הבשורה שמתחבאת בחוק ההסדרים
מכון התקנים, השוכן במבנה די משעמם ברמת אביב, הוא שער הכניסה העיקרי של כמעט כל הייבוא למדינת ישראל. סחורות, מכונות ייצור וחומרים רבים המגיעים לישראל צריכים לעמוד בתקנים מקומיים שמטרתם המקורית הינה להגן על שלום הציבור, בריאותו וביטחונו. המכון התנפח ברבות השנים למפלצת רגולטורית שמכבידה על המשק הישראלי, תורמת ליוקר המחיה ומבזבזת לעסקים קטנים ימי עבודה מיותרים במבוך ביורוקרטי סבוך. אך דווקא בחוק ההסדרים שהוצג לאחרונה לציבור מסתתרות כמה הפתעות חיוביות.
חשוב להבין שכשלי המכון עולים לכל אחד מאיתנו כסף רב. בעיה ראשונה היא תקינה עודפת: צעצועים, משקפי שמש וסחורות מכל סוג שהוא אשר נמכרים בעשרות מדינות ויש להם תקן אירופאי ו/או אמריקאי - אינם טובים משום מה לצרכן הישראלי ויש צורך בתקנים ישראליים ייחודיים אשר מקשים את הייבוא. מלבד התקנים הרשמיים ישנם תקנים "מחייבים" שלא עברו הליך הכרזת תקן כלל אך מסתתרים במאות חוקים שונים שחוקקו לכל אורך שנותיה של המדינה. בעיה שניה היא צורת הבדיקות של המוצרים: מכון התקנים הוא עדיין מונופול לא יעיל ויקר בתחום הבדיקות.
במקביל לפרסום שני דוחות מבקר מדינה במשך שנתיים רצופות על תפקוד המכון, אירוע חריג כשלעצמו, הובילו שר הכלכלה הקודם, אלי כהן, והכנסת ה-20, מספר רפורמות לשיפור תפקודו של המכון. לאחד הדיונים בעניין בוועדת הכלכלה הגיע שמעון הניג, יצרן ויבואן צעצועי עץ ובובות תיאטרון מחיפה והציג את העומס הביורוקרטי המופרך וחסר הפרופורציות שמחסל לו וליזמים רבים אחרים את האפשרות להתפרנס.
יו"ר ועד עובדי מכון התקנים הזדרז לבטל בבוז את הניג וקרא: "הוא רוצה, בשביל שתהיה לו אפשרות לקנות בית בסביון שמדינת ישראל תפתח חופשי את הייבוא?". האשמתו של נציג עובדי מכון התקנים את היזם הקטן מחיפה שהוא "רוצה בית בסביון", מבטא את תמצית הזלזול של המכון ועובדיו ביבואנים ובכיסם של האזרחים, ככל הנראה לא הרשימה את חברי הכנסת ושתי רפורמות יצאו לדרך. הראשונה - דרישה ממכון התקנים לפתוח בהליך אימוץ תקנים בינלאומיים. השנייה - ביטול מונופול המכון על הבדיקות ופתיחת השוק למעבדות פרטיות.
לצערנו שתי הרפורמות התקדמו מעט מאוד. אמנם, אומצו חלק מהתקנים הבינלאומיים אך מכון התקנים ומשרד הכלכלה מעולם לא הגישו רשימה של התקנים אותם הם מתכוונים לאמץ על אף שחויבו לכך מתוקף חוק. בעניין המעבדות, נפתחו מעט מאוד מעבדות חדשות והריכוזיות של המכון, שנהנה מכספי הבדיקות שמממנים את עובדיו הרבים, לא פחתה באופן ניכר.
שינוי אפשרי הגיח עם פרסום טיוטת חוק ההסדרים בשבוע שעבר. החוק נושא שתי בשורות משמעותיות בתחום. הראשונה היא העברת רוב מוצרי הייבוא למסלול תצהירים שייתר את הצורך בביורוקרטיה ובדיקות של מכון התקנים. הסחורות יועברו היישר מהאוניה לחנות עם הצהרת יבואן על עמידה בתקנים. השנייה היא סעיף שיאלץ את משרד הכלכלה למפות בדקדקנות בלוח זמנים קצר את כל התקנים, כולל אלה שאינם תקנים רשמיים ומסתתרים בחוקים שונים ומשונים, מיפוי שייעשה תוך הצבעה על הפער בין התקן הישראלי לתקינה הבינלאומית. זוהי בשורה גדולה מכיוון שמיפוי כזה יעניק לציבור את הכלים ללחוץ על ביטול תקנים מיושנים ובלתי נחוצים ואימוץ הסטנדרטים המקובלים בעולם.
קשה להפריז בחשיבותו של פרק מכון התקנים בחוק ההסדרים. עומס התקינה הישראלי שנובע משמרנות מאובנת של פקידי מינהל התקינה והגנה של ועדי העובדים על עובדי המכון גם במחיר פגיעה בציבור כולו - משפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. התקנים הישראליים המיותרים והמסואבים והמונופול של המכון משמידים ימי עבודה יקרים של עסקים קטנים ובינוניים ומגלגלים עלויות עצומות לכיסם של הישראלים. במיוחד עכשיו, עם משבר כלכלי שהיקפו טרם ידוע, חשוב לוודא שהכנסת עומדת בלחצי בעלי אינטרס ומשלימה את חקיקת הרפורמות המבורכות.
הכותב הוא ממייסדי מיזם "שולה המוקשים" להפחתת הביורוקרטיה למגזר העסקי ובעלים שותף במשרד "גרייבר-הרשקוביץ"
