גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שומרות את הכסף בקופה: הקורונה כיווצה ב-40% את היקף הדיבידנדים שחילקו החברות הציבוריות במחצית 2020

במחצית הראשונה של השנה חילקו החברות הציבוריות דיבידנדים בהיקף כולל של 5.7 מיליארד שקל, לעומת 9.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2019 ● המחלקות הגדולות ביותר - חברות מגזר הנדל"ן; הירידה החדה ביותר - במגזר האנרגיה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס
בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

היקף הדיבידנדים שחילקו החברות הציבוריות במחצית הראשונה של 2020 הצטמק ב-40% לעומת המחצית המקבילה אשתקד, בעקבות התפרצות משבר הקורונה. כך עולה מסקירה שפרסם היום יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לני"ע בת"א.

מהסקירה עולה כי במחצית הראשונה של 2020 חילקו החברות הציבוריות דיבידנדים בהיקף כולל של 5.7 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לסכום כולל של 9.5 מיליארד שקל שחולק כדיבידנדים בידי החברות הציבוריות במחצית הראשונה של 2019. מספר החברות שחילקו דיבידנד במחצית הראשונה של השנה ירד אף הוא בחדות, והסתכם ב-108 חברות, בהשוואה ל-163 חברות במחצית המקבילה אשתקד.

לפי הסקירה שפרסמה הבורסה, כ-57% מהדיבידנדים שחולקו (כ-3.3 מיליארד שקל) שולמו לבעלי המניות מהציבור, והיתרה לבעלי העניין. תשואת הדיבידנד של החברות הבורסאיות במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכמה בכ-0.8%, לעומת כ-1.4% בתקופה המקבילה אשתקד וכ-1.8% במחצית הראשונה של 2018.

נתוני חלוקת דיבידנד בחברות הבורסה

מגפת הקורונה, שהחלה בסתיו אשתקד בסין, התרחבה בחודשים פברואר ומרץ השנה אל רחבי העולם כולו. התרחבות המגפה הובילה להטלת סגרים במדינות רבות ולשיתוק כלכלי, שפגע בחברות ובעסקים מענפים רבים. מכה חזקה ביותר ספגו חברות מתחומי התעופה, המלונאות, המסחר, הנדל"ן המניב והביטוח, וכן הבנקים שעלולים לספוג הפסדים בגין הקשיים של חלק מהלווים.

מהסקירה של הבורסה עולה עוד, כי חברות רבות נוהגות להכריז מדי שנה על חלוקת דיבידנד סמוך למועד פרסום הדוח הכספי השנתי של החברה בחודש מרץ, וזאת בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלהן, אשר לרוב הינה שיעור מסוים מהרווח הנקי השנתי. בהתאם, ברבעון השני של כל שנה מחולק סכום הדיבידנדים הכולל הרב ביותר.

"המשבר בשוק ההון בעקבות נגיף הקורונה החל לתת אותותיו בסוף פברואר השנה, ובמרץ 2020 הכריזו 63 חברות בלבד על חלוקת דיבידנדים בסך של כ-2.5 מיליארד שקל, לעומת מרץ 2019 שבו הכריזו 128 חברות על חלוקת דיבידנדים בסך כ-5.2 מיליארד שקל. באופן דומה, סך הדיבידנדים ששולמו ברבעון השני של 2020 עמד על כ-3.4 מיליארד שקל, לעומת כ-7.5 מיליארד שקל ברבעון השני של 2019", נכתב בסקירה של הבורסה.

עוד מציינת הבורסה, כי "בחודשים מרץ ואפריל הודיעו עשר חברות על החלטתן שלא לבצע או להשהות חלוקת דיבידנד, שהיה אמור להיות מחולק בגין רווחי 2019 לפי מדיניות החלוקה שלהן.

"האי-ודאות לגבי השפעת מגפת הקורונה ועד מתי תימשך הובילה חברות רבות לשמור על קופת המזומנים שבידיהן ולהימנע מחלוקתם. בחברות יציבות שלא נפגעו באופן מהותי ממשבר הקורונה, או אף הגדילו רווחיהן בתקופה זו, חלוקת הדיבידנד היוותה עבור אותן חברות איתות למשקיעים כי מצבה הפיננסי של החברה מאפשר לה להמשיך לפעול בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלה, ובכך להמשיך ולשתף את המשקיעים ברווחי החברה".

חברות הנדל"ן: הרבה, אבל פחות

את הסכום הגבוה ביותר של דיבידנדים המשיכו לחלק חברות הנדל"ן, אולם גם במגזר זה נרשמה ירידה חדה בעקבות משבר הקורונה. 31 חברות נדל"ן ובנייה חילקו במחצית הראשונה של 2020 דיבידנדים בסכום כולל של 2.046 מיליארד שקל, לעומת 2.629 מיליארד שקל שחילקו החברות במגזר זה במחצית הראשונה של 2019. כך שמדובר בירידה של 22% בסכום הכסף שחולק וב-28% במספר החברות המחלקות.

בין המחלקות הגדולות במחצית שנת 2020 ניצבות: עזריאלי שחילקה 300 מיליון שקל; אמות שחילקה 301 מיליון שקל; גזית גלוב עם 230 מיליון שקל וגב-ים שחילקה 200 מיליון שקל.

בענף התעשייה, שנחשב לשני בגודלה מבחינת היקפי הדיבידנדים המחולקים בו, נרשמה במחצית הראשונה של 2020 ירידה של 26% בהיקף חלוקת הדיבידנדים, ל-1.288 מיליארד שקל, וכן ירידה של 32% במספר החברות המחלקות ל-17.

רשימת המחלקות הבולטות בענף זה כוללת את איי.אפ.אפ (הרוכשת הזרה של פרוטרום) שהמשיכה לחלק דיבידנד מדי רבעון בסכום של כ-80 מיליון דולר (כ-280 מיליון שקל), וכן את איי.סי.אל (כיל) שהפחיתה את תשלומי הדיבידנד מכ-500 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019 לכ-183 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020. רווחי איי.סי.אל ירדו בתקופת משבר הקורונה בשל ירידה עולמית במחירי האשלג והפוספט.

שטראוס גרופ חילקה דיבידנד בסך 180 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה ונטו אחזקות חילקה גם היא 180 מיליון שקל, אשר התבססו על התקבולים ממכירת החזקותיה בחברת ביכורי השדה.

הבנקים חדלו לחלק בסוף מרץ

במגזר הבנקאי חילקו שבעה בנקים דיבידנדים בהיקף כולל של 813 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020, לעומת חמישה בנקים שחילקו 1.106 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019 (כלומר ירידה של 26.5% בהיקף הדיבידנדים שחולקו). עם זאת, בסוף מרץ 2020 פרסמה המפקחת על הבנקים הוראת שעה, שבה נתבקשו הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד ותוכנית הרכישה העצמית, על רקע משבר הקורונה והאי-ודאות הנובעת מהתפתחותו.

מאז פרסום אותה הוראת שעה, חדלו כל הבנקים מחלוקת דיבידנדים, והצטרפו בכך לחברות הביטוח, שלא הכריזו על חלוקת דיבידנד במזומן מאז אוגוסט 2019. לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2019 חילקו ארבע חברות ביטוח דיבידנדים בסכום כולל של 561 מיליון שקל.

עם זאת, הירידה החדה ביותר בחלוקת רווחים במחצית 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה נרשמה בענף האנרגיה, הנפט והגז. בעקבות התפרצות המשבר והירידה החדה במחירי האנרגיה, חילקו רק שלוש חברות ושותפויות סכום כולל של 217 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.

לשם השוואה, במחצית המקבילה אשתקד חילקו שמונה חברות ושותפויות סכום כולל של כ-2 מיליארד שקל כדיבידנדים לבעלי מניותיהן ויחידות ההשתתפות שלהן. כך למשל הפחיתה השנה ישראמקו את הדיבידנד שחילקה עד כה ל-139 מיליון שקל, לעומת 979 מיליון שקל שחילקה במחצית הראשונה אשתקד.

גם חברת פז הפחיתה את הדיבידנד שחילקה במחצית הראשונה בשיעור חד של 79% ל-60 מיליון שקל, בעוד שחלק מהחברות והשותפויות נמנעו מחלוקת רווחיהן השנה, בהן קבוצת דלק (260 מיליון שקל אשתקד), נפטא (400 מיליון שקל אשתקד) ודלק קידוחים (130 מיליון שקל אשתקד).

בענף הטכנולוגיה נרשמה ירידה של 21% בהיקפי חלוקת הדיבידנדים ל-478 מיליון שקל, לאחר שחברות שירותי המידע - חילן, וואן טכנולוגיות ומלם תים - בחרו שלא לחלק דיבידנדים במחצית הראשונה 2020, לאחר שעשו כן בשנים האחרונות. 

עוד כתבות

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת צנחה במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקרית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

לנה הידי ב''המופקרים''. הגבולות מיטשטשים / צילום: באדיבות נטפליקס

קורט סאטר חוזר להלך על התפר בין פשע להפקרות, הפעם במערב הפרוע

גם ב"מופקרים", הדרמה החדשה של יוצר "ילדי האנרכיה", לא חסרים דם, אלימות ופשע. רק שהפעם הזירה היא המערב הפרוע ● במרכז העלילה ניצבות שתי משפחות יריבות: האחת ענייה ונטולת מעמד, השנייה עשירה ומבוססת, ובחזית עומדות נשים חזקות שמובילות את הסיפור

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות