גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה, החדשות הטובות של ענף הרכב וההזדמנות שישראל עומדת לפספס

הסגר הוביל לצניחה של עשרות אחוזים בזיהום והנתון הזה מתמרץ מדינות רבות לתמוך ברכבים ירוקים ● האוצר יעדכן בחודש הבא את מדיניות המס, אבל ההיסטוריה מוכיחה שנמשיך כנראה לשלם מס של 38 אלף שקל בממוצע על כל רכב חדש ● כתבה ראשונה בסדרה

עד למגפת הקורונה ענף הרכב העולמי היה על מסלול ברור: המכירות עלו בכל שנה, יותר רכבים חשמליים עלו על הכבישים ונראה היה שאפילו הרכב האוטונומי מתקרב בצעדי ענק. כעת הקלפים נטרפו. המכירות צנחו, המפעלים נסגרו והתעשייה כולה נאלצת לחשב מסלול מחדש. בשבוע הקרוב נבחן ב"גלובס" את הרגלי הנסיעה והרכישה המשתנים, נבדוק איך תיראה המכונית הפרטית ביום שאחרי וננסה להבין מה קורה לשווי השוק של ענקיות הרכב העולמיות

אם מישהו מתעקש לחפש זווית חיובית במשבר הקורונה, הוא ימצא אותה בשיפור איכות האוויר כתוצאה מהפחתת פעילות התחבורה. תוך ימים בודדים מתחילת הסגר הנרחב, שהוטל על ערים ומדינות והמעבר לעבודה נרחבת מהבית, נרשמה באזורים הרלוונטיים ירידה דרמטית בכמות המזהמים, שמיוחסים לכלי רכב ואיכות האוויר הנמדדת השתפרה בשיעור של 20%-50%.

עבור ממשלות רבות זו הייתה קריאת השכמה והיא מולידה בימים אלה רפורמות רכב ירוקות במערב ובסין, כולל מתן תמריצים של מיליארדים למעבר לכלי רכב מופחתי זיהום וחשיבה מחודשת על נושא התחבורה.

גם לישראל יש כלים להצטרף לטרנד. באוגוסט הקרוב אמורים משרדי הממשלה להציג את העדכון התקופתי החדש של "המיסוי הירוק" לכלי רכב חדשים. עד כמה מדובר בהחלטה דרמטית? שוק הרכב מניב למדינה בכל שנה כ-40 מיליארד שקל בשנה, כולל מסים על דלק ומע"מ. מי שרוכש רכב חדש משלם בממוצע 38 אלף שקל. מדובר בנתון שמתייחס ל-2018 והוא העדכני ביותר.

הכוונות טובות, הביצוע פחות

רפורמה חשובה ומשפיעה: מי שמזהם משלם

למי ששכח מהו מיסוי ירוק, נזכיר שבאוגוסט 2009 נכנסה לתוקף רפורמת מיסוי על כלי רכב: במקום מס הקנייה הקבוע על כל סוגי הרכב, שהיה נהוג עד אז, הונהגה שיטה של זיכוי מדורג במס קנייה בהתאם לזיהום הרכב על סולם של 15 דרגות, עם זיכוי שנע בין אפס ל-15 אלף שקלים, פרט לכלי רכב "מחושמלים", ששיעור המס עליהם נקבע בנפרד.
רמת הזיהום חושבה על פי נוסחה מורכבת כאשר המטרה הברורה הייתה לעודד את הלקוחות בישראל לרכוש כלי רכב פחות מזהמים.

בעשור החולף זו הפכה להיות אחת הרפורמות החשובות והמשפיעות ביותר על שוק הרכב הישראלי. היא המליכה דגמים ומותגים והפילה דגמים ומותגים אחרים; הצמיחה פלחי שוק חדשים, דוגמת מכונית "מיני" ומכוניות היברידיות ופלאג-אין; וייצרה בעשור האחרון הרבה מאוד עושר לשחקנים בשוק הרכב, שזיהו את הפוטנציאל הטמון בתחומים האפורים של הרגולציה וניצלו אותו, לעיתים בסיוע יצרני הרכב.

אם תשאלו את הרגולטורים הם יוכיחו לכם באותות ובמופתים, שהתוצר החשוב של המיסוי הירוק היה הפחתה משמעותית בפליטה הממוצעת של כלי הרכב, שנמכרים בישראל, בהשוואה לתקופה, שלפני הרפורמה.

האמת שתהיה זו קצת יומרה - טוב, הרבה - לטעון, שהדבר נובע בעיקר מהמיסוי הירוק הייחודי של ישראל.

לישראל מיובאים כלי רכב בתקינה אירופאית ובעשור האחרון עברה אירופה מהפכה בטכנולוגיית הרכב וברגולציה הנלווית, שאחראית ישירות להפחתה משמעותית של הפליטה בדגמי הרכב החדשים. זו הסיבה, שהמנועים הנפוצים ביותר כיום בישראל הם מנועי טורבו קטנטנים ונקיים ולא מנועי 1.6 ו-1.8 ליטר מזהמים כמו בתחילת העשור.

אלא שלאותה רפורמה הייתה עוד מטרה, לא מוצהרת, והיא מניעת אובדן הכנסות ממיסוי רכב. למטרה זו נקבע עדכון דו-שנתי לאותה נוסחה ישראלית ייחודית, שמשקללת את המזהמים. ובתרגום לשפה פשוטה: נקבע מנגנון, שבאמצעותו יכולה המדינה לשלוט ולהגדיל את מס הקנייה הריאלי אם חלילה הכנסותיה השנתיות ממיסוי רכב יפחתו כתוצאה מהטבות המס הירוק.

כאמור, בעוד מספר שבועות צפוי להתפרסם העדכון החדש של אותה נוסחה, שייכנס לתוקף בינואר 2021 ומטבע הדברים בשל העיתוי הייחודי, ובשל השפעתו על המחירים של הרבה מאוד דגמים, הוא מעורר הרבה עניין.

מוקש פוליטי מסוכן: משרדי הממשלה שותקים

ניסיון לדלות מידע אודות אופי העדכון הקרוב אינו פשוט כלל ועיקר בשל רגישות הנושא. גם בימים כתיקונם העלאת מיסוי הרכב היא צעד לא פופולרי, הן בקרב הלקוחות הפרטיים והן בקרב מאות אלפי מקבלי הרכב הצמוד, שמס שווי השימוש החודשי שהם משלמים נגזר ממחיר המחירון של הרכב.

אלא שהימים הנוכחיים רחוקים מאוד מימי שגרה. ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי חמור, על סף גלישה למיתון מתמשך, כאשר מאות אלפים טרודים בבעיות קיומיות, התחבורה הציבורית מתפקדת בצורה חלקית ממילא ונסיעה בה נתפסת כסיכון בריאותי פוטנציאלי. לפיכך "עדכון תקופתי" של המיסוי עשוי להפוך במהירות למוקש פוליטי מסוכן.
אין זה מפתיע, שמשרדי הממשלה מעבירים כיום את הנושא מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט. במשרד התחבורה הפנו אותנו לברר פרטים במשרד האוצר, שמוביל את המהלך.
במשרד האוצר שלחו אותנו למשרד להגנת הסביבה ושם ענו לנו בתגובה כי "המשרד מסיים בימים אלה הליך לעדכון העלויות החיצוניות של זיהום אוויר וגזי חממה בישראל. בכוונת המשרד להטמיע את העלויות החיצוניות החדשות במסגרת עדכון נוסחת המיסוי הירוק, כפי שהיה בשנים קודמות. בשלב זה, לא נוכל להרחיב מעבר לכך שכן התהליך טרם הסתיים".

כדי לספק "קריאת כיוון" הפנו אותנו במשרד למסמך להערות הציבור, שפורסם באתר הממשלה בחודש מרץ 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, תחת הכותרת "עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה". מדובר במחקר בן 81 עמודים, שנכתב על ידי מומחים בעלי שם וסוקר התפחויות מחקריות עדכניות בתחום ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של גזי פליטה תחבורתיים ותעשייתיים.

המסמך כתוב בשפה אקדמית-מדעית, שרחוקה מאוד מלהיות נגישה לציבור הרחב, והשלכותיו המעשיות על נוסחת המיסוי הירוק החדשה מעורפלות. לפיכך נראה כי זהו "מסמך כסת"ח". כלומר בסיס אקדמי מעורפל, שמספק, כביכול, צידוק מקצועי למניפולציות מס ממוקדות ולא פופולריות.

רכבי היוקרה אדישים: הפרדוקס הישראלי

בהעדר מידע ברור, קשה לדעת באיזו מידה ישפיע העדכון הקרוב על סקטורים השונים של שוק הרכב הישראלי, אבל אפשר בהחלט להעריך מי יוותר אדיש. בראש הרשימה נמצאים דגמי הרכב המזהמים ביותר והבזבזנים ביותר בדלק, שמוצעים בשוק הרכב הישראלי, דוגמת ג’יפים ורכבי פנאי עם מנועי בנזין ודיזל גדולים, מסחריות בנזין/דיזל, טנדרים, רכבי ספורט ומכוניות יוקרה יקרות.

הסיבה לפרדוקס היא, שבשיטת המיסוי הירוק של ישראל לא מוטל שום "קנס" על מכוניות בעלות זיהום חריג אלא רק מוענק "פרס" בדמות הטבת הפחתה מדורגת ממס הקנייה, שנעה בין אפס שקלים לכ-15 אלף שקל מהמחיר ליבואן, בהתאם לרמת הזיהום של הרכב.

כלומר זהו מס רגרסיבי, שהאפקטיביות שלו פוחתת ככל שהרכב יקר יותר מכיוון, שאותו "תמריץ" צנוע של עד 15 אלף שקלים במקסימום הופך להיות זניח ביחס למחיר הכולל של רכב יקר. במילים אחרות, המכוניות העממיות והזולות ביותר, שמחירן לצרכן קשור באופן הדוק להטבת המס, סופגות את רוב ההתייקרות עם כל עדכון של הנוסחה. היקרות נותרות אדישות.

עוד ברשימת האדישים לעדכון המס הירוק נכללים גם הדגמים המזהמים ביותר, בלי קשר למחירם, ששייכים לקבוצות הזיהום 10 ומעלה ולכן הטבת המס הירוקה עליהם ממילא זניחה עד אפסית בשיטת המס הנוכחית בפועל הם לא קיבלו כלום קודם ולא מקבלים גם אחרי העדכון.

בעקיפין הדגמים המזהמים אפילו מרוויחים, מכיוון שכל עדכון של המס הירוק מקטין את פער המחיר בינם לבין המכוניות הפחות מזהמות, שהטבת המס עליהן פוחתת. העובדה היא שדגמי פנאי גדולים ומזהמים כיכבו, ועדיין מככבים, במקום גבוה ברשימת רבי המכר של ישראל, עם מיסוי ירוק ובלעדיו.

הפרדוקס של "הירוקים חוטפים והמזהמים נותרים אדישים" מובנה בשיטת המיסוי הירוק הישראלי מאז נהגתה לפני עשור והוא עומד בסתירה בולטת לתוכניות מיסוי ירוק שבהן נוקטות מדינות מפותחות רבות בעולם, כולל בריטניה, צרפת, ספרד גרמניה ואחרות, שנוקטות בשיטת פרס/קנס ומענישות רכב מזהם מעל רף מסוים במיסוי מוגבר.

העלאת מס בהיברידיות: הטבת המס מתפוגגת

פרק אחד בעדכון המס הירוק החדש, שפורסם אשתקד וגם הוא צפוי להיכנס לתוקף בינואר הקרוב, הוא הפחתה נוספת בהטבת המס המיוחדת לדגמים בעלי הנעה היברידית ופלאג-אין החל מינואר 2021. במסגרתה יעלה מס הקנייה על מכוניות היברידיות מ-45% כיום ל-50%, ואילו מס הקנייה על רכבי פלאג-אין יעלה מ-25% ל-30%.

עלייה של 5% אולי אינה נשמעת משמעותית אבל היא משלימה קפיצה של כמעט 20% משיעור המס על ההיברידיות שהיה ב-2019. מדובר בפלח משמעותי מאוד בשוק הרכב הישראלי: כמעט שליש ממכירות הרכב החדש במחצית הראשונה של 2020, ויותר ממחצית המכירות לציי רכב, היו של דגמים היברידיים.

בינתיים, ההשפעה על שוק הרכב הייתה מינורית. רוב ההיברידיות, שנמכרות כרגע בישראל, הן כאלה, שייבואן ושחרורן מהמכס הוקדם לדצמבר 2019, כדי "להרוויח" את עליית מס הקנייה של תחילת 2020. בנוסף הפלח נהנה משיעור רווחיות גבוה במיוחד כך, שליבואנים הייתה יכולת לספוג את עליית המס או את חלקה.

אמנם מחירי המחירון הרשמיים של ההיברידיות זחלו בתחילת השנה כלפי מעלה אבל המחירים בפועל, שמשתקפים במבצעי מכירות ובשוק ה"אפס קילומטרים", נותרו דומים למחירי 2019, לפני הקפיצה במס הקנייה. לא נדיר למצוא כיום באתרי ה"אפס קילומטר" הנחות של 16-20 אלף שקל על היברידיות פופולריות.

אבל ההשפעה של העלאת מס הקנייה החדש על היברידיות שתיכנס לתוקף בינואר 2021 כבר תהיה שונה. בהנחה שהמלאים הקיימים של ההיברידיות, שיובאו ב-2019 בשיעור מס של 30%, יסתיימו עד תום הרבעון השלישי של 2020, היבואנים ירכשו וישחררו מלאי היברידיות חדש עד דצמבר 2020, ועליו הם כבר ישלמו שיעור מס של 45%. זו קפיצה של 15%, שיכולה להסתכם באלפי שקלים לרכב ולהוציא את המכוניות הללו מהתחרות, גם בלי ה-5% הנוספים שיתווספו בתחילת 2021.

מה שעשוי להציל את הפלח הזה מדעיכה, זמנית לפחות, הוא קצב ההתאוששות של ציי הליסינג בישראל ממשבר הקורונה. ציי הליסינג הם הצרכנים הגדולים ביותר בישראל של היברידיות ושיעור ההנחות שהם מקבלים עליהן, כבר "מתומחר" בתוך המחיר הרשמי - והגבוה - שמשלם הצרכן.

כרגע הביקוש של שוק הליסינג נמצא בשפל בשל משבר הקורונה ואם לא תתרחש התאוששות משמעותית של הסקטור המוסדי ברבעון הראשון של 2021 ייתכן שההנחות של חברות הליסינג יתורגמו לסבסוד הלקוחות הפרטיים והמחירים יישארו יציבים.

ברכבי הפלאג-אין, שרובם יוקרתיים, זו כבר זירת משחק אחרת. שם הביקוש והמחירים הרשמיים נגזרים במידה רבה מהלחץ של שוק הייבוא העקיף, בעיקר יבואנים מקבילים וזעירים, שבשנים האחרונות התמחו בפלח הפלאג-אין היוקרתי, כך שניתן להניח שעליית המחיר תיספג בשוק, במחיר של הקטנת ההנחות הלא רשמיות.

עתידן של ההיברידיות בישראל ב-2021 ייקבע גם בהתאם להתנהגות השוק האירופאי בחודשים הקרובים. בתחילת 2020 סבלו היבואנים בארץ ממחסור במלאים ומחוסר גמישות במחירים של היצרנים בשל נהירה המונית של לקוחות אירופאים להיברידיות, לקראת הקשחת דרישות הפליטה הממוצעת ביבשת. משבר הקורונה טרף את הקלפים ופגע משמעותית בביקוש הכולל לרכב ברוב השווקים הירוקים החשובים של אירופה.

אם השוק האירופאי לא יתאושש בשני הרבעונים הקרובים סביר להניח, שליצרנים תהיה מוטיבציה לספק ליבואנים בישראל את כל הכמויות שיבקשו במחירים נוחים.

בהקשר זה ראוי להזכיר גם את הרכב החשמלי לגמרי. לכאורה, כלי הרכב החשמליים הוחרגו מ"גזירות" עדכון המס הקרובות ולפחות עד סוף 2022 שיעור המס עליהן יוותר 10% בלבד, מה שמגלם הטבת מס של כ-30-40 אלף שקל ברכב עממי. ב-2023 יעלה שיעור המס ל-20% וב-2024 ל-35%.

אבל, וזה אבל גדול, מתווה שיעור המס על חשמליות מבוסס על הנחה פנימית של האוצר, שחדירת הרכב החשמלי לשוק הישראלי בשנתיים הקרובות תהיה בשיעורים זניחים. אלא שמשבר הקורונה משנה כיום סדרי עולם ובחלק מהמדינות המפותחות שיעור מכירות החשמליות נושק כיום ל-20% ואפילו 30% מכלל השוק.

די ברור, שאם תופעה כזו תתרחש גם כאן בשנתיים-שלוש הקרובות (למרות שהסבירות לכך לא גבוהה), האוצר ימהר לשנות את המתווה ולסגור את ברז ההטבות בשל החשש מאובדן משמעותי של מסי קניה והכנסות מבלו על דלק.

לאן הולכים מכאן: ההצהרות של כ"ץ

בשורה התחתונה מי שמצפה למהפכה במיסוי הרכב ולחשיבה מחדש, שתונע בשל משבר הקורונה, עתיד להתבדות. האינדיקציות מראות, שהעדכון המתקרב של המס הירוק יתרחש עם טייס אוטומטי וינציח שוב את הפגמים המוטמעים בשיטת המס הירוק הישראלית ובראשם התייקרות מואצת של מכוניות עממיות וירוקות, מוטיבציה עקיפה להעדפת כלי רכב מזהמים יותר והגדלה כוללת של נטל המס על הרכב.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נזכיר, שבראש משרד האוצר ניצב היום שר, שלקח על עצמו, בהיותו שר התחבורה, את תפקיד "מגן המעמד הבינוני" ואף אמר בנובמבר 2016 כי "מיסוי הרכב מהווה כמחצית מהצמיחה של מדינת ישראל. הייתי רוצה שהמיסוי יפחת ולכולם תהיה אפשרות לרכוש רכב, אבל זה לא בתחום אחריותי". איך הוא ייתיחס לגזרת המס הראשונה בקדנציה שלו? ימים יגידו. 

ההיבט הצרכני: מי יפסיד ומי ירוויח מהרפורמה

● המכוניות העממיות והירוקות צפויות להתייקר, בגלל הפגמים בשיטת המס הישראלית
● המחירים של המכוניות ההיברידיות צפויים לטפס, בכפוף למצב המאקרו במשק
● מחירם של הרכבים המזהמים לא ישתנה, אך הפער בינם לבין הרכבים הירוקים יצטמצם

עוד כתבות

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

לשכת רה"מ: "השינויים שמבקש חמאס - לא מקובלים על ישראל"

למרות חילוקי הדעות, צוות המו"מ ימריא מחר לקטאר ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?