גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תשאירו את הטלפון בבית": הפוסט של הרופאה מסורוקה, הסערה ואיכוני השב"כ

מפגינים רבים חששו אתמול שאם יגיעו להפגנת העצמאים עם מכשיר סלולרי, הם יוכלו להישלח בטעות לבידוד בשל איכוני השב"כ ● האם החששות מוצדקים? ● "גלובס" עושה סדר

הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"מי שמגיע הערב להפגנה ולא מעוניין להכנס מחר לשבועיים בידוד שיעשה לעצמו טובה וישאיר את הטלפון החכם בבית!!!!". כך נכתב בפוסט שפרסמה רופאה בכירה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הפוסט היה מיועד לבאי הפגנת העצמאים שהתקיימה בתל אביב אמש (ש'), ובה דרשו סיוע כלכלי מהממשלה לאור משבר הקורונה.

איכוני שב"כ חזרו לפעולה לפני כשבוע, וכבר הספיקו להישלח במסגרתם כ-30 אלף הודעות לחולים פוטנציאלים - כאלה ששהו, לכאורה, בקרבת חולה מאומת. אלא שמן הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות עולה כי רבות מההודעות שנשלחו שגו לחלוטין, ונשלחו לאנשים ששהו לבד בבתיהם, מבלי אפשרות ממשית לערער על ההחלטה. הודעות אחרות הגיעו באיחור של שבוע ויותר מעת החשיפה לחולה מאומת.

הכמות הגדולה של הודעות שנשלחות העלתה חשש בקרב רבים מהמפגינים כי שהיה ממושכת בהתקהלות של אלפי אנשים תוביל לכך שיקבלו הודעה דומה. בהפגנה רבת משתתפים, ייתכן מצב שבו חלק מהמפגינים לא באו במגע עם אחרים, ולכן אפילו אם חולה מאומת נמצא בהפגנה, אין סיבה מוצדקת לכך שייכנסו לבידוד. החשש של רבים הוא שאיכוני השב"כ לא מדוייקים מספיק כדי לזהות מקרים כאלו. האם החששות מוצדקים? האם הדרך היחידה להמנע משליחה לא מוצדקת לבידוד היא על ידי השארת המכשיר בבית? ואולי מספיק להסיר את הבטריה? "גלובס" עושה סדר.

כיבוי הטלפון לא עוזר

המידע על איכוני שב"כ הוא חסוי, אך לפי פרסום ב"גלובס" מהשבוע שעבר, האיכונים טועים ב-5% מהמקרים. עם זאת, ישנן הערכות אחרות המתבססות על נתוני הגל הראשון, לפיהן איכוני השב"כ טועים ב-30% מהמקרים.

מדובר בשיטה להערכת מיקום שלא ברור לחלוטין באילו נתונים היא עושה שימוש, ולכן קשה לדעת בוודאות כיצד היא עובדת ומתי. שב"כ לא מסר את הנתונים על שיעור הדיוק שלו, על כמה חולים פוטנציאליים הוא זיהה וכמה מתוכם אומתו כיוון שמדובר במידע ביטחוני חסוי.

ראשית, יש לציין כי קבלת סמס המורה להכנס לבידוד, גם אם נשלח בטעות, מחייבת כניסה לבידוד ופעולה בהתאם להוראות משרד הבריאות. כיום, אין בידי הממשלה אמצעי משמעותי אחר לשליטה על התפשטות הקורונה והגנה על הציבור מנזקיה הבריאותיים מלבד איכוני השב"כ.

בעקבות הפוסט שפרסמה אותה רופאה, נשלח מכתב מטעמו של שר הבריאות יולי אדלשטיין לנציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, בו נכתב כי "מבלי להתייחס להקשר הפוליטי של פרסום הפוסט, המצב שבו רופאה מפרסמת בציבור מידע הנועד לסייע, לכאורה, להתחמק מבידוד הוא בלתי מתקבל על הדעת". עוד נכתב, כי מי שהשתתף בהפגנה ולא לקח עימו את הטלפון, ונחשף לחולה קורונה, "עלול להימצא במצב שבו הוא לא מקבל התראה על החשיפה ועקב כך לא נכנס לבידוד. בכך הוא מסכן את בריאותם של האנשים איתם הוא בא במגע ועלול לתרום להפצת המחלה".

ועכשיו לאיכונים. באופן כללי, איכון הסלולרי פועל על ידי איסוף נתונים ישירות מהאנטנות הסלולריות הפזורות ברחבי הארץ. כל מכשיר קולט מידע מהאנטנות הסלולריות ומשדר אליהן אותות באופן קבוע כדי להשאר מעודכן וכך ניתן להעריך את מיקומו של המכשיר. לכן, כיבוי שירותי המיקום במכשירים הסלולריים לא יעזור להימנע מאיכון.

גם כיבוי המכשיר לא מבטיח שניתן יהיה לחמוק מאיכון: פעמים רבות, גם כאשר הם כבויים, מכשירים מסויימים ממשיכים לשלוח אותות אל הרשת הסלולרית בכל פרק זמן קבוע. לכן המלצה פופולרית היא להסיר את הבטריה מהמכשיר. אך העצה הזו, עד כמה שהיא מועילה, אינה רלוונטית לרוב המכשירים שיצאו לשוק בחמש השנים האחרונות. אין אף מכשיר סלולרי משמעותי שיצא לשוק מאז 2016 שניתן להוציא את הבטריה שלו.

באופן כללי, הדרך הוודאית ביותר להימנע מאיכון סלולרי בכל סיטואציה היא להגיע ללא הטלפון, אבל זוהי אפשרות שעשויה לגרום ליותר נזק מתועלת, מאחר שהיא מסכנת את בריאות הציבור.

"ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות האיכון"

נראה שהדרך היחידה היא להסתכן באפשרות של איכון מוטעה. אך האם המשמעות היא בהכרח להיות מזוהים כחולים פוטנציאלים? בתהליך האיכון, המידע המתקבל הוא מידע אודות חוזק האותות ומיקום האנטנה שאליה נשלחו. את המידע הזה מצליבים עם הרישום אודות בעלי כרטיס הסים וכך מזהים את המיקום של האזרחים. כיוון שמדובר בהערכה בלבד, האיכונים הללו אינם מדוייקים לחלוטין. כאשר ישנה יותר מאנטנה אחת להסתמך עליה, ניתן להשוות את התדרים שנקלטים בכל אחת מהאנטנות מאותו המכשיר, וכך להעריך את מיקומו באופן מדויק יותר.

בעת הפגנה רבת משתתפים, פעמים רבות הקליטה הסלולרית נפגעת, ומשתתפים מתקשים לקבל ולהוציא שיחות, לשלוח הודעות וכדומה. המשמעות היא שישנו עומס על אנטנה סלולרית קרובה, אליה מנסים המכשירים להתחבר. כיוון שחלק מהמפגינים אמש חוו בעיות בקליטה, סביר להניח שהם היו מחוברים לאותה אנטנה סלולארית, ולכן יזוהו ככאלה ששהו באותו המקום.

תגובת משרד הבריאות: ״במקרה של תחלואה במקום ציבורי הפתוח לקהל הרחב, המשרד מעדכן את הציבור על כך (בדומה לדוגמה על נסיעות בתחבורה ציבורית). בנוסף, ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות איכון של השב"כ״.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: איל יצהר

הבכירים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות: מנכ"ל הקבוצה, יו"ר חברת הביטוח ומנהלת אגף הבריאות

מנכ"ל חברת ההחזקות ארי קלמן, יו"ר חברת הביטוח יהודה בן אסייג והמשנה למנכ"ל ומנהלת אגף הבריאות אורית קרמר נחקרו ביום שלישי בלהב 433 במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" ● לפי המשטרה, מנורה מבטחים חשודה "בביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?