד. עובדי מדינה, עובדי חברות ממשלתיות ועובדי תשתיות מדורגים גבוה, כלומר הבנקים סבורים שברמה גבוהה של ביטחון הם ישובו לעבודתם. אבל בגל הנוכחי נראה ש"הרשימה השחורה" של הבנקים כבר לא מספיקה.

פיטורים קרובים בתעשייה האווירית, במשרדי עורכי דין ורואי חשבון ובחברות הייטק גדולות מעלים חשש כבד ביותר לגבי העתיד. לא עוד מפוטרים צעירים שלא היו חלק משוק המשכנתאות, ולא רק מגזרים מסוימים ומאובחנים, אלא אנשים בגילאי הביניים שיש להם משכנתאות גדולות, ושעוסקים כמעט בכל תחום מקצועי שהוא.

טייסים היו עד לא מזמן לקוחות רצויים בבנקים, אולם אביזוב מספרת כי באחרונה טייס שניסה למחזר משכנתה, הצליח לעשות זאת רק בקושי ואחרי עבודה קשה של היועצים, משום שלא הצליח להראות הכנסות.

מי עוד נמצא בסיכון? על פי הלמ"ס, בחמש השנים האחרונות בוצעו כ־450 אלף עסקאות על ידי אנשים שאינם משקיעים, ומהם כ־210 אלף עסקאות של זוגות צעירים. חלקם לקחו משכנתאות גבוהות הן ביחס לשווי הדירות והן כשבודקים את ההחזרים ביחס להכנסתם. לפי נתוני בנק ישראל לחודש מאי, 38% מהיקף המשכנתאות הכולל ניתן למשכנתאות בשיעור מימון של 75%-60%. לשם השוואה, לפני שלוש שנים, ביוני 2017, השיעור הזה עמד רק על 27% בלבד. אם הממשלה תאבד שליטה, זו תהיה האוכלוסייה הראשונה להתמוטט.

על תרחיש שבו המדינה מאבדת שליטה על המגפה והפיטורים מכים מכל עבר - הבנקאים מעדיפים שלא לדבר. אחד מהם אמר כי "עד סוף השנה נהיה חכמים יותר, ואנחנו מקווים שהממשלה תתנהל בצורה טובה יותר". 

עוד כתבות

ד"ר סיניה נתניהו / צילום: יוסי כהן

ד"ר סיניה נתניהו מונתה למנהלת התוכנית לסביבה והערכת השפעות בריאותיות בארגון הבריאות העולמי באירופה

ד"ר סיניה נתניהו תופקד על חיזוק ויצירת התשתית המקצועית בתחום הערכת השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לסיכונים סביבתיים, הערכת הסיכונים וניהול הסיכונים בכל היבשת האירופאית, וצפויה להתחיל את תפקידה במטה הארגון בבון בתחילת חודש ספטמבר

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אנרגיה ירוקה: קפיצה של 118% ברווחי אנרג'יקס ברבעון השני

את החצי הראשון של השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-132 מיליון שקל, צמיחה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● בשורה התחתונה רשמה החברה עלייה של 45% ברווח הנקי לכ- 46 מיליון שקל

חילי טרופר, כחול לבן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם בענף התרבות משתכרים 3,000 שקל פחות מהממוצע?

המחאה של אנשי התרבות לא באה מעשירים מפונקים, אומר השר ● ומה אומרים הנתונים? ● המשרוקית של "גלובס"

פנקוטה תירס ששודכה לפופקורן מקורמל  / צילום: ניצן רובין

בים בם בום: איך הפך התירס לאבוקדו החדש

אחרי הקורונה יהיה גל של מסעדות יוקרה, מתנבא השף שחף שבתאי, ורואה במסעדה החדשה שלו, סנונית ראשונה ● אחד הכוכבים בתפריט הוא התירס, שעכשיו בשיאו ● גם בגרסת פנקוטה תירס עם פופקורן מקורמל

בונים מחדש: איך השפיעה הקורונה על ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

תמריצים ושינויי חקיקה: איך משקמים את תחום הדיור המוגן מהריסות הקורונה?

בימי הקורונה הפכו תמריצים כלכליים ושינויי חקיקה להכרחיים בתחום הדיור המוגן, טוענים הבכירים בענף ● למבוגרים עצמם חשוב לשמר את השגרה שלפני המגפה, על מנת לתרום לבריאותם הנפשית והפיזית ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה רביעית בסדרה

ניסוי בחיסון לקורונה של חברת מודרנה בניו יורק   / צילום: Hans Pennink, Associated Press

קורונה זה התרופה שלהן: הנפקות הביוטק בארה"ב גייסו סכום שיא של 9.4 מיליארד דולר מתחילת השנה

הנפקות הביוטק שוברות את השיא של 2018, שבכולה גויסו 6.5 מיליארד דולר ● העלייה הממוצעת במניות ביום המסחר הראשון שלהן, בשיעור של 34% - הזינוק החד ביותר מאז ההייפ של מניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשנת 2000

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

שוב מהפך: פחות חוזרים לעבודה מנפלטים מהשוק

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

אחוזת ראשונים / צילום: סיון שוב עמי

בדיור המוגן מסתכלים לטווח הארוך וממשיכים לבנות, אבל הרבה יותר קשה לשווק בקורונה

כמו בתי דיור מוגן אחרים, גם באחוזת ראשונים נקטו צעדים מחמירים בתקופת סגר הקורונה, והתמודדו עם הפחד הגדול מהידבקות ● אבל המגבלות והחששות לא עצרו את הבעלים מלקדם את בנייתם של שלושה בתי דיור מוגן נוספים ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן

מה נמכר לאחרונה באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל

בסכום כזה אפשר למצוא דירות 4 חדרים בנוף הגליל, ביקנעם עילית, בעפולה ובמגדל העמק

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה