גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תשאירו את הטלפון בבית": הפוסט של הרופאה מסורוקה, הסערה ואיכוני השב"כ

מפגינים רבים חששו אתמול שאם יגיעו להפגנת העצמאים עם מכשיר סלולרי, הם יוכלו להישלח בטעות לבידוד בשל איכוני השב"כ ● האם החששות מוצדקים? ● "גלובס" עושה סדר

הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"מי שמגיע הערב להפגנה ולא מעוניין להכנס מחר לשבועיים בידוד שיעשה לעצמו טובה וישאיר את הטלפון החכם בבית!!!!". כך נכתב בפוסט שפרסמה רופאה בכירה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הפוסט היה מיועד לבאי הפגנת העצמאים שהתקיימה בתל אביב אמש (ש'), ובה דרשו סיוע כלכלי מהממשלה לאור משבר הקורונה.

איכוני שב"כ חזרו לפעולה לפני כשבוע, וכבר הספיקו להישלח במסגרתם כ-30 אלף הודעות לחולים פוטנציאלים - כאלה ששהו, לכאורה, בקרבת חולה מאומת. אלא שמן הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות עולה כי רבות מההודעות שנשלחו שגו לחלוטין, ונשלחו לאנשים ששהו לבד בבתיהם, מבלי אפשרות ממשית לערער על ההחלטה. הודעות אחרות הגיעו באיחור של שבוע ויותר מעת החשיפה לחולה מאומת.

הכמות הגדולה של הודעות שנשלחות העלתה חשש בקרב רבים מהמפגינים כי שהיה ממושכת בהתקהלות של אלפי אנשים תוביל לכך שיקבלו הודעה דומה. בהפגנה רבת משתתפים, ייתכן מצב שבו חלק מהמפגינים לא באו במגע עם אחרים, ולכן אפילו אם חולה מאומת נמצא בהפגנה, אין סיבה מוצדקת לכך שייכנסו לבידוד. החשש של רבים הוא שאיכוני השב"כ לא מדוייקים מספיק כדי לזהות מקרים כאלו. האם החששות מוצדקים? האם הדרך היחידה להמנע משליחה לא מוצדקת לבידוד היא על ידי השארת המכשיר בבית? ואולי מספיק להסיר את הבטריה? "גלובס" עושה סדר.

כיבוי הטלפון לא עוזר

המידע על איכוני שב"כ הוא חסוי, אך לפי פרסום ב"גלובס" מהשבוע שעבר, האיכונים טועים ב-5% מהמקרים. עם זאת, ישנן הערכות אחרות המתבססות על נתוני הגל הראשון, לפיהן איכוני השב"כ טועים ב-30% מהמקרים.

מדובר בשיטה להערכת מיקום שלא ברור לחלוטין באילו נתונים היא עושה שימוש, ולכן קשה לדעת בוודאות כיצד היא עובדת ומתי. שב"כ לא מסר את הנתונים על שיעור הדיוק שלו, על כמה חולים פוטנציאליים הוא זיהה וכמה מתוכם אומתו כיוון שמדובר במידע ביטחוני חסוי.

ראשית, יש לציין כי קבלת סמס המורה להכנס לבידוד, גם אם נשלח בטעות, מחייבת כניסה לבידוד ופעולה בהתאם להוראות משרד הבריאות. כיום, אין בידי הממשלה אמצעי משמעותי אחר לשליטה על התפשטות הקורונה והגנה על הציבור מנזקיה הבריאותיים מלבד איכוני השב"כ.

בעקבות הפוסט שפרסמה אותה רופאה, נשלח מכתב מטעמו של שר הבריאות יולי אדלשטיין לנציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, בו נכתב כי "מבלי להתייחס להקשר הפוליטי של פרסום הפוסט, המצב שבו רופאה מפרסמת בציבור מידע הנועד לסייע, לכאורה, להתחמק מבידוד הוא בלתי מתקבל על הדעת". עוד נכתב, כי מי שהשתתף בהפגנה ולא לקח עימו את הטלפון, ונחשף לחולה קורונה, "עלול להימצא במצב שבו הוא לא מקבל התראה על החשיפה ועקב כך לא נכנס לבידוד. בכך הוא מסכן את בריאותם של האנשים איתם הוא בא במגע ועלול לתרום להפצת המחלה".

ועכשיו לאיכונים. באופן כללי, איכון הסלולרי פועל על ידי איסוף נתונים ישירות מהאנטנות הסלולריות הפזורות ברחבי הארץ. כל מכשיר קולט מידע מהאנטנות הסלולריות ומשדר אליהן אותות באופן קבוע כדי להשאר מעודכן וכך ניתן להעריך את מיקומו של המכשיר. לכן, כיבוי שירותי המיקום במכשירים הסלולריים לא יעזור להימנע מאיכון.

גם כיבוי המכשיר לא מבטיח שניתן יהיה לחמוק מאיכון: פעמים רבות, גם כאשר הם כבויים, מכשירים מסויימים ממשיכים לשלוח אותות אל הרשת הסלולרית בכל פרק זמן קבוע. לכן המלצה פופולרית היא להסיר את הבטריה מהמכשיר. אך העצה הזו, עד כמה שהיא מועילה, אינה רלוונטית לרוב המכשירים שיצאו לשוק בחמש השנים האחרונות. אין אף מכשיר סלולרי משמעותי שיצא לשוק מאז 2016 שניתן להוציא את הבטריה שלו.

באופן כללי, הדרך הוודאית ביותר להימנע מאיכון סלולרי בכל סיטואציה היא להגיע ללא הטלפון, אבל זוהי אפשרות שעשויה לגרום ליותר נזק מתועלת, מאחר שהיא מסכנת את בריאות הציבור.

"ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות האיכון"

נראה שהדרך היחידה היא להסתכן באפשרות של איכון מוטעה. אך האם המשמעות היא בהכרח להיות מזוהים כחולים פוטנציאלים? בתהליך האיכון, המידע המתקבל הוא מידע אודות חוזק האותות ומיקום האנטנה שאליה נשלחו. את המידע הזה מצליבים עם הרישום אודות בעלי כרטיס הסים וכך מזהים את המיקום של האזרחים. כיוון שמדובר בהערכה בלבד, האיכונים הללו אינם מדוייקים לחלוטין. כאשר ישנה יותר מאנטנה אחת להסתמך עליה, ניתן להשוות את התדרים שנקלטים בכל אחת מהאנטנות מאותו המכשיר, וכך להעריך את מיקומו באופן מדויק יותר.

בעת הפגנה רבת משתתפים, פעמים רבות הקליטה הסלולרית נפגעת, ומשתתפים מתקשים לקבל ולהוציא שיחות, לשלוח הודעות וכדומה. המשמעות היא שישנו עומס על אנטנה סלולרית קרובה, אליה מנסים המכשירים להתחבר. כיוון שחלק מהמפגינים אמש חוו בעיות בקליטה, סביר להניח שהם היו מחוברים לאותה אנטנה סלולארית, ולכן יזוהו ככאלה ששהו באותו המקום.

תגובת משרד הבריאות: ״במקרה של תחלואה במקום ציבורי הפתוח לקהל הרחב, המשרד מעדכן את הציבור על כך (בדומה לדוגמה על נסיעות בתחבורה ציבורית). בנוסף, ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות איכון של השב"כ״.

עוד כתבות

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

דוח ראשון למחלבות גד לאחר ההנפקה: עלייה במכירות לצד ירידה ברווחים

מחלבות גד החלה להסחר בבורסה בת"א בספטמבר 2025 ● המכירות ברבעון השלישי גדלו בכ-4.2% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי ירד והסתכם בכ-49.7 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock

שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס לכל המשפחה: הגילדה שחוגגת בחו"ל - על חשבוננו

צריכת הבשר זינקה וישראל מסתמכת על יבוא ● אך הרבנות לא ממהרת להכשיר שוחטים שיטוסו לחו"ל וכך יוצא שקבוצה קטנה וסגורה נותנת מענה לעשרות יבואנים ● הם מצדם נאלצים לשלם כל שכר, שמגיע למאות אלפי שקלים בחודש, ולהיענות לעוד גחמות ● בינתיים העלויות מתגלגלות לצרכן

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao

הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ספגה פגיעה אנושה - ויש ריקושטים גם בישראל

בעקבות המלחמה, יהודה ושומרון חווה צניחה כלכלית חסרת תקדים: עסקים נסגרים ו־43% מתקשים לרכוש מזון ● ברמאללה מנסים למתוח את התקציב - אך עדיין משלמים משכורות למחבלים ● במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המשבר לחיזוק זרועות ארגוני הטרור

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות שופרסל: המכירות בחנויות זהות נפלו בחדות

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ירידה של 9% בתוך שנה ● הרווח הנקי של שופרסל ירד ברבעון השלישי ב-36% ל-168 מיליון שקל, אך בנטרול מכירת ההחזקה בפייבוקס ברבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי עלה בכ-4.5%

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר / צילום: Reuters, Nina Liashonok/Ukrinform

המוח מאחורי מדיניות החוץ של טראמפ בראיון בלעדי

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר, היה מעורב עמוקות בעיצוב הסכמי אברהם • בראיון מיוחד לגלובס הוא מדבר על הסיכויים לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, מתייחס ליחסים עם טראמפ, וחושף: "האיראנים עדיין מנסים לחסל אותי"

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

המדד הביטחוני החדש בבורסת ת"א לא מצליח להתרומם, ואיפה בכל זאת יש הזדמנות?

פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א מציג ירידות של כמעט 5% ● המו"מ להסכם בין אוקראינה לרוסיה, וסיום המלחמה בעזה, מעיבים לאחרונה על ביצועי המניות שכיכבו בשלוש השנים האחרונות ● האם בבורסה הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי?