בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק
משרד התקשורת מרפה מעט מהאחיזה בצווארה של בזק ומתיר לה לשדרג את מהירות הגלישה ל-200 מגה בייט בשנייה. המשרד מאפשר לבזק את השדרוג אחרי למעלה משנתיים שהחברה מבקשת לקבלו. יש להניח שאלמלא נכנס לתפקיד שר תקשורת החדש יועז הנדל, ואלמלא הגל השני של הקורונה, המשרד היה ממשיך לעכב את האישור.
מדובר בשדרוג שלא יחייב את לקוחות החברה להחליף נתב כיוון שהטכנולוגיה כבר מוטמעת בנתבי בזק. גם לקוחות פרטנר וסלקום ברובם לא יידרשו להחלפת הנתב, אך המשרד בכל מקרה מעניק לחברות ארבעה חודשים להיערכות מוקדמת. אחת מדרישות המשרד הייתה שבזק לא תגבה תשלום גבוה יותר מהספקיות עבור השירות, ובזק התחייבה לכך.
השירות יגיע לכ-300 אלף בתי אב. בזק כבר התקינה את השירות בארונות התקשורת שלה, והשדרוג יגיע לכ-250 יישובים ברחבי הארץ ללא שיקולים של פריפריה או מרכז וזאת בשל העובדה שלא ניתן להטמיע את השירות בכל מתג מקומי. בשל חלוף הזמן, ספק אם בזק תשדרג את רשת הנחושת מעבר לכך, היות והיא צפויה להיכנס לפרויקט הסיבים האופטיים, ולכן השקעה בנחושת היא בגדר השקעה כפולה ומיותרת מבחינתה.
השיווק של השירות יחל בעוד ארבעה חודשים. החברה עדיין לא דיווחה על המחיר שלה. מכיוון שגלישה בקצב מהיר על גבי סיבים אופטיים נמכרת במחירים קרובים מאד למחירים של מהירויות נמוכות, סביר להניח שפער המחיר בין מהירות 100 מגה ל-200 מגה לא יהיה משמעותי.
הניסיון לאלץ את בזק לפרוס סיבים נכשל
הנדל הבהיר כבר מיומו הראשון בתפקיד שבכוונתו להוציא את שוק התקשורת מהמשבר הקשה שבו הוא נמצא ולכן נתן לדרג המקצועי במשרד רוח גבית להניע תהליכים שהיה ברור שהם תקועים לא רק מסיבות מקצועיות, אלא גם מסיבות של תכנון שוק אגרסיבי.
הסיבה האמיתית שהמשרד מתיר לבזק לשדרג את הרשת היא בשל העובדה שאחרי כל כך הרבה זמן, הוא ניאות להפנים שאין קשר בין השדרוג שיתבצע ברשת הנחושת, לבין פרויקט הסיבים שבזק עומדת להיכנס אליו.
עד היום משרד התקשורת בעצם ניסה לאלץ את בזק להיכנס לפרוקיט פריסת הסיבים האופטיים על ידי כך שלא אפשר לה לשדרג מהירויות ברשת הקיימת. המדיניות הכוחנית של המשרד נכשלה היות והמשרד סבר שבזק תתכופף כיוון שבמקביל לאיסור שהטיל עליה, הוא עודד את פרטנר וסלקום לפרוס סיבים במקומה. וכך כאשר הוא למעשה קושר את ידיה של החברה, הביא המשרד לכך שפרטנר פרסה סיבים לכ-650 אלף בתי אב וסלקום דרך חברת IBC, פרסה לכ-300 אלף בתי אב.
מדיניות זו כאמור נכשלה ודירדרה את מהירויות הגלישה בישראל לשפל חסר תקדים מול כל העולם. בזק לא נכנעה ולא הסכימה להשיק את הפרויקט בתנאים שלא כדאיים לה כלכלית. החברה לא הצליחה לשכנע את המשרד שהשדרוג של הרשת הקיימת אינו קשור לפרויקט הסיבים ושיש לו מטרות אחרות, בעיקר בשיפור מהירות ללקוחות שקרובים לארונות תקשורת ספציפיים עם מאפיינים הנדסיים מוגדרים.
אלא שמבחינת המשרד, השדרוג היה בבחינת מזימה של בזק לפגוע בתחרות. הוא האמין שמהירות של 200 מגה תהווה כלי לשימור לקוחות שלא יעברו לסיבים אופטיים אצל המתחרות, אך הוא התעלם מכך שהמהירויות על גבי הסיבים הן מהירויות של 1 גיגה בייט בשנייה ולכן לא ניתן להשוות בין השירותים, שלא ממש מתחרים זה בזה.
כאמור התוצאה הייתה גרועה כמעט בכל היבט אפשרי. איסור השדרוג מנע התקדמות קריטית של ישראל במפת המהירויות העולמית, ובמקביל הוא עיכב התקדמות טכנולוגית ברמת המדינה. זאת כיוון שיש קשר הדוק, ומוכח מחקרית, בין מהירות גלישה לצמיחה במשק.
ההישג היחידי שמשרד התקשורת יכול להתגאות בו הוא היקף פריסת הסיבים על ידי מתחרותיה, שכאמור הגיע לכ-900 אלף בתי אב. המשרד יטען שאילו בזק הייתה משדרגת מוקדם יותר את רשת הנחושת, או לחילופין נכנסת לפרויקט הסיבים מבלי שתציב תנאים מוקדמים, אי אפשר היה להגיע למספר הזה. אלא שהמציאות מוכיחה שבלי בזק (וגם הוט), חדירת הסיבים מאוד נמוכה ומאכזבת. מספר המתחברים לשירות מבוסס סיב עומד על 160 אלף לקוחות בלבד. כיום המשרד מבין ואומר זאת בריש גלי, שהעמקת החדירה תהיה על ידי בזק בעיקר, שלה יש ערך סגולי בחינוך הציבור ובאמון שלו למעבר לצריכת שירותי תקשורת מבוססי סיב אופטי.
הנדל הבין את גודל המשבר מיד עם היכנסו לתפקיד וכאמור הוא היה הרוח החיה שאפשרה לדרג המקצועי להפסיק ולפחד, ולנתק את הקשר בין הרשת הישנה לרשת החדשה. הנדל מביע דאגה גדולה בימים האחרונים ממצב תשתיות התקשורת והוא מתחיל להבין את גודל האחריות המוטלת עליו בתקופה זו.
גם הלקחים הקשים מהגל הראשון של הקורונה תרמו לכך. מהירות גלישה וביצועים טובים של רשתות התקשורת הופכים למצרך מאוד מבוקש בעת משברים בהם מיליוני אזרחים נאלצים לעבוד מהבית. הכשלים בשרשרת האספקה של האינטרנט, הגם שלא היו קשורים ישירות למהירות הגלישה, הציפו בעיות מושרשות בשוק הטלקום בישראל. למעשה כולם מבינים היום את מה שהיה ברור לפני יותר משנתיים: ההתערבות של משרד התקשורת בשדרוג הנדסי של מפעילים ברשתות, עדיף ולא הייתה מתרחשת בכלל ואם כבר, אז שתהיה במשורה ובמינימום המתחייב.
שר התקשורת: ״המשבר הנוכחי מחייב מתן מענה לעבודה מרחוק, רפואה מרחוק ולצערי גם לימודים מרחוק, בשנת הלימודים הקרובה. המשמעות היא שימוש רחב באינטרנט ביתי. היום אנו מביאים בשורה נוספת לקידום תשתיות האינטרנט בישראל. הדרך עוד ארוכה להשלים את הפיגור של העשור, אך היום אנו עושים צעד חשוב לצימצום הפערים, כאשר מתווה הסיבים יתן בהמשך מענה לכלל האזרחים.
המשאבים הנוכחיים לא מספקים מענה ראוי להתמודדות עם הקורונה לתקופה ארוכה. תקשורת מתקדמת היא הפתרון לעבודה, לימודים ורפואה מרחוק כדי לעצור את שרשרת ההדבקה. זה מענה חשוב בדרך לתשתיות תקשורת מתקדמות בישראל".
דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, אמר כי "משבר הקורונה יצר מציאות חדשה בשוק העבודה והלימודים, אשר קרוב לוודאי תמשיך ללוות אותנו גם לאחר שהמגפה תחלוף. מציאות זו מחדדת את נחיצותה של תשתית אינטרנט איכותית ויציבה המסוגלת לספק מהירויות גלישה גבוהות. בעקבות אישור משרד התקשורת, בזק תכפיל את קצב הגלישה על גבי הרשת הקיימת עבור מאות אלפי משתמשים. אנו מקווים שמשרד התקשורת ישלים את ההסדרה הנדרשת לשם השקת פרויקט הסיבים האופטיים של החברה בהקדם האפשרי, ובכך, במקביל להשקת הקצב החדש נוכל בקרוב לצאת לדרך בפרויקט בעל חשיבות לאומית זה".