הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
"דמי אבטלה לשנה זה מהלך נכון שמייצר ודאות"
אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות
1. לשלוח לכולם צ'ק
"במדינות שונות במערב אירופה, שבהן מצליחים בינתיים יותר להעביר את הכסף למי שצריך, לא העבירו צ'קים לכולם בלי תמורה. הגישה שם הייתה 'נחלק עכשיו לכולם, ואחר כך נתקזז עם מי שלא חייב את הכסף'. זה הבדל דרמטי בגישה. אצלנו צריך לעבור מסלול מכשולים.
"מי שצריך את הכסף הוא מי שהכי קשה לו להגיע אליו, בגלל צינורות הבירוקרטיה. לכן צריך קודם כל לשלוח לכולם צ'ק, ולבסוף להתקזז סביב שומת המס שכל אחד משלם. ככה נדאג שהכסף יגיע ליעד, מה שלא קורה היום".
2. לשמור קרנות השתלמות לפנסיה
"אחד הרכיבים בתוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ הוא האפשרות לפדות את קרנות ההשתלמות. המדינה נותנת הטבות מיסוי כעידוד לחיסכון לטווח בינוני וארוך טווח, כדי שתהיה לרובנו כרית ביטחון משמעותית. לעודד אנשים לצרוך היום את המשאבים העתידיים שלהם זו דרך נוחה לגלגל אחריות, זו חשיבה לטווח הקצר. את קרנות ההשתלמות עדיף לשמור לגיל הפנסיה, ולא להמיר אותן כיום. התוצאה תהיה שהאנשים הכי חלשים יפדו אותן, וישלמו את המחיר בעתיד".
3. צוותי חשיבה לשוק העבודה
"בנוגע לדמי האבטלה, הוודאות שהממשלה נותנת כרגע למשך שנה היא מהלך נכון. זה מאפשר לאנשים לחשוב בצורה רגועה על העתיד שלהם, ולתכנן כמו שצריך. עם זאת, צריך להגדיל את צוותי החשיבה לגבי עתיד שוק העבודה. לא יכול להיות שרק אנשי האוצר מתכננים את העתיד של השוק. צריך לשלב אנשים משוק ההון, מהמגזר העסקי, מההייטק, וגם מתחומים שכרגע בלב הסערה, כמו התיירות.
"צריך צוות מקצועי שידאג לצד הביקוש, כדי שהצריכה הפרטית במשק, שאחראית לכ-50% מהתוצר, לא תיעלם בסבך הבירוקרטי המקשה על אנשים לקבל תמיכה וללכת איתה לחנות. דמי אבטלה בהיקף 75% מהשכר הממוצע במשק מבטיחים שאנשים לא יטבעו היום, אבל התרומה לצריכה הפרטית במשק כנראה זניחה.
"צריך גם צוות שידאג לצד ההיצע, כדי שחברות לא יפשטו רגל אלא ימשיכו לעבוד ולספק מוצרים ושירותים למשק. מענק בהיקף של 15% מההכנסות, לעסק שאיבד לפחות 40% מההכנסות, בלי להתייחס לרמת ההוצאות הקבועות, לא ימנע את מרבית פשיטות הרגל. הלוואות בערבות מדינה לעסקים שמצליחים לפלס לעצמם דרך בסבך העבות, כנראה שלא יתרמו לקיימות העתידית של מי שלא מצא גישה ישירה למזומן הנדרש".
4. לא לקבע משק לשנתיים
"חשוב להעביר תקציב. הכאוס שראינו במשרדי הממשלה במהלך שלוש מערכות בחירות לא יכול לחזור על עצמו בתקופה כזו. ככה אי אפשר לייצר המשכיות, ולגייס עובדים מקצועיים למשרדי הממשלה. אם זה לשנה או לשנתיים? לקבע את המשק לשנתיים עלול להיות בעייתי.
"לצד התקציב חייבים לצמצם את מספר משרדי הממשלה, ואת הבירוקרטיה שהם מייצרים. כפי שאמר ראש הממשלה רק בשבוע שעבר, הבירוקרטיה פה מטורפת, בכל דיון צריך נציגים מכל משרד, וקשה מאוד לאגד אותם לידי תוכנית אחת. אגב, עוד לפני הממשלה הגדולה הזו היינו מדורגים נמוך במדד עשיית העסקים (מדד בינלאומי שבוחן עד כמה קל לעשות עסקים בכל מדינה, ב"ל)".
"השוק זקוק להרבה ידיים עובדות, וצריך לעשות הכוונה"
עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס GKH
1. לרכוש את אמון הציבור
"הדבר הראשון שצריך לעשות זה קניית אמון הציבור. האמון הזה התערער מאוד, ורואים את זה בהתנהגות הציבור, כמו בהפגנות שהתרחשו בסוף השבוע. בכלכלה הציפיות מאוד מאוד חשובות. הממשלה מנסה לתת ודאות, כמו למשל מתן דמי אבטלה עד יוני 2021, אבל לדעתי בשלב הזה נוצר משבר אמון קשה וצריך צעדים יותר דרסטיים.
"איך פותרים את זה? קודם כל על ידי הגברת השקיפות של הנתונים ושל תוכניות הממשלה. יש יותר מדי אי בהירות. גם באשר לנתוני משרד הבריאות, וגם בנוגע לנתונים הכלכליים. יש כאן תחושה שהעסק הזה לכל הפחות לא מנוהל, והציבור מתנהל בהתאם, ולא לוקח את הממשלה ברצינות.
"צעד נוסף שיסייע מאוד לרכוש את אמון הציבור מחדש הוא מינוי פרויקטור-על. יש משרד בריאות, יש פיקוד העורף, יש מחלוקות לגבי סמכויות בתוך הממשלה. אם יהיה פרויקטור-על לנושא, ויפרסמו מראש תהליכים ותוכניות, תוך הגדרת סמכויות ותחומי האחריות, זה יתרום גם לפן הבריאותי וגם לפן הכלכלי".
2. קרן השקעות כמו בסינגפור
"חסרה הוכחת יכולת ביצוע. לא ברור, למשל, למה נתוני הביצוע של התוכניות הכלכליות, כפי שפורסם ב'גלובס', עומדים על כ-50% בלבד. צריך לתת את הכסף לציבור, גם במחיר שהחלוקה לא תמיד תהיה צודקת, וגם אם יהיו שינצלו את השיטה.
"תוכניות ההלוואות והמענקים הן טובות, בתנאי שהכסף באמת מגיע, וראינו שבגלל הבירוקרטיה וריבוי הזרועות של הממשלה זה לא קורה. אפשרות אחרת היא להקים קרן השקעות כמו שיש בסינגפור, ולמנות שם מנהלים מנוסים על בסיס מפתח מקצועי - אנשים רציניים עם חוזים אישיים, שיוכלו לפעול מהר. קרן כזו יכולה לשנע כסף ממקום למקום על בסיס המלצות של מומחים. אחרי שבע שנים הקרן תופרט, בדרך של מכירת הבעלות בה או מכירת הנכסים שיהיו בבעלותה, או שילוב של השניים".
3. לקצץ ולצמצם התחייבויות
"הממשלה חייבת לעשות קיצוצים בתקציבי השירות הציבורי. זה לא משנה אם זה יהיה בפנסיות התקציביות או במשהו אחר. זו אולי לא עת לפיטורים, אבל אפשר לצמצם התחייבויות.
"גם הכשרות והסבות צריכות להתקדם צעד קדימה. זה צריך להיעשות בשיתופי פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. השוק זקוק להרבה ידיים עובדות, וצריך לעשות הכוונה למקומות הנכונים. בתוכנית הכלכלית שפורסמה בסוף השבוע יש הרבה דיבורים, אבל התחושה היא שכושר הביצוע של הזרועות הממשלתיות הוא נמוך מאוד".
4. פרויקטים להמרצת המשק
"צריך להכריז על פרויקטים לאומיים. לדוגמה, להתחיל בפרויקט 'תעלת הימים' לייצור חשמל ולהתפלת מי ים. פרויקט נוסף הוא המטרו, שבינתיים מתקדם לאט. פרויקט שלישי, שאפשר להעסיק בו הרבה צעירים, הוא פיתוח שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אלה פרויקטים שיסייעו להמרצת המשק ולחיזוק שוק התעסוקה. נכון, זה יגרום לגירעון, אבל גירעון כשלעצמו הוא לא בעיה. בסופו של דבר, הפרויקטים הללו יעלו את הפריון".