גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תשאירו את הטלפון בבית": הפוסט של הרופאה מסורוקה, הסערה ואיכוני השב"כ

מפגינים רבים חששו אתמול שאם יגיעו להפגנת העצמאים עם מכשיר סלולרי, הם יוכלו להישלח בטעות לבידוד בשל איכוני השב"כ ● האם החששות מוצדקים? ● "גלובס" עושה סדר

הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"מי שמגיע הערב להפגנה ולא מעוניין להכנס מחר לשבועיים בידוד שיעשה לעצמו טובה וישאיר את הטלפון החכם בבית!!!!". כך נכתב בפוסט שפרסמה רופאה בכירה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הפוסט היה מיועד לבאי הפגנת העצמאים שהתקיימה בתל אביב אמש (ש'), ובה דרשו סיוע כלכלי מהממשלה לאור משבר הקורונה.

איכוני שב"כ חזרו לפעולה לפני כשבוע, וכבר הספיקו להישלח במסגרתם כ-30 אלף הודעות לחולים פוטנציאלים - כאלה ששהו, לכאורה, בקרבת חולה מאומת. אלא שמן הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות עולה כי רבות מההודעות שנשלחו שגו לחלוטין, ונשלחו לאנשים ששהו לבד בבתיהם, מבלי אפשרות ממשית לערער על ההחלטה. הודעות אחרות הגיעו באיחור של שבוע ויותר מעת החשיפה לחולה מאומת.

הכמות הגדולה של הודעות שנשלחות העלתה חשש בקרב רבים מהמפגינים כי שהיה ממושכת בהתקהלות של אלפי אנשים תוביל לכך שיקבלו הודעה דומה. בהפגנה רבת משתתפים, ייתכן מצב שבו חלק מהמפגינים לא באו במגע עם אחרים, ולכן אפילו אם חולה מאומת נמצא בהפגנה, אין סיבה מוצדקת לכך שייכנסו לבידוד. החשש של רבים הוא שאיכוני השב"כ לא מדוייקים מספיק כדי לזהות מקרים כאלו. האם החששות מוצדקים? האם הדרך היחידה להמנע משליחה לא מוצדקת לבידוד היא על ידי השארת המכשיר בבית? ואולי מספיק להסיר את הבטריה? "גלובס" עושה סדר.

כיבוי הטלפון לא עוזר

המידע על איכוני שב"כ הוא חסוי, אך לפי פרסום ב"גלובס" מהשבוע שעבר, האיכונים טועים ב-5% מהמקרים. עם זאת, ישנן הערכות אחרות המתבססות על נתוני הגל הראשון, לפיהן איכוני השב"כ טועים ב-30% מהמקרים.

מדובר בשיטה להערכת מיקום שלא ברור לחלוטין באילו נתונים היא עושה שימוש, ולכן קשה לדעת בוודאות כיצד היא עובדת ומתי. שב"כ לא מסר את הנתונים על שיעור הדיוק שלו, על כמה חולים פוטנציאליים הוא זיהה וכמה מתוכם אומתו כיוון שמדובר במידע ביטחוני חסוי.

ראשית, יש לציין כי קבלת סמס המורה להכנס לבידוד, גם אם נשלח בטעות, מחייבת כניסה לבידוד ופעולה בהתאם להוראות משרד הבריאות. כיום, אין בידי הממשלה אמצעי משמעותי אחר לשליטה על התפשטות הקורונה והגנה על הציבור מנזקיה הבריאותיים מלבד איכוני השב"כ.

בעקבות הפוסט שפרסמה אותה רופאה, נשלח מכתב מטעמו של שר הבריאות יולי אדלשטיין לנציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, בו נכתב כי "מבלי להתייחס להקשר הפוליטי של פרסום הפוסט, המצב שבו רופאה מפרסמת בציבור מידע הנועד לסייע, לכאורה, להתחמק מבידוד הוא בלתי מתקבל על הדעת". עוד נכתב, כי מי שהשתתף בהפגנה ולא לקח עימו את הטלפון, ונחשף לחולה קורונה, "עלול להימצא במצב שבו הוא לא מקבל התראה על החשיפה ועקב כך לא נכנס לבידוד. בכך הוא מסכן את בריאותם של האנשים איתם הוא בא במגע ועלול לתרום להפצת המחלה".

ועכשיו לאיכונים. באופן כללי, איכון הסלולרי פועל על ידי איסוף נתונים ישירות מהאנטנות הסלולריות הפזורות ברחבי הארץ. כל מכשיר קולט מידע מהאנטנות הסלולריות ומשדר אליהן אותות באופן קבוע כדי להשאר מעודכן וכך ניתן להעריך את מיקומו של המכשיר. לכן, כיבוי שירותי המיקום במכשירים הסלולריים לא יעזור להימנע מאיכון.

גם כיבוי המכשיר לא מבטיח שניתן יהיה לחמוק מאיכון: פעמים רבות, גם כאשר הם כבויים, מכשירים מסויימים ממשיכים לשלוח אותות אל הרשת הסלולרית בכל פרק זמן קבוע. לכן המלצה פופולרית היא להסיר את הבטריה מהמכשיר. אך העצה הזו, עד כמה שהיא מועילה, אינה רלוונטית לרוב המכשירים שיצאו לשוק בחמש השנים האחרונות. אין אף מכשיר סלולרי משמעותי שיצא לשוק מאז 2016 שניתן להוציא את הבטריה שלו.

באופן כללי, הדרך הוודאית ביותר להימנע מאיכון סלולרי בכל סיטואציה היא להגיע ללא הטלפון, אבל זוהי אפשרות שעשויה לגרום ליותר נזק מתועלת, מאחר שהיא מסכנת את בריאות הציבור.

"ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות האיכון"

נראה שהדרך היחידה היא להסתכן באפשרות של איכון מוטעה. אך האם המשמעות היא בהכרח להיות מזוהים כחולים פוטנציאלים? בתהליך האיכון, המידע המתקבל הוא מידע אודות חוזק האותות ומיקום האנטנה שאליה נשלחו. את המידע הזה מצליבים עם הרישום אודות בעלי כרטיס הסים וכך מזהים את המיקום של האזרחים. כיוון שמדובר בהערכה בלבד, האיכונים הללו אינם מדוייקים לחלוטין. כאשר ישנה יותר מאנטנה אחת להסתמך עליה, ניתן להשוות את התדרים שנקלטים בכל אחת מהאנטנות מאותו המכשיר, וכך להעריך את מיקומו באופן מדויק יותר.

בעת הפגנה רבת משתתפים, פעמים רבות הקליטה הסלולרית נפגעת, ומשתתפים מתקשים לקבל ולהוציא שיחות, לשלוח הודעות וכדומה. המשמעות היא שישנו עומס על אנטנה סלולרית קרובה, אליה מנסים המכשירים להתחבר. כיוון שחלק מהמפגינים אמש חוו בעיות בקליטה, סביר להניח שהם היו מחוברים לאותה אנטנה סלולארית, ולכן יזוהו ככאלה ששהו באותו המקום.

תגובת משרד הבריאות: ״במקרה של תחלואה במקום ציבורי הפתוח לקהל הרחב, המשרד מעדכן את הציבור על כך (בדומה לדוגמה על נסיעות בתחבורה ציבורית). בנוסף, ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות איכון של השב"כ״.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האם המיזוג של מאסק יפקיע את עתיד הבינה המלאכותית מידי ענקיות הטכנולוגיה?

החברות של אילון מאסק, SpaceX ו-xAI, צפויות להתמזג לחברת ענק אחת, שאף צפויה לצאת להנפקה במהלך השנה ● מדובר לא רק בעסקה חריגה, אלא ניסיון אסטרטגי להפוך את SpaceX מחברת חלל ותקשורת לשכבת התשתית שעליה תרוץ מהפכת הבינה המלאכותית

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל אלביט לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

רונן סולומון, מנכ''ל התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: רמי זרנגר

הארגונים שתובעים עשרות אלפי שקלים מעסקים, והחוק שינסה לעשות סדר

בחודשים האחרונים מתרבות תביעות מצד ארגוני עובדים הדורשים מעסקים קטנים רטרואקטיבית דמי טיפול ארגוני בסכומים גבוהים ● הצעת חוק חדשה מנסה להכניס סדר ולצמצם את התשלום

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: “הליך החקיקה פוגע בכנסת”

בדיון בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, עו"ד שגית אפיק טענה כי הליך החקיקה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על הרפורמות, וקראה לצמצום דרמטי של היקף החוק ● באוצר טוענים: זהו ה"ניו נורמל" של התקציב שאחרי המלחמה

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק

הפלח בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחודש החולף היה פלח הפלאג-אין היברידי, שהכפיל כמעט את חלקו לכ-23.5% מכלל השוק - על חשבון כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה ואפילו על חשבון ההיברידיות הרגילות ● ומה היה הדגם הנמכר ביותר?

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

שביתת הרפתנים והאיום של סמוטריץ': מאחורי המחסור הצפוי בחלב

חלק מרשתות השיווק מגבילות היום את רכישת החלב בעקבות שביתת הרפתנים ● על מה הם בעצם מוחים, ממה נובע המחסור, ומה צפוי הלאה? ● גלובס עושה סדר

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

יפעת תומר-ירושלמי, הפצ''רית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת

היועץ המשפטי של משטרת ישראל מסר את הדברים ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, ובו ביקש ממנה לבחון מחדש את קביעתה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בחקירת פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי ● בכך הוא רומז כי יש מקום לאפשר את ליווי החקירה ע"י בהרב-מיארה

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

חוק ההסדרים: האוצר נלחם על שדה התעופה החדש ומתריע מפני זינוק במחירי הטיסות

יועמ"שית הכנסת המליצה אתמול לפצל מחוק ההסדרים את מרבית הרפורמות שביקשו להעביר באוצר, ובהן בין היתר התוכנית להקמת שדה תעופה משלים בשיתוף המגזר הפרטי ● כעת, באגף התקציבים מתריעים מפני "משבר תעופה חמור" בישראל אם עמדת הייעוץ המשפטי תתקבל

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסות יפן ודרום קוריאה זינקו בחדות

הדאקס עולה בכ-0.5% ● מדד הניקיי זינק בכ-4%, הקוספי המריא בקרוב ל-7% ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● מניית פלנטיר מזנקת במסחר המוקדם בכ-10% בעקבות הדוחות ● וול סטריט ננעלה בירוק בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, המתכות היקרות מתאוששות אך נסחרות בתנודתיות

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"