גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תשאירו את הטלפון בבית": הפוסט של הרופאה מסורוקה, הסערה ואיכוני השב"כ

מפגינים רבים חששו אתמול שאם יגיעו להפגנת העצמאים עם מכשיר סלולרי, הם יוכלו להישלח בטעות לבידוד בשל איכוני השב"כ ● האם החששות מוצדקים? ● "גלובס" עושה סדר

הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"מי שמגיע הערב להפגנה ולא מעוניין להכנס מחר לשבועיים בידוד שיעשה לעצמו טובה וישאיר את הטלפון החכם בבית!!!!". כך נכתב בפוסט שפרסמה רופאה בכירה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הפוסט היה מיועד לבאי הפגנת העצמאים שהתקיימה בתל אביב אמש (ש'), ובה דרשו סיוע כלכלי מהממשלה לאור משבר הקורונה.

איכוני שב"כ חזרו לפעולה לפני כשבוע, וכבר הספיקו להישלח במסגרתם כ-30 אלף הודעות לחולים פוטנציאלים - כאלה ששהו, לכאורה, בקרבת חולה מאומת. אלא שמן הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות עולה כי רבות מההודעות שנשלחו שגו לחלוטין, ונשלחו לאנשים ששהו לבד בבתיהם, מבלי אפשרות ממשית לערער על ההחלטה. הודעות אחרות הגיעו באיחור של שבוע ויותר מעת החשיפה לחולה מאומת.

הכמות הגדולה של הודעות שנשלחות העלתה חשש בקרב רבים מהמפגינים כי שהיה ממושכת בהתקהלות של אלפי אנשים תוביל לכך שיקבלו הודעה דומה. בהפגנה רבת משתתפים, ייתכן מצב שבו חלק מהמפגינים לא באו במגע עם אחרים, ולכן אפילו אם חולה מאומת נמצא בהפגנה, אין סיבה מוצדקת לכך שייכנסו לבידוד. החשש של רבים הוא שאיכוני השב"כ לא מדוייקים מספיק כדי לזהות מקרים כאלו. האם החששות מוצדקים? האם הדרך היחידה להמנע משליחה לא מוצדקת לבידוד היא על ידי השארת המכשיר בבית? ואולי מספיק להסיר את הבטריה? "גלובס" עושה סדר.

כיבוי הטלפון לא עוזר

המידע על איכוני שב"כ הוא חסוי, אך לפי פרסום ב"גלובס" מהשבוע שעבר, האיכונים טועים ב-5% מהמקרים. עם זאת, ישנן הערכות אחרות המתבססות על נתוני הגל הראשון, לפיהן איכוני השב"כ טועים ב-30% מהמקרים.

מדובר בשיטה להערכת מיקום שלא ברור לחלוטין באילו נתונים היא עושה שימוש, ולכן קשה לדעת בוודאות כיצד היא עובדת ומתי. שב"כ לא מסר את הנתונים על שיעור הדיוק שלו, על כמה חולים פוטנציאליים הוא זיהה וכמה מתוכם אומתו כיוון שמדובר במידע ביטחוני חסוי.

ראשית, יש לציין כי קבלת סמס המורה להכנס לבידוד, גם אם נשלח בטעות, מחייבת כניסה לבידוד ופעולה בהתאם להוראות משרד הבריאות. כיום, אין בידי הממשלה אמצעי משמעותי אחר לשליטה על התפשטות הקורונה והגנה על הציבור מנזקיה הבריאותיים מלבד איכוני השב"כ.

בעקבות הפוסט שפרסמה אותה רופאה, נשלח מכתב מטעמו של שר הבריאות יולי אדלשטיין לנציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, בו נכתב כי "מבלי להתייחס להקשר הפוליטי של פרסום הפוסט, המצב שבו רופאה מפרסמת בציבור מידע הנועד לסייע, לכאורה, להתחמק מבידוד הוא בלתי מתקבל על הדעת". עוד נכתב, כי מי שהשתתף בהפגנה ולא לקח עימו את הטלפון, ונחשף לחולה קורונה, "עלול להימצא במצב שבו הוא לא מקבל התראה על החשיפה ועקב כך לא נכנס לבידוד. בכך הוא מסכן את בריאותם של האנשים איתם הוא בא במגע ועלול לתרום להפצת המחלה".

ועכשיו לאיכונים. באופן כללי, איכון הסלולרי פועל על ידי איסוף נתונים ישירות מהאנטנות הסלולריות הפזורות ברחבי הארץ. כל מכשיר קולט מידע מהאנטנות הסלולריות ומשדר אליהן אותות באופן קבוע כדי להשאר מעודכן וכך ניתן להעריך את מיקומו של המכשיר. לכן, כיבוי שירותי המיקום במכשירים הסלולריים לא יעזור להימנע מאיכון.

גם כיבוי המכשיר לא מבטיח שניתן יהיה לחמוק מאיכון: פעמים רבות, גם כאשר הם כבויים, מכשירים מסויימים ממשיכים לשלוח אותות אל הרשת הסלולרית בכל פרק זמן קבוע. לכן המלצה פופולרית היא להסיר את הבטריה מהמכשיר. אך העצה הזו, עד כמה שהיא מועילה, אינה רלוונטית לרוב המכשירים שיצאו לשוק בחמש השנים האחרונות. אין אף מכשיר סלולרי משמעותי שיצא לשוק מאז 2016 שניתן להוציא את הבטריה שלו.

באופן כללי, הדרך הוודאית ביותר להימנע מאיכון סלולרי בכל סיטואציה היא להגיע ללא הטלפון, אבל זוהי אפשרות שעשויה לגרום ליותר נזק מתועלת, מאחר שהיא מסכנת את בריאות הציבור.

"ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות האיכון"

נראה שהדרך היחידה היא להסתכן באפשרות של איכון מוטעה. אך האם המשמעות היא בהכרח להיות מזוהים כחולים פוטנציאלים? בתהליך האיכון, המידע המתקבל הוא מידע אודות חוזק האותות ומיקום האנטנה שאליה נשלחו. את המידע הזה מצליבים עם הרישום אודות בעלי כרטיס הסים וכך מזהים את המיקום של האזרחים. כיוון שמדובר בהערכה בלבד, האיכונים הללו אינם מדוייקים לחלוטין. כאשר ישנה יותר מאנטנה אחת להסתמך עליה, ניתן להשוות את התדרים שנקלטים בכל אחת מהאנטנות מאותו המכשיר, וכך להעריך את מיקומו באופן מדויק יותר.

בעת הפגנה רבת משתתפים, פעמים רבות הקליטה הסלולרית נפגעת, ומשתתפים מתקשים לקבל ולהוציא שיחות, לשלוח הודעות וכדומה. המשמעות היא שישנו עומס על אנטנה סלולרית קרובה, אליה מנסים המכשירים להתחבר. כיוון שחלק מהמפגינים אמש חוו בעיות בקליטה, סביר להניח שהם היו מחוברים לאותה אנטנה סלולארית, ולכן יזוהו ככאלה ששהו באותו המקום.

תגובת משרד הבריאות: ״במקרה של תחלואה במקום ציבורי הפתוח לקהל הרחב, המשרד מעדכן את הציבור על כך (בדומה לדוגמה על נסיעות בתחבורה ציבורית). בנוסף, ייתכן ויהיו משתתפים אשר יקבלו מסרונים בעקבות איכון של השב"כ״.

עוד כתבות

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה